רבי שמעון בן רבי יצחק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבנו שמעון בן יצחק
לידה 950
פטירה 1015 (בגיל 65 בערך)
מיינץ, נסיכות הבוחר ממיינץ

רבי שמעון בן יצחק בן אבון ממגנצא (רבי שמעון הגדול, 950~ - 1020~) היה רב, מקובל, שתדלן[1] ופייטן. חברו של רבנו גרשום מאור הגולה. כונה "הגדול" בשל גדולתו בכל תחומי התורה.

חייו

רבי שמעון הגדול היה מאחת המשפחות המיוחסות שבאשכנז, נכדו של רבי אבון הגדול, והיה תלמיד של רבי משולם בר קלונימוס. בספר אור זרוע מופיע כי רבי משולם הפנה אליו דין תורה, אך רבי שמעון לא רצה להכריע בו מפאת גילו הצעיר. ככל הנראה, היה עניו גדול. הן בפיוטיו הוא דן רבות במידת הענווה, וניתן לראות זאת גם מהעובדה, שאף על פי שהיה מבוגר מרבינו גרשום, כאשר התמנה רבינו גרשום לרבה של מגנצא, לא הקפיד על כך, וביניהם שררה ידידות, עד כמה שניתן ללמוד מן המקורות. מכל קדמוני אשכנז, נקשרו לו הכתרים הרבים ביותר, כצדיק, מלומד בנסים, קדוש ועוד.

רבי שמעון הצטיין בתורת הנגלה וכן בתורת הסוד. צהר לידיעותיו בחכמה זו ניתן לראות בפיוטיו.

בפנקס הזכרת נשמות של קהילת מגנצא נזכר ”רבנו שמעון בר יצחק שטרח בעבור הקהילות והאיר עיני הגולה בפיוטיו”.[1]

על פי אגדה עממית, בנו אלחנן נחטף בגיל קטן והושם במנזר, בהמשך הפך לאפיפיור,[2] ולאחר שגילה את זהותו האמיתית, נטש את הנצרות ולאחר כמה שנים נרצח על ידי הצלבנים. אגדה זו ככל הנראה אין לה מקורות ברורים, וגם הכרונולוגיה לא מתאימה - מסע הצלב הראשון היה למעלה משבעים שנה לאחר פטירתו של רבי שמעון.

מתלמידיו היה ככל הנראה רבי יקר, אביו של רבי יעקב בר יקר,[3] וכן רבי אליעזר הגדול בן יצחק.[4]

רבי שמעון היה דודו של רש"י דרך אמו.

רבי יחיאל היילפרין מביא בשם ספר ישן נושן שרבי שמעון מת ג' ימים קודם גזרות תתנ"ו[5].

פיוטיו

רבי שמעון היה ממניחי היסוד לפייטנות האשכנזית, והיה מהפייטנים האשכנזים היחידים שכתבו קרובות, הסוג הנכבד ביותר בפיוט. פיוטים רבים שלו הוכנסו למחזור האשכנזי, ביניהן קדושתאות מקיפות לראש השנה,[6] לשבועות,[7] ולשביעי של פסח.[8] בנוסף, כתב מספר רב של יוצרות ושל סליחות, שכמה מהן נאמרות על פי מנהג האשכנזים בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה. בין פיוטיו פיוטים שהושפעו מתורת הסוד האשכנזית. מפיוטיו לימים הנוראים: הוא חיבר את היוצר "מלך אמון מאמרך", ואת הקרובה "אמרתך צרופה" לחזרת הש"ץ של שחרית, שניהם ליום השני של ראש השנה. הקרובה כוללת את הרשות "אתיתי לחננך", את הקיקלר "אדר והוד" (עם הפזמונים הפותחים "שמו מפארים עדת חבלו, ונערץ באראלי קדש הלולו") ואת הרהיט "מלך עליון אמיץ המנשא".

בפירוש הקדום מלפני שלש מאות שנה, "מטה יהודה" על זמירות שבת, כתב שרבי שמעון הגדול מוזכר במדרש (...) שהיה פייטני.

אחד מפיוטיו הוא זמר לשבת המתחיל במילים "ברוך ה' יום יום", העוסק בארבע הגלויות ובגאולה, בו הוא מבכּה גם את מצב העם באותן שנים:

נסגרתי לאדום ביד רעי מדני,

שבכל יום ויום ממלאים כרסם מעדני,

עזרתו עמי לסמוך את אדני...

וציפייה לגאולה קרובה:

בבאו מאדום חמוץ בגדים,

זבח לו בבצרה וטבח לו בבוגדים,

ויז נצחם על מלבושו להאדים...

יש שייחסו לו את האזהרות הפותחות במילים "אתה הנחלת", אמנם כיום מקובל שהם נכתבו לפני זמנו.

גם לאחר מותו נשמר זכרו בקרב גדולי אשכנז ביניהם ר' יצחק בן משה והמהרש"ל המזכירים אותו בכתביהם.

קטעים שהולחנו מפיוטיו

תחילת הסליחה "תורה הקדושה התחנני בבקשה" שכתב רבי שמעון[9] היא חלק מהמלים לשיר "תורה הקדושה" של הזמר החסידי מרדכי בן-דוד.

השיר "ועתה בנים שירו למלך" שהולחן על ידי הרב הלל פלאי, מורכב משני טורים לא-רצופים מתוך האופן של רבי שמעון לחג השבועות.

חלק מפיוטי הדברות בקדושתא לחג השבועות שחיבר רבי שמעון, הפותח "לא תחמוד", הולחן בידי יוסל'ה רוזנבלט בקטע חזנות שזכה לביצועים רבים.

שני הבתים האחרונים בסליחה לתענית אסתר "אתה הא-ל עושה פלאות" - "קנא לשמך" "וכעשותך נוראות", בוצעו על ידי אברהם פריד באלבומו "אני מאמין" במנגינת ידיד נפש. לחן נוסף הוא לחנו של יוסי גרין שבוצע באלבומו "התו השמיני" בדואט עם יצחק מאיר הלפגוט.

ספריו

בספר "דן ידין" של ר' שמשון מאוסטרופולי[10] מובא שר' שמעון הגדול כתב ספר "עדינות" ושמקורו של הספר הוא מעזרא הסופר ואנשי כנסת הגדולה. החיד"א בשם הגדולים הביא הדברים, והבין שהכוונה לרבי שמעון הגדול מחכמי לותיר,[11] כלומר לרבי שמעון בן יצחק. אמנם, יש משערים שהכוונה לשמעון הצדיק.[12]

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אברהם ברלינר, קבץ על יד שנה שלישית, באתר היברובוקס
  2. ↑ ד"ר עדן הכהן, היהודי שהפך לאפיפיור: הסיפורים מאחורי הסליחות.
  3. ↑ אברהם גרוסמן, חכמי אשכנז הראשונים (ירושלים: הוצאת מאגנס, תשמ"ט), עמ' 96, ע"פ רש"י, מסכת שבת, דף פ' עמוד ב', ד"ה עד כאן.
  4. ↑ גרוסמן, עמ' 94.
  5. ↑ יחיאל היילפרין, סדר הדורות חלק א, באתר היברובוקס
  6. ↑ דניאל גולדשמידט, מחזור לימים נוראים, ירושלים תש"ל, חלק א (ראש השנה), עמ' 87 ואילך.
  7. ↑ יונה פרנקל, מחזור שבועות, ירושלים תש"ס, עמ' 230 ואילך.
  8. ↑ יונה פרנקל, מחזור פסח, ירושלים תשנ"ג, עמ' 479 ואילך.
  9. ↑ [1]
  10. ↑ ספר קרניים/יג
  11. ↑ שם הגדולים (קרענגיל)/חלק ב/ע#ספר עדינות
  12. ↑ תולדות חכמי תונס, עמ' קנב


ראשונים
ראשוני אשכנז רבי משולם בן קלונימוס • רבנו גרשום מאור הגולה (רגמ"ה) • רבינו מכיר • רבי שמעון הגדול • רבי מאיר בן רבי יצחק • רבינו יעקב בר יקר • רבינו יצחק בן רבי יהודה הלוי • רבינו יצחק מוינה (רבי יצחק אור זרוע - ריא"ז) • מהר"ם מרוטנבורג • רבי יהודה ב"ר נתן (ריב"ן) • רבי יצחק בן אליקים • רבי חיים אור זרוע (מהר"ח אור זרוע) • רבי אליעזר בן יואל (ראבי"ה) • רבי אליעזר ב"ר נתן (ראב"ן) • רבינו אשר (רא"ש) • רבי יעקב לנדו (האגור) • רבי אלעזר מגרמייזא • רבי יהודה החסיד • רבי יעקב וייל (מהר"י ווייל, מהרי"ו) • רבי ישראל מברונא (מהר"י ברונא) • רבי יצחק ב"ר אשר (ריב"א) • רבי מרדכי בן הלל • רבי יעקב מולין (מהרי"ל) • רבי ישראל איסרלן (מהרא"י)
ראשוני אנגליה תוספות חכמי אנגליה • רבי יעקב מאורליינש • רבי יוסף מניקול • רבי יצחק בן פרץ מנורהטון • רבי משה מלונדריש • רבי ברכיה מניקולא • רבי אליהו מנחם מלונדריש • רבי יעקב חזן מלונדון • ראשונים נוספים
ראשוני צרפת רש"י • בעלי התוספות • רשב"ם • רבנו תם • ר"י הזקן • ריצב"א • רבי שמשון משאנץ • רבי אליעזר מטול • רבינו יצחק בעל העיטור • רבי ברוך מגרמייזא • רבי שמשון מקוצי • רבנו פרץ • רבי משה מקוצי • רבי יצחק מקורביל • רבי יעקב מקינון • רבי אליעזר ממיץ • רבי יוסף בכור שור • רבי חזקיה בן מנוח (חזקוני) • רבינו חיים הכהן • רבי שמחה מויטרי • חכמי איוורא • רבי אליעזר מטוך
ראשוני פרובנס רבי דוד בונפיל (רבינו דוד) • רבינו אברהם מן ההר • רבינו זרחיה הלוי (רז"ה) • רבינו שלמה ממונטפליר • רבי אהרן הכהן מלוניל • רבי יוסף קמחי • רבי משה הכהן מלוניל (רמ"ך) • רבי דוד קמחי (רד"ק) • רבי אברהם אב בית דין (ראב"ד השני- בעל האשכול) • רבי אברהם בן דוד מפושקיירא (ראב"ד השלישי) • רבי מאיר מטרינקטלייש • רבי לוי בן גרשום (רלב"ג) • רבי מנחם המאירי • רבי משה הדרשן • רבי אברהם בן נתן הירחי (ראב"ן הירחי) • רבי אשתורי הפרחי • רבי יהודה אבן תיבון
ראשוני ספרד רבי חנוך בן משה • רבינו ירוחם • רבי חסדאי קרשקש • רמ"ה • רבי יצחק עראמה • רי"ץ גיאת • רבי שמואל הנגיד • רבי יצחק אבוהב • מהר"ם חלאווה • רמב"ן • רא"ה • רשב"א • ריטב"א • רבי יהודה בן הרא"ש • רבי דוד בן זמרא (רדב"ז; יש מגדירים אותו כאחרון) • רבי דונש בן לברט • רבי וידאל די טולושא • רבי אברהם אבן דאוד (ראב"ד הראשון) • רבי מיימון הדיין • רבי שלמה אבן גבירול (רשב"ג) • רבנו נסים גירונדי (ר"ן) • ר"י מיגאש • רבינו יונה גירונדי • רבי משה ב"ר חנוך • רבי יצחק אלפסי (רי"ף) • רבי יהודה הלוי (ריה"ל) • רבינו בחיי בן פקודה • רבי דוד אבודרהם • רבי אברהם אבן עזרא • רבי יצחק הברצלוני • רבי יהודה הברצלוני • רבינו בחיי בן אשר • רבי יוסף אלבו • רבי שם טוב אבן שם טוב • רבי שמואל הסרדי • רבי יעקב בעל הטורים • רבי יוסף חביבא • רבי שמואל ירונדי (אוהל מועד)
ראשוני אטליה רבי נתן מרומי (הערוך) • רבי ישעיה די טראני • אליעזר בן שמואל • ריבב"ן • שבלי הלקט • ריא"ז • מהרי"ק • רבי שבתי דונולו • רבי משה מינץ (מהר"ם מינץ) • רבי יהודה מינץ (מהר"י מינץ) • רבי יוסף קולון (מהרי"ק) • רבי מנחם ריקאנטי • ראשונים נוספים
ראשוני צפון אפריקה ארבעת השבויים • רבנו חננאל • רב ניסים גאון • רי"ף • רבנו אפרים • רבי יהודה הכהן אבן סוסאן • רמב"ם • רבי יוסף בן יהודה אבן עקנין • רבי זכריה בן יהודה אגמאתי • רבי חננאל בן שמואל • רבי פרחיה בן ניסים • רבינו זכאי • ריב"ש • רשב"ץ • רבי ישועה בן יוסף הלוי • רבי אפרים אנקווה • רבי אברהם בן הרמב"ם • רבי שלמה בן שמעון דוראן (רשב"ש)
ראשוני תימן רבי חנניה בן ישועה • רבי נתנאל בן ישעיה • רבי דוד עדני • רבי אברהם בן שלמה • רבי זכריה הרופא • רבי סעדיה עדני • רבי דוד הלוי חמדי
ראשונים נוספים
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שמעון בן יצחק37438173Q1276109

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=רבי_שמעון_בן_רבי_יצחק&oldid=2946806"