תחנות רכבת בישראל

|
עיינו גם בפורטל פורטל רכבת ישראל הוא שער לכל הנושאים הקשורים ברכבת ישראל - בעבר, בהווה ובעתיד. הפורטל כולל קישורים לערכים בנושא קווי הרכבת, תחנותיה וההיסטוריה של רכבת ישראל, יחד עם תמונות ואנקדוטות בנושא. |

בשטחי מדינת ישראל פזורות עשרות רבות של תחנות רכבת אשר נבנו בתקופות שונות ומשמשות למטרות שונות. הידועות שבהן הן תחנות רכבת הנוסעים המודרניות, אך קיימים גם מסופי מטען, תחנות רכבות תפעוליות, ותחנות רכבת היסטוריות שהשימוש בהן פסק. התחנות מבטאות את צורכי התחבורה של הארץ בעבר, בהווה ובעתיד, מהרכבת של סוף המאה ה-19, דרך מסילות הברזל העות'מאניות והבריטיות של מלחמת העולם הראשונה, הרכבת המנדטורית ולבסוף רכבת ישראל לתקופותיה, מתחילתה כדור הבא של הרכבת המנדטורית, דרך הדעיכה בשנות ה-70, ועד הצמיחה מחדש מסוף שנות התשעים, שניתן לראות את ביטויה במספר הגבוה של תחנות חדשות אשר נבנו מאז.
תחנות רכבת נוסעים פעילות
כיום בישראל פעילות 66 תחנות רכבת נוסעים (עד 2020 פעלו 68 תחנות שכללו את ירושלים – גן החיות התנ"כי וירושלים – מלחה). מאז תחילת המאה ה-21 מספרן גדל כמעט בכל שנה.
| # | תחנה | פתיחה[א] | פתיחה (היסטורית)[ב] | חידוש[ג] | חשמול | גובה הרציפים
[ס"מ] |
מספר רציפים | כביש סמוך |
תחנת אוטובוסים מרכזית סמוכה |
מסילה | קו ראשי [ד] |
מספר על קו ראשי[ה] |
מספר על קו מערבי[ו] |
מיון קווים מזרח- יים[ז] |
נוסעים נכנסים (2019)[1] | נוסעים יוצאים (2019)[1] | מיקום (רוחב) | מיקום (אורך) | הערות |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 | נהריה | 04/05/1958 | 01/07/1945 | 2001 | 3 | 4, 8912 | כן | חוף | 1 | 1 | 1,534,006 | 1,542,033 | 33°00′20″N | 35°05′55″E | תחנת הנוסעים הצפונית ביותר. תחנת הקצה הצפונית של קווים נהריה-באר שבע מרכז/מודיעין מרכז. | ||||
| 2 | עכו | תחילת שנות ה-50 | 1930 | 19/03/2002 | 76 | 3 | 8510 | כן | חוף | 2 | 2 | 1,034,062 | 1,009,281 | 32°55′41″N | 35°04′58″E | ||||
| 3 | כרמיאל | 20/09/2017 | 3 | 85 | כן | עכו–כרמיאל | 1 | 998,054 | 925,620 | 32°55′25″N | 35°17′56″E | תחנת הקצה הצפונית של קווים כרמיאל-חיפה חוף הכרמל/באר שבע מרכז. | |||||||
| 4 | אחיהוד | 20/09/2017 | 2 | 85, 70 | לא | עכו–כרמיאל | 2 | 143,851 | 132,167 | 32°54′42″N | 35°10′26″E | ||||||||
| 5 | קריית מוצקין | 1937 | תחילת שנות ה-90; מאי 2017 | 76 | 2 | לא | חוף | 3 | 3 | 1,216,615 | 1,159,663 | 32°49′59″N | 35°04′12″E | הצריף הישן של התחנה משומר. | |||||
| 6 | קריית חיים | אמצע שנות ה-90 | 76 | 2 | לא | חוף | 4 | 4 | 244,131 | 236,683 | 32°49′29″N | 35°03′51″E | |||||||
| 7 | חוצות המפרץ | 13/10/2001 | 76 | 2 | 4, 22 | לא | חוף | 5 | 5 | 312,909 | 313,108 | 32°48′34″N | 35°03′15″E | הוקמה במימון פרטי. | |||||
| 8 | בית שאן | 16/10/2016 | 1904 | 2 | 71 | לא | עמק | 11 | 230,280 | 212,137 | 32°30′50″N | 35°29′33″E | בסמוך לתחנה קיים מסוף מטענים. תחנת הקצה המזרחית של קו בית שאן-עתלית. | ||||||
| 9 | עפולה | 16/10/2016 | 1905 | 2 | 65, 60 | לא | עמק | 12 | 397,948 | 378,529 | 32°37′13″N | 35°17′51″E | קיימת תחנה עתיקה בתוך העיר עצמה שפעלה בעבר וכעת משומרת. | ||||||
| 10 | מגדל העמק – כפר ברוך | 16/10/2016 | 1926 | 2 | 7255 | לא | עמק | 13 | 132,990 | 126,987 | 32°38′53″N | 35°12′34″E | |||||||
| 11 | יקנעם – כפר יהושע | 16/10/2016 | 1904 | 2 | 722, 7224 | לא | עמק | 14 | 178,435 | 161,354 | 32°40′57″N | 35°07′26″E | בעבר הייתה תחנה סמוכה בעלת אותו השם כחלק מהרכבת החיג'זית. | ||||||
| 12 | מרכזית המפרץ | 08/09/2001 | 03/07/2018 | 76 | 3 | 4, 75, 23 | כן | חוף, עמק | 6 | 6 | 1,481,223 | 1,503,598 | 32°47′38″N | 35°02′13″E | הוקמה במימון פרטי. התחנה היחידה בארץ שמפוצלת לשתי מסילות נפרדות. נקראה בעבר לב המפרץ. | ||||
| 13 | חיפה מרכז – השמונה | 01/06/1937 | 2003 | 3 | 4 | לא | חוף | 7 | 7 | 1,170,154 | 1,072,125 | 32°49′20″N | 34°59′49″E | ||||||
| 14 | חיפה – בת גלים | 14/10/1975 | 2 | 4 | לא | חוף | 8 | 8 | 1,140,100 | 1,142,113 | 32°49′49″N | 34°58′55″E | בין הרציפים עוברת מסילה נוספת ללא רציף. | ||||||
| 15 | חיפה – חוף הכרמל | 10/07/1999 | 76 | 4 | 2, 4, 23 | כן | חוף | 9 | 9 | 2,248,602 | 2,400,164 | 32°47′36″N | 34°57′26″E | מרכז השליטה והבקרה הארצי (מ-2008). תחנת הקצה הדרומית של קו כרמיאל-חיפה חוף הכרמל. | |||||
| 16 | עתלית | 08/05/1921 | 2004 | 76 | 3 | לא | חוף | 10 | 10 | 185,549 | 178,065 | 32°41′34″N | 34°56′25″E | תחנת הקצה המערבית של קו בית שאן-עתלית. | |||||
| 17 | בנימינה | 11/07/1921 | 1943; סוף שנות ה-90 | 76 | 3 | 652, 653 | לא | חוף | 11 | 11 | 1,688,626 | 1,647,467 | 32°30′50″N | 34°56′58″E | מסתעפות שתי מסילות נוספות ללא רציף. תחנת הקצה הצפונית של קו בנימינה-רחובות/אשקלון. | ||||
| 18 | קיסריה – פרדס חנה | 30/06/2001 | 1949 | 76 | 2 | 651 | לא | חוף | 12 | 12 | 685,351 | 654,155 | 32°29′08″N | 34°57′15″E | |||||
| 19 | חדרה – מערב | 27/11/1957 | תחילת שנות ה-90; 2016 | 76 | 3 | לא | חוף | 13 | 13 | 1,237,308 | 1,193,517 | 32°26′18″N | 34°53′57″E | במקום קיים גם מסוף מטענים. | |||||
| 20 | נתניה | 09/05/1954 | תחילת שנות ה-90 | 76 | 3 | 2, 57 | לא | חוף | 14 | 14 | 1,727,916 | 1,835,110 | 32°19′12″N | 34°52′09″E | מסתעפות שתי מסילות נוספות ללא רציף. תחנת הקצה הצפונית של קו נתניה-בית שמש. | ||||
| 21 | נתניה – ספיר | 05/11/2016 | 2 | לא | חוף | 15 | 15 | 544,944 | 610,261 | 32°16′49″N | 34°51′54″E | ||||||||
| 22 | בית יהושע | מאי 1953 | תחילת שנות ה-90, 2002, ינואר 2026 | 76 | 2 | 553 | לא | חוף | 16 | 16 | 1,040,231 | 1,016,706 | 32°15′45″N | 34°51′37″E | |||||
| 23 | הרצליה | 1953 | 03/04/2004 | 76 | 6 | 20, 541 | לא | חוף | 17 | 17 | 1,487,565 | 1,517,083 | 32°09′49″N | 34°49′05″E | תחנה חדשה ב-2004. תחנת הקצה הצפונית של קווים הרצליה-ירושלים נבון/באר שבע מרכז. | ||||
| 24 | רעננה – מערב | 03/07/2018 | 96 | 2 | 531, 541 | לא | שרון | 21 | 134,619 | 130,387 | 32°10′49″N | 34°51′03″E | |||||||
| 25 | רעננה – דרום | 03/07/2018 | 96 | 2 | 531, 4 | כן | שרון | 22 | 112,673 | 120,441 | 32°10′22″N | 34°53′15″E | |||||||
| 26 | הוד השרון – סוקולוב | 02/09/2006 | 96 | 2 | 531 | לא | שרון | 23 | 481,641 | 445,013 | 32°10′12″N | 34°54′09″E | |||||||
| 27 | כפר סבא – נורדאו | 13/04/2003 | 96 | 2 | 531 | לא | שרון | 24 | 698,547 | 675,416 | 32°10′03″N | 34°54′59″E | |||||||
| 28 | ראש העין – צפון | 13/09/2003 | 103-106 | 3 | 5, 6, 444 | לא | מזרחית | 25 | 820,003 | 753,942 | 32°07′14″N | 34°56′05″E | |||||||
| 29 | פתח תקווה – סגולה | 03/06/2000 | 2001, 2002 | 96 | 2 | 40 | לא | ירקון | 26 | 460,322 | 445,118 | 32°06′43″N | 34°54′05″E | ||||||
| 30 | פתח תקווה – קריית אריה | 03/05/2008 | 76 | 2 | לא | ירקון | 27 | 985,454 | 958,364 | 32°06′22″N | 34°51′44″E | ||||||||
| 31 | בני ברק – רמת החייל | 03/06/2000 | 20/09/1949 | 96 | 3 | 482 | לא | ירקון | 28 | 606,180 | 664,961 | 32°06′11″N | 34°49′44″E | בעלת מתחם עריכה ומסוף מטענים. נקראה בעבר תל אביב צפון. | |||||
| 32 | תל אביב – האוניברסיטה / אקספו | 26/10/2000 | 99-101 | 4 | 20 | לא | חוף | 18 | 18 | 3,242,836 | 3,257,021 | 32°06′13″N | 34°48′16″E | ||||||
| 33 | תל אביב – סבידור מרכז | 03/11/1954 | 03/05/1988 | 92-94-101 | 6 | 20, 481, 2 | כן | איילון, חוף | 19 | 19 | 6,579,110 | 6,847,288 | 32°05′01″N | 34°47′49″E | התחנה המרכזית ביותר של רכבת ישראל. | ||||
| 34 | תל אביב – השלום | 25/02/1996 | 22/02/2021 | 96 | 3 | 20, 2 | לא | איילון | 20 | 20 | 7,664,513 | 7,688,431 | 32°04′25″N | 34°47′35″E | התחנה העמוסה ביותר בישראל. | ||||
| 35 | תל אביב – ההגנה | 22/06/2002 | 96 | 5 | 20, 2, 1 | כן | איילון, תל אביב–פלשת, יפו–ירושלים | 21 | 21 | 3,226,610 | 3,369,470 | 32°03′15″N | 34°47′05″E | ||||||
| 36 | מודיעין – מרכז | 01/04/2008 | 4 | כן | מודיעין–ענבה | 31 | 882,765 | 828,433 | 31°54′05″N | 35°00′20″E | תת-קרקעית. תחנת הקצה הדרומית של קו נהריה-מודיעין מרכז, ותחנת הקצה הצפונית של קו מודיעין מרכז-ירושלים נבון. | ||||||||
| 37 | פאתי מודיעין | 01/09/2007 | 76 | 4 | 431 | לא | מודיעין–ענבה | 32 | 200,533 | 191,299 | 31°53′37″N | 34°57′39″E | |||||||
| 38 | ירושלים – יצחק נבון | 25/09/2018 | 96 | 4 | 50 | כן | ירושלים–גנות | 33 | 1,372,118 | 1,302,722 | 31°47′18″N | 35°12′09″E | התת-קרקעית הגדולה והעמוקה ביותר בישראל. תחנת הקצה הדרומית של קווים הרצליה/מודיעין מרכז-ירושלים נבון. | ||||||
| 39 | נמל התעופה בן-גוריון | 10/10/2004 | 2 | 1, 4404 | לא | ירושלים–גנות | 34 | 2,162,274 | 2,220,799 | 32°00′01″N | 34°52′13″E | ||||||||
| 40 | צומת חולון | 25/09/2011 | 96 | 2 | 20, 44 | לא | תל אביב–פלשת | 22 | 280,830 | 348,885 | 32°02′14″N | 34°46′35″E | |||||||
| 41 | חולון – וולפסון | 25/09/2011 | 96 | 2 | 20 | לא | תל אביב–פלשת | 23 | 427,504 | 395,899 | 32°02′07″N | 34°45′35″E | |||||||
| 42 | בת ים – יוספטל | 25/09/2011 | 96 | 2 | 20 | לא | תל אביב–פלשת | 24 | 905,417 | 904,586 | 32°00′53″N | 34°45′43″E | |||||||
| 43 | בת ים – קוממיות | 25/09/2011 | 96 | 2 | 20 | לא | תל אביב–פלשת | 25 | 478,865 | 455,783 | 32°00′05″N | 34°45′34″E | |||||||
| 44 | ראשון לציון – משה דיין | 25/09/2011 | 96 | 4 | 20, 441 | לא | תל אביב–פלשת | 26 | 1,099,937 | 1,117,912 | 31°59′18″N | 34°45′26″E | |||||||
| 45 | כפר חב"ד | 1952 | 1999 | 80 | 2 | 4402 | לא | יפו–ירושלים | 22 | 214,150 | 202,261 | 31°59′36″N | 34°51′10″E | ||||||
| 46 | לוד – גני אביב | 10/05/2008 | 2 | לא | יפו–ירושלים | 23 | 267,320 | 257,878 | 31°58′01″N | 34°52′43″E | |||||||||
| 47 | לוד | ספטמבר 1892 | 1917; 29/11/2020 | 76 | 4 | לא | יפו–ירושלים, לוד–אשקלון | 24 | 1,231,204 | 1,258,685 | 31°56′45″N | 34°52′32″E | תחנה חדשה ב-2020. ליד התחנה ממוקמים המשרדים של רכבת ישראל. תחנת הקצה המזרחית של קו לוד-ראשון לציון הראשונים. | ||||||
| 48 | באר יעקב | 2001 | 76 | 2 | לא | לוד–אשקלון, שלוחת באר יעקב–ראשונים | 399,571 | 378,248 | 31°55′58″N | 34°49′44″E | |||||||||
| 49 | ראשון לציון – הראשונים | 13/09/2003 | 27/09/2022 | 2 | 431, 412 | לא | שלוחת באר יעקב–ראשונים | 187,812 | 172,324 | 31°56′56″N | 34°48′11″E | תחנת הקצה המערבית של קו לוד-ראשון לציון הראשונים. | |||||||
| 50 | רחובות | אוקטובר 1991 | 1920 | 2000 | 76 | 3 | 412 | לא | לוד–אשקלון | 1,927,023 | 1,928,743 | 31°54′31″N | 34°48′23″E | תחנת הקצה הדרומית של קו בנימינה-רחובות. | |||||
| 51 | יבנה – מזרח | יולי 1999 | 1 | 42 | לא | לוד–אשקלון | 237,792 | 232,676 | 31°51′43″N | 34°44′45″E | |||||||||
| 52 | ירושלים – מלחה
מושבתת |
09/04/2005 | 4 | 50 | לא | יפו–ירושלים | 41 | 53,845 | 61,273 | 31°44′53″N | 35°11′16″E | לא פעילה מאז 2020. | |||||||
| 53 | ירושלים – גן החיות התנ"כי
מושבתת |
1996 | 09/04/2005 | 76 | 1 | לא | יפו–ירושלים | 42 | 11,343 | 15,102 | 31°44′41″N | 35°10′37″E | לא פעילה מאז 2020. | ||||||
| 54 | בית שמש | 13/09/2003 | התקופה העות'מאנית | 76 | 3 | 38 | לא | יפו–ירושלים | 43 | 482,892 | 447,122 | 31°45′27″N | 34°59′27″E | במקום קיים גם מסוף מטענים. תחנת הקצה הדרומית של קו נתניה-בית שמש. | |||||
| 55 | רמלה | 12/04/2003 | 1891 | 16/06/2012 | 76 | 2 | 44 | כן | יפו–ירושלים | 25 | 435,059 | 426,107 | 31°55′46″N | 34°52′37″E | תחנת הרכבת הפעילה הוותיקה ביותר בישראל. | ||||
| 56 | מזכרת בתיה | 30/05/2019 | 76 | 2 | 411, 6 | לא | דרום | 26 | 124,996 | 118,993 | 31°50′24″N | 34°51′17″E | |||||||
| 57 | קריית מלאכי – יואב | 18/09/2018 | 1917 | 2 | 383, 6 | לא | דרום | 27 | 181,076 | 179,493 | 31°44′49″N | 34°49′19″E | |||||||
| 58 | קריית גת | 1997 | 21/07/1960 | 76 | 4 | 3444 | לא | דרום | 28 | 599,214 | 575,844 | 31°36′12″N | 34°46′40″E | ||||||
| 59 | להבים – רהט | 24/06/2007 | 2 | 31, 40 | לא | דרום | 29 | 202,900 | 235,967 | 31°22′11″N | 34°47′53″E | ||||||||
| 60 | יבנה – מערב | 25/02/2012 | 96 | 2 | 4, 4111 | כן | תל אביב–פלשת | 27 | 741,977 | 723,661 | 31°53′23″N | 34°43′46″E | |||||||
| 61 | אשדוד – עד הלום / מטרופול | 1992 | המנדט הבריטי | 15/09/2003 | 83 | 3 | 4 | לא | לוד–אשקלון | 28 | 1,875,654 | 1,890,210 | 31°46′26″N | 34°39′58″E | קיימת מסילה נוספת ללא רציף. | ||||
| 62 | אשקלון | 09/04/2005 | 96 | 4 | 4, 3 | לא | לוד–אשקלון, אשקלון–באר שבע | 29 | 1,508,218 | 1,496,913 | 31°40′36″N | 34°36′17″E | תחנת הקצה הדרומית של קו בנימינה-אשקלון. | ||||||
| 63 | שדרות | 24/12/2013 | 96 | 2 | 34, 3345 | לא | אשקלון–באר שבע | 30 | 524,097 | 501,573 | 31°30′57″N | 34°35′09″E | |||||||
| 64 | נתיבות | 15/02/2015 | 96 | 4 | לא | אשקלון–באר שבע | 31 | 491,811 | 478,639 | 31°24′40″N | 34°34′19″E | ||||||||
| 65 | אופקים | 02/01/2016 | 96 | 3 | לא | אשקלון–באר שבע | 32 | 435,355 | 429,173 | 31°19′17″N | 34°38′02″E | ||||||||
| 66 | באר שבע – צפון / אוניברסיטה | 07/12/2005 | 29/03/1956 | 96 | 3 | לא | דרום | 30 | 33 | 1,156,763 | 1,152,019 | 31°15′37″N | 34°48′46″E | תחנת הקצה הצפונית של קו באר שבע צפון/אוניברסיטה-דימונה. | |||||
| 67 | באר שבע – מרכז | 20/09/2000 | 76 | 4 | 25, 60, 406 | כן | דרום (שלוחה לבאר שבע) | 34 | 1,819,821 | 1,742,971 | 31°14′36″N | 34°47′54″E | תחנת הקצה הדרומית של קווים נהריה/כרמיאל/הרצליה-באר שבע מרכז. | ||||||
| 68 | דימונה | 17/12/2005 | 25/03/1967 | 76 | 1 | 25 | לא | דרום | 31 | 8,611 | 6,134 | 31°04′12″N | 35°00′38″E | תחנת הנוסעים הדרומית ביותר. תחנת הקצה הדרומית של קו באר שבע צפון/אוניברסיטה-דימונה. |
מסופי רכבת משא
| |
ראו גם – רכבת ישראל - מסופי מטען |



בישראל פעילים מספר מסופי משא / מטען עם שלוחות אלהם:
- בית שאן
- כי"ל חיפה
- מכון תמ"י כי"ל (בית חרושת דשנים)
- שלוחה ומסוף אוברסיז (ליד סדנאות אפרים)
- נמל חיפה
- שלוחה ומסוף בנמל קישון
- שלוחה ומסוף דפולוג (מסוף רכבת פרטי)
- שלוחה ומסוף ברציף המרכזי של הנמל – המסוף נסגר, השלוחה לא בשימוש
- שלוחה ומסוף ברציף המזרחי של הנמל
- שלוחה ומסוף ברציף הכרמל – תוכנית עתידית
- מסוף ממגורות דגון
- שלוחה ומסוף בנמל המפרץ[2][3]
- שלוחה ומסוף בנמל מספנות ישראל
- שלוחה ומסוף בנמל הדרום
- תחנת מטענים מיון אשדוד
- מסוף גופרית (שייך לכי"ל)
- מסוף פרידנזון (מסוף פרטי)
- שלוחה ומסוף בנמל אשדוד
- שלוחה ומסוף ברותם דשנים
- מסוף אוברסיז (מסוף רכבת פרטי)
- מסוף קונטרם (מסוף רכבת פרטי)
- מסוף 207 בע"מ (מרין קונטיינרס) (מסוף רכבת פרטי)
- שלוחה ומסוף לטחנת קמח שטיבל
- בני ברק – רמת החייל
- שלוחת מכולות אשפה
- שלוחה ומסוף בממגורות רמיד
- מסוף מטענים בית שמש
- חדרה – מזרח
- שלוחה ומסוף בממגורות אמבר צפון
- חדרה – מערב
- שלוחה למסוף פלדה ולממגורות בקריית גת
- אמבר דרום (דבירה)
- רמת חובב
- שלוחת רכבת למפעל חיפה נגב טכנולוגיות[4]
- כיל רותם במישור רותם (צפע)
- אורון
- פוספטים בנגב בהר צין
מסופי מטען ושלוחות תעשייתיות שבוטלו
- שלוחה לפי גלילות – שימשה להובלת גז[5]
- מילובר (אזור תעשייה מילואות, נעמן), דרומית לעכו
- מילובר אזור תעשייה צפונית לנהריה
- שלוחה לקריית הפלדה
- שלוחה לקיבוץ בצת
- שלוחה למפעל הארגז ולבסיס צבאי בצריפין
- תחנת הכוח רוטנברג באשקלון
- שלוחה למחצבת בנימינה
- שלוחה לבית אריזה בכפר סבא
- שלוחה למחצבות ברקת
- שלוחה למפעל מלט הר טוב
- שלוחה למפעל נשר רמלה
תחנות רכבת תפעוליות
ערך מורחב – תחנות תפעוליות של רכבת ישראל
בישראל קיימות כמה עשרות תחנות המיועדות לתפעול מערכת הרכבות. בנוסף, חלק מתחנות הנוסעים והמשא משמשות כתחנות תפעוליות בנוסף לתפקידן העיקרי.
תחנות רכבת היסטוריות

| |
ראו גם – היסטוריה של רכבת ישראל |
בישראל קיימות עשרות תחנות שהשימוש בהן הופסק והן נמצאות ברמות שימור שונות – חלקן מוזנחות וחרבות, חלקן משומרות כמוזיאונים, וחלקן אף חזרו לפעילות מחודשת (לרוב תוך חידוש מבנה התחנה או העתקתו לאזור סמוך).
- תחנת הרכבת הישנה פתח תקווה (על שלוחה של מסילת הירקון)
- תחנת הרכבת הטורקית (באר שבע) על מסילות ללוד ולרפיח
- תחנת הרכבת ניצנה
תחנות עבר על קווים פעילים


מסילת יפו-ירושלים
חלק מתחנות מסילת יפו-ירושלים פעילות כיום כתחנות נוסעים (כפר חב"ד, לוד-גני אביב, לוד, רמלה, בית שמש) או תחנות תפעוליות, אך לא כולן.
- יפו – כיום "מתחם התחנה"
- תל אביב דרום – תפעולית ומשמשת להדרכה
- נען – תפעולית; צומת רכבות חשוב
- נחל שורק – תפעולית
- סג'ד
- בר גיורא – תפעולית
- בתיר – תפעולית
- ירושלים (החאן) – כיום "מתחם התחנה הראשונה"
- גן החיות התנ"כי
- מלחה

המסילה המזרחית
מבין תחנות המסילה המזרחית שתיים פעילות כתחנות נוסעים (לוד וראש העין צפון), שתיים אחרות כתחנות משא, והשאר לא פעילות (המצב צפוי להשתנות עם ביצוע פרויקט המסילה המזרחית החדשה):
- חדרה מזרח – פעילה כתחנת תפעולית ותחנת משא
- אחיטוב (קאקון)
- טולכרם
- אייל (קלקיליה)
- ראש העין (דרום) – פעילה כתחנת משא
- רינתיה
- שוהם (כפר ג'יניס)
מסילת לוד-אשקלון
מסילת לוד-אשקלון מתקופת המנדט כללה מספר תחנות (רפיח, עזה, דיר סניד, אל מג'דל, איסדוד, רחובות, ביר סלאם) אך על רוב אלה שבשטח בשליטת ישראל נבנו תחנות הפעילות היום, מלבד:

מסילת החוף
עם פיתוח מסילת החוף ובנית תחנות חדשות בה נסגרו מספר תחנות ישנות (חלקן עדיין פעיל כתחנות תפעוליות):
- עין הים
- בוסתן הגליל
- חצרות יסף
- שבי ציון
- כפר סמיר
- החותרים
- זכרון יעקב
- כפר ויתקין – תפעולית
- שפיים
קווי רכבת שבוטלו


רכבת העמק
רבות מתחנות רכבת העמק (שעל תוואי קרוב לשלה חודשה מסילת העמק) היו תחנות עצירה בלבד, אך השאר היו תחנות מלאות, ומתוכן שתיים (חיפה מרכז וחיפה מזרח) עדיין מקיימות פעילות:
- תחנת כרמל (על שמה שכונת תחנת הכרמל)
- המושבה הגרמנית
- (חיפה מרכז היא תחנת נוסעים פעילה)
- המרכז המסחרי היהודי
- חיפה מזרח (פעילה כתחנה תפעולית למעט שירותי שאטלים מחיפה מרכז למוזיאון במהלך אירועים וחגים)
- משטרה
- חוואסה
- תל חנן
- ביטחון נשר
- היישוב
- נשר – המפעל
- משק יגור
- נחלת יעקב
- יגור מסילאים
- ג'למי
- ק"מ 13
- אלרואי
- קריית חרושת
- תל א-שמאם (כפר יהושע)
- כפר ברוך
- עפולה
- עין חרוד
- תל יוסף
- שאטה
- "השדה"
- ביסאן (בית שאן)
- חמדיה
- בית יוסף
- גשר
- נהריים
- דלהמיה (אשדות יעקב)
- חניית ארלוזורוב
- עמק הירדן
- סמח' (צמח)
- אל חמה

מסילת השומרון
קו מסילת השומרון שבגדה המערבית נבנה במלחמת העולם הראשונה על ידי הטורקים והגרמנים ונסגר סופית לאחר מלחמת העולם השנייה. תחנות שבגדה המערבית:
- עפולה (חיבור עם רכבת העמק)
- ג'נין
- עראבה
- סילת א-ד'הר
- מסעודיה
- סבסטיה
- שכם
- ענבתא
- נור א-שמס
- טולכרם (חיבור עם המסילה המזרחית)

מסילת רפיח – באר שבע
קו מסילת רפיח – באר שבע הבריטית ממלחמת העולם הראשונה חדל לפעול ב-1927 ורוב תחנות האמצע עליו נמחקו:
- שיח' נוראן (נשארו שרידים)
- אימרה
- כארם
- קמלה / אל גמלי (שלוחה לחרבת חשיף)


מסילת נחל שורק – קוסיימה
מסילת נחל שורק – קוסיימה הייתה מסילה עות'מאנית שנבנתה ופורקה במהלך מלחמת העולם הראשונה.
- א-טינה
- תחנה באזור נחל גוברין
- תחנה באזור עיראק אל-מנשייה
- תחנה באזור תל שרע
- באר שבע
- ביר אל מחטה
- תחנה באזור אשלים
- תחנת שדה פקועה (תמילת ראשד)
- ניצנה
- עזוז
מסילת נחל שורק – עזה
מסילת נחל שורק – עזה הייתה מסילה עות'מאנית שתפקדה במלחמת העולם הראשונה.
- א-תינה
- סוואפירים
- בית חנון
- הוג' (שלוחה)
תחנות עתידיות
ערך זה עוסק במיזם עתידי
| ||
| ערך זה עוסק במיזם עתידי | |
תרשים תוכנית הפיתוח של רכבת ישראל: |
| |
ראו גם – תוכנית הפיתוח של רכבת ישראל |
רכבת ישראל עוברת תהליך פיתוח מהיר מאז סוף שנות ה-90, וכמעט כל שנה נוספות תחנות. התהליך צפוי להמשיך, אם בהוספת תחנות על קווים קיימים ואם בפתיחת קווים חדשים.
חלק מתחנות אלה נמצאות בשלבי בניה, חלק בשלבי תכנון או אישור, וחלק הן תוכניות תאורטיות שאולי לא יתממשו לעולם.
תחנות חדשות על קווים קיימים
מסילת החוף
כחלק מהזזת המסילה במערב חיפה נשקלים ביטול תחנות קיימות והוספת תחנה או שתיים באזור העיר התחתית. במסגרת תוכנית הכפלת מסילת החוף בקטע סדנאות אפרים – שפיים הועלו ארבע תחנות חדשות[6].
- סביוני ים
- חיפה – בית המכס
- זכרון יעקב
- אור עקיבא – בנימינה
- נתניה מכללות (או אוניברסיטה, או אצטדיון)
- שפיים
- גלילות צפון
מסילת העמק
קו מסילת העמק החדש נפתח עם ארבע תחנות; תחנה נוספת שתוכננה בו לא נבנתה עקב מחלוקת על המיקום שלה:
מסילת לוד-אשקלון
תחנות המתוכננות להיבנות במסילת לוד-אשקלון או בקרבתה:
- רחובות – ששת הימים
- בני דרום
- אשדוד – צפון (על אחת ההסתעפויות של השלוחה מהמסילה לכיוון הנמל)
תחנת הרכבת שפירים
תחנת הרכבת שפירים היא תחנה שתוכננה להיות מוקמת במסגרת פרויקט הנתיב המהיר בכביש 1. לפי התוכנית, התחנה הייתה אמורה לקום בצמוד לחניון "חנה וסע" ממזרח למחלף שפירים. לאור התנגדויות לא הוקמה התחנה, וכיום אינה נכללת בתוכנית הפיתוח של רכבת ישראל[7].
בבניית קו הרכבת לנמל התעופה בן-גוריון תוכננה תחנת רכבת ממערב למנהרת שפירים, שתשמש תחנת החלפה בין הקווים ללוד, באר שבע, בן-גוריון, וקו הרכבת המהיר לירושלים, אך רעיון זה לא התממש בגלל העלות הרבה והסמיכות לקווי רכבת עמוסים ופעילים.[דרוש מקור]
בשנת 2005, הצליחו ארגוני הירוקים לשכנע את משרד התחבורה לבנות תחנת רכבת ממזרח למחלף, כחלק מחניון חנה וסע של פרויקט הנתיב המהיר בין מחלף בן-גוריון למחלף קיבוץ גלויות. בניית הנתיב הסתיימה בשנת 2010 אך תחנת הרכבת בחניון לא הוקמה. לאור התנגדות רכבת ישראל להפעלת שתי תחנות גם במחלף שפירים וגם בכפר חב"ד, בשל קרבתן (תחנת הרכבת כפר חב"ד הנוכחית ממוקמת כקילומטר מהמיקום המוצע של תחנת שפירים), והתנגדות מצד תושבי כפר חב"ד, שסירבו להשלים עם סגירת תחנת הרכבת כפר חב"ד לטובת הפעלת תחנה בשפירים. בשנת 2012, דיווחה חברת שפיר הנדסה, זכיינית הנתיב המהיר בכביש 1, כי הגיעה להסכם על פיו תבוטל התחנה בכפר חב"ד ובתמורה תתחייב החברה לספק לתושבים הסעות חינם בתדירות גבוהה לתחנה בשפירים, אך התחנה לא נבנתה[8][9].
קווי רכבת חדשים
- גדרה
- גזר / רג"מ
מסילת ראשון לציון – מודיעין
הקטע המערבי של מסילת ראשון לציון–מודיעין יחבר את שתי תחנות ראשון לציון הקיימות (משה דיין והראשונים) דרך תחנה חדשה. החלק המזרחי ייפרס בין ראשון לבין אזור מחלף ענבה, שם יהיה פיצול למסילות לירושלים ולמודיעין, ויכלול תחנה נוספת.
המסילה המזרחית החדשה
חידוש המסילה המזרחית מחדרה ללוד יכלול הכפלת המסילה הפעילה (כיום בעיקר למטענים) מראש העין דרומה וסלילת מסילה בחלק הצפוני, בתוואי דומה למסילה המזרחית ההיסטורית. התחנות המתוכננות בתוואי (בנוסף לראש העין צפון ולוד, הפעילות כיום):
- חדרה מזרח (תחנת משא פעילה ותחנת נוסעים היסטורית; מתוכנן חידוש שירות הנוסעים)
- אחיטוב (תחנה היסטורית; מתוכננת החזרה לפעילות)
- טייבה
- טירה-כוכב יאיר
- כפר סבא צפון
- אלעד
- תעופה (תחנה היסטורית; מתוכננת החזרה לפעילות)
- לוד צפון
מסילת מנשה
מסילת מנשה תחבר את מסילת העמק למרכז הארץ דרך המסילה המזרחית, במסלול שיחסוך את המעבר בתחנות חיפה ובמסילת החוף. בתוואי מתוכננות שתי תחנות:
קו הרכבת המהיר לירושלים
הקו הושלם בין תל אביב לירושלים אך קיימות תוכניות להאריך אותו תת-קרקעית מתחנת יצחק נבון מזרחה לתוך העיר, ומשם דרומה לאזור החאן ואולי אף לתחנת מלחה.
- ירושלים מרכז
- ירושלים החאן (תחנה חדשה, תת-קרקעית, באזור התחנה ההיסטורית)
בהצעות קודמות נשקל להמשיך את הקו אל מתחת לעיר העתיקה ולבנות שם תחנה נוספת – ירושלים הכותל.
מסילת כרמיאל – קריית שמונה
בתוכנית להארכת המסילה מכרמיאל לקריית שמונה כלולות שלוש תחנות:
- מירון (ליד צומת חנניה)
- חצור הגלילית
- קריית שמונה
מסילת העמק
המסילה הושלמה בין חיפה לבית שאן אך קיימת תוכנית להאריך אותה צפון מזרחה עד הגבול עם ירדן, ולבנות שם תחנת מעבר לנוסעים ולסחורות:
- נהר הירדן
מסילת הגליל
מסילת הגליל מתוכננת כהתפצלות ממסילת העמק באזור הסמוך לתחנת יקנעם-כפר יהושע, תכלול גם חיבור עם מסילת עכו–כרמיאל, וצפויה לכלול מספר תחנות חדשות:
מסילת ראש העין – אריאל
במקור תוכננה מסילת ראש העין - אריאל כחלק מרשת המסילות הארצית (הסתעפות מהמסילה המזרחית באזור תחנת ראש העין צפון), אך במקום זאת נבחנת אפשרות להקמת רכבת קלה בתוואי[10]. תחנות חדשות בתוכנית המקורית:
- אלקנה
- ברקן
- אריאל
מסילת באר שבע – ערד
מסילת באר שבע - ערד צפויה להתפצל ממסילת הדרום ממזרח לבאר שבע ולכלול את התחנות:
- ערד
- כסייפה, או תחנה אחרת באזור היישובים הבדואים
- נבטים
מסילת דימונה – ירוחם
מסילת דימונה - ירוחם צפויה לכלול תחנה חדשה אחת:
- ירוחם
קו הרכבת לאילת
התוכניות לבניית קו רכבת לאילת עברו תהפוכות רבות לאורך העשורים האחרונים, והדבר תקף גם למספר התחנות ולמיקומן.
- ספיר
- קטורה
- נמל התעופה רמון
- אילת
- נמל אילת
בהצעה קודמת הועלו תחנות נוספות – חצבה, פארן, יהל, יטבתה ושחורת (אולם ללא קטורה).
תחנות לפי מסילות פעילות
מסילה זו היא המסילה הארוכה ביותר בישראל, ועליה נמצא המספר הגדול ביותר של תחנות שעדיין פעילות כיום:
- נהריה
- עכו
- קריית מוצקין
- קריית חיים
- חוצות המפרץ
- מרכזית המפרץ (קו החוף)
- חיפה מרכז – השמונה
- חיפה – בת גלים
- חיפה – חוף הכרמל
- עתלית
- בנימינה
- קיסריה – פרדס חנה
- חדרה – מערב
- נתניה
- נתניה – ספיר
- בית יהושע
- הרצליה
- תל אביב – האוניברסיטה / אקספו
- תל אביב – סבידור מרכז
החל מתחנת סבידור מרכז מתחילה מסילת איילון (למרות שלפעמים כוללים גם את תחנות תל אביב - האוניברסיטה והרצליה).
מסילה זו היא מבין החדשות ביותר שנבנו בישראל (רק ב-2017) אשר מתפצלת ממסילת החוף מדרום לעיר עכו, ועליה נמצאות שתי תחנות שנפתחו באותו הזמן שהמסילה נפתחה לרכבות:
המסילה נבנתה בסמוך לרכבת העמק ההיסטורית ונפתחה ב-2016. המסילה מתפצלת ממסילת החוף בסמוך לתחנת מרכזית המפרץ (מה שהופך את התחנה ליחידה שנמצאת על שתי מסילות נפרדות). על המסילה ממוקמות התחנות הבאות:
מסילה זו משרתת את ערי השרון הנמצאות בסמוך אליה. המסילה מחוברת בין מסילת החוף מצפון לתחנת הרצליה והמסילה המזרחית ממזרח לעיר כפר סבא. על המסילה נמצאות 4 תחנות:
מסילה זו עדיין בבנייה וצפויה לכלול עליה תחנות רכבת חדשות, אך על תוואי המסילה הקיימת נמצאות רק שתי תחנות פעילות:
המסילה מסתיימת בתחנת לוד, ומהתחנה מתחילה מסילת לוד–אשקלון.
המסילה מחוברת בין מסילת החוף בתחנת תל אביב - האוניברסיטה והמסילה המזרחית מדרום לעיר ראש העין. על המסילה נמצאות 3 תחנות:
המסילה מתחילה מתחנת תל אביב - סבידור מרכז כאשר מסילת החוף מסתיימת (לפעמים נוטים לכלול גם את תחנות תל אביב - האוניברסיטה והרצליה), ונגמרת בתחנת תל אביב - ההגנה לפני התפצלות המסילה לכיוונים שונים. על המסילה נמצאות 3 תחנות כאשר שלושתן משרתות את העיר תל אביב:
מסילה זו מתפצלת ממסילת איילון בתחנת תל אביב - ההגנה ומסתיימת בצומת פלשת מצפון לעיר אשדוד. על המסילה ממוקמות התחנות הבאות:
- תל אביב – ההגנה
- צומת חולון
- חולון – וולפסון
- בת ים – יוספטל
- בת ים – קוממיות
- ראשון לציון – משה דיין
- יבנה – מערב
המסילה היא מבין המסילות העתיקות ביותר שעדיין פעילות בישראל. המסילה מתפצלת ממסילת איילון בתחנת תל אביב - ההגנה ומסתיימת בתחנת ירושלים - מלחה שכיום היא לא פעילה. אלו הן התחנות שעדיין פעילות על המסילה:
בתחנת לוד מתפצלת מסילת לוד–אשקלון, ובצומת גנות מתפצלת מסילת ירושלים–גנות.
המסילה מתפצלת ממסילת יפו–ירושלים בין צומת גנות לצומת שפירים ומסתיימת בעיר ירושלים. על המסילה נמצאות שתי תחנות:
המסילה מתפצלת ממסילת ירושלים–גנות בצומת דניאל, והיא משרתת את העיר מודיעין עם שתי תחנות:
המסילה היא מבין המסילות העתיקות ביותר שעדיין פעילות בישראל. המסילה מתחילה מתחנת לוד איפה שהמסילה המזרחית נגמרת, ומסתיימת בתחנת אשקלון. אלו הן התחנות הפעילות על המסילה:
מן המסילה מתפצלת מסילת תל אביב–פלשת בצומת פלשת שמצפון לעיר אשדוד, ומתחנת אשקלון מתחילה מסילת אשקלון–באר שבע. כמו כן קיימת שלוחה מבאר יעקב אל תחנת הרכבת ראשון לציון – הראשונים.
המסילה מתחילה מתחנת אשקלון ומסתיימת מצפון לעיר באר שבע. על המסילה נמצאות 4 תחנות:
המסילה מתפצלת ממסילת יפו–ירושלים בסמוך לקיבוץ נען ומסתיימת בהר צין שבנגב. אלו הן התחנות הפעילות על המסילה:
מן המסילה קיימת שלוחה קטנה לתחנת הרכבת באר שבע – מרכז. בנוסף מתפצלת מסילת אשקלון–באר שבע מצפון לעיר באר שבע. המסילה צפויה להיות הארוכה ביותר בישראל כאשר ייפתח קו הרכבת לאילת.
תחנות לפי עיר
ירושלים

את בירת ישראל שירתו בעבר שתי תחנות (גן החיות התנ"כי ומלחה) בדרום העיר על מסילת יפו–ירושלים בתוואי הישן, במסלול איטי והררי. קו זה היה פעיל רק עד תחנת בית שמש, עקב ירידה חדה בשימוש בו אחרי הפתיחה של הקו המהיר והחלפת הקרונות המתאימים לנסיעה בקו זהה, עד שנסגר סופית ב-2020. בהמשך הקו פעלה תחנת ירושלים ההיסטורית מ-1892 (חלק מקו הרכבת הראשון בארץ) עד שנות ה-90, והייתה ממוקמת בשכונת בקעה שבמרכז העיר.
ב-2018 נפתחה יצחק נבון, תחנה תת-קרקעית הנמצאת בסמוך לתחנת האוטובוסים המרכזית של ירושלים בכניסה לעיר על מסילת ירושלים–גנות שאליה מגיעות רכבות מתל אביב ונתב"ג.
בעבר תוכנן שהקו המהיר יימשך מזרחה עד לעיר העתיקה כמעין קו רכבת תחתית כבדה, ויכלול מספר תחנות נוספות (מרכז, ממילא, הר הבית והכותל). אך חשש מפגיעה בעיר העתיקה ובחומותיה ביטל את התכנון הזה ובמקומו הוחלט להמשיך את הקו לתחנת הרכבת החאן, תחת רחוב יפו. התוואי הצפוי עתיד להיות: תחנת ירושלים מרכז בסמוך לכיכר הדוידקה, חתנה חדשה ותת־קרקעית בסמוך לתחנת החאן.
כרונולוגיה
- תחנת ירושלים נפתחה ב-1892 ונסגרה ב-1998, אחרי פעילות כמעט רצופה של כמאה שנה.
- תחנת ירושלים – גן החיות התנ"כי נפתחה ב-1996[דרוש מקור] וחודשה ב-2005 ונסגרה ב-2020.
- תחנת ירושלים – מלחה נפתחה ב-2005 ונסגרה ב-2020.
- תחנת ירושלים – יצחק נבון (שמה בזמן התכנון היה "ירושלים – האומה") נפתחה ב-2018.
תל אביב

בין נתיבי איילון ממוקמות ארבע תחנות המכונות תחנות תל אביב (מצפון לדרום: האוניברסיטה, סבידור מרכז, השלום וההגנה). אלה הן התחנות הפעילות ביותר במדינה מבחינת תנועת נוסעים (סבידור מרכז הוותיקה מביניהן, והשלום העמוסה ביותר), הן משום שכמעט כל קווי הרכבת עוצרים בכולן והן בגלל מרכזיות העיר מבחינה תעסוקתית ותרבותית. עם זאת קיימות מספר תחנות נוספות הנמצאות בשטח העיר או בצמוד לה: תחנת בני ברק – רמת החייל (שכונתה בעבר "תל אביב צפון") על מסילת הירקון ותחנות צומת חולון וחולון – וולפסון על מסילת תל אביב – פלשת בין נתיבי איילון. כמו כן תל אביב דרום, ששכנה באזור בית הדר והועברה לאזור מחלף קיבוץ גלויות, והיום משמשת למטרות תפעוליות ולהכשרת עובדי רכבת, ותחנת יפו ההיסטורית מ-1892 (חלק מקו הרכבת הראשון בארץ) שהוסבה ל"מתחם התחנה".
תחנת ההגנה נמצאת במרחק מספר דקות הליכה מהתחנה המרכזית החדשה של תל אביב, שהיא תחנת האוטובוסים המרכזית הגדולה והמשמעותית ביותר בישראל. תחנת השלום צמודה למגדלי עזריאלי. תחנת סבידור מרכז סמוכה למסוף 2000. ותחנת האוניברסיטה נמצאת במרחק הליכה קטן מאוניברסיטת תל אביב וממרכז הירידים והתערוכות של העיר.
כרונולוגיה
- תחנת יפו נפתחה ב-1892 ונסגרה ב-1948.
- תחנת תל אביב דרום (במקור "סרונה" ומייד לאחר מכן "תל אביב") נפתחה ב-1920. ב-1949 הוסף לשמה "דרום". ב-1970 הועברה מבית הדר למיקומה הנוכחי. ב-1993 נסגרה לתנועת נוסעים ונשארה כתחנה תפעולית.
- תחנת בני ברק – רמת החייל (במקור "תל אביב צפון") נפתחה ב-1949 בחיבור ללוד, חוברה למסילת החוף ודרכה לצפון הארץ ב-1953, הפסיקה לשרת נוסעים בשנות ה-90 עם פתיחת מסילת איילון ונפתחה מחדש ב-2000, אז שונה שמה ל"בני ברק". ב-2016 הוסף לשמה "רמת החייל".
- תחנת תל אביב – סבידור מרכז (במקור "תל אביב מרכז") נפתחה ב-1954 בחיבור צפונה. ב-1988 חוברה דרומה ולשמה הוסף "סבידור" על שם מנחם סבידור.
- תחנת תל אביב – השלום נפתחה ב-1996.
- תחנת תל אביב – האוניברסיטה / אקספו (בעבר נקראה "האוניברסיטה – מרכז הירידים") נפתחה ב-2000. ב-2025 נוספה המילה "אקספו" לשם התחנה.
- תחנת תל אביב – ההגנה נפתחה ב-2002.
- תחנות צומת חולון וחולון – וולפסון נפתחו ב-2011.
חיפה

בשטח העיר חיפה או בצמוד לו קיימות 7 תחנות נוסעים פעילות ותחנה היסטורית/תפעולית, וכולן על מסילת החוף (אף שהוקמו בתקופות שונות). שלוש מתוכן מכונות על שם חיפה (מדרום-מערב לצפון ולמזרח: חוף הכרמל, בת גלים ומרכז – השמונה). הארבע הנוספות בהמשך הקו הן מרכזית המפרץ, חוצות המפרץ, קריית חיים וקריית מוצקין הממוקמת על גבול חיפה עם העיר הצמודה לה. שתי תחנות המפרץ הן היחידות בארץ[דרוש מקור] שהוקמו במימון של יזמים פרטיים, אולם הרחבת תחנת לב המפרץ למרכזית המפרץ (שכלל חיבור לתחנת האוטובוסים ולמסילת העמק) לא מומנה על ידי היזם. התחנה האחרת (חיפה מזרח, מ-1904) הייתה התחנה הראשונה של חיפה, ואף שכנו בה משרדי הנהלת הרכבת; התחנה בוטלה כתחנת נוסעים והמשרדים עברו לתל אביב, אך היא משמשת כתחנה תפעולית חשובה ולידה נמצא מוזיאון הרכבת, כמו גם משרדי הרכבת בחיפה. בנוסף היו מספר תחנות היסטוריות על קו רכבת העמק, כגון תחנת הכרמל (שנותרה שכונה על שמה). מאחר שהמסילה בחיפה מפריעה לגישה לרוב החוף של העיר נשקלות מגוון אפשרויות להעברתה לתוואי אחר; ייתכן שתוקם תחנה בקריית הממשלה (בית המכס) ואולי אחת נוספת בקריית אליעזר במקום תחנות מרכז – השמונה ובת גלים.
חיפה היא עיר נמל ותעשייה, ומתקיימת פעילות ענפה של רכבות משא באזור המפרץ. יש מספר מסופים בנמל חיפה, ומספר שלוחות מסילה מתפצלות ממסילת החוף לעומק הנמל. תחנת מטען פעילה בממגורות דגון. קיים גם מסוף מטענים מצפון למתחם "סדנאות הקישון" (ממערב לתחנת חוצות המפרץ). שלוחת מסילה המתפצלת באזור צומת ידין (ומגיעה למתחם דשנים שבשטח קריית אתא) מספקת גישה למסוף באזור התעשייה של בתי הזיקוק.
תחנת חוף הכרמל סמוכה לתחנת האוטובוסים מרכזית חוף הכרמל. תחנת בת גלים סמוכה לתחנת העבר מרכזית בת גלים, הנטושה כיום. תחנת מרכז – השמונה סמוכה לאולם הנוסעים של נמל חיפה ולתחנה של הכרמלית, והיא ייחודית בישראל בשני ההיבטים האלה. תחנת מרכזית המפרץ משולבת בתחנת האוטובוסים מרכזית המפרץ. תחנת חוצות המפרץ נמצאת בסמוך למרכז הקניות. תחנת קריית חיים נמצאת בשכונת קריית חיים המפצלת אותה למזרחית ולמערבית. תחנת קריית מוצקין נמצאת בגבול בין שכונת קריית שמואל בחיפה לבין העיר קריית מוצקין.
כרונולוגיה
- תחנת חיפה מזרח (במקור "חיפה") נפתחה ב-1904. ב-1937 הוסף לשמה "מזרח". נסגרה לתנועת נוסעים (אך לא מטענים) בסוף שנות ה-90.
- בתקופת רכבת העמק ההיסטורית היו בחיפה מספר תחנות נוספות. התחנות בוטלו בהמשך, או עם פתיחת תחנת חיפה מרכז ב-1937 או עד להשבתה הסופית של הקו ב-1951.
- תחנת חיפה מרכז – השמונה (במקור "חיפה מרכז") נפתחה ב-1937. ב-2007 הוסף לשמה "השמונה" על שם שמונת עובדי הרכבת שנהרגו בפיגוע.
- תחנת קריית מוצקין נפתחה ב-1937.
- תחנת חיפה – בת גלים נפתחה ב-1975.
- תחנת קריית חיים נפתחה בשנות ה-90, אם כי שימשה כתחנת עצירה ("Halt") עוד בשנות ה-30.
- תחנת חיפה – חוף הכרמל נפתחה ב-1999.
- תחנת מרכזית המפרץ (במקור "לב המפרץ") נפתחה ב-2001. ב-2018 חוברה למסילת העמק ושמה שונה ל"מרכזית המפרץ".
- תחנת חוצות המפרץ נפתחה ב-2001.
נתניה

את נתניה משרתות שלוש תחנות נוסעים: נתניה, נתניה – ספיר (הנמצאת בסמוך לאזור התעשייה) ובית יהושע הנמצאת מחוץ לשטח העיר, אך משרתת את דרום העיר במקביל לתחנת ספיר, שמעט פחות נגישה לכבישים ראשיים ושנפתחה כ-60 שנה לאחר שתי התחנות האחרות.
כרונולוגיה
- תחנת בית יהושע נפתחה ב-1953.
- תחנת נתניה נפתחה ב-1954.
- תחנת נתניה – ספיר נפתחה ב-2016.
באר שבע
בבאר שבע קיימות שתי תחנות נוסעים פעילות: צפון / אוניברסיטה ומרכז. המסילות מהתחנה הצפונית מתפצלות כך שיש לה ארבע תחנות שכנות (להבים – רהט, דימונה, באר שבע מרכז, אופקים, וגם המסוף ברמת חובב), והיא ייחודית בכך מחוץ לתל אביב. תחנת מרכז, הסמוכה לתחנת האוטובוסים המרכזית, היא נקודת הסיום של כל רכבות הנוסעים המגיעות לדרום מלבד הרכבת לדימונה ונקודת ההתחלה לרכבות הנוסעות צפונה. בנוסף קיימת תחנה היסטורית (תחנת הרכבת הטורקית, מ-1915) באזור העיר העתיקה.
כרונולוגיה
- תחנת באר שבע נפתחה ב-1915 בחיבור צפונה, חוברה לרפיח ב-1918 ונסגרה ב-1927.
- תחנת באר שבע – צפון / אוניברסיטה (במקור "באר שבע") נפתחה ב-1956 והועברה למיקום חדש (כ-350 מטר מהמקורי) ב-2005.
- תחנת באר שבע – מרכז נפתחה ב-2000.
פתח תקווה

בפתח תקווה קיימות שתי תחנות נוסעים פעילות (סגולה וקריית אריה) על מסילת הירקון, קרוב לקצה הצפוני של העיר. בנוסף קיימת תחנה היסטורית (תחנת הרכבת הישנה פתח תקווה, מ-1922).
כרונולוגיה
- תחנת פתח תקווה נפתחה ב-1922 כתחנת משא ונסגרה ב-2000.
- תחנת פתח תקווה – סגולה נפתחה ב-2000.
- תחנת פתח תקווה – קריית אריה נפתחה ב-2008.
ערים נוספות שיש בהן יותר מתחנה אחת

בלוד קיימות שתי תחנות: לוד ולוד – גני אביב. התחנה הוותיקה, ששורשיה בימי העות'מאנים, מהווה גם היום מרכז תפעולי חשוב הכולל צומת רכבות מרכזי, מוסכים ומשרדים. חשיבותה ארוכת השנים ניכרת בשכונה הסמוכה הנקראת על שמה. התחנה החדשה נפתחה ב-2020 בסמוך למבנה הישן שנשמר מתקופת המנדט הבריטי. התחנה השנייה נמצאת בקצה הצפון מערבי של העיר, בסמוך לשכונת גני אביב.
במודיעין קיימות שתי תחנות: פאתי מודיעין הסמוכה לאזור המלאכה "מרכז עינב", ומודיעין – מרכז הסמוכה לתחנת האוטובוסים המרכזית שבמרכז העיר.
את חולון משרתות ארבע תחנות הגובלות בשטחה: שתיים מהן (צומת חולון וחולון – וולפסון) גובלות בתל אביב וביפו הסמוכות לה, והשתיים האחרות (יוספטל וקוממיות) גובלות במערבה.
את בת ים משרתות שתי תחנות: יוספטל וקוממיות הגובלות עם חולון במזרחה.
ברעננה גובלות מדרומה שתי תחנות (דרום ומערב) הממוקמות בין נתיבי כביש 531. התחנה הדרומית, שהיא למעשה בעיקר מזרחית לתחנת מערב, נמצאת בתוך מחלף רעננה דרום בקצה הדרום מזרחי של העיר, והתחנה המערבית נמצאת מצפון להרצליה.
את הרצליה משרתת תחנת הרכבת הרצליה הנמצאת על נתיבי איילון המפרידים בין הרצליה פיתוח למזרח העיר, כמו כן תחנת הרכבת רעננה – מערב גובלת במזרח העיר מצפונה, אך קיימת כניסה רק מהצד של העיר הסמוכה.
בין כפר סבא והוד השרון נמצאות שתי תחנות (כפר סבא – נורדאו והוד השרון – סוקולוב) הממוקמות בין נתיבי כביש 531 המפריד בין שתי הערים. למרות שמותיהן, שתי התחנות נמצאות בשטח השיפוט של הוד השרון. תחנה נוספת המשרתת את שתי הערים היא רעננה – דרום, הסמוכה לקצה הדרום מערבי של כפר סבא, וקרובה לצפון מערב הוד השרון, מעבר לכפר רמות השבים.
בראשון לציון קיימות שתי תחנות נוסעים פעילות אך הן נמצאות על מסילות שונות: משה דיין על מסילת תל אביב – פלשת והראשונים על שלוחה שיוצאת ממסילת לוד-אשקלון מבאר יעקב (התחנות ממוקמות במחלף משה דיין, בין נתיבי איילון, ובמחלף ראשונים, בין נתיבי כביש 431). כתוצאה מכך אין שום קו רכבת שעובר בין שתי התחנות, בניגוד לשאר הערים שיש בהן יותר מתחנה אחת (מלבד יבנה). עם זאת כחלק ממסילת ראשון לציון–מודיעין העתידית יחוברו התחנות ואף תוקם תחנה חדשה באזור התעשייה מעוין שורק.
ביבנה קיימות שתי תחנות נוסעים פעילות אך הן נמצאות על מסילות שונות: יבנה – מערב על מסילת תל אביב – פלשת ויבנה – מזרח על מסילת לוד–אשקלון. כתוצאה מכך אין שום קו רכבת שעובר בין שתי התחנות, בניגוד לשאר הערים שיש בהן יותר מתחנה אחת (מלבד ראשון לציון).
בראש העין קיימות שתי תחנות: תחנת הנוסעים ראש העין – צפון והתחנה הוותיקה ראש העין דרום (נקראה בעבר בפשטות "ראש העין"), שהייתה בעבר תחנת נוסעים אך כעת משמשת כתחנת משא. שתי התחנות נמצאות על המסילה המזרחית. התחנה הצפונית נמצאת מעבר למחלף קסם, במיקום לא נגיש לאזורי מגורים ותעסוקה, בניגוד לתחנה הדרומית הסמוכה למערב העיר.
בחדרה קיימות שתי תחנות, אולם רק אחת מהן (חדרה – מערב) פעילה לרכבות נוסעים. התחנה השנייה (חדרה מזרח) הייתה בעבר תחנת נוסעים אך כעת היא משרתת רק רכבות משא בודדות. התחנות נמצאות על מסילות שונות (מסילת החוף והמסילה המזרחית). תחנת חדרה מזרח צפויה להיפתח מחדש כתחנת נוסעים ב-2027 כחלק מפרויקט המסילה המזרחית החדשה.
ברמלה קיימת רק תחנת נוסעים אחת: תחנת הרכבת רמלה אשר נמצאת במזרח העיר על מסילת יפו–ירושלים, אך במסגרת התכנון העתידי לחבר את ראשון לציון עם מודיעין וירושלים לאורך כביש 431 תוקם תחנה חדשה בדרום העיר – רמלה דרום.
ערים ויישובים שבהם תחנה אחת בלבד
באשדוד קיימת רק תחנת נוסעים אחת: אשדוד – עד הלום / מטרופול הנמצאת בסמוך לכביש 4 ממזרח לעיר, אך יש מספר מסופי מטען בנמל אשדוד, ומספר שלוחות מסילה מתפצלות לעומק הנמל ממסילה המתחברת לשאר הרשת בצומת פלשת.
ארבע תחנות פעילות של מסילת העמק ממוקמות ליד תחנות של רכבת העמק ההיסטורית שכעת שמורות ולא פעילות:
את בית שאן משרתת תחנת בית שאן שנמצאת בסמוך לתחנת בית שאן ההיסטורית.
את עפולה משרתת תחנת עפולה שנמצאת בסמוך לתחנת עפולה ההיסטורית.
את מגדל העמק ואת כפר ברוך משרתת תחנת מגדל העמק – כפר ברוך שנמצאת בסמוך לתחנת כפר ברוך ההיסטורית.
את יקנעם ואת כפר יהושע משרתת תחנת יקנעם – כפר יהושע שנמצאת בסמוך לתחנת כפר יהושע ההיסטורית.
התחנות החדשות ממוקמות במרחקים משתנים יחסית לתחנות הישנות.
בנהריה נמצאת התחנה הצפונית ביותר: תחנת הרכבת נהריה ליד צומת געתון, ובה עוצרות רכבות המגיעות מכיוון דרום. בעבר שימשה התחנה כנקודת עצירה לכיוון לבנון לפני הקמת המדינה, אך המקטע הוסר. בעכו נמצאת תחנת הרכבת עכו אשר קיימת עוד משנות ה-30 ועברה הרבה שדרוגים ושיפוצים. בגבול העיר קריית מוצקין נמצאת תחנת הרכבת קריית מוצקין אשר גובלת עם השכונה החיפאית קריית שמואל. בתחנה נשמר המבנה הישן מתקופת המנדט הבריטי. שלוש התחנות ממוקמות על מסילת החוף בחלקה הצפוני ביותר.
בצפון העיר כרמיאל נמצאת תחנת הרכבת כרמיאל, ומצפון ליישוב אחיהוד נמצאת תחנת הרכבת אחיהוד. שתי התחנות נפתחו ב-2017 והן ממוקמות על מסילת עכו–כרמיאל בסמוך לכביש 85.
במרכז היישוב עתלית נמצאת תחנת הרכבת עתלית אשר יש לה חשיבות היסטורית רבה ליישוב ולתחנה עצמה.
במועצה המקומית בנימינה-גבעת עדה נמצאת תחנת הרכבת בנימינה המחלקת את היישוב בנימינה לאזור מזרחי ולאזור מערבי.
בין פארק תעשייה קיסריה לבין המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור עוברת מסילת החוף ועליה ממוקמת תחנת הרכבת קיסריה – פרדס חנה.
מצפון לעיר בני ברק נמצאת תחנת הרכבת בני ברק – רמת החייל על מסילת הירקון וגובלת עם השכונה התל אביבית רמת החייל. למרות היותה לא מוזכרת בשמות התחנות, העיר רמת גן גובלת בתחנה זו בסמוך לאצטדיון ולקניון איילון, כמו כן היא גובלת עם תל אביב בתחנת תל אביב – סבידור מרכז בסמוך למתחם הבורסה.
במתחם נמל התעופה בן-גוריון בכניסה לטרמינל 3 נמצאת תחנת הרכבת נמל התעופה בן-גוריון על מסילת ירושלים–גנות.
ביישוב כפר חב"ד נמצאת תחנת הרכבת כפר חב"ד על מסילת יפו–ירושלים שקיימת עוד מתקופת המנדט הבריטי.
בבאר יעקב נמצאת תחנת הרכבת באר יעקב בדרום העיר. ברחובות נמצאת תחנת הרכבת רחובות בסמוך לאזור התעשייה. שתי התחנות ממוקמות על מסילת לוד–אשקלון.
בבית שמש נמצאת תחנת הרכבת בית שמש בצפון העיר על מסילת יפו–ירושלים בסמוך לאזור התעשייה. בעבר התחנה שימשה רכבות נוסעים לכיוון ירושלים, אך ב-2020 המקטע נסגר והיא משמשת כיום לרכבות המגיעות מנתניה דרך תל אביב ולוד.
לאורך מסילת אשקלון–באר שבע ממוקמות ארבע תחנות: במזרח העיר אשקלון נמצאת תחנת הרכבת אשקלון (אשר נמצאת בנוסף על מסילת לוד–אשקלון), במערב העיר שדרות נמצאת תחנת הרכבת שדרות, בדרום העיר נתיבות נמצאת תחנת הרכבת נתיבות, ובצפון העיר אופקים נמצאת תחנת הרכבת אופקים.
מזרחית ליישוב מזכרת בתיה בצמוד לאזור התעשייה נמצאת תחנת הרכבת מזכרת בתיה. בצמוד לכביש 6 נמצאת תחנת הרכבת קריית מלאכי – יואב (למרות ששמה קרוי על שם העיר קריית מלאכי היא למעשה יותר סמוכה לקיבוץ כפר מנחם ולמושב כפר הרי"ף). במרכז העיר קריית גת נמצאת תחנת הרכבת קריית גת בסמוך לאזור התעשייה. ליד כביש 40 ובצמוד ליישוב להבים נמצאת תחנת הרכבת להבים – רהט אשר ממוקמת גם בסמוך לעיר רהט. במערב העיר דימונה נמצאת תחנת הרכבת דימונה שהיא גם התחנה הדרומית ביותר. כל חמש התחנות ממוקמות על מסילת הדרום.
קישורים חיצוניים
- קווים ותחנות, באתר רכבת ישראל
- חטיבת המטענים, באתר רכבת ישראל – הדף כולל פירוט מסופי מטען
- התחנה הישנה, פרויקט מיפוי תחנות ישנות בישראל, באתר "היסטוריה על המפה"
רכבת כבדה - תחנות נוסעים, באתר מאגרי המידע הממשלתיים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 מספרי עולים ויורדים - 2019 והרבע הראשון של 2020, בפורום תחבורה ציבורית, אתר תפוז
- ↑ רכבת ישראל: החל פרויקט הנחת המסילות לחיבור נמלי הים החדשים, אתר אינטרנט פורט2פורט, 21.11.2023
- ↑ חגית הורנשטיין, עידן חדש: רכבת המכולות הראשונה יצאה מנמל המפרץ, באתר רדיו חיפה, 26 במרץ 2025
- ↑ שלוחת רכבת ומסוף מטענים נפתחו באתר חיפה נגב טכנולוגיות
- ↑ פזגז - מהסואץ ברכבת, דבר, 23 בפברואר 1962
- ↑ דיון והחלטת ות"ל מ-5 במרץ 2018
- ↑ אבי בר-אלי, פרויקט הנתיב המהיר לת"א: בניית מתחם חנה וסע הותנתה בהקמת תחנת רכבת, באתר הארץ, 10 באוקטובר 2007
- ↑ דניאל שמיל, שנה אחרי: ההצלחות והכשלונות בנתיב המהיר לת"א, באתר TheMarker, 4 בינואר 2012
- ↑ כמה אנחנו מרוויחים מהנתיב המהיר כל שנה, בבלוג "הרוכב לאוטובוסים" | רויטל חובל, כך הפסיד הציבור את תחנת הרכבת בכניסה לנתיב המהיר, באתר כלכליסט, 16 בינואר 2011
- ↑ סוניה גורודיסקי, התחנה הבאה אריאל: ישראל כ"ץ אישר הקמת רכבת בעיר, באתר גלובס, 15 במרץ 2018
- ↑ במקרה שתחנה נסגרה לתנועת נוסעים לתקופה משמעותית ולאחר מכן נפתחה מחדש - תאריך הפתיחה המחודש
- ↑ הפעם הראשונה שהתחנה נפתחה במיקומה הנוכחי או קרוב אליו ולא כתחנת "Halt"
- ↑ בנייה של תחנה חדשה ללא הפסקה קבועה של שירות נוסעים
- ↑ האם התחנה נמצאת על הקו הראשי של רכבת ישראל
- ↑ מאפשר מיון על הקו הראשי
- ↑ מאפשר מיון על הקו המערבי הכולל את מסילת החוף ואיילון, מסילת תל אביב - פלשת, חלק ממסילת לוד-אשקלון, מסילת אשקלון - באר שבע והשלוחה לבאר שבע מרכז
- ↑ מאפשר מיון של הקווים המזרחיים, מצפון לדרום
תחנות רכבת בישראל43198140Q61125341




