רבי חגי (הראשון)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי חגי
לידה ג'תתקע"ז
פטירה ד'קל"ג
תקופת הפעילות הדור השלישי והרביעי לאמוראי ארץ ישראל
השתייכות אמוראי ארץ ישראל
רבותיו רב הונא, רבי זירא עולא
בני דורו רבי יונה, רבי יוסי, רב נחמן

רבי חגי (וכן רבי חגא, או רב חגי ובתלמוד ירושלמי רבי חגיי) (בערך ג'תתקע"ז עד ד'קל"ג[1] - 213-373) היה אמורא ארץ ישראלי ומהנחותי בדור השלישי והרביעי של האמוראים. נפטר בגיל 160.

ביוגרפיה

רבי חגי נולד בבבל בערך בג'תתקע"ז בראשית תקופת האמוראים. כבר בגיל 18 היה בקי בתלמוד, והיה תלמידו המובהק של רב הונא[2], והכיר במעשיו. וכן קיבל מעולא[3] והיה תלמיד חבר של רב נחמן.

לאחר מכן עלה לארץ ישראל, והיה זה כבר לאחר פטירת רבי יוחנן ורבי אלעזר בן פדת, וקיבל שם מפי כל גדולי תלמידיהם: מנחם, רבי יאשיה, רבי אבא בר זבדא, רבי אבהו, רבי יצחק, רבי שמואל בר נחמני, רבי פדת ורב שמואל בר רב יצחק[4]. אך את עיקר תורתו קנה בטבריה מפי רבי זירא והיה תלמידו המובהק. עוד מובא בתלמוד שרבי הילא שיבחו שהוא "בעל סברא"[5].

יש שייחסוהו כתלמידו של רבי יהושע בן לוי[6], דבר שייתכן רק אם נקבל את השערתו של רבי יהודה בן קלונימוס משפיירא[7] שהיו שני רבי יהושע בן לוי, ומדובר כאן בשני שבהם. אם נקבל השערה זו - ייתכן שרבי חגי זה הוא "רבי חגא מדרומא", שהיה תלמיד רבי יהושע בן לוי שישב בלוד, והלך לחכמי הגליל למסור תורתו[8].

כשרבו רב הונא נפטר העלוהו לקוברו בארץ ישראל, ורצו להניחו במערתו של רבי חייא ובניו. אך החכמים חששו ליכנס לשם. רבי חגי שהיה באותו זמן בן שמונים הסכים, בטענתו כי זכה להעמיד את כל תלמודו על בוריו בגיל צעיר, וכן שצדיק הוא ולא ראה קרי מימיו, ומכיר הוא ברבו רב הונא שראוי ליקבר ליד רבי חייא. בתחילה לא הניחו לו החכמים, בטענתם כי הוא כבר זקן וברצונו למות בשעת הקבורה וליקבר במערה זו. כדי להוכיח שאין כוונתו לכך ביקש לקושרו בחבל, על מנת שאם לא ייצא מעצמו ימשכוהו בחזרה. חכמים הסכימו לכך, והניחו לו להכנס. לאחר דין ודברים עם רבי חייא הניח את מיטת רב הונא ליד בני רבי חייא, ויצא בחיים. כשכר על מסירות נפשו הוכפלו שנות חייו[9].

מגדולי הדור הרביעי

בדור הרביעי היה לרבי חגי מעמד מיוחד, ונחשב לאחד מגדולי החכמים בדורו. בימיהם של רבי יונה ורבי יוסי בר זבידא נחשב לאישיות המוסמכת ביותר בישיבת טבריה, עד שהוא היה ראשון הדוברים, קודם ראשי הישיבה רבי יונה ורבי יוסי[10]. חברו היה רבי שמואל קפודקיא[11], ורבי מנא היה תלמידו[12].

כנראה היה מנהיג ודיין בעירו, ומסופר כי כאשר יעקב איש כפר נבוריא הורה בצור שדגים טעונים שחיטה, ושמותר למול בשבת בנים של נכרית, שלח רבי חגי להלקותו.[13].

כן מסופר כי גזר פעם תענית ציבור בעת עצירת גשמים:

רבי חגי גזר תענית, ירד מטר. אמר: לא משום שאני כדאי, אלא משום שכתוב 'כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי'[14], וכשם שלא בזה את תפלתו, כך לא בזה את קרבנו, שנאמר 'נֶפֶשׁ כִּי תַקְרִיב'[15] וגו'.

המקור בארמית
ר' חגי גזר תעניתא, נחית מטרא. אמר: לאו משום דאנא כדי, אלא משום דכתיב 'כי לא בזה ולא שקץ ענות עני', וכשם שלא בזה את תפלתו, כך לא בזה את קרבנו, שנאמר 'נפש כי תקריב' וגו'.
ויקרא רבה ג

ככל הנראה ירד עם הנחותי בימי אביי ורבא, ודן עימהם ועם רבה בר רב שילא[16]. הרב אהרן היימן ואחרים ניסו לייחס את רב חגי זה לרב חגי השני, אך כנראה שגו בכך, מאחר שאביי ורבא היו בדור הרביעי, ואילו רב חגי השני היו בדור החמישי. וכן לא נתנו דעתם לכך שרב חגי הראשון חי במשך 160 שנה עד שילהי הדור החמישי.

תורתו

רבו המובהק היה רבי זירא, ואמר הרבה דברים בהלכה בשמו.

עסק רבות גם באגדה, ומאמרים רבים אמר בשם רב יצחק ובשם רבי שמואל בר נחמן

מאמרותיו

"ויגד לרבקה. מי הגיד לה? ר' חגי בשם ר' יצחק: אימהות נביאות היו ורבקה היתה מן האמהות."[17].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ על פי תלמוד ירושלמי, מסכת כתובות, פרק י"ב, הלכה ג' וחשבון שנותיו של רב הונא.
  2. ^ על פי תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כה עמוד א.
  3. ^ ראה תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף סח עמוד א.
  4. ^ מנחם (אמורא) - ראה תלמוד ירושלמי, מסכת עירובין, פרק ז', הלכה ה';
    רבי יאשיה - ראה תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ב', הלכה ו';
    רבי אבא בר זבדא - ראה תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ג', הלכה ה';
    רבי אבהו - ראה תלמוד ירושלמי, מסכת יבמות, פרק ח', הלכה ג';
    רבי יצחק - ראה בראשית רבה פרק ט' פיסקא ג';
    רבי שמואל בר נחמני - ראה תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף כב עמוד א;
    רבי פדת - ראה תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק א', הלכה א';
    רב שמואל בר רב יצחק - ראה תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ב', הלכה ו'.
  5. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת קידושין, פרק ג', הלכה ב'. על מעלת "בעל סברא" ראו: תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ו עמוד ב
  6. ^ בספר שערי תורת בבל, עמוד 394, והוא על פי התלמוד ירושלמי, מסכת יבמות, פרק ט"ז, הלכה ה'. וכנראה שגה בכך, מאחר ואם כדבריו שהיה 80 שנה בפטירת רב הונא, נולד כשנתיים קודם פטירת רבי יהודה הנשיא, ורבי יהושע בן לוי עלה בחייו לשמים זמן לא רב לאחר מכן, ויש אומרים עוד קודם לכן. ואילו רבי חגי שהה אז בבבל.
  7. ^ ערכו בספר ערכי תנאים ואמוראים
  8. ^ ראה בספר שערי תורת בבל, עמוד 394
  9. ^ ראה הסיפור בארוכה בתלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כה עמוד א ובתלמוד ירושלמי, מסכת כתובות, פרק י"ב, הלכה ג'.
  10. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ראש השנה, פרק ב', הלכה ה'
  11. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ב', הלכה ו'.
  12. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק א', הלכה א'.
  13. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת יבמות, פרק ב', הלכה ו', בסופו של דבר חזר בו רבי חגי, ראו במקור
  14. ^ ספר תהילים, פרק כ"ב, פסוק כ"ה
  15. ^ ספר ויקרא, פרק ב', פסוק א'
  16. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף קיא עמוד ב.
  17. ^ בראשית רבה פרשה סז