רבן שמעון בן הלל

		יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

רבן שמעון בן הלל הוא בנו של הלל הזקן, ונתמנה לנשיא הסנהדרין אחריו.

האם היה נשיא

המקור לכך שנתמנה לנשיא הוא ממה שמוזכר בברייתא (שבת טו. ובפירש"י שם) בין המנויין על שושלת נשיאי הלל הזקן, וכן מבואר בקבלת הגאונים (סדר תנאים ואמוראים פרק א).

בשיטת הראב"ד שהשמיטו

אולם הראב"ד הראשון בספרו סדר הקבלה (ד"ה יצאו וד"ה הלל ושמאי) השמיטו.

ובטעמו של הראב"ד שהשמיטו ביארו הרשב"ץ בשני פנים- בשו"ת התשב"ץ (סימן קל"ו ד"ה הרביעית) ביאר שהוא מפני שס"ל שלא היה נשיא, וראייתו מפני שלא נזכר שמועה ממנו בשום מקום, ואפילו לא במסכת אבות, ששם מוזכרים כל החכמים שנשתלשלו מהלל הזקן. ובספר מגן אבות להרשב"ץ ביאר שהוא מפני שס"ל להראב"ד שרבן גמליאל הזקן שנתמנה לנשיא אחריו לא היה בנו אלא אחיו, ושניהם גם רבן שמעון וגם רבן גמליאל, הם בני הלל הזקן, רק שמקודם היה רבן שמעון נשיא, ואחרי פטירתו נתמנה רבן גמליאל בנו השני של הלל הזקן לנשיא, ולפי ביאורו זה, טעם השמטת הראב"ד הוא, מפני שעיקרו בא לבאר סדר הדורות, וכיון שרבן שמעון ורבן גמליאל הם בני דור אחד, לכן מאחר שכבר הביא את רבן גמליאל הזקן, שהיה גם בנו הלל הזקן וגם אביו של רבן שמעון בן גמליאל, לא הוצרך להביא גם את רבן שמעון.

ובדומה לשני מהלכים אלו מצינו גם בדברי רבינו יצחק אלאחדב בפירושו ראשי אבות על פרקי אבות, דבפרק ב (על משנה ד ד"ה הלל אומר) כתב וז"ל וכאשר הגיע הדבר להלל ושמאי נהג הלל נשיאות וכו', ולא נהג אותה שמעון בנו של הלל וכו', שבה הנשיאות לרבן גמליאל בנו של ר' שמעון בנו של הלל, והוא הנקרא רבן גמליאל הזקן, ואחריו לבנו ולבן בן עד רבינו הקדוש עכ"ל. ויש ללמוד מזה שדעתו כמהלכו הראשון של הרשב"ץ בדעת הראב"ד, ששמעון בנו של הלל הזקן לא היה נשיא, אלא שחולק עליו במקצת במה שנקט שעל אף שר' שמעון זה לא נתמנה לנשיא, מכל מקום רבן גמליאל הזקן שנתמנה לנשיא אחריו לא היה בעצמו בנו של הלל הזקן, אלא היה בנו של ר' שמעון בן הלל זה.

ואילו בפרק א (על משנה טז ד"ה רבן גמליאל) כתב, וז"ל רבן גמליאל הוא בנו של ר' הלל, ונקרא רבן גמליאל הזקן וכו', והלל היה נשיא וכו', ובניו ובני בניו היו נשיאים עכ"ל. ודקדוק תחילת דבריו שכתב 'רבן גמליאל הוא בנו של ר' הלל' מורה, שדעתו בזה שרבן גמליאל הזקן עצמו הוא בנו של הלל הזקן, ודקדוק סוף דבריו שכתב 'ובניו היו נשיאים' מורה ששנים מבניו היו נשיאים, וזה תואם לגמרי עם המהלך השני של הרשב"ץ בדעת הראב"ד, דגם הנשיא רבן שמעון וגם הנשיא רבן גמליאל הזקן שניהם היו בני הלל הזקן.

הטעם שלא נזכר בפרקי אבות

ואכן מצינו שעמדו המפרשים ליישב את זה שלא נזכר במסכת אבות, וכדכתב רבינו יוסף אבן נחמיאש תלמיד הרא"ש, וז"ל (אבות פרק א משנה טז) רבן שמעון בנו של הלל, שלא אמר דבר כיוצא בו בדבר במסכת אבות שיכתב על שמו. וכן כתב האברבנאל (נחלת אבות פרק א משנה טז ד"ה והנראה), וז"ל וידמה שלא נמצא לשמעון אביו מאמר ראוי שיוחס אליו, ולכן לא נזכר שמו בכאן וכו' עכ"ל.

והיינו שרבינו יוסף נחמיאש והאברבנאל ביארו, שהטעם שלא הביאה המשנה כאן מאמרים לרבן שמעון בן הלל שהוא מפני שלא נמצאו לו מאמרים.

המהר"ל ביארו בארבעה פנים

ברם המהר"ל בספרו דרך החיים, נחית לתת טעם לכל זה על פי עומק דרכו, וביארו בארבעה פנים-

הפן הא' (פרק א סוף משנה טז) - וז"ל ונראה דבזמן רבן שמעון בנו של הלל היה רבן יוחנן בן זכאי מנהיג גם כן וגדול כמותו, דבכל מקום אמרינן משחרב הבית התקין רבן יוחנן בן זכאי, והוא מתלמידי הלל, ואם כן היה רבן יוחנן בן זכאי מנהיג ונשיא גם כן, ולהזכיר שניהם אי אפשר שלא היו מן הזוגות, שהאחד נשיא והשני אב בית דין, ולכך לא זכר אחד דהי מנייהו מפקת וכו' עכ"ל.

והיינו שהמהר"ל נקט דכמו שרבן שמעון בנו של הלל נתמנה למנהיג ונשיא אחרי פטירת הלל הזקן, כן  רבן יוחנן בן זכאי שהיה מתלמידי הלל נחשב למנהיג ונשיא כמוהו, ועל פי זה ביאר הטעם שלא הביאה המשנה כאן מאמר לרבן שמעון בן הלל ולרבן גמליאל השני, שהוא משום דלא היה אפשר להזכירו, דממה נפשך אינו מן הראוי, דאם תאמר להזכירו ביחד עם רבן יוחנן בן זכאי, וכדרך שהזכיר המשנה בתחילת הפרק את חכמי הזוגות, שהביאם שנים שנים, אין הם דומים להם, לפי שהזוגות כיון שהאחד היה גדול מחבירו שהרי אחד היה נשיא והשני אב בית דין, משום הכי שייך להביאם שנים שנים ולהזכיר את הנשיא מקודם ולאחר מכן את האב בית דין, מה שאין כן אצל רבן שמעון, שגם רבן יוחנן היה שוה בחשיבותו לרבן שמעון, מפני שגם הוא היה נשיא, לא שייך להביאם כזוג ולהחשיב את אחד מהם ולהקדים את אחד מהם לפני השני, ואם תאמר לאידך גיסא להזכירו לבד, אי אפשר מפני רבן יוחנן בן זכאי שהנהיג ביחד אתו והיו חשוב כמותו, ולכך אינו מן הראוי להזכירו בלעדיו, על כן לא הזכירו בכלל.

הפן הב' (פרק א סוף משנה יח) – וז"ל ומעתה נראה כי מה שדלג התנא את רבן שמעון בן הלל, מפני שבא להפסיק בין מוסרי הראשונים ובין מוסרי האחרונים, כי כל הראשונים הכל ענין אחד ואלו ג' אחרונים דבר בפני עצמו, ולכך הפסיק ביניהם עכ"ל.

והיינו שהמהר"ל אחרי שהסביר באריכות, שבפרק הראשון ישנם כמה סוגי מוסרים, דמוסרי התנאים עד הלל הזקן הם מצד אהבה ויראה אל השם יתברך, ומוסרי רבן גמליאל ושמעון בנו הם מצד שלימות האדם, ביאר הטעם שדילגה המשנה כאן על רבן שמעון בן הלל, שהוא כדי שיהיה ניכר שיש לחלק ולהפסיק בין סוגי מוסרים אלו.

הפן הג' (שם) – וז"ל ותדע ותבין כי מן דברי שמעון הצדיק שהתחיל לדבר מן העולם עד סוף הפרק הם עשרה דברי מוסר, ודבר זה הוא כנגד העולם, שמן התחלת בריאת העולם עד תכלית שלימות בריאת העולם הם עשרה מאמרות וכו', ומזה הטעם גם כן היה צריך לדלג מן הדורות, שלא בא להזכיר רק עשרה כנגד עשרה מאמרות, ורצה לעשות דברי רבי ראש הפרק כמו שהוא ראש לכל ישראל שבו היה תורה וגדולה במקום אחד, ולפיכך היה צריך לדלג מן הדורות עכ"ל.

והיינו שהמהר"ל ביאר, שמאמרי עשרה דורות שנשנו בפרק הראשון, ממאמרו של שמעון הצדיק עד מאמרו של רבן שמעון בן גמליאל שנמצא בסוף הפרק, דבריהם שדברו על שלימות העולם מכוונים כנגד עשרה מאמרות שבהם נברא העולם, ולכן הצריכה המשנה לדלג על הדורות, כדי שלא יעלו מניין הדורות ליותר ממספר עשרה, ואם תאמר שבשביל זה לא היתה המשנה צריכה לדלג על דורות, כיון שניתן להשאיר את מאמרי הדורות האחרונים ולשנותם בפרק הבא, לא יתכן להתחיל את הפרק הבא במאמרי הדורות שלפני רבינו הקדוש, משום שהמשנה רצתה לעשות את דברי רבי לראש הפרק, כדרך שהיה ראש לכל ישראל בתורה ובגדולה.

הפן הד' (פרק ב משנה ח) - וז"ל שאינו מזכיר שמעון בנו של הלל, שאם יאמר קבל מהלל, כבר אמרנו שכבר נתמעטה הקבלה, ואם לא יזכיר לשון קבלה, הרי לא נתמעטה לגמרי הקבלה, ועוד כי היה זה גנאי לו שלא היה מקבל כראוי, ולפיכך לא זכר אותו כלל וכו' עכ"ל.

והיינו שאחרי שהמהר"ל הסביר, שהמשנה באה לבאר סדר קבלת התורה מדור לדור, ושאחרי הלל הזקן בזמן בנו רבן שמעון נתמעטה הקבלה קצת, ביאר שמפני כך לא היה אפשר להזכירו, שממה נפשך היאך תתארהו המשנה, אם תאמר להביאו כהמשך לסדר הקבלה ולתארו בתורת מקבל, אי אפשר כיון שבימיו כבר נתמעטה הקבלה, ואם תאמר להביאו ולא לתארו בשם מקבל, גם כן אי אפשר כיון שסוף כל סוף עדיין לא נתמעטה הקבלה בימיו לגמרי, ועוד הוסיף טעם לזה, שאינו מן הראוי לגנותו בכך שאינו מקבל גמור, ולכן לא הזכירו לגמרי.

זמן נשיאותו

רבן שמעון הוא הנשיא השני לבית הלל, ומוזכר בברייתא (שבת טו.) בין המנויין על שושלת נשיאי הלל הזקן, וביארו הגאונים וכל המפרשים שהיה בנו של הלל הזקן ואביו של רבן גמליאל הזקן.

זמן תחילת נשיאותו

איתא בספרי (וזאת הברכה פיסקא טז ד"ה ומשה) וז"ל הלל הזקן עלה מבבל בן מ' שנה, ושימש חכמים מ' שנה, ופירנס את ישראל מ' שנה עכ"ל.

וכשנשווה את דברי הספרי עם המבואר בגמרא במסכת שבת (טו.) שתחילת נשיאותו היתה מאה שנה לפני החורבן, נמצא שסוף נשיאותו היתה ס' שנה לפני החורבן, וכדכתב רבינו יהודה בן רבינו קלונימוס (ערכי תנאים ואמוראים ערך רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול) וז"ל ומהילל עד החורבן ששים שנה עכ"ל.

ועל פי זה קבע בעל ספר יוחסין (מאמר ראשון אות ש' בתוך הערותיו על ספר דורות עולם הוא סדר הקבלה להראב"ד) את שנת ג' אלפים תשס"ח לשנת פטירת הלל הזקן ותחילת נשיאות בנו רבן שמעון בן הלל, וז"ל והיה נשיא מ' שנה כמו שאמרנו למעלה כדאיתא בספרי וכו', ורבן שמעון בנו היה נשיא אחריו ס' שנה קודם החרבן שנת ג' אלף ותשס"ח וכו' עכ"ל, וכן כתב הצמח דוד (ג'תשסח, הביאו בסדר הדורות ג'תשסח) וז"ל שכבר מבואר למעלה שהלל פרנס את ישראל ארבעים שנה, ושתחילת נשיאותו על פי רז"ל היה מאה שנים קודם זמן החורבן בשנת תשס"ח, על כן סדרנו סוף ימי הלל ותחילת נשיאת בנו לשנת תשס"ח עכ"ל.

משך ימי נשיאותו

במשך ימי נשיאותו לא מצינו דברים מפורשים בחז"ל, אמנם מצינו בזה כמה דעות בתוך ספרי האחרונים, ונביאם אחת אחת.

לספר היוחסין (מאמר ראשון אות ש' בתוך הערותיו על ספר דורות עולם הוא סדר הקבלה להראב"ד) היה נשיא י"ב שנה.

והרלב"ח (שו"ת מהרלב"ח קונטרס הסמיכה ד"ה אבל) העלה צד שאחרי הלל הזקן שנהג נשיאות מ' שנה, ממאה שנה לפני החורבן עד ס' שנה לפני החורבן, כל השלשה נשיאים שקמו תחתיו נהגו נשיאות לפרק זמן שוה, של עשרים שנה לכל אחד, וז"ל ומאלו המאה שנים היה נשיא הלל ארבעים שנה וכו', הרי שהיה נשיא עד שנת ששים שנה קודם החרבן, ובאותם ס' שנה היו נשיאים רבן שמעון בנו ורבן גמליאל הזקן בנו של רבן שמעון ורבן שמעון בן רבן גמליאל הזקן שנהרג בחרבן הבית, ואם זמן נשיאותם היה שוה יהיה התחלת נשיאותו של רבן גמליאל הזקן מ' שנה קודם החרבן וכו' עכ"ל, ולפי צד זה נמצא שגם רבן שמעון בנו של הלל הזקן נהג נשיאות לפרק זמן של עשרים שנה.

אולם להצמח דוד (ג'תשסח, הובא בסדר הדורות ג'תשסח) לא האריך ימים בנשיאות. וכן דעת הדורות הראשונים (כרך ב דף שנד.), ועל פי זה כתב לבאר הא דלא מצינו ממנו שמועה בשום מקום.

וכן נקט התולדות תנאים ואמוראים (ערך שמעון בן הלל הזקן, וכפל דבריו בערך רבן גמליאל הזקן), והוסיף לבאר דהא דלא הנהיג נשיאות אלא לזמן קצר לחוד, הוא מפני שלא נתמנה לנשיא כי אם אחרי שהיה כבר זקן מופלג, וז"ל לא נזכר לנו ממנו שום הלכה או אגדה או תקנה, ושמו ידוע לנו אך ממה שאמרו (במסכת שבת דף טו.) וכו', וכפי הנראה לא האריך ימים בנשיאותו, ולא מפני שנפטר בקוצר ימים, אך יען שאביו הלל האריך ימים וכשעלה שמעון בנו לנשיאות היה אז כבר זקן גדול וכו' עכ"ל.

האם נקרא 'רבן' שמעון בן הלל

כל הנשיאים בני בניו של הלל הזקן נקראים בתואר 'רבן'. ומבואר בתשובת רב שרירא גאון המובא בספר הערוך (ערך אביי), שעד הלל והלל בכלל, רק בשם הפרטי שלהם יקראו, ומרבן גמליאל הזקן נכדו, בשם רבן יתואר, אך לא ביאר איך לקרוא לשמעון בנו של הלל, האם לקראו בשמו לבד כדורות הראשונים, או להוסיף לו תואר רבן כדורות האחרונים.

[אמנם מה שנמצא באיגרת רב שרירא גאון בנוסח הספרדי (אות כא) ורבנן דבתר הכי, דבימי 'הלל ורבן שמעון בנו' מתוך הדברים מוכח שטעות סופר הוא וצריך לומר כנוסח הצרפתי 'רבן גמליאל ור' שמעון בנו' שהרי מדבר שם מהזמן שאחרי מחלוקת תלמידי שמאי והלל.]

הדעות שנקרא 'רבן'

אכן מצינו בדברי הראשונים שגם בהזכירם את הנשיא שמעון בן הלל, תיארוהו בשם רבן שמעון, וכמו שכתב רש"י (שבת טו. ד"ה הלל), וז"ל רבן שמעון בנו של הלל היה עכ"ל וכן כתב הרמב"ם בפירושו (סוף הקדמה למשנה, ד"ה הפרק השלישי) וז"ל רבן שמעון בן הלל הנשיא עכ"ל ובחיבורו (הקדמה למשנה תורה, במנותו דורות המקבלים) וז"ל ורבן שמעון מהלל אביו וכו' עכ"ל.

ועל פי דרכם כתב היוחסין (מאמר א ערך רבן גמליאל הזקן) וז"ל רבן גמליאל הזקן, זה נכדו של הלל הזקן בנו של רבן שמעון וכו' עכ"ל, ובעקבותם העלה הצמח דוד (ג'תשסח ד"ה רבן) שרבן שמעון זה הוא הראשון שנקרא בשם רבן, וז"ל ורבן שמעון בן הלל, הוא הראשון הנקרא בשם רבן וכו' עכ"ל.

אולם הסדר הדורות (ג'תשסח), בהעתיקו את דברי הצמח דוד אלו, העיר עליו וז"ל שקר העיד, עיין רבן גמליאל הזקן עכ"ל, ושם (אות ב) הביא את דברי ספר היוחסין הנ"ל, והביא ראיה לסתרו, וז"ל רבן גמליאל הזקן בן רבן שמעון בן הלל הזקן. הוא היה הראשון בנביאים שנקרא רבן, כן כתב הערוך ערך אביי [בשם רב שרירא גאון], א"כ מה שכתב היוחסין בן רבן שמעון טעה וכו' עכ"ל.

אך יש להעיר על דברי הסדר הדורות, שהרי לא מליבם אמרו כן, אלא מכת של קדמונים דבריהם, שהרי הראשונים קראוהו כן, ואף שכתב רב שרירא גאון שלא שמענו כן אלא בנשיאים מרבן גמליאל ואילך, יש לפרש כוונתו, שלא שמענו כן להנהגה מפורשת בדברי חז"ל, שכשאמרו דבר בשמם קראום בשם רבן, מה שאי אפשר לומר כן ברבן שמעון בנו של הלל, שאין לנו שום שמועה ממנו, שיהיה ראוי להצביע עליו ולומר שקראו אותו כן.

גם בספר הכריתות (חלק ימות עולם שער א) הביאו שלשה פעמים (סימן א אות ח, סימן ו, סימן ט) בשם רבן שמעון, אלא שבמקום אחד (סימן ח אות ח) הביאו בשמו לבד, וכבר עמדו על סתירה זו בספר שבת אחים (להאחים הגאונים האדר"ת ואחיו ר' צבי יהודה, בחלק שני עפרים בביאור טוב ונעים אות מה), ונקטו שעל פי דבריו במקומות האחרים צריך להגיה ולהוסיף בדבריו גם במקום זה שם רבן, וכדכתבו וז"ל הכי גרסינן ורבן שמעון, וכן כתב רבינו בסימן א' אות ח' וסימן י', וכן משמע בהקדמת הרמב"ם פרק ז' עכ"ל.

הדעות שלא נקרא 'רבן'

אלא שהסדר הדורות ציין שם לדברי הרמ"ע מפאנו (עשרה מאמרות מאמר חקור דין חלק ב פרק יט) שכתב, וז"ל וכשמת שמעון השני שזכרנו וגמליאל בנו היה קטן נכנס בן זכאי תחתיו וכו', ונקרא רבן יוחנן שהעמיד תלמידים הרבה, וכבר גלתה סנהדרין בימיו ועמדה תורה ברפיון ידים לפיכך לא כבדו את הנשיאים לקרא להם בשמם כאשר בראשונה, ואחריו נמשכו לקרא לנשיאים בשם רבן כמו רבן גמליאל, ולכבודו היו מזכירין את זקנו בשם רבן גמליאל הזקן [פירש ביד יהודה (אות לד)- אף על פי שבימיו לא היו קורין אותו בשם רבן, כי גדול מרבן שמו כנזכר, מכל מקום כדי שלא יהא בזה צד שפלות ופחיתות לרבן גמליאל השני, על כן כשהיו מזכירין שם זקנו רבן גמליאל היו אומרים גם כן רבן], ואחריו רבן שמעון בן גמליאל אביו של רבי וכו', ועל שמו היו מזכירים את זקנו במסכת כריתות (פרק א משנה ז) כדאמרן בשם רבן שמעון בן גמליאל וכו' עכ"ל.

והיינו דשיטת הרמ"ע מפאנו היא, דהראשון שקראוהו בתואר רבן הוא רבן יוחנן בן זכאי, ומה שמצאנו ברבן גמליאל הזקן ורבן שמעון בנו שגם הם נקראים רבן, הוא רק אחרי שקראו כן לנכדם רבן גמליאל דיבנה ולבנו רבן שמעון. ולדבריו יוצא שאין הכי נמי שרבן שמעון בנו של הלל אף פעם לא נקרא רבן.