רבי אבא
| לידה | בבל |
|---|---|
| מקום פעילות | בבל, ארץ ישראל |
| תקופת הפעילות | שלישי אמוראים |
| רבותיו | רב הונא, רב יהודה |
| תלמידיו | רב ספרא, רבי ברכיה, רבי זריקא, רבי ירמיה, רב שמואל בר יהודה |
| בני דורו | רב הונא בר חייא, רבי זירא, רב יוסף, רב כהנא (השני) |
רבי אבא (בתלמוד ירושלמי נקרא: רבי בא) היה אמורא בבלי בדור השלישי. עלה לארץ ישראל.
תולדותיו
נולד בבבל, היה עשיר[1] היו לו משרתים מרכבות ופרדים[2], ועסק במסחר במשי[3]. בהיותו בבבל נשא את אם תלמידו רב שמואל בר אבא מהגרוניא, בהמשך התנהל ויכוח בין הרב והבן החורג על רכושה[4] כן התחתן עם בתו של החכם אגרא עמו דן בהלכה[5]. היה שובר מכסים של כדים כדי להראות פנים של כעס ולהטיל מרות על בני ביתו[6].
עלייתו לארץ ישראל
השתוקק לעלות לארץ ישראל[7], אך כמסופר במסכת ברכות[8] רבו רב יהודה אחז שהדבר אסור, ולכן השתדל שלא יראה אותו. לפני שעלה ביקש מהקדוש ברוך הוא שדבריו יתקבלו. בגמרא מסופר שמרוב אהבה לארץ ישראל היה מנשק את סלעי עכו[9].[10]
כאשר עלה לארץ ישראל, הוא פגש קבוצה מתלמידי רבי יוחנן שדנו בסוגיא הלכתית סבוכה במסכת ביצה[11], אודות איסור טלטול אוכל מחוץ לתחום - מחוץ למקום שבעליו של האוכל רשאי ללכת. קבוצת אמוראים, בהם נמנו רבי אבהו, רבי אבין, וחבריו התקשו בעניין, וכאשר השמיע רבי אבא סברא לתרץ את קושייתם, הם צחקו עליו. שאל אותם רבי אבא: מדוע אתם מחייכים וצוחקים עלי? וכי לקחתי ממכם את בגדיכם? והם חזרו וחייכו עליו.
לפי הסבר החתם סופר, הסיבה לכך שתפילתו לא התקבלה - ודבריו לא התקבלו בבית המדרש - קשורה בכך, שאין לאדם להתפלל שדבריו יתקבלו בבית המדרש, שהרי אם הם לא נכונים - מוטב שלא יתקבלו, אלא יש לאדם להתפלל שהשם יעמידו על האמת ויאמר דברים נכונים ואמיתיים. בהמשך זכה רבי אבא להצלחה גדולה בתלמודו, עד שתואר בגמרא כ"רבותינו שבארץ ישראל (הוא) רבי אבא".[12] רבים מהחכמים למדו ממנו תורה בארץ ישראל, ביניהם רב ספרא[13].
תורתו
רבי אבא מופיע פעמים רבות בתלמוד בבלי וירושלמי. המפורסמות שביניהם היא סוגיית נסכא דרבי אבא, שהיא אחת הסוגיות הסבוכות בדיני ממונות וקרויה על שמו [14]. הוא גם בעל הקביעה ההלכתית שיש לבצוע על לחם משנה בסעודת שבת.
חכמי דורו
רבותיו
היה תלמידו של רב יהודה ושל רב הונא שכאשר הביאו את ארונו של רב הונא לארץ ישראל הספידו[15]. בבבל קיבל תורה מפי רב אדא בר אהבה, רב ירמיה בר אבא[16], רב חייא בר אשי, רב כהנא (השני) ורב נחמן. ובארץ ישראל מפי רבי יוחנן, ריש לקיש, רבי אלעזר בן פדת, רבי שמעון בן אליקים ורבי חייא בר אבא.
חביריו
מחבריו היו רב הונא בר חייא שרבי אבא הציל את התפילין שלו כאשר בת יענה ניסתה לבלוע אותן[17], רבי זירא שהחשיב את רבי אבא ואף שהחמיר ולא אכל כבד, כשרבי אבא בישלו הוא אכל[18].
תלמידיו
על יחסו לרבי אמי לכאורה המקורות סותרים זה את זה: במסכת בבא בתרא[19] מסופר על דיון שבא לפני רבי אמי ונאמר שם שהיה רבי אבא יושב לפניו (כתלמיד היושב לפני רבו), ומשמע מזה שרבי אבא היה תלמידו של רבי אמי. לעומת מקור זה, במסכת בבא מציעא[20] מסופר שרבי אמי מצא פרגיות שחוטות בין טבריא לציפורי ובא לפני רבי אבא לשאול לגבי חיוב השבת אבידה[21], ומכך נראה שרבי אבא היה רבו של רבי אמי. בתוספות בבבא בתרא שם, הקשה ר"י קושיה זו, וכתב שיש הגורסים בבבא מציעא רבי אסי במקום רבי אבא,[22] ולשיטתם לא קשה. בדומה לכך, הכריעו בתוספות בבבא מציעא שם מכח הסתירה, שבבבא מציעא הגרסה הנכונה היא רבי אסי ולא רבי אבא. לסיכום: רבי אבא היה תלמידו של רבי אמי. היו אמוראים נוסף בשם זה, בדור הרביעי - רבי אבא השני, תלמיד רבי זירא; ובדור השישי - רבי אבא השלישי, חברו של רב אשי.[23]
צדקותו
מסופר בגמרא שכדי לקיים מצוות צדקה בסתר היה רבי אבא קושר בחלקו האחורי של בגדו כסף, ועניים היו מתירים את הקשר ולוקחים את הכסף.[24] כן מוזכר חסידותו שכאשר קנה קרקע שרב גידל רצה לקנותה, ורבי יצחק נפחא הוכיחו שיש בזה דין עני המהפך בחררה שהלוקחה נקרא רשע ומכיוון שרבי אבא ראה סימן רע במכירת קרקע ראשונה שרכש, העדיף לתת לו אותה במתנה (אלא שהוא סירב)[25].
לקריאה נוספת
- מבוא לתלמוד, הוצאת ארטסקרול, עמוד 110
קישורים חיצוניים
- הרב אהרן הימן, "רבי אבא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק א', עמודים 3-8, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ↑ ראו תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קי"ט עמוד א'
- ↑ ראו חולין, עט, עמוד ב
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף קי"ז עמוד ב'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף פ"ח עמוד א'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף כ"ט
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ק"ה עמוד ב'
- ↑ הימן משער שזה היה כי שמע מחבירו עולא על גדולת רבי יוחנן
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ד עמוד ב'
- ↑ פירוש נוסף ברש"י: אלמוגים
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף קי"ב עמוד א'.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף ל"ח עמוד א'.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף י"ז עמוד ב'.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף נ"א עמוד ב'.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ל"ג עמוד ב'.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כ"ה עמוד ב'
- ↑ ייתכן שמדובר ברבי ירמיה בר אבא השני, ראה שם בערך
- ↑ ראו תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כ"ו עמוד א', ותלמוד ירושלמי, מסכת מועד קטן, פרק ג', הלכה ז'
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת תרומות, פרק י', הלכה ו'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ל"ד עמוד א'.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף כ"ד עמוד ב'.
- ↑ אמנם יש שם מחלוקת האם בא לשאול שאלה זו לפני רבי אבא, לפני רבי יוחנן, או שהביא שאלה זו לבית המדרש.
- ↑ כנראה שראשי התיבות ר"א נפתחו שלא כהוגן על ידי אחד המעתיקים.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף כ"ז עמוד ב'.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ס"ז עמוד ב'.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף נ"ט עמוד א'
