רבי פנחס בר חמא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף פנחס בר חמא)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית

פרמטרים [ שנות הפעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

רבי פנחס בר חמא
מקום פעילות ציפורי, ארץ ישראל
רבותיו רבי יוחנן, רבי לוי, רבי יהודה בר סימון
תלמידיו רבי חנניה דציפורין
בני דורו רבי יוסי בר זבידא, רבי חלקיה

רבי פנחס בר חמא הכהן (או רבי פינחס בר חמא או רבי פנחס הכהן) היה אמורא מפורסם בדור הרביעי לאמוראי ארץ ישראל, דברי אגדותיו הובאו פעמים רבות בתלמודים ובמדרשים.

זהותו

בתלמוד ירושלמי ובמדרש תהלים נקרא בדרך כלל בשמו "רבי פנחס", אך במדרשים מאוחרים נקרא בשמו המלא רבי פנחס בר חמא או רבי פנחס בר חמא הכהן.

יש ששיערו שהוא "רבי פנחס" המובא סתם בספרות חז"ל[1], זאת משום שרבותיו וחבריו של רבי פנחס בר חמא - זהים לאלו של רבי פנחס סתם. אך יש ששללו זיהוי זה[2].

בסדר הדורות שיער כי ייתכן שאביו הוא רבי חמא בר אבא, וגם שאחיו היה רבי חנינא בר חמא. השערה זו מעוררת קושי רב, מאחר שרבי חנינא היה בן הדור הראשון, ואילו רבי פנחס היה בן הדור הרביעי, וככל הנראה לא עמד הסדר הדורות על קיומו של רבי חמא ברבי חנינא (השני) - שיש המשערים שהוא היה אביו של רבי פנחס, שכן רבי פנחס מוסר בשמו[3],

ביוגרפיה

בתחילה היה כנראה בבבל, שם למד אצל רב חסדא[4], ועלה מבבל לארץ ישראל[5]. אף על פי שהיה בן ארץ ישראל, סבר כי בבל מיוחסת יותר. וברצונו לטהר את ארצו ביקש לפרסם את המשפחות הפסולות שנטמעו בישראל, אך פחד מאחדים מבני משפחות אלו שהיו אלימים.

מסר דרשות אגדתיות מפי כל גדולי ארץ ישראל: רבי יוחנן, רבי לוי, רבי יהודה בר סימון, רבי חנין ורבי ראובן.

חברו היה רבי יוסי בר זבידא, כמו כן היה תלמיד חבר של רבי חלקיה. תלמידו המובהק היה רבי חנניה דציפורין[6]. כמו כן רבי יהודה נשיאה השלישי ורבי יוחנן דיפו ורבי נחמן דיפו היו תלמידיו.

בתלמוד ירושלמי[7] מובא כי איסי אחד הציע ללמדו כיצד הוגים את השם המפורש, אך רבי פינחס התחמק בתואנה שאינו ראוי ללימוד זו כי הוא מאוכלי מעשר, וחושש הוא שישתמש בו לקלל את בעלי השדות שלא יתנו לו מעשרותיהם.

במדרש[8] מסופר כי אחיו רבי שמואל נפטר בסכנין, ואילו רבי פנחס שהה אז עם חבריו בציפורי עיר מגוריו, והרגיש רבי פנחס במיתת אחיו.

מאמרותיו

  • קשה עניות בתוך ביתו של אדם יותר מחמישים מכות[9].
  • כל שיש לו חולה בתוך ביתו ילך אצל חכם[9].
  • שבעים פרים היו שהיו ישראל מקריבים בחג כנגד שבעים אומות שישבו בשלוה[10].
  • כינור היה תלוי למעלה ממטתו של דוד, כיון שהגיע חצות הלילה רוח צפונית מנשבת בו ומנגן מאליו, מיד היה עומד דוד וכל התלמידים... והוגין בתורה עד עמוד השחר[11].
  • משה תקן להם לישראל סדר תפלה... וכיון שעמדו אנשי כנסת הגדולה החזירו הגדולה ליושנה (לקבוע סדרי התפילה לדורות)[12]

הערות שוליים

  1. ^ כך שיער רבי זאב וולף רבינוביץ בספר שערי תורת בבל עמ' 507.
  2. ^ הרב אהרן היימן בתולדות תנאים ואמוראים בערכו.
  3. ^ מדרש תהלים מזמור יח, פסוק יא
  4. ^ מסר בשמו בתלמוד ירושלמי, מסכת סנהדרין, פרק ז', הלכה י'.
  5. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת עירובין, פרק ה', הלכה ה'.
  6. ^ ראו למשל תלמוד ירושלמי, מסכת ערלה, פרק א', הלכה ה'.
  7. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת יומא, פרק ג', הלכה ז'.
  8. ^ מדרש שמואל פרשה ט'.
  9. ^ 9.0 9.1 תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קטז עמוד א.
  10. ^ ילקוט שמעוני פנחס כט, תשפ"ב
  11. ^ במדבר רבה פרשת בהעלותך פרשה טו
  12. ^ מדרש תהלים מזמור יט