רבי יהודה בן קנוסא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יהודה בן קנוסא
מקום פעילות ארץ ישראל
תקופת הפעילות דור ראשון לאמוראי ארץ ישראל

רבי יהודה בן קנוסא היה אמורא ארץ ישראלי בדור המעבר מהתנאים לאמוראים, ובדור הראשון של אמוראי ארץ ישראל, ותלמידו של רבי חייא. הרב אהרן היימן מזהה אותו עם התנא רבי יהודה בן נקוסא[1].

חסידותו של רבי יהודה

רבי יהודה בן קנוסא מוזכר בשם זה פעם אחת בגמרא[2], במסכת בבא קמא, שם מציינת הגמרא כי היה חסיד מופלג היה רבי יהודה, ומשבחת אותו בשבח נדיר ש"כל מעשיו לשם שמיים".

סיפור המעשה מתייחס לעשר התקנות שתיקן יהושע בן נון בעת חלוקת הארץ, שרובן באו להשכין שלום בין איש לרעהו בבני ישראל כשיתיישבו בארץ. אחת התקנות הייתה שכאשר יש דרך שנעשית חתחתים וקשה לצעוד עליה, מותר בלי לבקש אישור מבעל השדה הסמוכה לדרך, להיכנס לשטחו כדי שניתן יהיה לעבור בנוחות, מבלי שהדבר ייחשב לגזל, ועל כורחו של בעל השדה. אולם, רבי יהודה בן קנוסא רצה להחמיר על עצמו ולא להיכנס לשדה חברו אף בהיתר. כשראה זאת רבי יהודה הנשיא רצה להעניש אותו שכן יש חשש יוהרה במעשה כזה, שנראה שהוא מתנשא על חביריו החכמים כביכול הוא צדיק מהם. ועל כך ענה לו רבי חייא, רבו של רבי יהודה בן קנוסא, כי מפני שרבי יהודה, כל מעשיו לשם שמיים, אין בכך משום יוהרה כלל.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ על פי הגהת דקדוקי סופרים. בדומה לכך מגיה גם המהר"ץ חיות בבבא קמא פא, ב
  2. ^ מסכת בבא קמא, דף פא עמוד ב
Maimonides-2.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0