ישיבת אור שמחה
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות |
ישיבת אור שמחה הייתה ישיבה גדולה של חסידות גור, בחיפה. הישיבה פעלה בין השנים תשמ"ב - תשס"ב.
היסטוריה
הישיבה נוסדה בשנת תשמ"ב על ידי הרב אברהם אטלס, אב"ד בבית הדין הרבני בחיפה.
הישיבה השתכנה בבית שהיה משמש לאכסניה לאדמו"ר מגור רבי ישראל אלתר, ה"בית ישראל", בימי שהותו בעיר.
הישיבה בלטה בצוות הלמדני שלה, מה שהשפיע על רמת הלימוד העיוני בישיבה. הישיבה הייתה הנחשקת ביותר בחסידות. כשבוטל לימוד העיון בישיבות גור, פרשו חלק מצוות הישיבה. כשנה לאחר מכן הורה האדמו"ר מגור על סגירת הישיבה, חרף התנגדותו של הרב אטלס שפרש מהחסידות בעקבות כך [דרוש מקור: מנין שפרש בעקבות כך?]
צוות הישיבה
הרב אברהם אטלס שניהל את הישיבה עד יומה האחרון העמיד בראשותה את הרב מנחם מנדל שפרן שמסר מדי שבוע את השיעור כללי. הרב ישראל דוד רוסט, רבם של חסידי גור בחיפה[1] שימש כמשפיע וכראש החברה'ס בישיבה. המשגיח היה רבי שמעון למברגר, לימים האדמו"ר ממאקווא. בין הר"מים בישיבה (בתקופות שונות) היו הרב שאול אלתר, הרב ישראל בונם שרייבר, הרב יצחק דוד אלתר, הרב מאיר דב רכניצר, הרב מנדל וייס מקריית אתא והרב ישראל חיים גינזבורג.
הערות שוליים
- ^ היה ראש ה"חברה" הראשון של ה"ברוינעריסטן" בישיבת שפת אמת.
