הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "אברהם כהנא שפירא" מפנה לכאן. לערך העוסק ברב מקובנה בעל "דבר אברהם", ראו אברהם דוב כהנא שפירא.
הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא
-
הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא בשיעור
הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא בשיעור
לידה 12 במאי 1911
י"ד באייר ה'תרע"א
ירושלים, האימפריה העות'מאנית
פטירה 27 בספטמבר 2007 (בגיל 96)
ט"ו בתשרי ה'תשס"ח
מדינה ישראלישראל  ישראל
השתייכות ציונות דתית
תחומי עיסוק תלמוד, דיינות, הלכה, ארץ ישראל
רבותיו הרב משה מרדכי אפשטיין,
הרב יחזקאל סרנא,
הרב איסר זלמן מלצר,
הרב צבי פסח פרנק,
הרב יעקב משה חרל"פ
תלמידיו הרב חיים שטיינר,
הרב יעקב אריאל,
הרב יהושע מגנס,
הרב מנחם בורשטין
ועוד (ראו להלן)
חיבוריו "שיעורי מרן הגר"א שפירא" (שישה כרכים), שו"ת מנחת אברהם (ארבעה חלקים), מורשה - שיחות לתורה ולמועדים (שני חלקים)
צאצאים הרב יעקב אלעזר כהנא שפירא
הרב הראשי לישראל האשכנזי ה־5
1983–1993
(כ־10 שנים)
שותף לרבנות מרדכי אליהו (הרב הספרדי)
הרב אברהם שפירא ליד הספרייה בישיבת מרכז הרב יחד עם הרב צבי יהודה הכהן קוק
ביחד עם הרב משה פינשטיין בביקור הרבנים הראשיים בארצות הברית
מהלוויתו

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא (כונה בפי תלמידיו "רֵבּ אברוֹם"; י"ד באייר ה'תרע"ד[1], 10 במאי 1914 – 27 בספטמבר 2007, ט"ו בתשרי ה'תשס"ח) היה ראש ישיבת מרכז הרב מאז פטירת הרצי"ה קוק בתשמ"ב ועד פטירתו שלו. פוסק, הרב הראשי לישראל בשנים ה'תשמ"ג–ה'תשנ"ג (1983–1993), דיין ואב"ד בבית הדין הרבני בירושלים ובבית הדין הגדול, מייסד ונשיא מכון הרצי"ה. דמות רבנית מרכזית בציונות הדתית.

תולדות חייו

שנותיו הראשונות

נולד בירושלים לרב שלמה זלמן כהנא שפירא ולהענע רייזל (לבית זקס). הוא דור שישי בעיר[2]. למד בתלמוד תורה של ישיבת עץ חיים הירושלמית ב"חורבה" בעיר העתיקה, אצל הרב חיים מן והרב לייב רוחמקין (חותנו של הרב שלמה זלמן אוירבך). אחר כך למד בישיבת תפארת צבי אצל הרב אברהם חיים הקלמן, ובעידודו הדפיס את חיבורו הראשון "דרכי הקניינים" בהיותו בגיל שתים עשרה. וכן אצל הרב ראובן טרופ אליו התקרב מאוד[3]. לאחר שעברה ישיבת חברון לירושלים בעקבות פרעות תרפ"ט עבר אליה ובה למד אצל ראש הישיבה הרב משה מרדכי אפשטיין, אשר קירב אותו[4], ואצל הרב יחזקאל סרנא[5], וכן למד בחברותא עם הרב משה חברוני - לימים ראש הישיבה[3]. לפי עדות הרב שאר ישוב כהן והרב יעקב רוזנטל, ראשי הישיבה נהגו לומר שהוא גדול הדור הבא[6].

בצעירותו עמד בקשר עם רבנים בולטים כמו הראי"ה קוק; הרב מטשיבין, שעל פי הרב חיים אביהוא שוורץ אמר לאחר פטירת החזון איש: "איני יודע מה יאמרו בבני ברק, אבל אני אומר שר' אברום שפירא הוא גדול הדור הבא"[7]; החזון אי"ש שכתב לו "ניכר כי כל מגמתו לגלות אמת התורה"[8]; הרב משה פינשטיין שכתב עליו "רב גוברייהו דחכמי ירושלים הראויין להורות בכל התורה כולה ומה אני נגדם"[9]; הרב צבי פסח פרנק שביקש ממנו להעיר על דברים שכתב[10]; הרב איסר זלמן מלצר[11] שהביא את חילופי המכתבים עמו בספרו "אבן האזל"; הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג והרב צבי יהודה קוק. בנו הרב שמואל שפירא סיפר שהרב יוסף שלמה כהנמן מפוניבז' הזמינו בעידוד החזון איש לשמש כראש ישיבה בישיבת פוניבז' שהקים בבני ברק, אך הרב שפירא לא חפץ לקבל את התפקיד, על אף לחצי החזון איש[12].

בשנת ה'תש"ט ההדיר את ספרו של רבי איצל'ה מפוניבז' - "זכר יצחק" - וצירף אליו "קונטרס אחרון" ובו מחידושי תורתו בעניינים הנידונים בספר.

בעת לימודיו בישיבה, למד בחברותא גם עם דוד רזיאל, שהפך בהמשך למפקד האצ"ל. בעת שברח רזיאל מפני הבריטים והחליף מקומות מסתור, היה מגיע לעיתים ללון בבית משפחת שפירא, והרב נהג לפנות לו את מיטתו וללמוד "משמר"[13].

בישיבת מרכז הרב

נשא את פנינה, אחותו של הרב שלום נתן רענן, חתנו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק. שידך ביניהם הרב צבי יהודה הכהן קוק. בשנת תש"ה הוזמן ללמד בישיבת מרכז הרב[14], שבה לימד מעל שישים שנה[4]. בישיבה נעשה למקורבו של ראש הישיבה הרב יעקב משה חרל"פ[3], ועם החלשותו של הרב חרל"פ ביקש מהרב שפירא שימלא את מקומו ויחל במסירת השיעור כללי, וכך נעשה[15]. לאחר פטירת הרב חרל"פ הזמינו הרב צבי יהודה לשמש כראש הישיבה, בכפוף אליו.

הרב צבי יהודה קוק העביר אליו בשנותיו האחרונות את סמכויות ניהול ישיבת מרכז הרב[16]. בשנת ה'תשמ"ב (1982), לאחר פטירתו של הרב קוק הפך לראש הישיבה העיקרי, לצדו של הרב שאול ישראלי. באותה תקופה ייסד את מכון הרצי"ה המוציא לאור את כתבי הרב אברהם יצחק הכהן קוק ובנו הרצי"ה. מראשית כהונתו נוצר מתח בינו לבין קבוצת רבנים מהישיבה בראשות הרב צבי ישראל טאו, שדרשה למנות גם את הרב טאו לראש ישיבה ולהעניק לו זכות הטלת וטו בקבלת והוצאת תלמידים ור"מים, ניהול כספי, עמדות הישיבה כלפי חוץ ועוד[17]. בשנת ה'תשנ"ח (1997) עזבה קבוצה זו עם כמאתיים תלמידים את הישיבה והקימה את ישיבת הר המור, בטענה כי ישנה כוונה לפתוח מכון הוראה בישיבה. הרב שפירא הכחיש את הדברים, ובראיון שנערך עמו[18] טען כי הוא נחשב כ"רבם המובהק" של הפורשים, ובשל כך היה אסור עליהם לחלוק עליו ולהקים ישיבה בעירו[19].

ייסד את מכון הרצי"ה לזכרו.

בדיינות, ועדות ומכונים תורניים

בצעירותו היה בין יוזמי התכנסות שבועית של תלמידי חכמים בביתו של הרב הראשי, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, לדון בדברי תורה ושאלות פסיקה מורכבות. בעקבות אותה התכנסות שבועית גברה הערכתו של הרב הרצוג אליו, והוא העניק לו כושר לדיינות[3]. בשנת ה'תשט"ז (1956) מונה הרב שפירא על ידו לחבר בית הדין הרבני בירושלים[20]. בשנת ה'תשל"א מונה לאב בית דין. משנת ה'תשל"ד כיהן בבית הדין הרבני הגדול וכחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל[21]. בעת שהתמנה לחבר בית הדין הגדול - סירב הרב מרדכי אליהו, אשר מפני ותיקותו בבית הדין נועד לפי הנהלים לשבת בראש ההרכב, לעשות זאת, והתנה את השתתפותו בכך שהרב שפירא הוא אשר יכהן כאב בית הדין[22].

בשנת תש"מ מונה לחבר במחלקת החקיקה שבמכון הרי פישל ומבקר ראשי של מפעל 'אוצר הפוסקים'[23]. עמד באותה תקופה גם בנשיאות מכון מהרש"ל המוציא לאור כתבי גאונים וראשונים[24].

בתקופה זו היה חבר בוועדה לפתרון בעיית ניתוחי מתים וועדת חינוך, שהוקמה על ידי השר משה חיים שפירא[21].

ברבנות הראשית

לקראת סיום כהונתם של הרבנים הראשיים, הרב שלמה גורן והרב עובדיה יוסף, פעל הרב שפירא להארכת כהונתם[25]. לאחר שהמאמצים לא הצליחו, התמודד לתפקיד. בא' בניסן ה'תשמ"ג (15 במרץ 1983) נבחר לכהונת הרב הראשי לישראל[14]. זאת, למרות הוראת חוק הרבנות הראשית לישראל לפיה בעת הבחירה על הרב הראשי להיות מי שטרם מלאו לו 70 שנה[26]. הרב שפירא זכה ל-80 קולות מתוך 136 קולות המצביעים, כאשר המתמודדים האחרים, הרב יצחק קוליץ והרב שאר ישוב כהן זכו ב-36 קולות ו-17 קולות, בהתאמה[5]. הרב שפירא כיהן בתפקיד 10 שנים, עד לניסן ה'תשנ"ג (1993) במקביל לרב מרדכי אליהו.

תקופת כהונתם התבלטה בהרמוניה בין הרבנים הראשיים, ומלבד העיסוק בנושאי רבנות קלאסיים כגון כשרות המזון בישראל, עסקה הרבנות בנושאים נוספים שעל סדר היום במדינה, כגון שביתת האחיות[27]. אחד הנושאים בהם בלט החידוש בהכרעת הרבנות הראשית בתקופתו היה קביעת רגע המוות[28], פסיקה שסללה את ההכשר האתי להשתלת אברים בישראל.

לאחר סיום תפקידו ברבנות

לאחר סיום כהונתו ברבנות המשיך לכהן כראש ישיבת מרכז הרב, והיווה מוקד סמכות תורני מרכזי בפרט בנוגע לציבור הדתי לאומי.

נפטר ביום טוב ראשון של סוכות, ט"ו בתשרי תשס"ח (27 בספטמבר 2007) במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים.

בהלוויתו השתתפו עשרות אלפים[29], נטמן בבית הקברות בהר הזיתים סמוך לקבריהם של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב דוד כהן (הנזיר) והרב שלמה גורן.

עמדותיו

ענייני הלכה

במסירת שיעור כללי בישיבה
עם הרב מרדכי אליהו בטקס יום ירושלים בישיבת מרכז הרב

היחס להלכה

הרב שפירא ראה את ההלכה כחובקת את הכל ומקיפה את כל תחומי החיים[30]. בניגוד לרבנים אחרים מהציונות הדתית ייחס בפסיקת ההלכה מעט מאוד חשיבות, אם בכלל, לשיקולים מטא-הלכתיים, וראה בלימודי ההגות והמחשבה כלי לחיזוק קיום ההלכה ולא דבר המשפיע על ההלכה. הוא אמנם נתן מקום לחקיקה חדשה של המדינה מתוקף תקנות הקהל המוכרות על ידי ההלכה בתנאי שאינן סותרות את ההלכה, ולתקנות של הרבנות כאשר הדבר נדרש[31], אבל העדיף את הדרך השמרנית יותר של פרשנות הלכתית והתרחקות ככל הניתן משינויים וחידושים במקומות שחשש שיבואו לפסוק בעקבותיו פסיקות מרחיקות לכת מדי. כך למשל, אמר שלמרות הצורך לכסוף לבניין המקדש ולהקרבת קרבנות, אין לעלות להר הבית ואין לאהבה לקבוע הלכה[32].

פסיקות בולטות

בהתייחסות לפיתוח טכנולוגי הלכתי לא שלל את הפיתוח, אך הדגיש שהסתדרו בעבר גם בלעדיו[33]. עם זאת, בעת כהונתו כרב ראשי התמודד עם בעיות סבוכות, כגון ההיתר שנתן לבצע השתלת לב במגבלות הלכתיות, וכן העלאתם ארצה של יהודי אתיופיה, וזאת בניגוד לדעתם של רבנים אחרים. פסיקה בולטת נוספת שלו היא שרגע המוות אינו בזמן הפסקת פעולת הלב, כדעות רבות בהלכה, זמן שכבר אי אפשר לבצע בו השתלות, אלא כמה דקות קודם, כשגזע המוח נהרס, ויכולת הנשימה באופן עצמי נהרסה[34]. כקודמיו בתפקיד הרב הראשי, הוא נלחם בניסיונות להכניס רפורמים ונשים לתוך המועצות הדתיות. עם זאת, כאשר נשאל לגבי התמודדותה של דניאלה וייס לראשות מועצה מקומית קדומים אמר שיש לבחור במועמד המתאים ביותר לתפקיד[35].

לגבי רכישת כרטיסי פיס סבר שאין בזה חשש גזל של "המשחק בקוביא", משום שחז"ל אסרו רק כשהפרס מונח לפני המהמרים והם מטילים גורל מי יקבל את הכסף, ובמצב כזה המהמר מניח שכספו המונח לפניו יוחזר לו עם תוספת הרווח; ואילו כאן המפקיד את הכסף יודע שכסף זה לא יוחזר אליו, והדבר דומה יותר להשקעה בעסק[36].

לקראת שנת השמיטה ה'תשס"ח, חתם עם הרבנים מרדכי אליהו, דב ליאור, זלמן ברוך מלמד ויעקב אריאל על קריאה לציבור להצטרף לאוצר הארץ "התומך בחקלאים יהודים שרוצים לשמור שמיטה למהדרין", כלשונם. לקריאה זו הצטרפו מאות מרבני הציונות הדתית[37].

כדיין בבית הדין הרבני הביע את עמדתו שבתי הדין צריכים להתרכז בטיפול בנושאי נישואים וגירושין כדי למנוע סחבת לבאים בפניהם. על כן, הוא סירב לדון בנושא הגנת הדייר, בו חוקי מדינת ישראל לא נתנו לבתי הדין סמכויות אכיפה, בטענה שספק אם הצדדים יבצעו את פסק הדין, ועל כן הדיון בנושא אינו אלא בזבוז זמן שיפוטי[38].

ארץ ישראל

הרב שפירא בגוש קטיף
בנימין נתניהו מתארח בסוכתו של הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא

הביע דעות ציוניות, וראה את מדינת ישראל כ'אתחלתא דגאולה'[39] ואת הקמת המדינה כביטול הגלות. לגבי הבחירות לכנסת העשירית אמר שיש להצביע למפלגה דתית ולא למפלגה של דתיים וחילוניים התומכת בשלמות הארץ.

בזמן הסכמי אוסלו היה הרב שפירא בין מקימי "איחוד הרבנים למען ארץ ישראל" (עם הרב נחום אליעזר רבינוביץ) שקבע שמסירת שטחים שבשליטת ישראל לנכרים, אפילו תמורת הסכם שלום, מנוגדת להלכה. הוא קרא לחיילים שלא להישמע לפקודות המורות למסור שטחים לנכרים, בהן ראה פקודות שסותרות את התורה. על פסק-הלכה זה היו חתומים גם הרב משה צבי נריה והרב שאול ישראלי, כאשר לפניהם הוציא הרב שלמה גורן פסק דומה. באותה תקופה עורר העניין פולמוס רב. בראיון שנערך עמו[40] תהה הרב שפירא איך אדם שמפנה יישובים או שקורא לפנות יישובים יכול לקרוא לעצמו "דתי" אם באותו זמן הוא סבור שפינוי שכזה מנוגד להלכה. שימש גם כנשיא של תנועת קוממיות. אנשי מפלגת איחוד הלאומי-מפד"ל נהגו להתייעץ בו וברב מרדכי אליהו[41][42].

בסמוך ליישום תוכנית ההתנתקות קרא הרב שפירא לאנשי כוחות הביטחון לסרב פקודה, ובראיון עמו[43] אמר כי יש איסור תורה גמור להעביר קרקע של ישראל לנוכרי ואסור להשמע לפקודה כזו ואף לסייע לה. כשבעים רבנים תמכו בפסק הלכה זה[44]. בפסק הלכה מפורט[45] שנכתב סמוך להתנתקות עצמה, כתב הרב שמי שישתתף בגירוש לא יינקה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא, ואסור להישמע לרבנים שאינם "גדולי תלמידי החכמים שבדור", שאם הם פוסקים בעניינים הללו, הרי הם בגדר "רשע שוטה וגס רוח" שכתב הרמב"ם על מי ש"לא הגיע להוראה ומורה", ואינם נחשבים לדעה הלכתית בנושא זה. על התנגדותו הנחרצת למסירת שטחי ארץ ישראל לזרים חזר גם במכתבו האחרון, שעליו חתם, יחד עם הרב מרדכי אליהו, ימים ספורים קודם לפטירתו[46].

עניינים שונים

ביחסו אל הפוליטיקאים התבטא באמון כלפיהם שהם ממלאים את תפקידם כיאות. כך למשל אמר שחוק שחברי הכנסת הדתיים לא התנגדו לו הוא מן הסתם כשר שכן חברי הכנסת הדתיים מן הסתם היו מתנגדים לחוק לא כשר[31], ולגבי מלחמת שלום הגליל אמר שהמדינה מן הסתם פועלת כיאות ואינה יוצאת למלחמות סתם[47]. אולם כאשר המפד"ל קבלה החלטה בניגוד לדעת מועצת גדולי התורה בעניין בניית בית מלון על בית קברות בטבריה, בו ראה הרב שפירא בעיה הלכתית טהורה, נזף בחברי הכנסת של המפד"ל[48].

הרב שפירא סבר שהשיעורים בישיבה נועדו על מנת לפתח כיוונים חדשים, אך את עיקר הלמידה צריך כל בחור לעשות באופן עצמאי המתאים לאופיו. על כן יש לצמצם את מספר השיעורים שאליהם נכנסים התלמידים, הן בגמרא והן באמונה. עם זאת הוא ראה מעלה בשמיעת מספר סגנונות של שיעורים. גישה זו מיושמת עד היום בישיבת מרכז הרב.

נהג לומר כי יהודי זקוק לשלוש שנים של לימוד מלא בישיבה, כדי שיוכל לצאת מ"חזקת עם הארץ".

קבע כי על אף שיש מקום ללימוד קבלה, אין לשנות מסדרי הישיבות שנקבעו מקדמת דנא.

משפחתו

אביו של הרב שפירא היה בנו של הרב צבי אשר, מראשי ישיבת המקובלים שער השמים. הרב שפירא הוא דור 27 לרש"י ודור שישי בירושלים. משפחת שפירא היא משפחת כהנים מיוחסת עד עזרא הסופר[2].

משפחתו של הרב שפירא היא משפחת דיינים. בהם, סבו הרב יעקב לייב לוי (אחיו של רבי נחום משאדיק) היה אב בית דין בבית דינם של הרב שמואל סלנט והמהרי"ל דיסקין בירושלים. הרב שפירא עצמו שימש כחבר בית הדין הגדול ואחר כך כנשיאו. אחיו הרב שמואל היה אב בית דין בירושלים. אחיינו הרב אליעזר שפירא היה גם דיין בבית הדין הגדול, ובנו של הרב אליעזר, הרב שלמה שפירא, משמש היום בתפקיד זה.

הרב שפירא היה נשוי לפנינה בת הרב יעקב אלעזר הירשוביץ, אחותו של הרב שלום נתן רענן, מנהל ישיבת מרכז הרב וחתנו של הרב קוק (נפטרה בה'תשע"ט[49]). לזוג נולדו ארבעה בנים: שלמה זלמן, הרב בן ציון (מחבר הספר "פני אברהם"[50] וראש מכון הרצי"ה), והתאומים הרב יעקב אלעזר (שירש, על פי צוואת אביו, את מקומו בראשות הישיבה), והרב שמואל צבי (שנבחר בצוואת אביו למנהל הישיבה).

מתלמידיו הבולטים

מספריו

בזקנותו, לומד תוך שימוש בזכוכית מגדלת
עם תלמידו הרב יעקב אריאל

גמרא והלכה

  • שיעורי מרן הגר"א שפירא - סדרת ספרים של השיעורים הכלליים בתלמוד שנתן הרב שפירא בהיכל ישיבת מרכז הרב ונערכו על ידי הרב בנימין רקובר בשישה כרכים על אחת עשרה מסכתות: בבא בתרא, שבת-פסחים, כתובות-קידושין, יבמות-גיטין, בבא קמא-נדרים, בבא מציעא-סנהדרין. סדרת ספרים זו זכתה בפרס ירושלים לספרות תורנית וכן בפרס השר שפירא.
    חלק מהשיעורים יצאו בספר "מעמק אברהם" שערך הרב חיים אביהוא שוורץ[51]
  • מנחת אברהם - לקט מתוך פסקיו ומאמריו ההלכתיים של הרב שפירא (בארבעה כרכים).
  • זכר יצחק - ספרו של רבי איצל'ה מפוניבז', שהוהדר על ידי הרב שפירא בצעירותו (ויצא לאור שנית בהוצאת מכון ירושלים עם חלקים נוספים שנערכו על ידי תלמידו ונכד אחיו, הרב שלמה שפירא).

אמונה ומחשבה

  • מורשה - שיחות למועדים - קובץ שיחות למועדי השנה המאגד בתוכו את כל שיחותיו של הרב למועדים אשר נאמרו בהיכל הישיבה. לספר נוסף חלק נוסף והוא קונטרס היושבת בגנים. חלק זה מאופיין בכך שהוא בעיקר דברי תורה קצרים. נערך על ידי הרב שמיר שינטופ והרב יהונתן אביב.
  • מורשה - קובץ שיחות ומאמרים, בעניין תורה, ארץ ישראל, חינוך, הנהגת הציבור, צניעות, לימוד תורה לנשים, סירוב פקודה, חוקי המדינה ועוד, וכן דברים על ראשי הישיבה הקודמים - הראי"ה קוק, בנו הרב צבי יהודה הכהן קוק, והרב שאול ישראלי. נערך על ידי הרב שמיר שינטופ והרב יהונתן אביב.
  • הגדה של פסח היושבת בגנים - הגדה לחג הפסח בצירוף רעיונות ופנינים על דברי חז"ל. נערך על ידי הרב שמיר שינטופ והרב יהונתן אביב.
ביחד עם הרב משה צבי נריה ביום ירושלים בישיבת מרכז הרב
  • אהבתי תורתך - 'פרקים בדרכי קניין תורה - משיחות מרן הרב אברהם אלקנה כהנא- שפירא זצ"ל', בעריכת אלעד אברהם כרמון, תשע"ח[52]. (הספר בקטלוג ULI)

וכן יצאה החוברת:

הנצחה

לקריאה נוספת

  • הרב בנימין רקובר והרב יצחק דדון (עורכים), אמרי שפר - פנינים על התורה, שמועות והדרכות בלימוד של הרב שפירא
  • הרב יצחק דדון, ראש דברך - עובדות וסיפורים שסיפר הרב שפירא, מסודרים לפי פרשיות השבוע, ובסופו "מראש אמנה" - קצת מהנהגותיו, אדר ה'תש"ע
  • הרב יצחק דדון ודביר עמר, אב בתורה אב בחכמה - מאות סיפורים סביב מסכת אבות, ה'תשע"ט
  • הרב חיים אביהוא שוורץ, באר אברהם - תולדות חייו וסיפורים עליו[51]
  • הרב אברהם ישראל סילבצקי, שלושה כתרים, בתוך ספר הזיכרון אשל אברהם[55].
ביחד עם הרב שלמה גורן

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: אברהם אלקנה כהנא שפירא
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא
בפגישה עם נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש
ביחד עם הרב שלום משאש בחדר האוכל של ישיבת מרכז הרב
עם האדמו"ר מצאנז בעל "שפע חיים"

משיעוריו ותורותיו

עם הרב מרדכי אליהו בביקור אצל רבי מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד[56]

על אודותיו

הספדים

תיעודיו בווידאו

הערות שוליים

  1. ^ הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, Mercaz Harav | מרכז הרב. לפי מקורות אחרים נולד בכ"ד באייר ה'תרע"ד, לדוגמה - הגאון הרב אברהם שפירא הלך לעולמו, באתר ערוץ 7, 27 בספטמבר 2007
  2. ^ 2.0 2.1 אב"ד ירושלים, הרב שמואל שפירא, הלך לעולמו, אתר ערוץ 7
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 /דמות החודש - הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא
  4. ^ 4.0 4.1 הרב חיים שטיינר, קוממיות, א' חשון תשס"ח
  5. ^ 5.0 5.1 הרב ר' מרדכי אליהו והרב ר' אברהם שפירא נבחרו כרבנים ראשיים, הפרדס, אייר תשמ"ג, עמוד 29, באתר HebrewBooks
  6. ^ הרב חיים אביהוא שוורץ, באר אברהם, פתיחה
  7. ^ הרב חיים אביהוא שוורץ, בדרך התורה הגואלת, חתימת הספר, בשם הרב יהודה פליקס ששמע מהרב אברהם יצחק ברומברג שבפניו נאמרו הדברים
  8. ^ חזו"א חושן משפט נזיקין סימן טו אות ד ד"ה והנה דיין". ההתכתבות המלאה נדפסה בשו"ת מנחת אברהם חלק א'
  9. ^ ראו "אגרות משה" (אבן-העזר כ"ד) שמתפלפל באריכות בדברי הרב שפירא
  10. ^ ההתכתבות המלאה ביניהם מודפסת בשו"ת מנחת אברהם חלק ב'
  11. ^ /דמות החודש - הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא
  12. ^ עמנואל שילה וחגית רוטנברג, ‏תורה מבית אבא, באתר בשבע - ערוץ 7, 1 באוקטובר 2009
    ראה גם ספר הזיכרון אשל אברהם, מאמר שלשה כתרים, עמ' 23
  13. ^ אפרת שטרן, "שנפתחו השערים, נהיה ריח של קדושה", באתר ערוץ 7, 1 ביוני 2016
  14. ^ 14.0 14.1 הרב אליעזר מלמד, רביבים, בשבע, ו' חשון תשס"ח
  15. ^ הרב אברהם ישראל סילבצקי, מאמר שלושה כתרים, בתוך ספר הזיכרון "אשל אברהם"
  16. ^ חיים אביהוא שוורץ, ראש ישיבת 'מרכז הרב', באתר "ישיבה"
  17. ^ יוסף לקח, עמ' 60 הע' 107
  18. ^ מורשה, שיחות ומאמרי הגר"א שפירא
  19. ^ לפירוט ראה יוסף לקח, עמ' 61 הערות 111-116
  20. ^ הנשיא מינה דיינים, דבר, 18 באפריל 1956
  21. ^ 21.0 21.1 חיים שטיינר, תולדות חייו של מרן הרב אברהם שפירא זצ"ל, באתר "ישיבה"
  22. ^ מנכ"ל בתי הדין הרב אליהו בן-דהן, קוממיות גליון 70
  23. ^ ביוגרפיה(הקישור אינו פעיל, 19.1.2021) מתוך אתר ישיבת מרכז הרב
  24. ^ שפירא, מנחם נחום, כהנא, ‏אוצר השאלות ותשובות חלק ז -, באתר HebrewBooks
  25. ^ ראו כאן את דברי הרב איתן אייזמן והרב אברהם ברון
  26. ^ בהפרדס, אייר תשמ"ג, רשום שהרב היה בן 65 בעת בחירתו, כלומר נולד לכאורה בשנת 1918
  27. ^ ראו כאן בדברי הרב יהושע בן מאיר
  28. ^ ראו הרב פרופ' אברהם שטינברג, קביעת רגע המוות - סקירת עמדות, באתר דעת
  29. ^ קובי נחשוני, עשרות אלפים ליוו את הרב שפירא למנוחות, באתר ynet, 28 בספטמבר 2007
  30. ^ למשל, תחומין ג', 238-241, "על ההלכה נאמר יקוב הדין את ההר והיא חלה על כל אדם בכל מצב שהוא"
  31. ^ 31.0 31.1 תחומין ג', 238-241
  32. ^ תחומין ה', 431-436; נדב שרגאי, הרב אברהם שפירא: אסור ליהודים לעלות להר הבית, באתר הארץ, 16 במאי 2007
  33. ^ הרב בורשטיין, קוממיות, א' חשון תשס"ח
  34. ^ ראו הרב אברהם כהנא שפירא, קביעת מוות מוחי עפ”י ההלכה, באתר מכון שלזינגר
  35. ^ דניאלה וייס, בשבע, כ"ט בתשרי ה'תשס"ח
  36. ^ מפעל הפיס ציטוט דבריו בשאל את הרב, אתר כיפה
  37. ^ (הקישור אינו פעיל, 1 באפריל 2018)מאתיים רבנים חתמו על הקריאה להצטרף לאוצר הארץ באתר אוצר הארץ.
  38. ^ פנחס שיפמן, ‏בתי הדין הרבניים - ערכאות חילוניות?, דעות, אביב תשכ"ט, עמ' 118–121, באתר HebrewBooks
  39. ^ מורשה, ראיון מתשל"ה
  40. ^ מופיע בספר ויעמידה ליעקב לחוק של פרופ' אליאב שוחטמן
  41. ^ אמנון מרנדה, "הרב שפירא צדק, העקירה היתה שטות", באתר ynet, 28 בספטמבר 2007
  42. ^ אילן מרסיאנו, המפד"ל: בינתיים, לא מזדרזים לפרוש מהממשלה, באתר ynet, 7 ביוני 2004
  43. ^ עיתון "בשבע" (גיליון 155 עמ' 15)
  44. ^ רבנים נוספים הצטרפו לקריאת הרב שפירא, באתר ערוץ 7, 24 באוקטובר 2004
  45. ^ הרב שפירא: לפקודה הנוגדת הלכה אין תוקף, באתר ערוץ 7, 9 באוגוסט 2005
  46. ^ קובי נחשוני, צוואת הרב שפירא: לא למסור את שטחי א"י, באתר ynet, 11 באוקטובר 2007
  47. ^ תחומין ד', 180-183
  48. ^ הפרדס - No. 59 Vol. 5 1985 January, ‏Brooklyn תשמה, באתר HebrewBooks
  49. ^ הרבנית פנינה שפירא הלכה לעולמה, ערוץ 7, 4 בינואר 2019
  50. ^ פני אברהם, באתר אוצר החכמה.
  51. ^ 51.0 51.1 להורדת הספר
  52. ^ ספר חדש: אהבתי תורתך, באתר ערוץ 7, 23 באוקטובר 2017
  53. ^ גם בעיריית ירושלים החליטו:הרב שפירא יהיה ממשיכו של הרב צבי יהודה, אתרכיפה, 11 בספטמבר 2017.
  54. ^ בית הוראה שעל ידי ישיבת מרכז הרב
  55. ^ ראה קיצור כאן
  56. ^ תמליל המפגש.


אחרונים
חכמי יהדות אשכנז
ראשוני האחרונים הרמ"א (רבי משה איסרליש) • רבי שלמה לוריא (המהרש"ל) • מהר"ל מפראג (רבי יהודה ליווא) • רבי מרדכי יפה (ה"לבוש") • רבי יהושע פלק כץ (הסמ"ע) • רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (המהרש"א) • רבי יואל סירקיש (הב"ח) • רבי שבתי כהן (הש"ך) • רבי דוד הלוי סגל (הט"ז)
אחרונים רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר (ה"מגן אברהם") • רבי יעקב יהושע פלק (ה"פני יהושע") • רבי אריה לייב גינצבורג (ה"שאגת אריה") • רבי נתנאל וייל (בעל "קרבן נתנאל") • רבי יוסף תאומים (ה"פרי מגדים") • רבי יחזקאל לנדא (ה"נודע ביהודה") • הגאון מווילנה (הגר"א) • רבי שניאור זלמן מלאדי (בעל ה"תניא") • רבי אריה לייב הלר (ה"קצות החושן") • רבי אברהם דנציג (ה"חיי אדם") • רבי יעקב לורברבוים (ה"נתיבות המשפט") • רבי עקיבא איגר • רבי משה סופר (ה"חתם סופר") • רבי מנחם מנדל שניאורסון (ה"צמח צדק") • רבי שלמה קלוגר • רבי שלמה גאנצפריד (בעל ה"קיצור שלחן ערוך") • רבי משה יהושע יהודה לייב דיסקין (המהרי"ל דיסקין) • רבי יצחק אלחנן ספקטור • רבי יחיאל מיכל אפשטיין (בעל "ערוך השולחן") • רבי שלום מרדכי שבדרון (המהרש"ם) • רבי ישראל מאיר הכהן (ה"חפץ חיים") • רבי חיים עוזר גרודזנסקי • רבי חיים מבריסק • רבי מאיר שמחה הכהן (ה"אור שמח") • רבי שמעון שקופ • רבי ברוך בער ליבוביץ • רבי אברהם ישעיהו קרליץ (ה"חזון איש")
חכמי יהדות ארצות האסלאם ומגורשי ספרד רבי יוסף קורקוס • רבי שמואל די מדינה (מהרשד"ם) • רבי אברהם די בוטון (בעל "לחם משנה") • רבי יהודה רוזאניס (בעל "משנה למלך") • רבי חיים בנבנישתי (בעל "כנסת הגדולה") • רבי אפרים נבון (המחנה אפרים) • רבי שלום שרעבי (הרש"ש) • רבי יחיא צאלח (מהרי"ץ) • רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) • רבי מרדכי כרמי ה"מאמר מרדכי" • רבי יום-טוב אלגאזי (המהרי"ט אלגאזי) • רבי חיים פלאג'י • רבי עבדאללה סומך • רבי יוסף חיים מבגדאד (ה"בן איש חי")
חכמי ארץ ישראל רבי דוד בן זמרא (הרדב"ז) • רבי לוי בן חביב (המהרלב"ח) • רבי בצלאל אשכנזי (ה"שיטה מקובצת") • רבי יוסף קארו • רבי משה מטראני (המבי"ט) • רבי יוסף מטראני (המהרי"ט) • רבי לוי בן חביב (המהרלב"ח)
הרבנות הראשית לישראל
תחומי סמכות נישואין • גירושין • כשרות • גיור • הקדשות דתיים הסמל הישן של הרבנות הראשית לישראל
רבנים ראשיים אשכנזים הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ה'תרפ"א - ה'תרצ"ה) (מייסד) • הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג (ה'תרצ"ה - ה'תשי"ט) • הרב איסר יהודה אונטרמן (ה'תשכ"ד - ה'תשל"ג) • הרב שלמה גורן (ה'תשל"ג - ה'תשמ"ג) • הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא (ה'תשמ"ג - ה'תשנ"ג) • הרב ישראל מאיר לאו (ה'תשנ"ג - ה'תשס"ג)• הרב יונה מצגר (ה'תשס"ג - ה'תשע"ג) • הרב דוד לאו (ה'תשע"ג - מכהן)
רבנים ראשיים ספרדים הרב יעקב מאיר (ה'תרפ"א - ה'תרצ"ג) • הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל (ה'תרצ"ג - ה'תשי"ג) • הרב יצחק ניסים (ה'תשי"ג - ה'תשל"ג) • הרב עובדיה יוסף (ה'תשל"ג - ה'תשמ"ג) • הרב מרדכי אליהו (ה'תשמ"ג - ה'תשנ"ג) • הרב אליהו בקשי דורון (ה'תשנ"ג - ה'תשס"ג) • הרב שלמה משה עמאר (ה'תשס"ג - ה'תשע"ג) • הרב יצחק יוסף (ה'תשע"ג - מכהן)
חברי מועצה בעבר הרב צבי פסח פרנק • הרב בנימין אלקוצר • הרב בן ציון אברהם קואינקה • הרב אברהם פילוסוף • הרב יונה ראם • הרב ירוחם פישל יהושע ברנשטיין • הרב יעקב קלמס • הרב אליהו מרדכי ולקובסקי • הרב חזקיה שבתי • הרב יעקב עדס • הרב עובדיה הדאיה • הרב משולם ראטה • הרב איסר יהודה אונטרמן • הרב ראובן כץ • הרב יעקב משה טולידאנו • הרב שלום יצחק הלוי • הרב שאול ישראלי • הרב יצחק אביחצירא • הרב שלמה יוסף זוין • הרב חיים דוד הלוי • הרב יהושע קניאל • הרב כתריאל פישל טכורש • הרב יהושע פיטוסי • הרב אליעזר גולדשמידט • הרב סלמן חוגי עבודי • הרב בצלאל ז'ולטי • הרב מנחם יהודה הלוי אושפיזאי • הרב אליהו כץ • הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא • הרב יוסף קפאח • הרב בנימין אביעד • הרב רפאל כדיר צבאן • הרב יוסף שרביט • הרב מרדכי אליהו • הרב משה מלכה • הרב יוסף גליקסברג • הרב שמחה הכהן קוק • הרב ישראל מאיר לאו • הרב משה מלכה • הרב דוד שלוש • הרב יצחק קוליץ • הרב שאר ישוב הכהן • הרב גד נבון • הרב עזריה בסיס • הרב שלמה בן שמעון
חברי מועצה מכהנים הרב אריה שטרן • הרב אייל קרים • הרב יעקב אלעזר כהנא שפירא • הרב יהודה דרעי • הרב יצחק דוד גרוסמן • הרב יצחק לוי • הרב יעקב רוז'ה • הרב יצחק חיים פרץ • הרב רצון ערוסי • הרב יצחק רלב"ג • הרב אליעזר שמחה וייס • הרב שמואל אליהו • הרב שמעון אליטוב • הרב אברהם יוסף
בתי הדין הרבניים בתי הדין הרבניים • בית הדין הגדול לערעורים • היכל שלמה • הנהלת בתי הדין הרבניים
ערכים קשורים הראשון לציון • הרבנות הצבאית • מועצה דתית • יחידת הרישום והפיקוח על ההקדשות הדתיים
ישיבת מרכז הרב
ראשי ישיבה הרב אברהם יצחק הכהן קוק (1924–1935) • הרב אברהם אהרן בורשטין (1925) • הרב יעקב משה חרל"פ (1935–1952) • הרב צבי יהודה קוק (1952–1982) • הרב שאול ישראלי (1982–1995) • הרב אברהם שפירא (1982–2007) • הרב יעקב שפירא (2007–מכהן)
Yeshivat Mercaz haRav.jpg
רבנים בישיבה בעבר הרב הנזיר • הרב שלום נתן רענן • הרב יצחק אריאלי • הרב אברהם יצחק כלאב • הרב מרדכי פרום • הרב אריה שטרן • הרב זלמן ברוך מלמד • הרב חיים דרוקמן • הרב דוב ליאור • הרב יעקב אריאל • הרב אליקים לבנון • הרב יעקב כלאב • הרב אלישע אבינר • הרב שלמה אבינר • הרב אלישע וישליצקי • הרב שלמה שפירא • הרב פנחס מונדשיין
רבנים בישיבה כיום הרב יהושע רוזן • הרב יעקב פילבר • הרב חיים שטיינר • הרב מיכאל הרשקוביץ • הרב דוד חי הכהן • הרב יהושע מגנס • הרב מנחם בורשטין • הרב יגאל לרר • הרב איתמר אורבך • הרב יאיר גזבר • הרב חיים אביהוא שוורץ • הרב יצחק בן שחר • הרב איתן שנדורפי • הרב מאיר פרימן
רבנים שהקימו את ישיבת הר המור הרב צבי ישראל טאו • הרב מרדכי שטרנברג • הרב עמיאל שטרנברג • הרב יהושע צוקרמן • הרב עודד ולנסקי • הרב אריאל אדרי
מוסדות קשורים ישיבת ירושלים לצעירים • תלמוד תורה מורשה • מדרשת בת-ציון • מכון הלכה ברורה ובירור הלכה • מכון הרצי"ה • בשביל הנשמה
ערכים קשורים בוגרים ידועים • הפיגוע בישיבת מרכז הרב • ישיבת הר המור • הסדר מרכז • בית הרב קוק • ישיבות זרם מרכז הרב • תלמידי הרצי"ה • תלמידי הגר"א שפירא


הקודם:
הרב שלמה גורן 		הרב הראשי האשכנזי הבא:
הרב ישראל מאיר לאו
הקודם:
הרב צבי יהודה קוק 		ראש ישיבת מרכז הרב
(עם הרב שאול ישראלי עד לשנת תשנ"ה) 		הבא:
הרב יעקב שפירא
Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=הרב_אברהם_אלקנה_כהנא_שפירא&oldid=1954913"