רבי אבין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי אבין
תקופת הפעילות דור שלישי לאמוראי ארץ ישראל
השתייכות ישיבת טבריה
רבותיו רבי יוחנן
בני דורו רבי אלעזר בן פדת, רבי אבהו, רבי חייא בר אבא, רבי ירמיה

רבי אבין הוא אמורא ארץ-ישראלי, בדור השלישי, מגדולי תלמידיו של רבי יוחנן. לפי מחקרו של הרב אהרון הימן, מדובר באמורא המפורסם רבין.

לידתו

אודות זהות אביו קיימות גרסאות ומסורות שונות. במדרש[1] אמרו על הפסוק וזרח השמש אמרו יום שמת רב המנונא נולד ר' אבין בריה[2], ובמדרש אחר[3] גרס יום שמת רב אדא בר אהבה נולד ר' אבון, יום שמת ר' אבון נולד ר' אבון בריה. בהתאם לכך גם נאמר בירושלמי[4]: אמר ר' אבין פטור אני מכבוד אב ואם. בגמרא מוסבר שבתחילת הריונו נפטר אביו, ובלידתו נפטרה אמו. מסורת זאת תואמת לדעה שנקרא כשם אביו, ויתכן שנקרא על שמו. יתכן גם שאביו הוא "אבוה דרבי אבין"[5].

רבותיו

בצעירותו עוד הספיק ללמוד אצל רבי יהודה הנשיא[6], והוא מסר הלכות בשמו. אך את עיקר תורתו קנה מפי רבו המובהק רבי יוחנן. אמרותיו של רבי אבין מוזכרות פעמים רבות בתלמוד הבבלי, לרוב כ"בעי" (חקירה הלכתית), וכאמורא ארץ ישראלי הוא מוזכר גם פעמים תכופות בתלמוד הירושלמי. לדעת אהרן היימאן בנו הוא האמורא יוסי בר אבין.

רבי אבין הוא היחיד מבין האמוראים שנקראו "אבין" שנקרא כך לא שם ליווי או כינוי, בשונה מהאמוראים האחרים שחיו בבבל, "רבי אבין נגרא" אביו של רב חייא ורב אידי[7], ומרבין ששמו האמיתי היה "רבי אבין", כמוזכר בתלמוד הירושלמי.

חבריו

חבירו היה רבי ירמיה הראשון (שניהם היו מזקני תלמידיו של רבי יוחנן), שאמר לרבי אבהו שמסיבה זו יש להעדיף את שיקול דעתו שלו עצמו – רבי ירמיה, ושל רבי אבין ורבי מיישא, על פני דעתם של רבי אבהו, רבי יצחק נפחא ורבי חנינא בר פפי[8].

בחורבות הכפר קצרין העתיקה נתגלו ארבע כתובות בארמית[9]. רק אחת מהן שלמה, ועליה נכתב "רבי אבון משכבו בכבוד". הארכאולוג דן אורמן סבור שזו מצבה מקברו של האמורא רבי אבון (פעמים נקרא ר' אבין ר' אבון).

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ קהלת רבה פ"א
  2. ^ אך יש שלא גרסו את תיבת "בריה"
  3. ^ בב"ר פ"נח-ב
  4. ^ קידושין פ"א ה"ז
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף כח עמוד ב.
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כז עמוד ב.
  7. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כג עמוד ב.
  8. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קמב עמוד ב.
  9. ^ מקור: צבי אילן, בתי כנסת קדומים בארץ-ישראל
Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0