ישיבת גרודנא (אשדוד)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־08:44, 7 בדצמבר 2020 מאת מקוה (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "תבנית:עולם התורה - ישיבות גדולות בארה"ק" ב־"עולם התורה - ישיבות גדולות בארץ ישראל")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:מוסד לימודי

פרמטרים ריקים [ חלוקה מבנית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים [ סגל הוראה, סוג מוסד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

ישיבת גרודנא
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
אתר מורשת עולמית
מוטו לימוד בעמקות, שמרנות והצמדות לעקרונות השקפתיים בכל מחיר.
השתייכות ישיבה ליטאית
תקופת הפעילות תשכ"ו–הווה
מייסדים הרב יוסף שלמה כהנמן
בעלי תפקידים
מנהל הרב משה ברויער
ראש ה הרב משה שמידע
תלמידים
כ - 250
שונות
ספרים שער התורה, שלמי תבונה (שני כרכים), אסופות (שני כרכים), שלמי צדק (ארבעה כרכים), להבין שמועות, בית היין.
מיקום
מיקום אשדוד

ישיבת גרודנא היא ישיבה גבוהה השוכנת בקריית פוניבז' שברובע ג' באשדוד. משתייכת לזרם החרדי-ליטאי. בשנת ה'תש"ס התפצלה הישיבה כאשר חלק מהרבנים והתלמידים פרשו ופתחו ישיבה השוכנת כיום בבאר יעקב. הישיבה באשדוד התפצלה שוב בשנת ה'תשע"ו, כאשר קבוצה מהתלמידים עברה לישיבת מאירת שמועה שבראשות הרב נחום רוזנבלט השוכנת ברובע א' בעיר.

היסטוריה

הקמת הישיבה

הישיבה הוקמה בשנת תשכ"ו על ידי הרב יוסף שלמה כהנמן, "הרב מפוניבז'", במסגרת תוכניתו להקמת 18 ישיבות ברחבי הארץ (שלא יצאה אל הפועל), ונקראה על שמה של ישיבת שער התורה - גרודנה בליטא. בתחילה שכנה הישיבה בבני ברק, ובי"ח בשבט ה'תשכ"ז עברה הישיבה לאשדוד. בראשות הישיבה עמדו במשך השנים ראשי ישיבת פוניבז': הרב שמואל רוזובסקי והרב אלעזר מנחם מן שך, אשר היו מגיעים בקביעות מבני ברק לאשדוד למסור שיעורים בישיבה. במקביל כיהנו כראשי הישיבה הרב דב צבי קרלנשטיין, הרב צבי דרבקין והרב יצחק הקר (חתנו של הרב רוזובסקי). סביב הישיבה התפתחה קהילה חרדית-ליטאית באשדוד המונה מאות משפחות.

פיצול הישיבה

בשנת תש"ס (סוף 1999), התפצלה הישיבה באשדוד לשתיים. קבוצת בחורים בראשות הרב דרבקין והרב הקר עזבה את הישיבה והקימה ישיבה חדשה בקריית ישמח משה, ולאחר מכן בבאר יעקב, שם נקראה הישיבה בשם "גרודנא - באר יעקב". ישיבה זו פועלת תחת חסות ההנהלה החדשה של מוסדות פוניבז' וממומנת על ידם. באשדוד המשיכה הישיבה להתקיים באופן עצמאי בראשות הרב דב צבי קרלנשטיין, בשנת תשע"ד (2013) מונה חתנו הרב משה שמידע לעמוד לצידו בראשות הישיבה. ומאז פטירתו של הרב קרלנשטיין מכהן הרב משה שמידע כממשיכו וממלא מקומו. כמנהל במקום מוסדות פוניבז' מונה יעקב לבין, מנכ"ל חברת "ביכורים - תעשיות מזון" ויו"ר קרן "עץ חיים". שימש בעבר כמנכ"ל העיתון "יתד נאמן" ואחר כך כמנכ"ל העיתון "הפלס". לישיבה מסונפת ישיבת "קדוש יעקב - לצעירים", בראשות הרב אברהם מלאכי, הנקראת על שמו של יעקב כהנמן, בנו של הרב יוסף שלמה כהנמן, שנספה בשואה.

בין שנת ה'תש"ס לה'תש"ע, התנהלו בעקבות הפיצול מאבקים משפטיים בין הישיבה באשדוד לבין הישיבה-האם, ישיבת פוניבז', לפי דרישת נשיא ישיבת פוניבז' הרב אליעזר כהנמן לקבל את הבעלות על מבני הישיבה, השוכנים על קרקע עירונית שנחכרה על ידי ישיבת פוניבז'. פנייתו לערכאות עוררה את התנגדות הרב יוסף שלום אלישיב, מנהיג הציבור החרדי, שפרסם איגרת בנושא בעיתון יתד נאמן, הרב כהנמן השיב כי הוא מגובה על ידי הרב נסים קרליץ. בית המשפט קיבל את תביעתו והוציא צו המורה לישיבה באשדוד לפנות את המבנים עד מוצאי תשעה באב תש"ע (10 ביולי 2010)[1]. בעקבות צו בית המשפט התפנתה הישיבה ממקומה[2], והעתיקה את משכנה למבנה סמוך שמשמש אותה זמנית. בעקבות הסכם פשרה בין שני הצדדים מכרו מוסדות פוניבז' לישיבת גרודנא מבנה במתחם הישיבה שהרב יוסף שלמה כהנמן החל בבנייתו ולא השלימו. לאחר השלמת בנייתו על ידי הנהלת ישיבת גרודנא תעבור אליו הישיבה. בנוסף לזה הוקצה לישיבה שטח נוסף שעליו יוקמו מבנים נוספים. כמו כן הוסכם שישיבת גרודנא תחדל מלהשתמש בשם זה[3].

מאחרי שנת תש"ע

בחורף תשע"ב (2012) הוקם סניף לישיבה ברובע א' באשדוד, בראשות חתנו של הרב קרלנשטיין, הרב אהוד אייזנטל. הסניף נקרא אז "זכרון קדושים" על שם בית הכנסת בו הוא שוכן. כאנשי צוות נוספים שימשו הרב אברהם כהן, הרב אהרן כהן, הרב שמחה רוזנבלום, הרב נחום רוזנבלט והרב אריה דוברוב. כמנהל הישיבה משמש הרב שלמה מרגלית (המשמש גם כמנהל ישיבת "חכמת שלמה" שבבני ברק).

בתשע"ד (2013) מינה הרב קרלנשטיין את חתנו הרב משה שמידע לכהן כראש ישיבה לצדו, ואת חתנו הרב אהוד אייזנטל כר"מ כאשר הוא עוזב את תפקיד כראש ישיבת "זכרון קדושים" ובמקומו מתמנה הרב נחום רוזנבלט. ר"מים נוספים בישיבה הם הרב יעקב ונדרוולדה והרב מיכאל פלס. המשגיח הוא הרב חיים יהודה ברינגר. בעקבות פטירת הרב קרלנשטיין בחורף תשע"ו (2015) מונה הרב שמידע לראש הישיבה בעידודו של הרב שמואל אוירבך מנהיג זרם "בני תורה" בציבור הליטאי. בעקבות זאת עזבה קבוצה מהתלמידים ועברה ללמוד בסניף "זכרון קדושים" שבראשות הרב נחום רוזנבלט כמו כן שונה שמו של הסניף ל"מאירת שמועה" והוא התנתק מהישיבה האם [4]. בעקבות זאת עזב הרב אברהם כהן את צוות ההוראה של הסניף.

בשנת תשע"ט (2019) עזב מנהל הישיבה עד אז יעקב לבין את החזקת הישיבה [אותה החזיק מכספו מאז שנת תש"ס (2000)] ובמקומו מונה הרב משה ברויער (המשמש גם כר"מ בישיבת "קדוש יעקב") למנהל הישיבה והיא ממומנת מאז בעזרת תרומות מהציבור.

סדרי הישיבה ודרך הלימוד

הישיבה מדגישה את הלימוד בעיון ומבוססת על דרך הלימוד של רבי שמעון שקופ ותלמידו הרב שמואל רוזובסקי.

הישיבה באשדוד נחשבת בציבור הליטאי כשמרנית ותלמידיה משתייכים בדרך כלל לגרעין הקשה של חוג תלמידי הרב שך. ולאחר פטירת הרב אלישיב משויכת לתנועת בני תורה שבהנהגת הרב שמואל אויערבאך. על פי תקנות הישיבה, בין השאר נאסר על התלמידים להחזיק בטלפון סלולרי ולנסוע בטרמפים.

מבוגרי הישיבה

רבנים וראשי ישיבות
אישי ציבור

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים