אמונת השם

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אמונה במציאות השם)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אמונת השם
(מקורות עיקריים)
מקרא שמות, כ', ב'
משנה תורה הלכות יסודי התורה, פרק א'
ספרי מניין המצוות ספר המצוות, עשה א'
ספר החינוך, מצווה כ"ה
מקורות נוספים תורת חובות הלבבות
האמונות והדעות, מאמר א', פרק ב'
"אנוכי ה' אלוקיך אשר" בספר דברים, מגילה 4Q41 ממגילות ים המלח, המאה הראשונה לפני הספירה.

אמונת השם או אמונה במציאות השם היא מצווה לידע ולהאמין בה'. מצווה זו היא מאבני היסוד של היהדות, והיא אחד משלושה עשר עיקרי האמונה שמנה הרמב"ם.

המקור בתורה ובהלכה

בתורה נאמר: "אָנֹכִי ה' אֱלֹקיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים"[1], ועל סמך פסוק זה פוסק הרמב"ם בספרו ההלכתי משנה תורה:

יסוד היסודות ועמוד החכמות, לידע שיש שם מצוי ראשון, והוא ממציא כל הנמצא. וכל הנמצאים מן שמים וארץ ומה ביניהם, לא נמצאו אלא מאמיתת הימצאו... המצוי הזה, הוא אלוק העולם, אדון כל הארץ... וידיעת דבר זה מצות עשה, שנאמר "אנכי ה' אלוקיך"[2]

משנה תורה לרמב"ם, הלכות יסודי התורה, פרק א', הלכה א'-ג'.

את ספרו חותם הרמב"ם ביסוד זה מעין הפתיחה, כשאיפתם המרכזית של עם ישראל וכל באי העולם בימות המשיח:

ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד... שנאמר: כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים

משנה תורה לרמב"ם, הלכות מלכים, פרק י"ב, הלכה ה'.

מצוה זו נזכרה בתורה פעמים רבות כגון: "אני ה' אלוקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים"[3], כלומר דעו והאמינו שאני ה' שהוצאתי אתכם מארץ מצרים ועשו מצוותי[4].

מגדרי המצוה

  • להאמין שיש אלו-ה אחד שיצר את כל הנבראים, ומחפצו ורצונו הוא כל מה שהוא עכשו ושהיה ושיהיה לעדי עד[5].
  • קיום כל הנבראים תלוי בו ולא הוא בהם, ולכן מציאותו היא אבסולוטית ומוכרחת ולא אפשרית כמו הברואים, שנאמר: "וה' אלוקים אמת"[6].
  • שהוא שלם בכל השלמות והיכולת ואין בנו כח ושכל להשיג גדלו וטובו, ולכן יש לשלול ממנו כל חסרון, והיוצא מזה לדעת שאינו גוף ואינו כח בגוף[7].
  • שהוא הוציאנו ממצרים ונתן לנו התורה, שנאמר: "אשר הוצאתיך מארץ מצרים"[8].

על פי ספר החינוך[9] גדר המצוה הוא לקבוע את האמונה בלב ובתודעה, ולדעת שאין אפשרות אחרת מעקרונותיה. המצווה מחייבת פעולות המחזקות את האמונה והימנעות מעיסוקים הפוגעים בה.

אין למצוה זמן מוגדר, ובכל רגע פנוי צריך להיות במחשבה זו[10].

המחלוקת על הגדרתה כמצווה

הרמב"ם,[11] הרמב"ן,[12] ספר החינוך[13] ועוד, רואים באמונה אחת מתרי"ג מצוות. זאת על פי מאמר הגמרא: "תרי"ג מצוות נאמרו למשה בסיני... אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום." (מכות דף כד עמוד א.)

מאידך, מוני המצוות שקדמו לרמב"ם, רס"ג ובה"ג, לא מנו אותה במנין המצוות. ובאר הרמב"ן את דעתם, שהמצוות הן הגזירות שגזר עלינו ה' לעשות או לחדול מלעשות, אך האמונה בה' היא היסוד והשורש והקדמה למצוות, ואינה מכלל החשבון. לדעתם הדיבר "אנכי ה'" נאמר כהודעת דבר אמת ולא כציווי[14].

הרמב"ן אף מוכיח מדברי חז"ל ש"אנכי ה'" הוא קבלת מלכות שמים שקדמה לעול מצוות:

משל למלך שנכנס למדינה אמרו לו עבדיו גזור להם גזרות, אמר להם לאו, כשיקבלו מלכותי אגזור עליהם גזרות, שאם מלכותי אינם מקבלים גזרותי היאך מקיימים, כך אמר המקום לישראל אנכי ה' אלהיך לא יהיה לך אלהים אחרים על פני, אני הוא שקבלתם עליכם מלכותי כשם שקבלתם מלכותי קבלו גזרותי

מכילתא שמות ו

.

שאלה נוספת מעלה רבי חסדאי קרשקש[15] לדעת הרמב"ם, כיצד תתכן מצוה לפני ההכרה בקיומו של האדון המצוה, ואילו אחר הידיעה על כך אין צורך במצוה.

על טענה זו משיב האבן האזל[16] שהמצוה היא "אנכי ה' אלוקיך", להאמין שהקב"ה הוא אלוקי העולם ולא מסר עולמו להנהגה אחרת כטעות עובדי עבודה זרה.

בדומה לכך כתב הרש"ר הירש[17] כי מצות האמונה בה' אינה רק להאמין במציאות ה' אלא לקבלו באלו-ה ולהשתעבד לרצונו.

יש הסוברים שאף איסור על עבודה זרה נכלל במצוה זו כמו שאמרו: "איזוהי מצוה שנאמרה תחלה זו עבודה זרה"[18] והוא דיבור אנכי ולא יהיה לך[19] וזהו לאו הבא מכלל עשה[20].

המחלוקת על דרכי ביסוס האמונה

גם אופי האמונה הנדרשת שנוי במחלוקת: לדעת הרבה ראשונים ואחרונים, קיום המצוה כראוי הוא להשכיל ולהתבונן ולבסס הידיעה בלב בנוסף על האמונה המקובלת, בראיות לוגיות או בהתבוננות בטבע המעיד על יוצרו[21].

לדעת אחרים[22] האמונה התמימה מתוך השענות על מסורת האומה בלי הרהור ופקפוק, היא המובחרת.

מדת הבטחון בה'

על פי הפרשנות פירושה של המילה "אמונה" היא משורש אמון ובטחון, שפירושה לסמוך על הבורא, ולהאמין שכל מעשיו הם אך ורק על מנת להיטיב לברואיו. לפיכך האמונה בו כוללת כמה חלקים:

  • הידיעה שהוא נמצא, ואין אלו-ה בלתו, היה הוה ויהיה.
  • הידיעה שדבר גדול ודבר קטן אינו נעשה מעצמו אלא בהשגחתו.
  • הידיעה שכל רצונו להיטיב.
  • הידיעה שבחר בעם ישראל להיות הם תכלית הבריאה ולהיטיב להם באחריתם.

כלל הידיעות הללו הם הנקראים "אמונה" ואם יחסר אחד מהם הרי זה חיסרון באמונה כולה.

לפי ההבנה הזאת זהו פירושו של הפסוק "אנכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך וכו'" שנאמר בתחילת מתן התורה, דע שאני אחד, שאני בעל הכוחות כולם, ושאני הוצאתיך כדי להיטיב לך.

טעם המצווה

מצווה זו היא היסוד הבסיסי ביותר ביהדות, כי האמונה נותנת תוקף לכל שאר המצוות. אמרו חז"ל:

בא חבקוק והעמידן על אחת "וצדיק באמונתו יחיה"

מכות דף כד עמוד א.

על פי היהדות, האמונה היא היסוד הבסיסי ביותר לעשיית הטוב ולהימנעות מרע שכן אמונה באלקים משמעותה אמונה בחוקותיו כפי שנמסרו בתורה כגון האיסור לשקר, האיסור לרכל (להלן רכילות), האיסור לדבר לשון הרע, האיסור לגזול, האיסור לגרום צער לזולת באמצעות הדיבור.

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ שמות כ, ב
  2. ^ שמות כ, ב
  3. ^ ספר במדבר, פרק ט"ו, פסוק מ"א
  4. ^ השגות הרמב"ן לספר המצוות מצות עשה א
  5. ^ ביאור הלכה סימן א בשם ספר החינוך
  6. ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות יסודי התורה, פרק א', הלכה ג'
  7. ^ ספר החינוך מצוה כה
  8. ^ ביאור הלכה סימן א בשם ספר החינוך
  9. ^ מצוה כה
  10. ^ שם
  11. ^ שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) רווח מיותר בתוך פרמטר .משנה תורה לרמב"ם, ספר המדע, הלכות דעות, פרק יסודי התור"ה, הלכה א'
  12. ^ בהשגותיו על ספר המצוות של הרמב"ם, מצוות עשה ראשונה
  13. ^ מצוות עשה כ"ה
  14. ^ שתי המצוות שנשמעו מפי הגבורה הן בלא יהיה לך שכולל איסור עבודה זרה ואיסור עשית פסל.
  15. ^ אור השם פרק א
  16. ^ הלכות יסודי התורה פרק א הלכה א
  17. ^ דברים יא, כח
  18. ^ תלמוד בבלי, מסכת הוריות, דף ח עמוד א
  19. ^ רש"י שם
  20. ^ לב שמח מצוה א
  21. ^ מורה נבוכים חלק א סימן נ, חובת הלבבות שער היחוד פרק ג, שו"ת הרשב"א חלק ה סימן נה, של"ה עשרה מאמרות מאמר ראשון, שומר אמונים ויכוח לג, מהרש"ל בביאור לסמ"ג מצוה ב' מהרש"א חולין נז,ב, שו"ת פנים מאירות חלק א סימן לט
  22. ^ הכוזרי מאמר ה אות א וכא, ריא"ז סנהדרין פרק יא, משנת חכמים לרבי משה חגיז אות תצג, מגדל עוז להיעב"ץ אלון מורה, אוצר הטוב.
תרי"ג מצוות (ע"פ ספר החינוך)

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0