רב יהודה בריה דרבי חייא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רב יהודה בריה דרבי חייא
מקום קבורה טבריה
מקום פעילות טבריה, ארץ ישראל
תקופת הפעילות הדור הראשון לאמוראי ארץ ישראל
רבותיו רבי יהודה הנשיא, אביו - רבי חייא
בני דורו חזקיה

רב יהודה בן רבי חייא היה אמורא בתקופת המעבר בין תנאים לאמוראים, בנם של רבי חייא ויהודית, ותאומו של חזקיה.

אמרותיו מוזכרות בתלמוד פעמים רבות, בעיקר בסדר קדשים[1].

בהגיעו לפרקו נשא את בתו של רבי ינאי. לאחר נישואיו הלך ללמוד בבית המדרש כל השבוע, ובשבת היה מגיע הביתה, כשלפניו הולך עמוד של אש. באחת מהפעמים, הוא היה שקוע בסוגיא תלמודית ולא שם לב שכבר הגיע הזמן שבו נהג לבוא לביתו, לקיים את מצוות עונה שזמנה לתלמידי חכמים היא פעם בשבוע. כאשר שמע מכך חותנו רבי ינאי, הוא נענה: כנראה שהוא נפטר, שכן לוּ היה בחיים, וודאי שלא היה מבטל את מצוות העונה. לפי הסבר חכמי התלמוד, דבריו של רבי ינאי היו "כשגגה היוצאת מלפני השליט" כלומר - דבריו של צדיק מוכרחים להתקיים גם אם לא התכוון לקיומם, ורב יהודה חתנו נפטר[2].

מתורתו

בהלכה

מסורת היתה בידו של רב יהודה, שהחושב מחשבת פיגול בשעת טבילת האצבע בכלי השרת גורם לקרבן ולדמו לקבל דין פיגול, וממילא הוא נפסל כליל מהקרבה. לעומת זאת רב פדא, שמסורת זאת הגיעה לידו על ידי אילפא, חלק על נכונותה של הלכה זאת, בנימוק שמקור הפיגול בתורה נאמר בקרבן שלמים, ומכיון שתהליך טבילת האצבע לא קיים כלל בתהליך ההקרבה של קרבן השלמים, לא ניתן להוסיף את דיני הפיגול גם לטבילת האצבע.

אך בסופו של דבר החכמים קיבלו את דבריו של רב יהודה, בנימוק שאין חולק על כך שאדם החושב מחשבת פסול שלא לשמה, נחשבת המחשבה למחשבת פסול הסותרת את תוקפה של מחשבת הפיגול, וזאת כפי כללי עירוב מחשבות שלפיהם מחשבת פיגול מחילה את דיני הפיגול על הקרבן רק במידה ואין מחשבה נוספת הפוסלת את הקרבן, וכל זאת - למרות שבקרבן שלמים לא קיימת כלל מחשבת שלא לשמה[3]..

באגדה

  • "אמר רב יהודה ברבי חייא בא וראה שלא כמדת הקדוש ברוך הוא מדת בשר ודם, מדת בשר ודם אדם נותן סם לחבירו לזה יפה ולזה קשה, אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן! נתן תורה לישראל סם חיים לכל גופו שנאמר ולכל בשרו מרפא"[4]
  • "אמר ר' יהודה בריה דרבי חייא כל תלמיד חכם העוסק בתורה מתוך הדחק תפלתו נשמעת"[5]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0