רבי תנחום בר חנילאי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי תנחום בר חנילאי
מקום פעילות ארץ ישראל
תקופת הפעילות הדור השני לאמוראים
רבותיו רבי יהושע בן לוי

רבי תנחום בר חנילאי היה אמורא ארץ-ישראלי בדור השני לאמוראים, בראשית המאה השלישית. בגמרא מופיעים עשרות מאמרים בשמו.

כפי הנראה בגמרא (במאמרם הרבים המובאים בשמו), עסק רבות בענייני אגדה (יהדות). רבו המובהק היה רבי יהושע בן לוי, שהיה בקי באגדה.[1] אמנם, הוא שמע מימרות באגדה גם מאמוראים אחרים. כאשר רבי חנינא בן עגיל שאלו מדוע לא נאמרה המילה "טוב" בדיברות הראשונות אלא רק באחרונות, הוא אמר שהוא לא שמע תשובה לכך מרבי יהושע בן לוי, אך שמואל בר נחום (דודו או סבו של רב אחא ברבי חנינא), אמר לו שזה משום שלבסוף הן נשברו, ו"חס ושלום שתיפסק טובה מישראל".[1]

מאמרותיו

  • "כל הצנוע בבית הכסא נצול משלשה דברים: מן הנחשים, ומן העקרבים, ומן המזיקין. ויש אומרים: אף חלומותיו מיושבים עליו".[2]
  • "אין הגשמים יורדים אלא אם כן נמחלו עונותיהן של ישראל, שנאמר רצית ה' ארצך שבת שבות יעקב נשאת עון עמך כסית כל חטאתם סלה".[3]
  • "כל אדם שאין לו אשה - שרוי בלא שמחה, בלא ברכה, בלא טובה".[4]

הערות שוליים


Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0