רב אידי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רב אידי
מקום פעילות ארץ ישראל
תקופת הפעילות ראשון ושני
רבותיו רבי יוחנן
צאצאים רבי יעקב בר אידי

רב אידי היה אמורא מהדור הראשון לחכמי ארץ ישראל. הוא נזכר בתלמוד כ"רב אידי אבוה דרבי יעקב בר אידי"[1].

הנהגתו

היה רגיל ללכת בדרך במשך שלושה חודשים, ללמוד אצל רבו יום אחד וחזר לביתו במשך שלושה חודשים. כלומר, ליום אחד של לימוד תורה מרב היה מקדיש הליכה ברגל של שישה חודשים.

וכך מסופר אודותיו במסכת חגיגה:

(דף ה, ב): רב אִידֶי אֳבוּהּ דרבי יעקב בר אִידִי הוה רגיל דהוה אזיל תלתא ירחי באורחא וחד יומא בבי רב והוו קרו ליה רבנן בַּר בֵּי רַב דְּחַד יוֹמָא.

חלש דעתיה, קרי אנפשיה (קרא על עצמו את הפסוק) "שְׂחֹק לְרֵעֵהוּ אֶהְיֶה קֹרֵא לֶאֱלוֹ-הַּ וַיַּעֲנֵהוּ שְׂחוֹק צַדִּיק תָּמִים" (איוב, י"ב, ד'). א"ל רבי יוחנן: מטותא מינך לא תעניש להו רבנן

ממעשה זה נראה, כי היה חשוב בעיני רבי יוחנן, שחשש שמכך שיקפיד, יענשו תלמידי החכמים שלגלגו עליו. רבי יוחנן רצה לפייסו ולכן דרש ואמר: ”וְאוֹתִי יוֹם יוֹם יִדְרֹשׁוּן וְדַעַת דְּרָכַי יֶחְפָּצוּן כְּגוֹי אֲשֶׁר-צְדָקָה עָשָׂה וּמִשְׁפַּט אֱלֹקָיו לֹא עָזָב יִשְׁאָלוּנִי מִשְׁפְּטֵי-צֶדֶק קִרְבַת אֱלֹקִים יֶחְפָּצוּן (ישעיהו, נ"ח, ב'). וכי ביום דורשין אותו ובלילה אין דורשין אותו? אלא לומר לך כל העוסק בתורה אפילו יום אחד בשנה מעלה עליו הכתוב כאילו עסק כל השנה כולה.”[2].

זמן יציאתו ושובו

רש"י מבאר: כי היה נוסע מביתו אחר הפסח ולומד יום אחד, וחוזר לביתו לשמח את אשתו בחג הסוכות[3]. יש שלמדו מדבריו כי היה נוסע אחר שביעי של פסח ומגיע לביתו חזרה בהושענא רבה או שהיה מתעכב בדרך לצורך מסחרו ובחזור היה ממהר יותר[4]. בלוח דבר בעתו חישב שיצא לדרך למחרת יום טוב ראשון של פסח, הגיע בט"ו בתמוז לישיבה, ולמחרת יצא שוב לדרך והגיע לביתו ליום טוב ראשון של סוכות.

הערות שוליים

  1. ^ בדרך כלל חכם שלא היה מפורסם נקרא על שם בנו שהיה מפורסם יותר, כמו "אבוה דשמואל. אולם כאן בנו רבי יעקב היה מיוחס על שם אבי רב אידי, ולא ברור מי נתלה במי. בעין יעקב הגירסא היא רבי אידי בריה דרבי יעקב בר אידי
  2. ^ ומסיימת הגמרא: וכן במדת פורענות דכתיב: "בְּמִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר תַּרְתֶּם אֶת הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם, יוֹם לַשָּׁנָה יוֹם לַשָּׁנָה תִּשְׂאוּ אֶת-עֲו‍ֹנֹתֵיכֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה; וִידַעְתֶּם אֶת-תְּנוּאָתִי (במדבר, י"ד, ל"ד). וכי ארבעים שנה חטאו והלא ארבעים יום חטאו? אלא לומר לך: כל העובר עבירה אפילו יום אחד בשנה מעלה עליו הכתוב כאילו עבר כל השנה כולה.
  3. ^ שם ד"ה היה רגיל
  4. ^ ספר מרפסין איגרא