ספר הזוהר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף הזוהר הקדוש)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
אנא אל תסירו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
אנא אל תסירו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
אין לראות את דף זה כערך אנציקלופדי. נא הימנעו מעריכה בו לפני שכתובו על בסיס הגרסה המקורית
דף זה יובא ו/או טופל בעבר שלא על פי מדיניות המכלול, ומשכך ייתכן שנעדר ממנו תוכן ראוי או ששוכתב בצורה בלתי תקינה.
אתם מוזמנים לתרום למכלול ולשכתב אותו.
תוכלו להשוות את הערך מול הערך המקורי, וכן לצפות בשינויים שבוצעו בו. אתם מוזמנים לשכתב אותו מחדש או לנהל דיון מקדים בדף השיחה.
אין לראות את דף זה כערך אנציקלופדי. נא הימנעו מעריכה בו לפני שכתובו על בסיס הגרסה המקורית
דף זה יובא ו/או טופל בעבר שלא על פי מדיניות המכלול, ומשכך ייתכן שנעדר ממנו תוכן ראוי או ששוכתב בצורה בלתי תקינה.
אתם מוזמנים לתרום למכלול ולשכתב אותו.
תוכלו להשוות את הערך מול הערך המקורי, וכן לצפות בשינויים שבוצעו בו. אתם מוזמנים לשכתב אותו מחדש או לנהל דיון מקדים בדף השיחה.


כריכת ההוצאה הראשונה של ספר הזוהר, מנטובה 1558

ספר הזוהר (מכונה גם הזוהר הקדוש) הוא הספר המרכזי של חכמת הקבלה. הזוהר מכיל סודות נסתרים וכן מדרשים על התורה, רובם בארמית, המחולקים לפי פרשות השבוע. כמו כן משולבים בו שני חיבורים: "רעיא מהימנא" ו"תיקוני הזוהר". מקובל בכלל ישראל כי הזוהר התחבר על ידי התנא רבי שמעון בר יוחאי.

הזוהר ומבנהו

מהדורת הזוהר עם פירוש מתוק מדבש של הרב דניאל פריש

גופו של ספר הזוהר בנוי מדרשות מפי רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י) ותלמידיו סביב פרשיות התורה, ושפתו רובה ככולה ארמית. רשב"י ותלמידיו מרבים להביא ולצטט מאמרים מתוך כמה ספרים שלא הגיעו לידינו, מהם "ספרא דאדם קדמאה", "ספרא דרב המנונא סבא", ו"ספרא דרב ייסא סבא".

חלק העיקרי של הזוהר הוא דרשותיו על התורה המחולקות על פי פרשיות השבוע (בחלוקה הנהוגה כיום). חלק נוסף הוא הרעיא מהימנא (=הרועה הנאמן) ובו דרשות על תרי"ג מצוות. למרות היותו מאוחר מהזוהר, ברוב המהדורות פוזר ה"רעיא מהימנא" לאורך החלק המרכזי, כך שלכל פרשה הוכנסו המצוות המצויות בה בתורה.

עשרת החברים הנקראים "חבריא קדישא" (החבורה הקדושה) שהם בעלי הזוהר הם: רשב"י ראש החבורה; בנו - רבי אלעזר; רבי אבא הסופר; רבי יהודה; רבי יוסי; רבי יצחק; רבי חזקיה; רבי חייא; רבי ייסא; רבי אחא. בזוהר מופיעים שמות של תנאים ואמוראים מתקופות שונות, בכתיבה דומה לגמרא. בזוהר נזכרים ספרים קדומים (כגון ספר חנוך א' וספר חנוך ב'); ספרי כישוף לצד מדרשים. בצד המדרשים בספר הזוהר משולבים אף קטעי חידושים מבית מדרשם של חכמי צרפת וספרד: רש"י, ראב"ע, רד"ק ואף רמב"ן. (אף את חידושי תורתם למדו רשב"י וחבורתו במתיבתא דרקיעא).[1]

האידרות

ערך מורחב – אידרא

בזוהר הקדוש כלולות "אידרות" – "אידרא רבא" (המושב הגדול או האסיפה הגדולה), "אידרא זוטא" (המושב הקטן או האסיפה הקטנה) ו"אידרא דבי משכנא" (מושב בית המשכן). ייחודן של האידרות הוא בכך שבהן מתכנסת כל ה"חבורה" ומתיישבת במקום אחד - בניגוד לשאר הדרשות הנאמרות על ידי שניים, שלושה או ארבעה מהחברים ובדרך כלל נאמרות בדרך, תוך כדי הליכה או תוך כדי סעודה.

  • אידרא דבי משכנא מופיעה בפרשת תרומה. רשב"י ושלושה מתלמידיו דנים בה בסודות התפילה על פי דרשות הבנויות על פסוקי הקמת המשכן.
  • אידרא רבא מופיעה בפרשת נשא. רשב"י מגלה בה את הפרצופים - גילויי אלוקות בדמות פני אדם על פי הפסוק "על הכיסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה" (יחזקאל א' כ"ו). כל אחד מתשעת החברים נושא, בתורו, דרשה. בכל דרשה מתקן הדרשן את אחד מהאיברים של הפרצוף העליון ולבסוף, רשב"י מתקן את תיקוני הזקן היוצאים מן הפרצוף ואז חותם את הדיון ומגלה את הדברים שהחברים ידעו רק בראשי פרקים. בסיומו של ה"מושב", שלושה מהחברים נופחים את נשמתם כיוון שנחשפו לסודות שהיו למעלה מדרגתם (הדברים מעותקים כפי שהם כתובים בזוהר הקדוש, אך כמובן שהם למעלה מהשגתינו).
  • אידרא זוטא מופיעה בפרשת האזינו. מתואר בה מפגשם האחרון של חבורת הזוהר הנעשה כהכנה לפטירתו של רשב"י. בתחילת המפגש, מבהיר רשב"י שבניגוד ל"אידרא רבה" שבה כל אחד מן החברים נשא דרשה, הפעם הוא יהיה היחיד שידבר, מכיוון שזהו "יום ההילולא" שלו (=יום השמחה). הוא משמיע באוזני תלמידיו את כל הסודות שחשש לגלות לפני כן, ולבסוף, יוצאת נשמתו כאשר הוא אומר את המילה "חיים"- שבפסוק "כי שם צוה ה' את הברכה חיים עד העולם" (תהילים, קל"ג, ג').

היכלות דרשב"י

בזוהר נכלל תיאור ההיכלות העליונים בחלק שיש המכנים אותם 'היכלות דרשב"י'. בחלק זה מתוארים שבעת היכלות גן העדן השמורים לצדיקים מחד, ומאידך שבעת מדורי הגיהנום המיועדים לרשעים. בפרשת יתרו מובא מאמר המבאר את חכמת הפרצוף וחכמת כף היד, המיוחס בדרשה למשה בבחירתו אנשים כפי עצת יתרו.

חלקים אחרים בזוהר מתייחסים לצדיקים נסתרים כגון רב ייבא סבא שהוא סוחר (טייעא) הנושא סחורה על חמורו ונראה בתחילה כעם-הארץ, אך מתגלה כמקובל גדול הדורש בענייני תורת הנפש, גלגולי נשמות ושאלת הטוב והרע בעולם. דמות אחרת היא "הינוקא" המופלא - ילד-פלא, בנו של רב המנונא סבא, שמגיל ינקות יודע לדרוש בסתרי תורה ועולה עליהם בחכמתו. סיפור אחר בזוהר מתאר את מפגשם של רשב"י וחבריו בגן עדן עם 'רב מתיבתא', הוא ראש הישיבה של מעלה, הדן אתם על ענייני העולם הבא והנשמה.

בחטיבה זו כלולים החיבור 'סתרי תורה' שבו מקובצים מאמרים על ספר בראשית ו"מדרש הנעלם" על התורה, ששפתו מעורבת לשון הקודש וארמית והוא עוסק בבריאה, העולם הבא והנשמה.

רעיא מהימנא ותיקוני הזוהר

חלקים נוספים השייכים ל"ספרות הזוהר", הם "רעיא מהימנא" (הרועה הנאמן - כלומר משה רבינו) ו"תיקוני הזוהר". לדעת רבי יצחק אייזיק ספרין מקומרנה הם חלקים מאוחרים שלא נכתבו על ידי רשב"י, אלא על ידי איש קדוש בתקופת הגאונים שהיתה לו השגה נפלאה והתגלו לו נשמות משה רבנו, רשב"י וכל תלמידיו[2].

בימי הגאונים היה גאון אחד קדוש וטהור עד מאד ולמד ספר הזוהר בעיון רב ובהשגה נפלאה עד שזכה ל(גילוי) נשמת משה רבינו רעיא מהימנא אמיתי, ומגודל הזיכוך והקדושה זכה למדרגות נפלאות ורמות עד שזכה שנתגלה אליו פמליה של מעלה, מלאכים ושרפים ורשב"י עם כל התלמידים ונתגלה אליו ודיבר עמו פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו, וגילה סודות נוראות עמוק עמוק מי ימצאנו. ואל תתמה על זה שהרי האר"י ומרן הר"י בעל שם טוב היה להם גילוי נשמות בפרסום רב. ויש לזה ראיות למאות שמוכח שהוא היה אדם צדיק מעונה בעוני ועינוי, בדוחק ובבזיון בין ערב רב ובצער גדול ואבאר בכל מקום הראיות[3].

זוהר חי פרשת וארא דף כ"ט

החיבור "רעיא מהימנא" משולב בתוך גוף ספר הזוהר והחיבור "תיקוני זוהר" הוא חלק נפרד. "תיקוני זוהר" הוא שבעים דרשות על דרך הקבלה לפסוק הראשון בספר בראשית. כתיבתו של המחבר הקדוש מאופיינת תַּסְמִיכיות רבה, שפתו עשירה פחות משפת הזוהר והתורת האלוקות שהתגלתה לו שונה בבחינות מסוימות מתורת האלוקות שהתגלתה לרשב"י.

רעיונות מרכזיים

הזוהר עוסק רבות בעולמות העליונים, בדרך כלל בשפת סמלים קשה לפענוח. הוא מגלה כי קיים מימד קדום יותר ונשגב יותר שמשפיע על העולם האנושי, ושכל פרט בעולם האנושי מייצג אותו. שני יסודות מרכזיים בעולם הזה ובעולמות העליונים הם הזכר והנקבה העליונים, שמכונים בזוהר במגוון רב של שמות. חיבורם של שני הפרצופים האלה הוא משאת נפש עליונה עבור כל, שזה הוא פתח לכל הטובות והברכות. בכלל, חיבור ואיחוד הם הערך העליון, והפירוד הוא שורש כל רע. אותה בחינת נקבה אלוקית היא השכינה, שגורשה ממקומה בעוונות בני ישראל, וחזרתה תלויה בתשובתם. כנגד עולם האורות וקדושה הזה קיים הסטרא אחרא, ה"צד האחר", מכלול כוחות החושך והטומאה בעולם.

הזוהר הקדוש מרבה לדבר על הקוטביות בין שמאל לימין, שהיא עצמה הקוטביות בין חסד לדין, בין טוב לרע, בין זכר לנקבה. באיזון הנכון בין הקטבים האלה תלוי קיומו של העולם.

מעשיהם של בני האדם משפיעים על מצב האורות העליונים. מעשי המצוות הם עבודה צורך גבוה - הם כביכול נועדו לתקן ולייחד את האלוקות עצמה, וכל פרט בהם מכוון לתכלית זאת. מלבד זאת, על ידי מעשיו האדם משרה על עצמו את אותם שורשים עליונים שמתייחסים למעשה המתאים.



תרגומים לזוהר

הזוהר נכתב בארמית בניב שונה מהארמית של התלמוד הבבלי (ארמית בבלית). הוא תורגם במרוצת הדורות לכמה שפות: עברית, לטינית, יידיש, לאדינו, ערבית יהודית (ערבית באותיות עבריות), גרמנית, אנגלית, צרפתית וקוראנית.

אחד מתרגומי הזוהר לעברית הוא תרגומו החלקי של הרב יהודה יודל רוזנברג (5 כרכים, ניו יורק, ה'תרפ"ז). תרגום שלם ונפוץ הוא "הסולם" של רבי יהודה לייב אשלג. זהו תרגום מילולי שבו משולב בסוגריים פענוח הדימויים לפי תורת האר"י. תרגום נפוץ נוסף הוא הספר מתוק מדבש של המקובל הירושלמי רבי דניאל פריש, מראשי ישיבת שער השמים. זהו תרגום עממי יותר, ומשולבים בו פירושי האר"י ופרשנים אחרים. שני הספרים הופיעו כסדרות מרובות כרכים.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מהדורות מקוונות של ספר הזוהר
קישורים נוספים

הערות שוליים

  1. ^ רבי חיים ויטאל כותב בהקדמה לעץ חיים כך: "והנה יש מוציאי דבה על ספר הזוהר באומרם כי הנה בריש הקדמת התקונים בדף ב' ע"ב כתב שם ההוא מאמר של אותו אמורא שהיה נקרא רבה בר בר חנה דהוה קאזל בחדא ספינתא וחזא חד צפור וכו', וכן בפרשת פנחס ברעיא מהימנא דף רפ"ג ע"ב וזה לשונו: והא אתמר דאיהו צפרא דבר בר חנה וכו', עוד שם בפרשת פנחס דף רי"ו ע"ב ענין רבי אלעזר בן פדת האמורא וכאלה רבות וכו',
    ומי פתי יסור הנה ישגיח ויראה כי כל דברי הרשב"י ע"ה הם ברוח הקודש והיה רואה בעיניו כל נשמות החכמים אף אותם העתידים להבראות. וכמעשה שאירע גם לרבי ישמעאל בברייתות דפרקי היכלות עיין שם, וזה גם כן ענין רבי יוחנן בן זכאי עליו השלום שאמרו עליו שלא הניח מקרא ומשנה וכו' והויות דאביי ורבא עם שהיו אמוראים, ושים לבך והבן בדברים אלו".
    אבל יש שכתבו באופן אחר, ראו בהגהותיו של רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב על הזוהר פרשת ויחי רלח, א: "בזמנא קדמאה הות נבואה שריא עלייהו דבר נש... כיון דפסקא נבואה מינייהו הוו משתמשי בבת קול השתא פסקא נבואה ופסקא בת קול". [נ"ב]: "מכאן גם כן ראיה שחיבור הזהר נתחבר זמן רב אחרי פטירתם, בגן עדן, דהרי בימיהם היו משתמשים בבת קול, ואפילו בימי האמוראים". עכ"ל. ושם פרשת שמות כא, ב: "ואמר רבי יהושע בן לוי... כד אתא רשב"י אתא שאילו קמיה האי מלה". [נ"ב]: "הנה בגמרא כד עאל ריב"ל חי לגן עדן שאל אותו רשב"י אם נראה הקשת בימיו, הנה נראה שרשב"י נפטר קודם הרבה לריב"ל. וגם ריב"ל הוא סמוך לדורות אמוראים, חבירו של ר' יוחנן, ולא נזכר רק פעם אחת בסוף המשנה. על כן הדבר הזה אינו מובן. רק כמו שאמרו הקדמונים בעסק חיבור הזהר שנתחבר בזמן הגאונים בגן עדן במתיבתא עליונה בהצטרפות כל אלו הנשמות המבוארים בזהר". עכ"ל. ושם פרשת בא לח, ב: "דהא ר' חסדא..." [נ"ב]: "לפי הגירסא הזו על כרחך צריך לומר דהזהר נתחבר בגן עדן בזמן הגאונים, דהרי ר' חסדא אמורא הוה בזמן האמוראים".
    וכעין דבריו גם בשיחות הר"ן ברסלב (אות רעח): "אמר, שנמצאים כמה מאמרים בזהר הקדוש שגילה רשב"י לתלמידיו אחר הסתלקות, ומה ענין "ובחבורא קדמאה" שכתוב בזוה"ק בפ' פנחס ובשאר מקומות, כי העולם אינם מבינים מהו ענין "ובחבורא קדמאה". אך האמת שהוא גילה להם כמה תורות אחר פטירתו. ומה שגילה להם קודם קרא "חבורא קדמאה". ובזה מיושב היטב מה שנמצאים בספרי הזוהר הקדוש ובתיקונים פירוש כל מימרות האמוראים שהיו אחר רשב"י זמן מרובה. אך באמת אלו המאמרים גילה רשב"י אחר פטירתו, ואז כבר היו אלו האמוראים בעולם. אחר כך מצאתי ענין זה באיזה ספר".
    וכן רבי צבי הירש מזידיטשוב כתב בספר עטרת צבי פרשת וילך (נד, ג בדפי הספר): "ואל תתמה הלא ר' יוסי בר' יעקב נסתלק באדרא רבא, עיין פרשת אחרי שנראה משם אשר ר' חזקיה ור' יוסי האריכו ימים אחר ר' אלעזר ב"ר שמעון והלא הם נסתלקו באדרא רבא. אבל כבר נודע אשר ספר הזהר הקדוש כלו מן עולם עליון ונתחבר בגן עדן, ואין אתנו יודע איך נעשה, כי נראה שכולו מן עולם הנשמות. כבר האריכו קדמונינו בזה בראיות, כמו שנראה שמביא דברי רבה בר בר חנה, וברעיא מהימנא פרשת משפטים מביא דברי גמרא מריש קידושין בענין אתרוג שוה לאילן. ונודע מספר יוחסין מתשובת רב שרירא גאון אשר הפלפול בתחלת קדושין מן רבנן סבוראי עד "בכסף מנלן" מתחיל התלמוד עיין שם. אבל ספר זהר לא נעשה בזה העולם כלל. ולכן אין תימא אם גרס ר' יוסי בר' יעקב, כי בודאי בא נשמתו מן גן עדן להסתלקות רבו רשב"י. עכ"ל.
    עיין עוד בהקדמת פירוש הסולם לספר הזוהר מאת רבי יהודה ליב אשלג: ואני כשאני לעצמי, הרי מיום שזכיתי באור השם יתברך להתבונן מעט בספר הקדוש הזה לא עלה על לבי לחקור ביחוסו, והוא מטעם פשוט, כי לפי תוכנו של הספר, עלה בלבי מעלת יקר התנא רשב"י, לאין ערך יותר על כל התנאים הקדושים, ואם היה מתברר לי בבירור גמור שמחברו הוא שם אחר, כגון רבי משה די ליאון ז"ל, וכדומה, הרי אז, היה גדל אצלי מעלת האיש ר"מ די ליאון ז"ל יותר מכל התנאים הקדושים, וגם רשב"י בכללם. אמנם באמת לפי מדת עומק החכמה שבספר, אם הייתי מוצא בבירור, שמחברו הוא אחד ממ"ח הנביאים, היה זה מקובל על לבי ביותר, מליחסו לאחד מהתנאים, ומכל שכן אם הייתי מוצא, שמשה רבינו קבל אותו מהר סיני מהשם יתברך עצמו, אז היתה שוככת דעתי לגמרי, כי לו נאה ולו יאה חיבור כזה. ולפיכך כיון שזכיתי לערוך ביאור מספיק השוה לכל בעל עיון, להבין מעט מה שכתוב בו בספר, אני חושב שכבר נפטרתי בזה לגמרי מלטרוח עוד ולהכניס עצמי בחקירה הזאת, כי כל משכיל בזוהר לא יוכל להסתפק עוד, שמחברו יוכל להיות איש פחות במעלה מהתנא רשב"י הקדוש.
  2. ^ גם במחקר מקובל לאחר את חיבור ספרים אלו משאר כתבי הזוהר המוקדמים יותר.
  3. ^ ראה גם דבריו על זוהר חלק ב' דף קיד) "מוכרח שרעיא מהימנא היה איש צדיק מגולגל מן משה רבנו וזכה שנתגלו אליו כל החברים ורשב"י ואליהו. ועימהם חיבר ספר זה על המצוות וקרא שמו רעיא מהימנא
  4. ^ מאמר ראשון אלף בית סיום
  5. ^ הרב מנחם מנדל כשר, ‏הזוהר, באתר "דעת"
  6. ^ שם הגדולים - חלק גדולים - מערכת א אות ריט
  7. ^ מעיין אומר חלק ו עמוד שנ"ה
  8. ^ פרק זה הוא על פי: משה הלל זרי, מקדש מלך השלם, מכון בני יששכר, ירושלים תש"ס, הקדמה, ע' 23 ואילך.
  9. ^ מחבר רבינו משה קורדובירו (400) שנה לפטירתו, כתב עת http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/kordo-4.htm