אבא יודן (אמורא)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ערך זה עוסק בתלמידו של רבי יהודה הנשיא. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו | תקופת הפעילות | הדור הראשון של האמוראים |
|---|---|
| רבותיו | רבי יהודה הנשיא |
אַבָּא יוּדָן היה חכם מחכמי ארץ ישראל בדור הראשון של האמוראים, משמשיו של רבי יהודה הנשיא. במדרש רבה הוא נקרא אבא יודן, ובתלמודים הבבלי והירושלמי הוא מכונה "אַבְדָּן" (אַבְּדָן), ומסביר התוספות שמדובר באותו אדם, אלא שאבדן זו "לישנא קלילא", לשון קלה[1], אמנם לדעת הערוך שמו היה דן והוא כמו אבא דן.[2]
מאורעות שאירעו לאבא יודן
התלמוד מספר כי לאבא יודן קרו כמה צרות ביום אחד[3].
- הוא נצטרע - לקה בצרעת (בדומה למרים הנביאה).
- שני בניו טבעו.
- שתי כלותיו מיאנו - (היו נשואות בקטנותן, והחליטו למחות על הנישואין ולבטל אותם).
התלמוד מספר כי אבא יודן פגע בכבודו של רבי ישמעאל בן רבי יוסי, כשזה בא ללמוד תורה, בבית מדרשו של רבי יהודה הנשיא[4], ועל כן נענש ובאו עליו הצרות הללו.
פסקיו והנהגותיו של אבא יודן
פסקיו של אבא יודן הובאו תמיד בשם רבו, רבי:
- תפילת מוצאי שבת בשבת על ידי הציבור – מספר התלמוד בשם "אבידן" (אבא יודן): "בשבת אחת, התכסו השמים בעננים, הציבור חשב שכבר חשכה ונכנס לבית הכנסת להתפלל ערבית. כשהתבהרו השמים וזרחה השמש שנית, הסתבר שעדיין יום. פסק אבא יודן בשם רבי כי שונה הדין בציבור ואין מטריחין אותו לחזור ולהתפלל[5].
- תפילת ערב שבת – לגבי תפילת ערב שבת, מסופר בפסיקתא, כי רבי יהודה הנשיא, ציווה על אבא יודן, להכריז בציבור כי יש להתפלל ערבית של שבת, כל עוד עדיין יום, כדי להוסיף מן החול על הקודש[6].
- תפילה מתוך דבר הלכה – בימיהם נהגו ללמוד הלכה אחת קודם התפילה. אבא יודן ידע לבחור לשם כך הלכות קצרות ומיד קם והחל בתפילה[7].
- סגולות - אישה אחת באה לפני רבי יהודה הנשיא והתלוננה שבכל פעם שהיא מקייימת אישות, היא מדממת ונאסרת על בעלה. הלך אבא יודן, בעצת רבו, הבהיל אותה באופן פתאומי, דבר שגרם לגוש דם לצאת מגופה, והתופעה חלפה[8].
קישורים חיצוניים
- "אַבְדָּן", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק א, עמוד 30, באתר HebrewBooks
- רבי אהרן הימן, "אבדן", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
הערות שוליים
- ^ בבלי יבמות דף ק"ה עמוד ב' תוספות ד"ה אבא יודן, ומה שהשתמש התוספות במילה ירושלמי, כוונתו למדרש רבה, שכן הראשונים נהגו לכנות את מדרש רבה - ירושלמי.
- ^ ערך אבדן
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ק"ה עמוד ב'
- ^ שם דף ק"ה, עמוד ב'.
- ^ בבלי, מסכת ברכות דף כ"ז, עמוד ב'.
- ^ פסיקתא רבתי, פרשה כ"ג.
- ^ ירושלמי מסכת ברכות פרק ה', דף ל"ז, הלכה א'.
- ^ בבלי, מסכת נידה דף ס"ו עמוד א'.
