רבי יהודה בר טיטס
רבי יהודה בר טיטס (או טיטוס, טיטם וסוטס) היה אמורא ארצישראלי בדור הרביעי המוזכר כמה פעמים בתלמוד הירושלמי.
שמו
בכמה מדפוסי התלמוד הירושלמי מופיע שם אביו כ"טיטוס". רבי חיים בנבנישתי טוען שלא ייתכן שיהודי ייקרא בשמו של טיטוס מחריב המקדש, ולכן גורס ששם אביו היה "אנטיגנוס"[1]. הרב אהרן היימן משער שהשם המקורי היה "סיטוס", משום שצורה דומה מופיעה בירושלמי[2], ומחמת הדמיון הגרפי התחלפה הס' בט'.
אמנם, בכתב יד ליידן ובדפוס הראשון של הירושלמי (דפוס ונציה), השם מופיע תמיד כ"טיטס". בדפוס וילנה מופיעה פעם אחת הגרסה "טיטם"[3].
חייו
רבי יהודה מסר משמם של רבי אחא בר חנינא[4] ורבי יהודה בן פזי[5].
ייתכן שהרביץ תורה בקיסריה שכן "רבנן דקיסרין" מסרו כמה פעמים בשמו[6].
רבי יהודה רצה לנסוע לרומא, ולכן נסמך על תנאי שיחזור לארץ ישראל ולא ישתקע ברומא[7], משום שאין ממנים חכמים אלא בארץ ישראל. מרדכי מרגליות סובר שעשו כך משום החשש שיוקם מרכזי תורני בתפוצות ש"יתחרה" עם המרכז הארצישראלי, בדומה למרכז הבבלי.
לקריאה נוספת
- מרדכי מרגליות (עורך), אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים, חלק ב, עמ' 170.
קישורים חיצוניים
- הרב אהרן הימן, "רבי יהודה בר טיטס", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב', עמודים 562-563, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ כנסת הגדולה הגהות בית יוסף יורה דעה סימן קכג, ומביא שכך גרס הראב"ד (תמים דעים סימן קא).
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שביעית, פרק ה', הלכה ד' בדפוס וילנה בלבד.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ג', הלכה ד'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ג', הלכה ד'; תלמוד ירושלמי, מסכת סוכה, פרק ה', הלכה ח'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שבת, פרק י"ד, הלכה ב'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שביעית, פרק ה', הלכה ד'; תלמוד ירושלמי, מסכת גיטין, פרק ה', הלכה י'; תלמוד ירושלמי, מסכת עבודה זרה, פרק ב', הלכה ג'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ביכורים, פרק ג', הלכה ג'
29892621רבי יהודה בר טיטס