רב שרביא
| השתייכות | הדור החמישי לאמוראי בבל |
|---|---|
| רבותיו | אביי, רבא |
| בני דורו | רב פפא, רבינא |
| ילדים | יש אומרים רב בר שרביא |
רב שרביא (נכתב גם רב שרביה) היה אמורא בבלי בדור החמישי לאמוראי בבל.
היה תלמידם של אביי ורבא[1], ומביא הלכות משמם פעמים רבות בש"ס.
חולק פעמים רבות על חבריו רבינא ורב פפא, ומימרות רבות שלהם בש"ס נתערבבו זו בזו.
בספר יד מלאכי[2] כתב שכל מקום שרבינא ורב שרביא חולקים על רבא רבם, זה כיון שבתחילה שמעו ממנו כך, ולבסוף חזר בו, אך לא ידעו מכך, ולפיכך ההלכה כרבא.
רבי אהרון הימן בספר תולדות תנאים ואמוראים[3] מעלה השערה שרב בר שרביא המוזכר במסכת שבועות[4] הוא בנו של רב שרביא, אך בספר דקדוקי סופרים[5] כתב שיש לגרוס בגמרא רבה בר משרשיא.
שיטה מפורסמת של רב שרביא, היא שהמקדש בשטר קידושין שנכתב שלא מדעתה של האשה, האשה מקודשת[6].
לקריאה נוספת
- רבי אהרן הימן, תולדות תנאים ואמוראים, כרך שלישי, עמ' 1230, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קל"ו עמוד ב' ועוד
- ↑ כללי התלמוד כלל תרסג
- ↑ רבי אהרן הימן, תולדות תנאים ואמוראים, כרך שלישי, עמ' 1230, באתר היברובוקס
- ↑ דף ל' עמוד ב'
- ↑ שם
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ט' עמוד ב' וכן סובר רב פפא, אך רבא ורבינא סוברים שאינה מקודשת.
