אמונת השם

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אמונת השם
(מקורות עיקריים)
מקרא שמות, כ', ב'
משנה תורה לרמב"ם הלכות יסודי התורה, פרק א'
ספרי מניין המצוות ספר המצוות, עשה א'
ספר החינוך, מצווה כ"ה
ספרות הלכתית נוספת תורת חובות הלבבות
האמונות והדעות, מאמר א', פרק ב'
"אנוכי ה' אלוקיך אשר" בספר דברים, מגילה 4Q41 ממגילות ים המלח, המאה הראשונה לפני הספירה.

אמונת השם או אמונה במציאות השם היא מצווה להאמין בה'. מצווה זו היא מאבני היסוד של היהדות, והיא אחד משלושה עשר עיקרי האמונה שמנה הרמב"ם.

המקור בתורה ובהלכה

בתורה נאמר: "אָנֹכִי ה' אֱלֹקיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים"[1], ועל סמך פסוק זה פוסק הרמב"ם בספרו ההלכתי משנה תורה:

יסוד היסודות ועמוד החכמות, לידע שיש שם מצוי ראשון, והוא ממציא כל הנמצא. וכל הנמצאים מן שמים וארץ ומה ביניהם, לא נמצאו אלא מאמיתת הימצאו... המצוי הזה, הוא אלוק העולם, אדון כל הארץ... וידיעת דבר זה מצות עשה, שנאמר "אנכי ה' אלוקיך"[2]

משנה תורה לרמב"ם, הלכות יסודי התורה, פרק א', הלכה א'-ג'.

המחלוקת על הגדרת המצווה

עשרת הדיברות
אנוכי ה'
לא תעשה
לא תשא
זכור את
כבד את
לא תרצח
לא תנאף
לא תגנוב
לא תענה
לא תחמד

הרמב"ם,[3] הרמב"ן,[4] ספר החינוך[5] ועוד, רואים באמונה אחת מתרי"ג מצוות. מאידך, בה"ג לא מנה אותה בספר המצוות שלו. על כך כתב הרמב"ן: "והנראה מדעתו שלבעל ההלכות שאין מנין תרי"ג מצות אלא גזירותיו יתעלה שגזר עלינו לעשות או מנענו שלא נעשה, אבל האמונה במציאותו [...] הוא העיקר והשורש שממנו נולדו המצוות לא ימנה בחשבונן."

גם אופי האמונה הנדרשת שנוי במחלוקת. לדעת הרמב"ם, המצווה היא בידיעה.[6]

פרשנות המצווה

על פי הפרשנות[דרושה הבהרה] צריך לקבוע את האמונה בתודעה, ולדעת שאין אפשרות אחרת מעקרונותיה. המצווה מחייבת פעולות המחזקות את האמונה והימנעות מעיסוקים הפוגעים בה.

על פי הפרשנות פירושה של המילה "אמונה" היא משורש אמון, שפירושה לסמוך על הבורא, ולהאמין שכל מעשיו הם אך ורק על מנת להיטיב לברואיו. לפיכך האמונה בו כוללת כמה חלקים.

א. הידיעה שהוא קיים.
ב. הידיעה שהוא אינו מוגבל, ושהוא היחיד בעל הכוחות.
ג. הידיעה שכל שרצונו להיטיב.
ד. הידיעה שבחר בעם ישראל להיות הם תכלית הבריאה ולהיטיב להם באחריתם.

כלל הידיעות הללו הם הנקראים "אמונה" ואם יחסר אחד מהם הרי זה חיסרון באמונה כולה.

לפי ההבנה הזאת זהו פירושו של הפסוק "אנכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך וכו'" שנאמר בתחילת מתן התורה, דע שאני אחד, שאני בעל הכוחות כולם, ושאני הוצאתיך כדי להיטיב לך.

טעם המצווה

מצווה זו היא היסוד הבסיסי ביותר ביהדות, כי האמונה נותנת תוקף לכל שאר המצוות.

חשיבות האמונה למוסר והאתיקה האנושית

על פי היהדות, האמונה היא היסוד הבסיסי ביותר לעשיית הטוב ולהימנעות מרע שכן אמונה באלוקים משמעותה אמונה בחוקותיו כפי שנמסרו בתורה כגון האיסור לשקר, האיסור לרכל (להלן רכילות), האיסור לדבר לשון הרע, האיסור לגזול, האיסור לגרום צער לזולת באמצעות הדיבור.

הערות שוליים

  1. שמות כ, ב
  2. שמות כ, ב
  3. משנה תורה לרמב"ם, ספר דעות, הלכות יסודי התורה, פרק א'
  4. בהשגותיו על ספר המצוות של הרמב"ם, מצוות עשה ראשונה
  5. מצוות עשה כה')
  6. ידעאל ולדמן, "מצוות ידיעת ה' על פי הרמב"ם", מאמר בדף הקשר של ישיבת הר עציון
תרי"ג מצוות (ע"פ ספר החינוך)

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0