רבי יצחק עטושיא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי יצחק עטושיא (בכמה מהגרסאות גם: ר' יצחק איש כפר עיטוש) היה אמורא ארץ ישראלי בדור השלישי והרביעי (סוף המאה ה-3 עד תחילת המאה ה-4).

לפי הסברה, שמו בא לו ממקום מוצאו - הכפר עטוש, המזוהה כיום עם "ח'רבת עטושה" שבשיפולי בקעת יבנאל בגליל התחתון[1].

רבי יצחק עטושיא שאל מריש לקיש[2], והיה תלמידו של רבי זירא[3][4], וכך מובא בתלמוד: "ר' יצחק עטושיא אמר קומי ר' זעירא משום דבית רבי ינאי אפונים חיים מערבין בהן למי נצרכה לרבי מאיר שלא תאמר הואיל והן מסריחין את הפה אין מערבין בהן"[5]. לפי דעה אחת היה אף תלמידו של רבי ירמיה.[3]

כמו כן, נזכר מספר פעמים בסדר נשים: "אייתי דרבי זעירא לרבי יצחק עטושיא ותנון ליה כגיטין כן מתנה, אמר ליה רבי בא או מה גיטין אם לא נתן בחייו לא נותן"[6], וכן: "אייתי ר' זעירא לרבי יצחק עטושיא ותנא ליה וכל מנחה בלולה בשמן, מה אנן קיימין אם בבלול של חיטין כבר הוא אמור"[7].

בנו, רבי חייא (גם: רבי חייה), היה אף הוא תלמיד חכם[8].

הערות שוליים

  1. ^ אריאל: כתב עת לידיעת ארץ ישראל - בתי-כנסת בגליל ובגולן, עמ' 83, ח' עטוש.
  2. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ביצה, פרק א', הלכה ט'.
  3. ^ 3.0 3.1 תלמוד ירושלמי, מסכת סוטה, פרק ג', הלכה א'.
  4. ^ "אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים", הוצאת צ'צ'יק תל אביב, כרך ב', 593, ר' יצחק עטושיא.
  5. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת עירובין, פרק ג', הלכה א'.
  6. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת גיטין, פרק ו', הלכה ה'.
  7. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת סוטה, פרק ג', הלכה א'.
  8. ^ ^ תלמוד ירושלמימסכת תרומותפרק י', הלכה ו'. ומסכת נזיר, פרק ג', הלכה א'
תקופת חייו של רבי יצחק עטושיא על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0