רבי חנינא קרא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי חנינא קרא
תקופת הפעילות הדור השני לאמוראי ארץ ישראל
רבותיו רבי ינאי,
רבי חנינא הגדול

רבי חנינא קרא היה אמורא בדור השני לאמוראי ארץ ישראל.

כינויו "קרא" מגיע על שם שהיה בקי במקראות[1], והיה ”בעל מִקְרָא ויודעה בגירסא ובקי בטעמיה”[2][3]. ויש שכתבו שכונה כן משום ששימש כבעל קורא בתורה[4], ויש שכתבו שכינויו נבע מהיותו מוכר קורות לתקרת הבית[5].

שימש כמלמד תינוקות. בתפקידו זה, ביקש מרבי חנינא הגדול להתיר לו להפסיק באמצע הפסוק כדי לבארו לתלמידיו, ולא התיר לו אלא לצורך לימוד עם תינוקות של בית רבן, שאינם יכולים להתלמד באופן אחר. יש המשערים שהיה נכדו של רבי חנינא הגדול[6], ויש שזיהוהו עם רבי חנינא עצמו[7]

היה תלמידו של רבי ינאי, ומוזכר בתלמוד במספר מקרים בהם שנה לפני רבי ינאי שהלכה כרבי יהודה, אך רבו דחה את משנתו: ”פוק קרא קראיך לברא דאין הלכה כרבי יהודה”[8] - כלומר בחוץ תוכל לומר כן. בכך הוא השתמש בכינויו של רבי חנינא "קרא" כדי להורות לו שי'קרא' בחוץ, בדרך לשון נופל על לשון[9]. יש שכתבו שהתכוון לומר לו: "עסקך בקריאת התורה ואין לך עסק בהלכה"[4].

יחוסו וצאצאיו

היה מצאצאיו של רבי נחוניא בן הקנה[10]. בין צאצאיו נמנו: רבי יוסף קארו[11]; רבי יוסף חיים קרא, שהיה רב של עשרים קהילות בפולין ומחבר הספר "יורה ומלקוש"[12][11]; רבי יהונתן, ראש ישיבת פוזנא[13][14].

לקריאה נוספת

  • אברהם ניסן אורנשטיין, אנציקלופדיה לתארי כבוד בישראל, חלק ד', תל אביב תשי"ח - תשכ"ד, עמ' 2198-2201

הערות שוליים

  1. ^ רבי בצלאל אשכנזי, שיטה מקובצת, על כתובות דף נו ע"ב, בשם רש"י במהדורא קמא.
  2. ^ רש"י, מסכת תענית, דף כ"ז עמוד ב'
  3. ^ אברהם ניסן אורנשטיין, אנציקלופדיה לתארי כבוד בישראל, חלק ד', תל אביב תשי"ח - תשכ"ד, עמ' 2198
  4. ^ 4.0 4.1 רבי דוד פרנקל, קרבן העדה, על תלמוד ירושלמי, מסכת כתובות, פרק ה', הלכה א'.
  5. ^ רבי צבי אלימלך שפירא, מגיד תעלומה, ברכות דף ל עמוד ב'.
  6. ^ ספר יוחסין השלם, מאמר שני, עמ' 141
  7. ^ רבי מתתיהו שטראשון, בהגהותיו על מסכת עירובין דף ט' עמוד א, נדפס בש"ס וילנא.
  8. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל' עמוד ב', תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף מ' עמוד א'. וראה אצל רבי אהרן מגיד, בית אהרן, חלק י', ניו יורק תשל"ה, עמ' תעא
  9. ^ רבי אהרן לוין, ברכת אהרן, פרק ג', מאמר קסד, דף עד ע"ב
  10. ^ רבי אפרים סג"ל, ברכת אפרים, סימן לב; רבי אליעזר אוירבך, חידושי מהר"א, דף עט ע"ב
  11. ^ 11.0 11.1 רבי אפרים סג"ל, ברכת אפרים, קונטרס משנתן של חכמים עמ' 53
  12. ^ נכדו היה רבי יצחק זעליג קרא
  13. ^ נכדו היה רבי אליעזר ליברמן דיין בליטא, ונינו היה רבי מאיר ליברמן מחבר ספר מאיר השחר, אביו של רבי יצחק רב של קהילת רופין
  14. ^ קונטרס תפארת בנים אבותם, בסוף "הגש"פ מטעמי יצחק הגדת יעקב", עמ' 7