רב חנניה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רב חנניה
מקום פעילות בעיקר ארץ ישראל וגם בבל.
תקופת הפעילות הדור החמישי לאמוראי ארץ ישראל אמוראים
השתייכות ישיבת ציפורי
רבותיו רבי פנחס
בני דורו רבי מנא

רב חנניה (או חנינא), הידוע גם בכינויו- רבי חנניה דציפורין היה אמורא בארץ ישראל בדור החמישי. החברות הרבה בין רב חנניה לרבי מנא מתבטאת בעיקר במחלוקותיהם הרבות.

בזקנותו שימש כראש ישיבת ציפורי, כשחברו רבי מנא משמש כראש ישיבה בטבריה. בשנת 305 פרש דיוקלטיאנוס מתפקידו כקיסר האימפריה הרומית. הייתה זו תחילת תקופות של מלחמות אזרחים וחוסר יציבות, אשר כתוצאה מזה התרופף השלטון הרומי בארץ ישראל, והיהודים נרדפו. בראשונה חשו בכך חכמי טבריה, והישיבה במקום התפזרה בשלב מוקדם יותר. בשלב זה הלך רבי מנא לציפורי, ומענוותנותו של רב חנניה ובשל היות רבי מנא מבוגר יותר - העביר רב חנניה את התפקיד לרבי מנא, ורב חנניה עצמו היה יושב ולומד לפניו. בעקבות מעשה נמנה רב חנניה בין אלו "שהניחו כתרן בעולם הזה וירשו חיי העולם הבא"[1]

אף לאחר שנחרבה ציפורי בשנת 351 במרד גאלוס, נשאר רב חנניה בארץ ישראל, והיה בין החכמים שנאספו עם הלל נשיאה לסדר את לוח השנה בתקופת שלטונו הקצרה של יוליאנוס הכופר, ולאחר מכן ירד רב חנניה לבבל ולמד שם ביחד עם רב אשי, מתקופה זו מזכרות בתלמוד בבלי מספר מחלוקות בין רב אשי לבין רב חנניה.

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ כלומר, שויתרו על כבודם ותפקידם בעולם הזה וזכו בכך בחיי העולם הבא. שאר האנשים הם- יהונתן, רבי אלעזר בן עזריה וזקני בני בתירה.

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0