רבי זכאי (אמורא)
| תקופת פעילות | הדור השני לאמוראי בבל וארץ ישראל |
|---|---|
| רבותיו | שמואל, רבי יוחנן |
רבי זכאי היה אמורא בדור השני לאמוראי בבל וארץ ישראל.
בתחילה היה בבבל, שם היה תלמידו של שמואל. בבבל היה לו גת (מעצרתא), ובתלמוד מובא פעמיים משא ומתן הלכתי של רב יהודה ורבי אבא שערכו ב"מעצרתא דרבי זכאי"[1]
לאחר מכן עלה לארץ ישראל שם למד אצל רבי יוחנן, והיה שונה ברייתות בישיבתו[2], ולפעמים היה רבי יוחנן מתנגד לברייתות שציטט ואמר לו "פוק תני לברא" (צא ואמור אותם מחוץ לבית המדרש)[3].
יש שכתבו שמאחר ונמנה על חכמי דרום, היו לפעמים חיכוכים בינו לבין רבי יוחנן רבו שנמנה על חכמי הגליל בקשר להלכות שונות שנחלקו המסורות בהן, ולכן גער בו רבו לשנות את הברייתות מחוץ לבית המדרש[4].
קישורים חיצוניים
- רבי אהרן הימן, "רבי זכאי (אמורא)", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק א', עמודים 401, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ↑ תלמוד בבלי, עירובין, מ"ט, א'; בבא בתרא, מ"ב, א'.
- ↑ תלמוד בבלי, סנהדרין, ס"ב, א'.
- ↑ תלמוד בבלי, עירובין, ט', א'; יבמות, ע"ז, ב'.
- ↑ יעקב שמואל צורי, תולדות הדרומים, פרק ראשון