רבי זריקא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי זריקא
אין תמונה חופשית
מקום קבורה כפר חוקאב
תקופת הפעילות דור שלישי לאמוראי בבל–דור שלישי לאמוראי ארץ ישראל
רבותיו בבבל: רב הונא, רב יהודה, רב המנונא
בארץ ישראל: רבי יוחנן, ריש לקיש, רבי אלעזר, רבי אמי, רבי אבהו
תלמידיו רבי ירמיה, רבי אבא בר זבינא, רבי יצחק עטושיא
בני דורו רבה, רב יוסף, רבי יצחק בר אבא

רב זריקאתלמוד ירושלמי נקרא רב זריקן) היה אמורא בדור השלישי של אמוראי בבל וארץ ישראל. תלמידם של רב יהודה, רב הונא בבבל. ושל רבי אלעזר, רבי אמי ורבי אבהו בארץ ישראל. בספר היוחסין מובא שהאריך ימים עד תקופת אביי.

קורות חייו

נולד בבבל לכל המאוחר בבסביבות שנת ד'מ' (230 לספירה)[1] ולמד אצל רב יהודה, רב הונא ורב המנונא[2]. אחר כך עלה לארץ ישראל ולמד אצל רבי אלעזר[3], ורבי יוחנן[4] וריש לקיש[5], רבי יוסי בר חנינא[6].

לאחר פטירת רבי יוחנן בשנת ד'מ' לא התאפשרה קיום הישיבות בטבריה, מקום מושב הסנהדרין באותו זמן, מחמת גזירות שונות[7]. ויחד עם רוב התלמידים עבר רבי זריקא לקיסרין מקום מושבו של רבי אבהו, שם כיהן רבי אמי בראש הישיבה[8], ורבי זריקא נחשב לתלמידו המובהק ושנה הרבה הלכות משמו[9]. כמו כן למד שם אצל רבי אבהו[10] ואמר אצלו הלכות בשם חזקיה[11].

לאחר פטירת רבי אמי היה רבי יעקב בר אידי זקן הדור, ולמד רבי זריקא ממנו[12]. ולאחר פטירתו היה רבי זריקא עצמו מזקני הדור[13], ואלו נקראו רבנן דקיסרי[14]. הרבה אמוראים שלחו לו את שאלותיהם, וכמו שמצאנו את רב הונא בר חיננא ששלח את בנו אליו לשאול בהלכות קרבן פסח[15], חמא בר אדא שאלו בשם רב נחמן[16], וכן אביי שלח את רב ספרא פעמיים לשאול אותו האם מותר לבשל כבד בקדירה[17], וסיפר לרב ספרא על גדולת רבי יונה[18].

חבריו היו רבי זירא[19] רבי יצחק נפחא[20] ורב ביבי[21], וכן רבי יעקב ברבי בון[22] ורבי ירמיה[23].

היה מעתיק ברייתות ומסדרן במכילתא[24], ופירש רב צמח בן פלטוי שהכוונה שליקט את הברייתות והחידושים העיקריים שלמד בבית רבותיו למגילה אחת, כעין מכילתא דרבי ישמעאל[25].

רבי חזקיה היה תלמידו[26].

גיסו, בן חמיו, נקרא גם כן רבי זריקן, וכדי להבדיל ביניהם נקרא בשם רבי זריקן בר חמוי דרבי זריקן[27].

מאמרותיו

מקום קבורתו

רבי חיים ויטאל מציין את מקום קבורתו בכפר חוקאב, לצד דרום יש קיר חצוב בהר, ובו מערה גדולה חצובה כנגד הכפר, ומעליו חפירות נוספות חצובות בסלע, ושם קבורים רב זריקא ורב סמא ואושעיא זעירא דמן חבריא יחד, ומר עוקבא לבדו במקום אחר, ורבי לויטס איש יבנה לבדו במקום אחר[31].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שהרי היה תלמיד רבי יהודה שנפטר בשנת ד'נ"ח.
  2. ^ רב יהודה מובא בתלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף ז עמוד ב, תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף פח עמוד א. רב הונא מובא בתלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף כא עמוד ב. רב המנונא מובא בתלמוד ירושלמי, מסכת עירובין, פרק י', הלכה א', ובתלמוד ירושלמי, מסכת סוכה, פרק א', הלכה ז'.
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ד עמוד ב
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף כג עמוד א, תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ה', הלכה א'
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף יא עמוד ב, תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק א', הלכה א'
  6. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ז', הלכה ה', תלמוד ירושלמי, מסכת פסחים, פרק ה', הלכה ד'
  7. ^ ראה תולדות תנאים ואמוראים ערך רבי אמי.
  8. ^ על פי דורות הראשונים פרק ל"א.
  9. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף לח עמוד ב, תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קל עמוד ב
  10. ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף מב עמוד ב
  11. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שבת, פרק ז', הלכה ב'
  12. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ב', הלכה ג'
  13. ^ כך לפי תולדות תנאים ואמוראים בערכו
  14. ^ ראה תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף עו עמוד ב, וכן תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף ח עמוד א.
  15. ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף עג עמוד א
  16. ^ תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף כה עמוד ב
  17. ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף קי עמוד ב,תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף קיא עמוד א
  18. ^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כג עמוד ב
  19. ^ על פי תלמוד ירושלמי, מסכת פסחים, פרק א', הלכה ח', וראה דורות הראשונים פרק שלושים, רבנן דקיסרי.
  20. ^ תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף נז עמוד ב, תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף מח עמוד ב
  21. ^ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף קג עמוד ב, תלמוד ירושלמי, מסכת שבת, פרק ח', הלכה א'
  22. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת עירובין, פרק ט', הלכה ג'
  23. ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף מד עמוד א
  24. ^ יחוסי תנאים ואמוראים.
  25. ^ ספר היוחסין בערכו.
  26. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק א', הלכה א'
  27. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ז', הלכה ה'
  28. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ג עמוד ב.
  29. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כד עמוד א.
  30. ^ תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף טז עמוד א.
  31. ^ שער הגלגולים הקדמה לז