רבי זריקא
 | |
| מקום קבורה | כפר חוקאב |
|---|---|
| תקופת פעילות | דור שלישי לאמוראי בבל – דור שלישי לאמוראי ארץ ישראל |
| רבותיו |
בבבל: רב הונא, רב יהודה, רב המנונא בארץ ישראל: רבי יוחנן, ריש לקיש, רבי אלעזר, רבי אמי, רבי אבהו |
| תלמידיו | רבי ירמיה, רבי אבא בר זבינא, רבי יצחק עטושיא |
| בני דורו | רבה, רב יוסף, רבי יצחק בר אבא |
רב זריקא (בתלמוד ירושלמי נקרא רב זריקן) היה אמורא בדור השלישי של אמוראי בבל וארץ ישראל. תלמידם של רב יהודה, רב הונא בבבל. ושל רבי אלעזר, רבי אמי ורבי אבהו בארץ ישראל. בספר היוחסין מובא שהאריך ימים עד תקופת אביי.
קורות חייו
נולד בבבל לכל המאוחר בבסביבות שנת ד'מ' (230 לספירה)[1] ולמד אצל רב יהודה, רב הונא ורב המנונא[2]. אחר כך עלה לארץ ישראל ולמד אצל רבי אלעזר[3], ורבי יוחנן[4] וריש לקיש[5], רבי יוסי בר חנינא[6].
לאחר פטירת רבי יוחנן בשנת ד'מ' לא התאפשרה קיום הישיבות בטבריה, מקום מושב הסנהדרין באותו זמן, מחמת גזירות שונות[7]. ויחד עם רוב התלמידים עבר רבי זריקא לקיסרין מקום מושבו של רבי אבהו, שם כיהן רבי אמי בראש הישיבה[8], ורבי זריקא נחשב לתלמידו המובהק ושנה הרבה הלכות משמו[9]. כמו כן למד שם אצל רבי אבהו[10] ואמר אצלו הלכות בשם חזקיה[11].
לאחר פטירת רבי אמי היה רבי יעקב בר אידי זקן הדור, ולמד רבי זריקא ממנו[12]. ולאחר פטירתו היה רבי זריקא עצמו מזקני הדור[13], ואלו נקראו רבנן דקיסרי[14]. הרבה אמוראים שלחו לו את שאלותיהם, וכמו שמצאנו את רב הונא בר חיננא ששלח את בנו אליו לשאול בהלכות קרבן פסח[15], חמא בר אדא שאלו בשם רב נחמן[16], וכן אביי שלח את רב ספרא פעמיים לשאול אותו האם מותר לבשל כבד בקדירה[17], וסיפר לרב ספרא על גדולת רבי יונה[18].
חבריו היו רבי זירא[19] רבי יצחק נפחא[20] ורב ביבי[21], וכן רבי יעקב ברבי בון[22] ורבי ירמיה[23].
היה מעתיק ברייתות ומסדרן במכילתא[24], ופירש רב צמח בן פלטוי שהכוונה שליקט את הברייתות והחידושים העיקריים שלמד בבית רבותיו למגילה אחת, כעין מכילתא דרבי ישמעאל[25].
גיסו, בן חמיו, נקרא גם כן רבי זריקן, וכדי להבדיל ביניהם נקרא בשם רבי זריקן בר חמוי דרבי זריקן[27].
מאמרותיו
- אין אומרים בפני המת, אלא מדבריו של המת[28]. (ונחלקו בתלמוד, האם מדובר רק על דברים בטלים, או שגם דברי תורה אסור לומר לפניו לחנם).
- מכריע שיש להזכיר את ראש חודש בברכת המזון (בברכת יעלה ויבוא), כרב ולא כרבי חנינא, שכן כך שנה רבי אושעיא בברייתא[29].
- בשעת דינו של אדם לאחר פטירתו - ”שני מלאכי השרת המלוין אותו הן מעידין בו” על מעשיו בכל ימי חייו[30].
- הסביר לחברו רבי ירמיה שהטעם שמברכים "על נטילת לולב" הוא משום שהוא העץ הגבוה מבין ארבעת המינים[31].
מקום קבורתו
רבי חיים ויטאל מציין את מקום קבורתו בכפר חוקאב[32], לצד דרום יש קיר חצוב בהר, ובו מערה גדולה חצובה כנגד הכפר, ומעליו חפירות נוספות חצובות בסלע, ושם קבורים רב זריקא ורב סמא ואושעיא זעירא דמן חבריא יחד, ומר עוקבא לבדו במקום אחר, ורבי לויטס איש יבנה לבדו במקום אחר[33].
קישורים חיצוניים
- רבי אהרן הימן, "רבי זריקא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק א', עמודים 407-406, באתר היברובוקס
שגיאות פרמטריות בתבנית:יחוסי תנאים ואמוראים
פרמטרים [ עמודים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית הרב יהודה לייב פישמן מימון (עורך), 245, יחוסי תנאים ואמוראים, ירושלים, תשכ"ג 1963, עמ' {{{התחלה}}"}, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)- הרב יהודה אדרי, "ר' זְרִיקָא", בנתיב האמוראים, ירושלים תש"מ, עמ' 93, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
הערות שוליים
- ↑ שהרי היה תלמיד רבי יהודה שנפטר בשנת ד'נ"ח.
- ↑ רב יהודה מובא בבבלי, ביצה, ז', ב', בבלי, כתובות, פ"ח, א'. רב הונא מובא בבבלי, סוטה, כ"א, ב'. רב המנונא מובא בתלמוד ירושלמי, מסכת עירובין, פרק י', הלכה א', ובתלמוד ירושלמי, מסכת סוכה, פרק א', הלכה ז'.
- ↑ בבלי, יומא, ד', ב'
- ↑ בבלי, גיטין, כ"ג, א', תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ה', הלכה א'
- ↑ בבלי, ברכות, י"א, ב', תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק א', הלכה א'
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ז', הלכה ה', תלמוד ירושלמי, מסכת פסחים, פרק ה', הלכה ד'
- ↑ ראה תולדות תנאים ואמוראים ערך רבי אמי.
- ↑ על פי דורות הראשונים פרק ל"א.
- ↑ בבלי, שבת, ל"ח, ב', בבלי, בבא בתרא, ק"ל, ב'
- ↑ בבלי, יבמות, מ"ב, ב'
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת שבת, פרק ז', הלכה ב'
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ב', הלכה ג'
- ↑ כך לפי תולדות תנאים ואמוראים בערכו
- ↑ ראה בבלי, עירובין, ע"ו, ב', וכן בבלי, סוכה, ח', א'.
- ↑ בבלי, פסחים, ע"ג, א'
- ↑ בבלי, ביצה, כ"ה, ב'
- ↑ בבלי, חולין, ק"י, ב',בבלי, חולין, קי"א, א'
- ↑ בבלי, תענית, כ"ג, ב'
- ↑ על פי תלמוד ירושלמי, מסכת פסחים, פרק א', הלכה ח', וראה דורות הראשונים פרק שלושים, רבנן דקיסרי.
- ↑ בבלי, נדרים, נ"ז, ב', בבלי, חולין, מ"ח, ב'
- ↑ בבלי, מנחות, ק"ג, ב', תלמוד ירושלמי, מסכת שבת, פרק ח', הלכה א'
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת עירובין, פרק ט', הלכה ג'
- ↑ בבלי, גיטין, מ"ד, א'
- ↑ יחוסי תנאים ואמוראים.
- ↑ ספר היוחסין בערכו.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק א', הלכה א'
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ז', הלכה ה'
- ↑ בבלי, ברכות, ג', ב'.
- ↑ בבלי, שבת, כ"ד, א'.
- ↑ בבלי, חגיגה, ט"ז, א'.
- ↑ בבלי, סוכה, ל"ז, ב'.
- ↑ כפר עתיק בסמוך לעכברה.
- ↑ שער הגלגולים הקדמה לז