לדלג לתוכן

המאבק ליישוב ישראלים מחדש ברצועת עזה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
אזור ההתנחלויות ברצועת עזה, מרץ 1999

ישראל פינתה את ההתנחלויות ברצועת עזה במסגרת תוכנית ההתנתקות שהייתה נסיגה חד-צדדית מהאזור ב-2005, לאחר 38 שנים של מגורי מתנחלים ברצועת עזה. ראש הממשלה בנימין נתניהו טען כי "לישראל אין כוונה לכבוש לצמיתות את עזה או לעקור את אוכלוסייתה האזרחית" וכי "ישראל נלחמת במחבלי חמאס, לא באוכלוסייה הפלסטינית, ואנו עושים זאת תוך ציות מלא לדין הבינלאומי".[1][2] בהקשר של מלחמת חרבות ברזל, הציעו ישראלים מסוימים גירוש או יצירת תנאים שיובילו לבריחתם של פלסטינים מהאזור ולגל חדש של יישוב מחדש ברצועת עזה.[3][4]

רקע

עמוד ראשי
 ראו גם – התנחלות, תוכנית ההתנתקות

התנחלויות ישראליות הן קהילות אזרחיות שנבנו על ידי ישראל ברחבי השטחים הפלסטיניים, ומאוכלסות כמעט אך ורק על ידי יהודים על אדמות שנכבשו על ידי ישראל מאז מלחמת ששת הימים ב-1967.[5][6] ההתנחלויות מוגנות לרוב על ידי צבא הגנה לישראל, והן לעיתים מהוות מוקדי חיכוך לאלימות של פלסטינים וישראלים.[7] Human Rights Watch וארגוני משקיפים אחרים מגישים בקביעות דוחות על פשיעה לאומנית של ישראלים ביהודה ושומרון, המתייחסים לתקריות יידוי אבנים וירי בהן מעורבים מתנחלים ישראלים נגד פלסטינים, אך לא מדווחת על פיגועי טרור שמבצעים פלסטינים נגד ישראלים, כמו פיגועי הטרור נגד ישראלים בשנות ה-90 של המאה ה-20.[8]

תוכנית ההתנתקות הוצעה לראשונה על ידי ראש הממשלה אריאל שרון ב-2003, ואושרה על ידי הכנסת ב-2005.[9] היא יושמה באוגוסט 2005, כאשר הוצעו חבילות פיצויים לאלו שיעזבו את בתיהם מרצון, אך אחרים פונו בכוח על ידי כוחות צה"ל.[10] 8,475 מתנחלים פונו מרצועת עזה, בעוד שבאותה שנה גדל מספר המתנחלים החדשים ביהודה ושומרון ב-15,000.[11]

הקהילה הבין-לאומית רואה בהקמת התנחלויות ישראליות בשטחים הפלסטיניים כבלתי חוקית על בסיס אחת משתי טענות: שהן מפרות את סעיף 49 של אמנת ז'נבה הרביעית, או שהן מהוות הפרה של הצהרות בין-לאומיות.[א][ב][ג][ד][ה] האומות המאוחדות, ארגוני זכויות אדם בין-לאומיים וחוקרי משפט רבים רואים ברצועת עזה כנמצאת עדיין תחת כיבוש צבאי על ידי ישראל, בעוד שישראל חולקת על כך בטענה שהיא הייתה עצמאית תחת שלטון חמאס שנבחר בבחירות דמוקרטיות ברצועת עזה וחולקת גבול משותף עם מצרים.[12]

הפגנות, התכנסויות ותנועות נגד ההתנתקות ופינוי המתנחלים החלו זמן קצר לאחר ההכרזה על ההתנתקות ונמשכו לאורך השנים. באוקטובר 2004 צעדו 100,000 ישראלים בערים ברחבי ישראל כדי למחות על התוכנית תחת הסיסמה "100 ערים תומכות בגוש קטיף והשומרון". ב-2014, פעילים הקימו קבוצת פייסבוק בשם "חוזרים לגוש קטיף" קבוצה ששמה שונה כעת ל"הביתה - חוזרים לחבל עזה".[13] עד דצמבר 2023 היו לה יותר מ-10,000 חברים.[14]

בסיסים צבאיים מוצעים

בסוף ינואר 2024, קצין צה"ל אנונימי דיווח כי נתניהו ואחרים בממשלה ביקשו מגורמים בצה"ל להתחיל להקים "בסיסי קבע" ברצועת עזה.[15] לפי הדיווח, הפקודות ניתנו בעל פה ובאופן אישי למספר מצומצם של אנשים.[16] מספר גורמים צבאיים התבטאו בעילום שם נגד הרעיון, בטענה שהם יהוו מטרות קלות ("ברווזים במטווח") ויידרשו שותפות ביטחונית צמודה עם הרשות הפלסטינית.[17] שר החוץ ישראל כ"ץ גם העלה בינואר 2024 את הרעיון שבמקרה של פתרון שתי מדינות בין ישראל לפלסטין, ניתן יהיה ליצור אי מלאכותי מול חופי רצועת עזה שישראל תשלוט בו.[18]

כנסים

המאבק ליישוב ישראלים מחדש ברצועת עזה
טראמפ וראש הממשלה בנימין נתניהו בבית הלבן, פברואר 2025
תאריכי המאבק אוקטובר 2023 – הווה (כשנתיים)
מקום ישראלישראל ישראל
מטרה הקמת יישובים ישראליים ברצועת עזה
שיטת המאבק כנסים ציבוריים, צעדות המוניות, חקיקה בכנסת
הצדדים במאבק
מתנחלים ישראלים

תנועת נחלה
מפלגות ימין
רבנים בולטים
חלקים גדולים בציונות הדתית
מספר חברי כנסת ושרים בממשלת ישראל

ממשלת ישראל
דמויות בולטות
בנימין נתניהו

בדצמבר 2023, היועץ לביטחון לאומי לשעבר של דונלד טראמפ, ג'ון בולטון, הציע ליישב מחדש פלסטינים מעזה.[19]

בינואר 2025, במהלך כהונתו השנייה כנשיא, דווח כי נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ביקש מעבדאללה השני, מלך ירדן, ומנשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי לקלוט פלסטינים מעזה. טראמפ המשיך לכנות את עזה אתר הריסות ואמר כי "אנחנו פשוט מנקים את כל הדבר הזה" וכי פינוי העזתים יהיה זמני או ארוך טווח.[20] בעוד פלסטינים ומדינות אחרות גינו את טראמפ על דבריו, השר לביטחון לאומי לשעבר איתמר בן גביר שיבח את טראמפ, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצהיר כי ההגירה תאפשר הקמה מחדש של התנחלויות יהודיות.[20][21]

בתחילת פברואר 2025 עורר טראמפ זעם כששוחח עם נתניהו והעיר כי ארצות הברית יכולה "להשתלט" ו"להחזיק בבעלות" על עזה, וכי עזה תיושב על ידי "אנשי העולם". בעוד נתניהו הביע נכונות לבחון את הרעיון, בעלות ברית רבות של ארצות הברית ומדינות ערב דחו את הרעיון על הסף.[22] הצעתו של טראמפ ליישב מחדש פלסטינים מעזה נתמכה על ידי נתניהו, שר הביטחון ישראל כ"ץ, ראש האופוזיציה יאיר לפיד, ורוב הציבור הישראלי.[23][24]

ב-21 בפברואר 2025, לאחר התנגדות מצד ארצות ערב, אמר טראמפ כי הוא "ימליץ", אך "לא יכפה", את תוכניתו להשתלטות ארצות הברית על עזה וליישוב מחדש של האוכלוסייה הפלסטינית.[25][26]

לקראת סוף פברואר 2025, פרסם טראמפ סרטון שנוצר בבינה מלאכותית בפלטפורמת המדיה החברתית שלו Truth Social ובאינסטגרם, שהציג עזה מדומיינת מחדש ששמה שונה ל"טראמפ עזה". הסרטון כלל ילדים רצים מתוך הריסות לעולם של בנייני יוקרה, פסל מוזהב נישא של טראמפ, טראמפ נהנה מרקדנית בטן, מספר צילומים של אדם הדומה לאילון מאסק, ותיאורים של טראמפ ונתניהו משתזפים על חוף בעזה. הסרטון גרר תגובות נגד וגינויים מצד פלסטינים, משתמשי Truth Social ואינסטגרם ואחרים, ובהמשך דווח כי מקורו ברשת של חשבונות מדיה חברתית פרו-ישראליים שפורסם לראשונה בתחילת פברואר.[27][28]

ב-12 במרץ 2025 אמר טראמפ כי "אף אחד לא מגרש פלסטינים" מעזה, מה שסימן שינוי מעמדתו הקודמת.[29] על פי "שלושה מקורות המעורים במאמץ", ישראל וארצות הברית היו מעוניינות ליישב מחדש עזתים בסוריה, סודאן, מרוקו, או באזורים הסומליים הבדלניים פונטלנד וסומלילנד.[30][31] סומליה וסודאן דחו את ההצעה,[32] בעוד פונטלנד וסומלילנד הביעו נכונות להיכנס לדיונים בנושא בתמורה להכרה דיפלומטית.[33][31] במאי 2025, עלו דיווחים כי ממשל טראמפ עובד על תוכנית להעברה קבועה של מיליון עזתים ללוב.[34]

ביקורת

טיהור אתני

פליטים פלסטינים בהריסות עזה, ינואר 2025

העיתון הארץ כתב כי רעיונות בתנועת ההתיישבות מחדש שקולים למעשה להגירה בכפייה, טיהור אתני, כמו דרישתו של בן-גביר שישראל תיצור תנאים כך שהפלסטינים בעזה "ירצו" לעזוב את ארצם, וקביעתו של שלמה קרעי כי "'מרצון' זה לפעמים מצב שאתה כופה עד שיאמר רוצה אני".[35]

בעוד סיסמת הכנס הייתה "התיישבות", במה שבאמת דובר היה טרנספר, וזה נאמר במפורש ושוב ושוב על הבמה, באינספור צורות. — "עם ישראל יישב את עזה: שרי נתניהו בכנס הימין הקיצוני תומכים בגירוש פלסטינים", הארץ, 29 בינואר 2023

במאמר אחר, השווה הארץ את הקריאות, לעיתים בקושי מוסוות, לעקירה כפויה של פלסטינים מארצם כ"טיהור אתני בשם האל":[36]

המסר של הכנס היה ברור – לא רק בנייה מחדש של ההתנחלויות, אלא טיהור אתני בשם האל. — "טיהור אתני בשם האל: הישראלים היחידים עם תוכנית ל'יום שאחרי' בעזה", הארץ, 29 בינואר 2023

טענות ל"גירוש מבתים ועקירה המונית" של פלסטינים בעזה צוטטו בסעיף 43(3) של תלונת דרום אפריקה נגד ישראל בגין רצח עם כראיה תומכת לכך שישראל מבצעת מעשים של רצח עם.[37] הבקשה מזכירה גם בסעיף 101 את דבריו של חבר הקבינט הביטחוני ושר החקלאות אבי דיכטר (הליכוד) ב-11 בנובמבר 2023, "אנחנו מוציאים לפועל עכשיו את הנכבה של עזה".[37][38]

באופן כללי יותר, "פשעים הכרוכים ברדיפה... כולל אלה המביאים לגירוש או הגירה בכפייה, במישרין או בעקיפין, של האוכלוסייה הפלסטינית, אכלוס מחדש של שטחים 'מטוהרים' במתנחלים ישראלים והשתלטות בלתי חוקית על אדמות ורכוש פלסטיניים" עשויים להוות פשעים לפי חוקת רומא.[39]

סכסוך עם מדינות אחרות

חסרונות נוספים של יישוב מחדש של עזה עשויים לכלול:[40]

משאבי ביטחון וצבא

התנחלויות חדשות ידרשו משאבי ביטחון משמעותיים, מה שעלול להסיט כוחות צבאיים ישראליים ממשימות אחרות.[40]

טווח הדעות בישראל

בנוסף לתמיכה הספציפית שהובעה על ידי אנשים וקבוצות בכנס ינואר 2024, דעת הקהל הישראלית חלוקה בנושא יישוב מחדש של עזה.

ממשלת ישראל

ראש הממשלה בנימין נתניהו

נתניהו אמר שוב ושוב כי אין זו מדיניות הממשלה או תוכניתה ליישב מחדש את עזה ביהודים, אולם הוא תלוי במידה רבה בתומכי ההתיישבות לתמיכה פוליטית, ולפי האטלנטיק, "נתניהו עשוי לנסות לעשות זאת בכל מקרה".[40]

שרים וח"כים

בנובמבר 2023, חברי כנסת, רובם ממפלגת הליכוד, הציעו לבטל חוק האוסר על אזרחים ישראלים להיכנס לעזה, אך ההצעה לא קודמה.[41] לקראת סוף 2023, הצהיר השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: "חייבים לקדם פתרון לעידוד הגירת תושבי עזה".[42] לאחר שחבר הכנסת משה סעדה טען שמעולם לא שמע קריאות כאלה בעבר ואמר שברור שצריך להשמיד את כל העזתים, הוושינגטון פוסט טען כי "הקריאות הישראליות לטיהור אתני רק הולכות וגוברות."[43]

בינואר 2024, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצהיר כי ישראל תשלוט בעזה, וכי כדי לשלוט בעזה לטווח הארוך חייבת להיות נוכחות אזרחית ישראלית. צבי סוכות, חבר הכנסת ממפלגת הימין הרדיקלי עוצמה יהודית, הצהיר במהלך דיון בוועדה כי "אנחנו צריכים קודם כל לכבוש, לספח, להרוס את כל הבתים שם, לבנות שכונות שם".[44]

תמיכת הציבור

בסקר מאמצע נובמבר 2023, רוב הישראלים תמכו בחידוש ההתיישבות הישראלית ברצועת עזה.[45] עם זאת, סקר של האוניברסיטה העברית מדצמבר 2023 מצא את ההפך, שישראלים מתנגדים ליישוב מחדש של עזה ביחס של 56 מול 33 אחוזים.[40] בינואר 2024, מומחית סקרים ועיתונאית מהארץ, ששוחחה עם כתבים, הצהירה כי דעת הקהל בנוגע לחידוש ההתנחלויות בעזה משתנה במידה ניכרת. היא ציינה כי הטווח הכללי נע בין כ-25% לכ-40% תמיכה בהקמת התנחלויות יהודיות ישראליות בעזה.[44] סקר מפברואר 2024 של המכון הישראלי לדמוקרטיה מצא כי 22.5% מהיהודים הישראלים תמכו ביישוב מחדש של עזה.[46] סקר ממאי 2025 קובע כי 82% מהיהודים בישראל תומכים ביישוב עזה מחדש.[47] סקר מאוגוסט 2025 של ישראל היום מצא כי 52% מהישראלים תמכו ביישוב מחדש של עזה.[48]

צה"ל

מתנחלים רבים ותומכיהם טענו כי לוחמי צה"ל שכבר נמצאים בעזה ונלחמים בזירת רצועת עזה במלחמת חרבות ברזל לאחר טבח השבעה באוקטובר יסייעו למאמציהם ליישוב מחדש. מספר חיילים בצה"ל פרסמו סרטונים בעזה המביעים לכאורה תמיכה ביישוב מחדש, כאשר רב צבאי הוקלט אומר: "זו הארץ שלנו, כולה... גם עזה... כל הארץ המובטחת."[41]

בסרטון מוקלט אחר נראים חיילי צה"ל עומדים מול בניין הרוס בעזה עם רובים ביד. אחד הגברים מצהיר שהחיילים "...כובשים, מגרשים ומיישבים. כובשים, מגרשים ומיישבים, שמעת את זה ביבי? כובשים, מגרשים ומיישבים." תמונות של חיילים ישראלים מחזיקים דגלי ישראל ומנופפים כרזות כתומות המסמלות את המחאה נגד פינוי המתנחלים מעזה, עם ביטויים כמו "חוזרים הביתה" ו"רק התיישבות תיחשב ניצחון!" מודפסים עליהן בעברית.[44]

תמיכת המתנחלים

עד סוף ינואר 2024, מאות משפחות כבר הקימו גרעיני התיישבות עבור ההתנחלויות החדשות המוצעות. בכנס בינואר 2024, עשרות משפחות עלו לבמה כשהן נושאות דגלים עם סמלי ההתנחלויות החדשות המוצעות.[45] עבור רבים שפונו מעזה ב-2005, הרצון לחזור לעזה חזק. תומכי התיישבות אחרים הורו לילדיהם לפרוץ את הקווים הצבאיים כדי לשחק בתוך אזור החיץ ליד גדר המערכת סביב רצועת עזה, בעוד כ-100 אחרים ניסו בתחילת פברואר 2024 לחצות לתוך עזה לפני שנהדפו.[41] במוזיאון גוש קטיף בירושלים, מתנחלים לשעבר הדפיסו חולצות כתומות בהירות, ועליהן הכיתוב "הביתה, חוזרים לגוש קטיף".[44]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא המאבק ליישוב ישראלים מחדש ברצועת עזה בוויקישיתוף

ביאורים

  1. ↑ "הקמת ההתנחלויות הישראליות בשטח הפלסטיני הכבוש נחשבת לבלתי חוקית על ידי הקהילה הבין-לאומית ועל ידי רוב חוקרי המשפט." (Pertile 2005, p. 141)
  2. ↑ "המחלוקת האמיתית המרחפת מעל כל ההתדיינות המשפטית בנוגע לגדר הביטחון נוגעת לגורלן של ההתנחלויות הישראליות בשטחים הכבושים. מאז 1967, ישראל אפשרה ואף עודדה את אזרחיה לחיות בהתנחלויות החדשות שהוקמו בשטחים, מונעת מרגשות דתיים ולאומיים הקשורים להיסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל. מדיניות זו הוצדקה גם במונחים של אינטרסים ביטחוניים, בהתחשב בנסיבות הגאוגרפיות המסוכנות של ישראל לפני 1967 (כאשר אזורים ישראליים בחוף הים התיכון היו מאוימים פוטנציאלית על ידי שליטה ירדנית ברכס יהודה ושומרון). הקהילה הבין-לאומית, מצידה, ראתה במדיניות זו כבלתי חוקית בעליל, בהתבסס על הוראות אמנת ז'נבה הרביעית האוסרות על העברת אוכלוסיות אל או מתוך שטחים תחת כיבוש." (Barak-Erez 2006, p. 548)
  3. ↑ "לפיכך ניתן להסיק בבירור שהעברת מתנחלים ישראלים לשטחים הכבושים מפרה לא רק את דיני הכיבוש המלחמתי אלא גם את הזכות הפלסטינית להגדרה עצמית תחת המשפט הבין-לאומי. השאלה נותרת, עם זאת, האם יש לכך ערך מעשי כלשהו. במילים אחרות, בהינתן עמדת הקהילה הבין-לאומית שההתנחלויות הישראליות אינן חוקיות תחת דיני הכיבוש המלחמתי." (Drew 1997, pp. 151–152)
  4. ↑ "הקהילה הבין-לאומית רואה בהתנחלויות ישראליות בתוך השטחים הכבושים כבלתי חוקיות וכמפרות, בין היתר, את החלטת מועצת הביטחון של האו"ם 465 מ-1 במרץ 1980 הקוראת לישראל 'לפרק את ההתנחלויות הקיימות ובפרט להפסיק, על בסיס דחוף, את ההקמה, הבנייה והתכנון של התנחלויות בשטחים הערביים הכבושים מאז 1967, כולל ירושלים'." (ILC 2005, p. 14)
  5. ↑ "הקהילה הבין-לאומית נקטה עמדה ביקורתית הן כלפי גירושים והן כלפי התנחלויות כנוגדים את המשפט הבין-לאומי. החלטות העצרת הכללית גינו את הגירושים מאז 1969, ועשו זאת ברוב מכריע בשנים האחרונות. באופן דומה, הן גינו בעקביות את הקמת ההתנחלויות, ועשו זאת ברוב מכריע לאורך כל התקופה (מאז סוף 1976) של ההתרחבות המהירה במספרן. מועצת הביטחון הייתה גם היא ביקורתית כלפי גירושים והתנחלויות; וגופים אחרים ראו בהם מכשול לשלום, ובלתי חוקיים תחת המשפט הבין-לאומי." (Roberts 1990, pp. 85–86)

הערות שוליים

  1. ↑ 'Israel has no intention of permanently occupying Gaza,' Netanyahu says, NBC News, ‏2024-01-11 (באנגלית)
  2. ↑ Da Silva, Chantal (29 בינואר 2024). "Right-wing Israeli ministers join thousands at event calling for the resettlement of Gaza". NBC News (באנגלית). נבדק ב-29 בינואר 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ↑ אתר למנויים בלבד Rachel Fink, 'You're Dancing on Their Blood': Israeli Hostage Families Outraged Over Resettlement Conference, Haaretz , January 29, 2024
  4. ↑ Tharoor, Ishaan (5 בינואר 2024). "Analysis | Israeli calls for Gaza's ethnic cleansing are only getting louder". Washington Post (באנגלית אמריקאית). ISSN 0190-8286. נבדק ב-1 בפברואר 2024. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ↑ Paul Rivlin, The Israeli Economy from the Foundation of the State through the 21st Century, Cambridge University Press, 2010-11-15, עמ' 143, מסת"ב 978-1-139-49396-3. (באנגלית)
  6. ↑ Haklai, O.; Loizides, N. (2015). Settlers in Contested Lands: Territorial Disputes and Ethnic Conflicts. Stanford University Press. p. 19. ISBN 978-0-8047-9650-7. נבדק ב-14 בדצמבר 2018. the Israel settlers reside almost solely in exclusively Jewish communities (one exception is a small enclave within the city of Hebron). {{cite book}}: (עזרה)
  7. ↑ Chapter 3: Israeli Settlements and International Law, Amnesty International, ‏2019-01-30 (באנגלית)
  8. ↑ Barahona, Ana (2013). Bearing Witness: Eight Weeks in Palestine. London: Metete. pp. 98 and following. ISBN 978-1-908099-02-0.
  9. ↑ Gaza Disengagement Plan: Knesset Approves Disengagement Implementation Law, Jewish Virtual Library
  10. ↑ "Jewish Settlers Receive Hundreds of Thousands in Compensation for Leaving Gaza". Democracy Now. 16 באוגוסט 2005. אורכב מ-המקור ב-9 במאי 2007. נבדק ב-5 במאי 2007. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ↑ Palestine: The Forgotten Reality, archive.globalpolicy.org
  12. ↑ Sanger, Andrew (2011). "The Contemporary Law of Blockade and the Gaza Freedom Flotilla". In M.N. Schmitt; Louise Arimatsu; Tim McCormack (eds.). Yearbook of International Humanitarian Law - 2010. Vol. 13. Springer Science & Business Media. p. 429. doi:10.1007/978-90-6704-811-8_14. ISBN 978-90-6704-811-8. Israel claims it no longer occupies the Gaza Strip, maintaining that it is neither a State nor a territory occupied or controlled by Israel, but rather it has 'sui generis' status. Pursuant to the Disengagement Plan, Israel dismantled all military institutions and settlements in Gaza and there is no longer a permanent Israeli military or civilian presence in the territory. However, the Plan also provided that Israel will guard and monitor the external land perimeter of the Gaza Strip, will continue to maintain exclusive authority in Gaza air space, and will continue to exercise security activity in the sea off the coast of the Gaza Strip as well as maintaining an Israeli military presence on the Egyptian-Gaza border, and reserving the right to reenter Gaza at will. Israel continues to control six of Gaza's seven land crossings, its maritime borders and airspace and the movement of goods and persons in and out of the territory. Egypt controls one of Gaza's land crossings. Gaza is also dependent on Israel for water, electricity, telecommunications and other utilities, currency, issuing IDs, and permits to enter and leave the territory. Israel also has sole control of the Palestinian Population Registry through which the Israeli Army regulates who is classified as a Palestinian and who is a Gazan or West Banker. Since 2000 aside from a limited number of exceptions Israel has refused to add people to the Palestinian Population Registry. It is this direct external control over Gaza and indirect control over life within Gaza that has led the United Nations, the UN General Assembly, the UN Fact Finding Mission to Gaza, International human rights organisations, US Government websites, the UK Foreign and Commonwealth Office and a significant number of legal commentators, to reject the argument that Gaza is no longer occupied.
    • Scobbie, Iain (2012). Elizabeth Wilmshurst (ed.). International Law and the Classification of Conflicts. Oxford University Press. p. 295. ISBN 978-0-19-965775-9. Even after the accession to power of Hamas, Israel's claim that it no longer occupies Gaza has not been accepted by UN bodies, most States, nor the majority of academic commentators because of its exclusive control of its border with Gaza and crossing points including the effective control it exerted over the Rafah crossing until at least May 2011, its control of Gaza's maritime zones and airspace which constitute what Aronson terms the 'security envelope' around Gaza, as well as its ability to intervene forcibly at will in Gaza.
    • Gawerc, Michelle (2012). Prefiguring Peace: Israeli-Palestinian Peacebuilding Partnerships. Lexington Books. p. 44. ISBN 9780739166109. While Israel withdrew from the immediate territory, it remained in control of all access to and from Gaza through the border crossings, as well as through the coastline and the airspace. In addition, Gaza was dependent upon Israel for water, electricity sewage communication networks and for its trade (Gisha 2007. Dowty 2008). In other words, while Israel maintained that its occupation of Gaza ended with its unilateral disengagement Palestinians – as well as many human rights organizations and international bodies – argued that Gaza was by all intents and purposes still occupied.
  13. ↑ הביתה - חוזרים לחבל עזה. "הביתה - חוזרים לחבל עזה" [Home - Returning to the Gaza Strip]. Facebook. נבדק ב-30 בינואר 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ↑ Rosenberg, Yair (22 בדצמבר 2023). "The Right-Wing Israeli Campaign to Resettle Gaza". The Atlantic (באנגלית). נבדק ב-29 בינואר 2024. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ↑ Israel planning 'permanent army stations' in Gaza, Middle East Eye (באנגלית)
  16. ↑ Israel planning to establish permanent military outposts in Gaza, officer reveals, Middle East Monitor, ‏2024-01-25
  17. ↑ "As some Israeli troops leave Gaza, a long-term strategy remains elusive". The Washington Post (באנגלית אמריקאית). 2024-01-23. ISSN 0190-8286. נבדק ב-2026-01-30.
  18. ↑ EU's top diplomat asks if Israel wants to kill all Palestinians, as it flouts two-state solution, Middle East Eye (באנגלית)
  19. ↑ "John Bolton advises resettlement for Gazans as long-term solution". NewsNation (באנגלית אמריקאית). 2023-12-03. נבדק ב-2026-01-30.
  20. ^ 20.0 20.1 Cuddy, Alice; Donnison, Jon (26 בינואר 2025). "Trump wants neighbours to take in Palestinians to 'clean out' Gaza". www.bbc.com (באנגלית בריטית). נבדק ב-27 בינואר 2025. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ↑ Nadeen Ebrahim, Trump wants to ‘clean out’ Gaza. Here’s what this could mean for the Middle East, CNN, ‏2025-01-27 (באנגלית)
  22. ↑ Why does Donald Trump want to take over Gaza and could he do it?, www.bbc.com, ‏2025-02-11 (באנגלית בריטית)
  23. ↑ Graham-Harrison, Emma (2025-02-07). "Israel tells army to prepare plans for Palestinians 'who wish to leave' Gaza". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2026-01-30.
  24. ↑ Thomson Reuters, Israel's defence minister orders army to prepare for Gaza residents' departure, CBC, ‏February 6, 2025
  25. ↑ Shear, Michael D. (2025-02-21). "With No Buy-in From Egypt or Jordan, Trump Appears to Back Away From His Gaza Plan". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2026-01-30.
  26. ↑ Trump says he will ‘recommend’ rather than force Gaza expulsion plan, Al Jazeera (באנגלית)
  27. ↑ ‘Trump Gaza’ video shared by president originated from pro-Israel accounts that have embraced AI, NBC News, ‏2025-02-26 (באנגלית)
  28. ↑ McCammon, Sarah (2025-02-26). "Trump's social media video garners pushback from Arabs and Muslims in U.S. and Gaza". NPR (באנגלית). נבדק ב-2026-01-30.
  29. ↑ Trump remark about not "expelling any Palestinians" from Gaza welcomed by America's Arab partners in Mideast - CBS News, www.cbsnews.com, ‏2025-03-13 (באנגלית אמריקאית)
  30. ↑ Berman, Lazar (2025-03-17). "US, Israel see Syria as possible home for relocated Gazans, says report". The Times of Israel (באנגלית אמריקאית). ISSN 0040-7909. נבדק ב-2026-01-30.
  31. ^ 31.0 31.1 "Reports: Morocco, 2 disputed Somalia regions considered as destinations for Gazans". The Times of Israel (באנגלית אמריקאית). 7 בפברואר 2025. ISSN 0040-7909. נבדק ב-22 במרץ 2025. {{cite news}}: (עזרה)
  32. ↑ Somalia and Somaliland say no talks on resettling Palestinians from Gaza, Reuters, ‏March 14, 2025
  33. ↑ Somaliland does not rule out absorption of Gazan residents | The Jerusalem Post, The Jerusalem Post | JPost.com, ‏2025-03-19 (באנגלית)
  34. ↑ "Trump administration working on plan to move 1 million Palestinians to Libya". NBC News (באנגלית). 2025-05-16. נבדק ב-2025-05-16.
  35. ↑ אתר למנויים בלבד Nir Hasson, 'The People of Israel Will Settle Gaza': Netanyahu's Ministers at Far-right Conference Endorse Expulsion of Palestinians, Haaretz , January 29, 2024
  36. ↑ אתר למנויים בלבד Anshel Pfeffer, Ethnic cleansing in God's name: The only Israelis with a plan for the 'day after' in Gaza, Haaretz , January 29, 2024
  37. ^ 37.0 37.1 "Application of the Convention on the Prevention and Punishment of the Crime of Genocide in the Gaza Strip (South Africa v. Israel): Application instituting proceedings and request for the indication of provisional measures" (PDF). International Court of Justice. 29 בדצמבר 2023. p. 30. נבדק ב-3 בפברואר 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  38. ↑ אתר למנויים בלבד Michael Hauser Tov, 'We're Rolling Out Nakba 2023,' Israeli Minister Says on Northern Gaza Strip Evacuation, Haaretz , November 12, 2023
  39. ↑ "Section 12(iv) in "Referral by the State of Palestine Pursuant to Articlesl3(a) and 14 of the Rome Statute"" (PDF). International Criminal Court. 15 במאי 2018. p. 7. נבדק ב-3 בפברואר 2024. {{cite news}}: (עזרה)
  40. ^ 40.0 40.1 40.2 40.3 Yair Rosenberg, The Right-Wing Israeli Campaign to Resettle Gaza, The Atlantic, ‏2023-12-22 (באנגלית)
  41. ^ 41.0 41.1 41.2 Odenheimer, Natan (2024-02-09). "Israeli Settlers Left Gaza in 2005. They Now See a Chance to Return". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2026-01-30.
  42. ↑ Mick Krever, Jomana Karadsheh, Israel’s far-right wants to move Palestinians out of Gaza. Its ideas are gaining attention, CNN, ‏2024-01-17 (באנגלית)
  43. ↑ Ishaan Tharoor, Israeli calls for Gaza’s ethnic cleansing are only getting louder, The Washington Post, ‏January 5, 2024
  44. ^ 44.0 44.1 44.2 44.3 Krever, Mick; Karadsheh, Jomana; Kaufman, Ami; Salman, Abeer (17 בינואר 2024). "Israel's far-right wants to move Palestinians out of Gaza. Its ideas are gaining attention". CNN (באנגלית). נבדק ב-21 במרץ 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  45. ^ 45.0 45.1 Isaac, David (29 בינואר 2024). "Settlement mega-event calls for Jewish return to Gaza". Jewish News Syndicate. נבדק ב-29 בינואר 2024. {{cite news}}: (עזרה)
  46. ↑ אתר למנויים בלבד Linda Dayan, Less Than Quarter of Israeli Jews in Favor of Renewed Settlement in Gaza, Poll Finds, Haaretz , April 22, 2024
  47. ↑ אתר למנויים בלבד שי חזקני, תמיר שורק, כן לטרנספר: 82% מהיהודים בישראל בעד גירוש תושבי עזה, באתר הארץ, 22 במאי 2025
  48. ↑ Hanan Greenwood, 52% of Israelis want Gaza settlements back, Israel Hayom, ‏07-31-2025

ביבליוגרפיה


מלחמת חרבות ברזל
הצדדים הלוחמים
ישראלישראל ישראל צבא הגנה לישראל • שירות הביטחון הכללי • משטרת ישראל • משמר הגבול • המוסד • כיתות כוננות • בתמיכת ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית

חילות: חיל האוויר • חיל הים • חיל ההנדסה הקרבית • חיל התותחנים • חיל הגנת הגבולות
אוגדות: עוצבת הפלדה (162) • עוצבת געש (36) • עוצבת האש (98) • עוצבת סיני (252) • עוצבת הבזק (99) • עוצבת המפץ (146) • אוגדת עזה (143)
חטיבות: חטיבת גולני • חטיבת הצנחנים • חטיבת עוז • חטיבת גבעתי • חטיבת הנח"ל • חטיבת כפיר • חטיבה 401 • חטיבה 7 • חטיבה 188 • חטיבת ביסלמ"ח • חטיבת קרייתי • חטיבת הנגב • עוצבת חצי האש • חטיבת החילוץ וההדרכה • חטיבה 55 • היחידה הרב ממדית

ציר ההתנגדות חדר המבצעים הפלסטיני המשותף (חמאסחמאס חמאס • הג'יהאד האסלאמי הפלסטיניהג'יהאד האסלאמי הפלסטיני הג'יהאד האסלאמי ונוספים) • חזבאללהחזבאללה חזבאללה • חות'יםחות'ים חות'ים • איראןאיראן איראן
אירועים עיקריים טבח שבעה באוקטובר (החטופים) • קרב ג'באליה הראשון • קרב עזה • הסכם חמאס–ישראל (2023) • קרב ח'אן יונס • המתקפה האיראנית (אפריל) • קרב רפיח • מבצע חיצי הצפון • הסכם ישראל–לבנון 2024 • מבצע חץ הבשן • הסכם חמאס–ישראל (ינואר 2025) • מבצע חומת ברזל • מבצע עוז וחרב • מבצע מרכבות גדעון • מבצע עם כלביא • הסכם חמאס–ישראל (אוקטובר 2025) • מבצע שאגת הארי
טבח שבעה באוקטובר
טרור פסטיבל נובה • כביש 232 • אופקים • הגמלאים בשדרות • בארי (צוות אלחנן) • חולית • יכיני • כיסופים • כפר עזה • נחל עוז • ניר יצחק • ניר עוז • נירים • נתיב העשרה • עין השלושה • עלומים • חוף זיקים • מסיבת פסיידאק
קרבות בסיס אורים • בסיס זיקים • מוצב כיסופים • מוצב לולים • מוצב מארס • מוצב נחל עוז • מוצב יפתח • מוצב סופה • מוצב פגה • מחנה רעים • קרב מת"ק עזה • ארז • זיקים • מחנה יפתח • צומת שער הנגב • שדרות • יד מרדכי • יתד • כרם שלום • מבטחים • מגן • מפלסים • ניר עם • סופה • סעד • עין הבשור • פרי גן • רעים • קרב הטנקיסטיות
יחידות צה"ל חיל האוויר • לחימת הטנקים • אגף המודיעין • אזהרות התצפיתניות
בני ערובה וחטופים חטיפת משפחת ביבס • פרשת בני הערובה בבארי • מבצע ראשית האור • הסכם חמאס–ישראל (2023) • הריגת חטופים בשג'אעייה • מבצע יד זהב • מבצע ארנון • חילוץ פרחאן קאדי • רצח ששת החטופים הישראלים ברצועת עזה • הסכם חמאס–ישראל (ינואר 2025) • הסכם חמאס–ישראל (אוקטובר 2025) • מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים • פורום תקווה • חוק תגמולים למשפחות החטופים • מבצע שבים לגבולם
הרוגים
ישראל אזרחים ישראלים • חללי צה"ל
ציר ההתנגדות סיכולים ממוקדים • מחבלי חמאס • סייד רזי מוסאווי • ויסאם א-טוויל • סאדק אומידזאדה • מוחמד רזא זאהדי • טאלב סאמי עבדאללה • אבו נעמה נאסר • מרואן עיסא • מוחמד דף • פואד שוכר • אסמאעיל הנייה • אבראהים עקיל • חסן נסראללה • עלי כרכי • עבאס נילפורושאן • האשם ספי א-דין • יחיא סינוואר • מוחמד סינוואר • אחמד א-רהווי • מוחמד עבד אל-כרים אל-ע'מארי • היית'ם עלי טבטבאי • ראאד סעד • עלי ח'אמנאי • עלי שמח'אני
תיעוד, זיכרון והנצחה סרט הזוועות • מוזיאון 7.10.360 • יום זיכרון • טקס זיכרון • הנצחה • אור ראשון • שחר אדום
ממשל קבינט המלחמה • מנהלת תקומה
שונות נשים • ילדים ישראלים • השפעות על ילדים ובני נוער • טענות לרצח עם ברצועת עזה • כלכלה • סביבה • מוזיקה • ספורט • תחקירי שבעה באוקטובר • ועדת החקירה האזרחית • מידע כוזב
זירות מלחמת חרבות ברזל
זירת עזה טבח שבעה באוקטובר • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה הראשון • קרב עזה • מסדרון נצרים (כביש 749) • הסכם חמאס–ישראל (2023) • קרב ח'אן יונס • קרב שג'אעייה • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב שג'אעייה (2024) • קרב ג'באליה השני • ההתנקשות במוחמד דף • ההתנקשות באסמאעיל הנייה • קרב ג'באליה השלישי • הריגת יחיא סינוואר • הסכם חמאס–ישראל (ינואר 2025) • תוכנית טראמפ לפינוי רצועת עזה • מבצע עוז וחרב (קרב רפיח • ציר מורג • ציר מגן עוז) • מבצע מרכבות גדעון (קרב צפון רצועת עזה • קרב ח'אן יונס • קרב רפיח • קרב עזה • קרב מרכז רצועת עזה) • מבצע מרכבות גדעון ב' • הסכם חמאס–ישראל (אוקטובר 2025) • הקו הצהוב • המשבר ההומניטרי (הרעב ברצועת עזה • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא) • הסיוע ההומניטרי
זירת לבנון ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • מבצע זה הרגע • התפוצצות זימוניות חזבאללה • מבצע חיצי הצפון • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון (נפת צור • נפת בינת ג'בייל • נפת מרג' עיון • נפת חאצביא • חטיפת עמאד אמהז) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני • הסכם ישראל–לבנון 2024 • זירת לבנון במבצע שאגת הארי
זירת סוריה התקיפה בנמל התעופה חלב • מבצע רבות הדרכים • חטיפת עלי סולימאן אל-עאסי • מבצע חץ הבשן • העימותים בדרום סוריה (אפריל–מאי • יולי • אוגוסט)
זירת איראן ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • ההתנקשות באסמאעיל הנייה • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה • מבצע עם כלביא (המתקפה האיראנית על ישראל (יוני 2025) • המתקפה האמריקאית) • מבצע שאגת הארי • גיוס ישראלים בידי איראן
זירת תימן מבצע שומר השגשוג • מצור החות'ים על ים סוף • מבצע יד ארוכה • מבצע העיר הלבנה • מבצע צלילי הכרם • התקיפה הישראלית בתימן (ינואר 2025) • מבצע עיר נמלים • מבצע עמידת ראש • מבצע שקיעות אדומות • מבצע נווה צדק • מבצע טיפת מזל
זירת יהודה ושומרון מבצע מחנות קיץ • מבצע חומת ברזל
פיגועים
ב-2023 פיגוע הירי באלכסנדריה • הפיגוע בכביש 557 • פיגוע הדקירה בשער הפרחים • פיגוע הירי במחסום המנהרות • פיגוע הירי ביציאה מירושלים (הריגת יובל קסטלמן)
ב-2024 הפיגוע בוואדי חרמיה • הפיגוע המשולב ברעננה • פיגוע הירי בצומת ראם • פיגוע הירי במחלף הזיתים • פיגוע הירי בתחנת הדלק בעלי • פיגוע הדקירה בצומת בית קמה • פיגוע הירי בצומת הפרסה • פיגוע הדקירה בגן יבנה • רצח בנימין אחימאיר • פיגוע הדריסה בצומת המטווחים • הפיגוע בכרמיאל • רצח יוחאי אבני • הפיגוע בחולון • הפיגוע בצומת מחולה • רצח גדעון פרי • פיגוע הירי במחסום תרקומיא • הפיגוע במעבר אלנבי • פיגוע הדריסה בצומת גבעת אסף • פיגוע הירי ביפו • פיגוע הדקירה בחדרה • פיגוע הירי בכביש 4
ב-2025 פיגוע הירי באל-פונדוק • פיגוע הירי בתיאסיר • פיצוץ האוטובוסים בגוש דן • הפיגוע בצומת כרכור • הפיגוע בצומת התשבי • פיגוע הירי בכביש 446 • הפיגועים בצומת גוש עציון (יולי • נובמבר) • פיגוע הירי בצומת רמות • הפיגוע במעבר אלנבי • פיגוע הירי במסיבת החנוכה בסידני • הפיגוע המשולב בעמק חרוד
ב-2026 הפיגוע ליד חוות שובה ישראל
מערכת דעת הקהל העולמית
האומות המאוחדותהאומות המאוחדות באומות המאוחדות מעורבות עובדי אונר"א בטבח שבעה באוקטובר • החלטה ES-10/21 של העצרת הכללית • החלטה 2712 של מועצת הביטחון • החלטה 2720 של מועצת הביטחון • תלונת דרום אפריקה נגד ישראל • החלטה 2722 של מועצת הביטחון • תלונת משפחות החטופים נגד ראשי חמאס • החלטה 2728 של מועצת הביטחון • תוכנית השלום הצרפתית-סעודית
ארצות הבריתארצות הברית בארצות הברית הריגת פול קסלר • המחאות באוניברסיטאות • עצרת התמיכה בוושינגטון לישראל • השימוע בקונגרס בדבר אנטישמיות בקמפוסים • המזח בעזה
בעולם מאבק ההסברה (מטה ההסברה האזרחי • סרט הזוועות • זעקות ואז שתיקה • נחטף על ידי חמאס) • האנטישמיות בעולם • תגובות בין-לאומיות (אמברגו נשק על ישראל במלחמת חרבות ברזל) • מידע כוזב (הכחשת טבח שבעה באוקטובר • הפיצוץ בבית החולים אל-אהלי)
זירות נוספות זירת עיראק • מבצע פסגת האש • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית
הלחימה ברצועת עזה במאה ה-21
גורמים מעורבים
ישראלישראל ישראל צה"ל (בעיקר פיקוד הדרום ו חיל האוויר הישראלי) ו שירות הביטחון הכללי
הפלסטינים הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית • חמאסחמאס חמאס ( גדודי עז א-דין אל-קסאם) • הג'יהאד האסלאמי הפלסטיניהג'יהאד האסלאמי הפלסטיני הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ( פלוגות אל-קודס) • ועדות ההתנגדות העממית • אל-קאעידהאל-קאעידה הג'יהאד הסלפי (צבא האסלאם)

מצריםמצרים מצרים (צבא מצרים) • איראןאיראן איראן (משמרות המהפכה האסלאמית, סיוע חימוש ומימון חמאס והגא"פ)

רצועת עזה
רצועת עזה


אזורי הלחימה רצועת עזה • ציר פילדלפי • גדר המערכת סביב רצועת עזה • עוטף עזה • שדרות • סיני
עימותים מרכזיים האינתיפאדה השנייה (2000–2005) • אסון הנגמ"שים ומבצע קשת בענן (2004) • מההתנתקות עד עופרת יצוקה (2005–2009) • מבצע גשמי קיץ (2006) • מבצע עופרת יצוקה (2008–2009) • בין עופרת יצוקה לעמוד ענן (2009–2012) • מתקפת הטרור בדרום ישראל (2011) • מבצע הד חוזר (2012) • מתקפת הטרור במפגש הגבולות ישראל–מצרים–רצועת עזה (2012) • מבצע עמוד ענן (2012) • בין עמוד ענן לצוק איתן (2012–2014) • מבצע צוק איתן (2014) (החדירה לחוף זיקים • קרב שג'אעייה • אירועי מבצע צוק איתן‏‏) • הלחימה ברצועת עזה לאחר מבצע צוק איתן (2014–2018) • פיצוץ מנהרת הטרור ליד כיסופים (2017) • העימותים בגבול ישראל-רצועת עזה (2018–2021) (אירועים) • מבצע חגורה שחורה (2019) • מבצע שומר החומות (2021) • הלחימה ברצועת עזה בין מבצע שומר החומות למלחמת חרבות ברזל (2021–2023) • מבצע עלות השחר (2022) • מבצע מגן וחץ (2023) • טבח שבעה באוקטובר (2023) • מלחמת חרבות ברזל (2023–)
מונחים ומושגים גוש קטיף • סיכול ממוקד • ציר פילדלפי • תוכנית ההתנתקות • גדר המערכת סביב רצועת עזה • שיגורי רקטות מרצועת עזה לישראל • שיגורים כושלים מרצועת עזה • הסגר על רצועת עזה • ציר ה-ח' • מסדרון נצרים • ציר מורג
לוחמת מנהרות
ישראל המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות (פיקוד הדרום) • יחידת סמו"ר • מערכת אמולסיה לפיצוץ מנהרות • המכשול נגד מנהרות בגבול רצועת עזה
חמאס מנהרות הברחה ברצועת עזה • מנהרות לחימה ברצועת עזה • חטיפת גלעד שליט • נוח'בה
אמצעי לחימה
אמצעי לחימה ישראליים כיפת ברזל • צבע אדום • ר"ז (מכ"ם) • מטוסי קרב ומסוקי קרב • כלי טיס בלתי מאוישים • טנק מרכבה סימן 4מ עם מעיל רוח • כלי צמ"ה ממוגנים • מערכת אמולסיה לפיצוץ מנהרות
אמצעי לחימה פלסטיניים מטען גחון • מרגמה • RPG-7‏ • RPG-29‏ • קורנט (טיל נ"ט) • רובה צלפים "עול" • אבאביל 1 • מנהרות לחימה ברצועת עזה • עפיפון תבערה • בלון נפץ • רחפני נפץ
ארטילריה רקטית פלסטינית
ברשות החמאס קסאם • גראד • פג'ר • סג'יל 55‏ • ‏M-75‏ • ‏J-80‏ • ‏A-120‏ • ‏R-160‏ • ‏M-302‏ • עיאש 250
ברשות הג'יהאד האיסלאמי אל-קודס • גראד • אל-בוראק • בדר 3

המאבק ליישוב ישראלים מחדש ברצועת עזה43041458Q124377616

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=המאבק_ליישוב_ישראלים_מחדש_ברצועת_עזה&oldid=3668091"