הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא
![]() | |||||||
הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא בשיעור | |||||||
לידה |
12 במאי 1911 י"ד באייר ה'תרע"א ירושלים, האימפריה העות'מאנית | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
27 בספטמבר 2007 (בגיל 96) ט"ו בתשרי ה'תשס"ח | ||||||
מדינה |
![]() | ||||||
השתייכות | ציונות דתית | ||||||
תחומי עיסוק | תלמוד, דיינות, הלכה, ארץ ישראל | ||||||
רבותיו |
הרב משה מרדכי אפשטיין, הרב יחזקאל סרנא, הרב איסר זלמן מלצר, הרב צבי פסח פרנק, הרב יעקב משה חרל"פ | ||||||
תלמידיו |
הרב חיים שטיינר, הרב יעקב אריאל, הרב יהושע מגנס, הרב מנחם בורשטין ועוד (ראו להלן) | ||||||
חיבוריו | "שיעורי מרן הגר"א שפירא" (שישה כרכים), שו"ת מנחת אברהם (ארבעה חלקים), מורשה - שיחות לתורה ולמועדים (שני חלקים) | ||||||
צאצאים | הרב יעקב אלעזר כהנא שפירא | ||||||
|
הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא (כונה בפי תלמידיו "רֵבּ אברוֹם"; י"ד באייר ה'תרע"ד[1], 10 במאי 1914 – 27 בספטמבר 2007, ט"ו בתשרי ה'תשס"ח) היה ראש ישיבת מרכז הרב מאז פטירת הרצי"ה קוק בתשמ"ב ועד פטירתו שלו. פוסק, הרב הראשי לישראל בשנים ה'תשמ"ג–ה'תשנ"ג (1983–1993), דיין ואב"ד בבית הדין הרבני בירושלים ובבית הדין הגדול, מייסד ונשיא מכון הרצי"ה. דמות רבנית מרכזית בציונות הדתית.
תולדות חייו
שנותיו הראשונות
נולד בירושלים לרב שלמה זלמן כהנא שפירא ולהענע רייזל (לבית זקס). הוא דור שישי בעיר[2]. למד בתלמוד תורה של ישיבת עץ חיים הירושלמית ב"חורבה" בעיר העתיקה, אצל הרב חיים מן והרב לייב רוחמקין (חותנו של הרב שלמה זלמן אוירבך). אחר כך למד בישיבת תפארת צבי אצל הרב אברהם חיים הקלמן, ובעידודו הדפיס את חיבורו הראשון "דרכי הקניינים" בהיותו בגיל שתים עשרה. וכן אצל הרב ראובן טרופ אליו התקרב מאוד[3]. לאחר שעברה ישיבת חברון לירושלים בעקבות פרעות תרפ"ט עבר אליה ובה למד אצל ראש הישיבה הרב משה מרדכי אפשטיין, אשר קירב אותו[4], ואצל הרב יחזקאל סרנא[5], וכן למד בחברותא עם הרב משה חברוני - לימים ראש הישיבה[3]. לפי עדות הרב שאר ישוב כהן והרב יעקב רוזנטל, ראשי הישיבה נהגו לומר שהוא גדול הדור הבא[6].
בצעירותו עמד בקשר עם רבנים בולטים כמו הראי"ה קוק; הרב מטשיבין, שעל פי הרב חיים אביהוא שוורץ אמר לאחר פטירת החזון איש: "איני יודע מה יאמרו בבני ברק, אבל אני אומר שר' אברום שפירא הוא גדול הדור הבא"[7]; החזון אי"ש שכתב לו "ניכר כי כל מגמתו לגלות אמת התורה"[8]; הרב משה פינשטיין שכתב עליו "רב גוברייהו דחכמי ירושלים הראויין להורות בכל התורה כולה ומה אני נגדם"[9]; הרב צבי פסח פרנק שביקש ממנו להעיר על דברים שכתב[10]; הרב איסר זלמן מלצר[11] שהביא את חילופי המכתבים עמו בספרו "אבן האזל"; הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג והרב צבי יהודה קוק. בנו הרב שמואל שפירא סיפר שהרב יוסף שלמה כהנמן מפוניבז' הזמינו בעידוד החזון איש לשמש כראש ישיבה בישיבת פוניבז' שהקים בבני ברק, אך הרב שפירא לא חפץ לקבל את התפקיד, על אף לחצי החזון איש[12].
בשנת ה'תש"ט ההדיר את ספרו של רבי איצל'ה מפוניבז' - "זכר יצחק" - וצירף אליו "קונטרס אחרון" ובו מחידושי תורתו בעניינים הנידונים בספר.
בעת לימודיו בישיבה, למד בחברותא גם עם דוד רזיאל, שהפך בהמשך למפקד האצ"ל. בעת שברח רזיאל מפני הבריטים והחליף מקומות מסתור, היה מגיע לעיתים ללון בבית משפחת שפירא, והרב נהג לפנות לו את מיטתו וללמוד "משמר"[13].
בישיבת מרכז הרב
נשא את פנינה, אחותו של הרב שלום נתן רענן, חתנו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק. שידך ביניהם הרב צבי יהודה הכהן קוק. בשנת תש"ה הוזמן ללמד בישיבת מרכז הרב[14], שבה לימד מעל שישים שנה[4]. בישיבה נעשה למקורבו של ראש הישיבה הרב יעקב משה חרל"פ[3], ועם החלשותו של הרב חרל"פ ביקש מהרב שפירא שימלא את מקומו ויחל במסירת השיעור כללי, וכך נעשה[15]. לאחר פטירת הרב חרל"פ הזמינו הרב צבי יהודה לשמש כראש הישיבה, בכפוף אליו.
הרב צבי יהודה קוק העביר אליו בשנותיו האחרונות את סמכויות ניהול ישיבת מרכז הרב[16]. בשנת ה'תשמ"ב (1982), לאחר פטירתו של הרב קוק הפך לראש הישיבה העיקרי, לצדו של הרב שאול ישראלי. באותה תקופה ייסד את מכון הרצי"ה המוציא לאור את כתבי הרב אברהם יצחק הכהן קוק ובנו הרצי"ה. מראשית כהונתו נוצר מתח בינו לבין קבוצת רבנים מהישיבה בראשות הרב צבי ישראל טאו, שדרשה למנות גם את הרב טאו לראש ישיבה ולהעניק לו זכות הטלת וטו בקבלת והוצאת תלמידים ור"מים, ניהול כספי, עמדות הישיבה כלפי חוץ ועוד[17]. בשנת ה'תשנ"ח (1997) עזבה קבוצה זו עם כמאתיים תלמידים את הישיבה והקימה את ישיבת הר המור, בטענה כי ישנה כוונה לפתוח מכון הוראה בישיבה. הרב שפירא הכחיש את הדברים, ובראיון שנערך עמו[18] טען כי הוא נחשב כ"רבם המובהק" של הפורשים, ובשל כך היה אסור עליהם לחלוק עליו ולהקים ישיבה בעירו[19].
ייסד את מכון הרצי"ה לזכרו.
בדיינות, ועדות ומכונים תורניים
בצעירותו היה בין יוזמי התכנסות שבועית של תלמידי חכמים בביתו של הרב הראשי, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, לדון בדברי תורה ושאלות פסיקה מורכבות. בעקבות אותה התכנסות שבועית גברה הערכתו של הרב הרצוג אליו, והוא העניק לו כושר לדיינות[3]. בשנת ה'תשט"ז (1956) מונה הרב שפירא על ידו לחבר בית הדין הרבני בירושלים[20]. בשנת ה'תשל"א מונה לאב בית דין. משנת ה'תשל"ד כיהן בבית הדין הרבני הגדול וכחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל[21]. בעת שהתמנה לחבר בית הדין הגדול - סירב הרב מרדכי אליהו, אשר מפני ותיקותו בבית הדין נועד לפי הנהלים לשבת בראש ההרכב, לעשות זאת, והתנה את השתתפותו בכך שהרב שפירא הוא אשר יכהן כאב בית הדין[22].
בשנת תש"מ מונה לחבר במחלקת החקיקה שבמכון הרי פישל ומבקר ראשי של מפעל 'אוצר הפוסקים'[23]. עמד באותה תקופה גם בנשיאות מכון מהרש"ל המוציא לאור כתבי גאונים וראשונים[24].
בתקופה זו היה חבר בוועדה לפתרון בעיית ניתוחי מתים וועדת חינוך, שהוקמה על ידי השר משה חיים שפירא[21].
ברבנות הראשית
לקראת סיום כהונתם של הרבנים הראשיים, הרב שלמה גורן והרב עובדיה יוסף, פעל הרב שפירא להארכת כהונתם[25]. לאחר שהמאמצים לא הצליחו, התמודד לתפקיד. בא' בניסן ה'תשמ"ג (15 במרץ 1983) נבחר לכהונת הרב הראשי לישראל[14]. זאת, למרות הוראת חוק הרבנות הראשית לישראל לפיה בעת הבחירה על הרב הראשי להיות מי שטרם מלאו לו 70 שנה[26]. הרב שפירא זכה ל-80 קולות מתוך 136 קולות המצביעים, כאשר המתמודדים האחרים, הרב יצחק קוליץ והרב שאר ישוב כהן זכו ב-36 קולות ו-17 קולות, בהתאמה[5]. הרב שפירא כיהן בתפקיד 10 שנים, עד לניסן ה'תשנ"ג (1993) במקביל לרב מרדכי אליהו.
תקופת כהונתם התבלטה בהרמוניה בין הרבנים הראשיים, ומלבד העיסוק בנושאי רבנות קלאסיים כגון כשרות המזון בישראל, עסקה הרבנות בנושאים נוספים שעל סדר היום במדינה, כגון שביתת האחיות[27]. אחד הנושאים בהם בלט החידוש בהכרעת הרבנות הראשית בתקופתו היה קביעת רגע המוות[28], פסיקה שסללה את ההכשר האתי להשתלת אברים בישראל.
לאחר סיום תפקידו ברבנות
לאחר סיום כהונתו ברבנות המשיך לכהן כראש ישיבת מרכז הרב, והיווה מוקד סמכות תורני מרכזי בפרט בנוגע לציבור הדתי לאומי.
נפטר ביום טוב ראשון של סוכות, ט"ו בתשרי תשס"ח (27 בספטמבר 2007) במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים.
בהלוויתו השתתפו עשרות אלפים[29], נטמן בבית הקברות בהר הזיתים סמוך לקבריהם של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב דוד כהן (הנזיר) והרב שלמה גורן.
עמדותיו
ענייני הלכה

היחס להלכה
הרב שפירא ראה את ההלכה כחובקת את הכל ומקיפה את כל תחומי החיים[30]. בניגוד לרבנים אחרים מהציונות הדתית ייחס בפסיקת ההלכה מעט מאוד חשיבות, אם בכלל, לשיקולים מטא-הלכתיים, וראה בלימודי ההגות והמחשבה כלי לחיזוק קיום ההלכה ולא דבר המשפיע על ההלכה. הוא אמנם נתן מקום לחקיקה חדשה של המדינה מתוקף תקנות הקהל המוכרות על ידי ההלכה בתנאי שאינן סותרות את ההלכה, ולתקנות של הרבנות כאשר הדבר נדרש[31], אבל העדיף את הדרך השמרנית יותר של פרשנות הלכתית והתרחקות ככל הניתן משינויים וחידושים במקומות שחשש שיבואו לפסוק בעקבותיו פסיקות מרחיקות לכת מדי. כך למשל, אמר שלמרות הצורך לכסוף לבניין המקדש ולהקרבת קרבנות, אין לעלות להר הבית ואין לאהבה לקבוע הלכה[32].
פסיקות בולטות
בהתייחסות לפיתוח טכנולוגי הלכתי לא שלל את הפיתוח, אך הדגיש שהסתדרו בעבר גם בלעדיו[33]. עם זאת, בעת כהונתו כרב ראשי התמודד עם בעיות סבוכות, כגון ההיתר שנתן לבצע השתלת לב במגבלות הלכתיות, וכן העלאתם ארצה של יהודי אתיופיה, וזאת בניגוד לדעתם של רבנים אחרים. פסיקה בולטת נוספת שלו היא שרגע המוות אינו בזמן הפסקת פעולת הלב, כדעות רבות בהלכה, זמן שכבר אי אפשר לבצע בו השתלות, אלא כמה דקות קודם, כשגזע המוח נהרס, ויכולת הנשימה באופן עצמי נהרסה[34]. כקודמיו בתפקיד הרב הראשי, הוא נלחם בניסיונות להכניס רפורמים ונשים לתוך המועצות הדתיות. עם זאת, כאשר נשאל לגבי התמודדותה של דניאלה וייס לראשות מועצה מקומית קדומים אמר שיש לבחור במועמד המתאים ביותר לתפקיד[35].
לגבי רכישת כרטיסי פיס סבר שאין בזה חשש גזל של "המשחק בקוביא", משום שחז"ל אסרו רק כשהפרס מונח לפני המהמרים והם מטילים גורל מי יקבל את הכסף, ובמצב כזה המהמר מניח שכספו המונח לפניו יוחזר לו עם תוספת הרווח; ואילו כאן המפקיד את הכסף יודע שכסף זה לא יוחזר אליו, והדבר דומה יותר להשקעה בעסק[36].
לקראת שנת השמיטה ה'תשס"ח, חתם עם הרבנים מרדכי אליהו, דב ליאור, זלמן ברוך מלמד ויעקב אריאל על קריאה לציבור להצטרף לאוצר הארץ "התומך בחקלאים יהודים שרוצים לשמור שמיטה למהדרין", כלשונם. לקריאה זו הצטרפו מאות מרבני הציונות הדתית[37].
כדיין בבית הדין הרבני הביע את עמדתו שבתי הדין צריכים להתרכז בטיפול בנושאי נישואים וגירושין כדי למנוע סחבת לבאים בפניהם. על כן, הוא סירב לדון בנושא הגנת הדייר, בו חוקי מדינת ישראל לא נתנו לבתי הדין סמכויות אכיפה, בטענה שספק אם הצדדים יבצעו את פסק הדין, ועל כן הדיון בנושא אינו אלא בזבוז זמן שיפוטי[38].
ארץ ישראל


הביע דעות ציוניות, וראה את מדינת ישראל כ'אתחלתא דגאולה'[39] ואת הקמת המדינה כביטול הגלות. לגבי הבחירות לכנסת העשירית אמר שיש להצביע למפלגה דתית ולא למפלגה של דתיים וחילוניים התומכת בשלמות הארץ.
בזמן הסכמי אוסלו היה הרב שפירא בין מקימי "איחוד הרבנים למען ארץ ישראל" (עם הרב נחום אליעזר רבינוביץ) שקבע שמסירת שטחים שבשליטת ישראל לנכרים, אפילו תמורת הסכם שלום, מנוגדת להלכה. הוא קרא לחיילים שלא להישמע לפקודות המורות למסור שטחים לנכרים, בהן ראה פקודות שסותרות את התורה. על פסק-הלכה זה היו חתומים גם הרב משה צבי נריה והרב שאול ישראלי, כאשר לפניהם הוציא הרב שלמה גורן פסק דומה. באותה תקופה עורר העניין פולמוס רב. בראיון שנערך עמו[40] תהה הרב שפירא איך אדם שמפנה יישובים או שקורא לפנות יישובים יכול לקרוא לעצמו "דתי" אם באותו זמן הוא סבור שפינוי שכזה מנוגד להלכה. שימש גם כנשיא של תנועת קוממיות. אנשי מפלגת איחוד הלאומי-מפד"ל נהגו להתייעץ בו וברב מרדכי אליהו[41][42].
בסמוך ליישום תוכנית ההתנתקות קרא הרב שפירא לאנשי כוחות הביטחון לסרב פקודה, ובראיון עמו[43] אמר כי יש איסור תורה גמור להעביר קרקע של ישראל לנוכרי ואסור להשמע לפקודה כזו ואף לסייע לה. כשבעים רבנים תמכו בפסק הלכה זה[44]. בפסק הלכה מפורט[45] שנכתב סמוך להתנתקות עצמה, כתב הרב שמי שישתתף בגירוש לא יינקה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא, ואסור להישמע לרבנים שאינם "גדולי תלמידי החכמים שבדור", שאם הם פוסקים בעניינים הללו, הרי הם בגדר "רשע שוטה וגס רוח" שכתב הרמב"ם על מי ש"לא הגיע להוראה ומורה", ואינם נחשבים לדעה הלכתית בנושא זה. על התנגדותו הנחרצת למסירת שטחי ארץ ישראל לזרים חזר גם במכתבו האחרון, שעליו חתם, יחד עם הרב מרדכי אליהו, ימים ספורים קודם לפטירתו[46].
עניינים שונים
ביחסו אל הפוליטיקאים התבטא באמון כלפיהם שהם ממלאים את תפקידם כיאות. כך למשל אמר שחוק שחברי הכנסת הדתיים לא התנגדו לו הוא מן הסתם כשר שכן חברי הכנסת הדתיים מן הסתם היו מתנגדים לחוק לא כשר[31], ולגבי מלחמת שלום הגליל אמר שהמדינה מן הסתם פועלת כיאות ואינה יוצאת למלחמות סתם[47]. אולם כאשר המפד"ל קבלה החלטה בניגוד לדעת מועצת גדולי התורה בעניין בניית בית מלון על בית קברות בטבריה, בו ראה הרב שפירא בעיה הלכתית טהורה, נזף בחברי הכנסת של המפד"ל[48].
הרב שפירא סבר שהשיעורים בישיבה נועדו על מנת לפתח כיוונים חדשים, אך את עיקר הלמידה צריך כל בחור לעשות באופן עצמאי המתאים לאופיו. על כן יש לצמצם את מספר השיעורים שאליהם נכנסים התלמידים, הן בגמרא והן באמונה. עם זאת הוא ראה מעלה בשמיעת מספר סגנונות של שיעורים. גישה זו מיושמת עד היום בישיבת מרכז הרב.
נהג לומר כי יהודי זקוק לשלוש שנים של לימוד מלא בישיבה, כדי שיוכל לצאת מ"חזקת עם הארץ".
קבע כי על אף שיש מקום ללימוד קבלה, אין לשנות מסדרי הישיבות שנקבעו מקדמת דנא.
משפחתו
אביו של הרב שפירא היה בנו של הרב צבי אשר, מראשי ישיבת המקובלים שער השמים. הרב שפירא הוא דור 27 לרש"י ודור שישי בירושלים. משפחת שפירא היא משפחת כהנים מיוחסת עד עזרא הסופר[2].
משפחתו של הרב שפירא היא משפחת דיינים. בהם, סבו הרב יעקב לייב לוי (אחיו של רבי נחום משאדיק) היה אב בית דין בבית דינם של הרב שמואל סלנט והמהרי"ל דיסקין בירושלים. הרב שפירא עצמו שימש כחבר בית הדין הגדול ואחר כך כנשיאו. אחיו הרב שמואל היה אב בית דין בירושלים. אחיינו הרב אליעזר שפירא היה גם דיין בבית הדין הגדול, ובנו של הרב אליעזר, הרב שלמה שפירא, משמש היום בתפקיד זה.
הרב שפירא היה נשוי לפנינה בת הרב יעקב אלעזר הירשוביץ, אחותו של הרב שלום נתן רענן, מנהל ישיבת מרכז הרב וחתנו של הרב קוק (נפטרה בה'תשע"ט[49]). לזוג נולדו ארבעה בנים: שלמה זלמן, הרב בן ציון (מחבר הספר "פני אברהם"[50] וראש מכון הרצי"ה), והתאומים הרב יעקב אלעזר (שירש, על פי צוואת אביו, את מקומו בראשות הישיבה), והרב שמואל צבי (שנבחר בצוואת אביו למנהל הישיבה).
מתלמידיו הבולטים
- בנו הרב יעקב שפירא - ראש ישיבת מרכז הרב
- הרב איתמר אורבך - רב היישוב חשמונאים ור"מ בישיבת מרכז הרב
- הרב איתן איזמן - ראש מוסדות החינוך "נעם", לשעבר ראש לשכתו ברבנות הראשית
- הרב אהרון טרופ - ראש הישיבה התיכונית 'בני צבי' לשעבר
- הרב אליעזר שנוולד - ראש ישיבות ההסדר "מאיר הראל" במודיעין ובאופקים
- הרב אמנון שוגרמן - נשיא ישיבת הגולן
- הרב אליקים לבנון - ראש ישיבת ברכת יוסף ורב המועצה האזורית שומרון
- הרב אריה שטרן - ראש מכון הלכה ברורה ורבה של ירושלים
- הרב גדעון פרל - רב היישוב אלון שבות ולשעבר מראשי לשכתו ברבנות הראשית לישראל
- הרב דב ליאור - רבה של חברון-קריית ארבע וראש ישיבת ניר קריית ארבע לשעבר
- הרב דוד חי הכהן - ראש ישיבת נתיבות ישראל ורב שכונה בעיר בבת ים
- הרב זלמן ברוך מלמד - ראש ישיבת בית אל
- הרב חיים שטיינר - ר"מ בישיבת מרכז הרב וראש רבני מפלגת תקומה
- הרב יגאל לרר - אב בית דין בפתח תקווה ור"מ בישיבת מרכז הרב
- הרב יהושע מגנס - ר"מ בישיבת מרכז הרב, לשעבר ראש האולפנית בתל אביב
- הרב יהודה זולדן - מפקח מרכזי על הוראת תלמוד ותושבע"פ בחינוך הדתי
- הרב יהושע בן-מאיר - ראש ישיבת שבות ישראל באפרת לשעבר
- הרב יואל מנוביץ'- ראש ישיבת הגולן
- הרב יחזקאל דאום - רב תנובה והמושב רמת מגשימים
- הרב יעקב אריאל - רב העיר רמת גן
- הרב יצחק בן שחר - ראש ישיבת קדומים
- הרב יצחק יעקובוביץ' - רב מועצה אזורית דרום השרון
- הרב ירחמיאל וייס - ראש הישיבה לצעירים לשעבר
- הרב מיכאל הרשקוביץ - רב היישוב נריה ור"מ בישיבת מרכז הרב
- הרב אליעזר מלמד - רב היישוב הר ברכה וראש ישיבת הר ברכה
- הרב מנחם בורשטין - ראש מכון פוע"ה
- הרב מרדכי שטרנברג - מראשי ישיבת הר המור
- הרב משה ביגל - רב היישוב מיתר ומרבני צוהר
- הרב משה דימנטמן - מראשי ישיבת כרם ביבנה
- הרב משה קליין - רב מרכז רפואי הדסה ורב שכונת כפר גנים
- הרב פרופ' נריה גוטל - ראש מכללת אורות ישראל (לשעבר)
- הרב שלמה בן חמו - רב העיר קריית גת
- הרב שלמה קורח - רב העיר בני ברק
- הרב שלמה שפירא - חבר בית הדין הרבני הגדול בירושלים, נכד אחיו
מספריו


גמרא והלכה
- שיעורי מרן הגר"א שפירא - סדרת ספרים של השיעורים הכלליים בתלמוד שנתן הרב שפירא בהיכל ישיבת מרכז הרב ונערכו על ידי הרב בנימין רקובר בשישה כרכים על אחת עשרה מסכתות: בבא בתרא, שבת-פסחים, כתובות-קידושין, יבמות-גיטין, בבא קמא-נדרים, בבא מציעא-סנהדרין. סדרת ספרים זו זכתה בפרס ירושלים לספרות תורנית וכן בפרס השר שפירא.
חלק מהשיעורים יצאו בספר "מעמק אברהם" שערך הרב חיים אביהוא שוורץ[51] - מנחת אברהם - לקט מתוך פסקיו ומאמריו ההלכתיים של הרב שפירא (בארבעה כרכים).
- זכר יצחק - ספרו של רבי איצל'ה מפוניבז', שהוהדר על ידי הרב שפירא בצעירותו (ויצא לאור שנית בהוצאת מכון ירושלים עם חלקים נוספים שנערכו על ידי תלמידו ונכד אחיו, הרב שלמה שפירא).
אמונה ומחשבה
- מורשה - שיחות למועדים - קובץ שיחות למועדי השנה המאגד בתוכו את כל שיחותיו של הרב למועדים אשר נאמרו בהיכל הישיבה. לספר נוסף חלק נוסף והוא קונטרס היושבת בגנים. חלק זה מאופיין בכך שהוא בעיקר דברי תורה קצרים. נערך על ידי הרב שמיר שינטופ והרב יהונתן אביב.
- מורשה - קובץ שיחות ומאמרים, בעניין תורה, ארץ ישראל, חינוך, הנהגת הציבור, צניעות, לימוד תורה לנשים, סירוב פקודה, חוקי המדינה ועוד, וכן דברים על ראשי הישיבה הקודמים - הראי"ה קוק, בנו הרב צבי יהודה הכהן קוק, והרב שאול ישראלי. נערך על ידי הרב שמיר שינטופ והרב יהונתן אביב.
- הגדה של פסח היושבת בגנים - הגדה לחג הפסח בצירוף רעיונות ופנינים על דברי חז"ל. נערך על ידי הרב שמיר שינטופ והרב יהונתן אביב.

- אהבתי תורתך - 'פרקים בדרכי קניין תורה - משיחות מרן הרב אברהם אלקנה כהנא- שפירא זצ"ל', בעריכת אלעד אברהם כרמון, תשע"ח[52]. (הספר בקטלוג ULI)
וכן יצאה החוברת:
- "יומא דריגלא" - שיחות שנאמרו בעצרת הזיכרון השנתית לרב צבי יהודה הכהן קוק, המתקיימת בתענית אסתר.
הנצחה
- רחוב בירושלים, בין שדרות הרצל למטה המוסד לביטוח לאומי[53]
- הכיכר המרכזית ביישוב מבוא חורון
- רחוב בעיר בית שמש
- בית הוראה "בית אברהם". בראשות הרב יעקב שפירא, הרב איתן איזמן והרב יהושע מגנס (הוקם בה'תשע"ט). הנותן מענה לשאלות הלכתיות על ידי תלמידי חכמים מבני הישיבה המוסמכים לרבנות בידי הרבנות הראשית לישראל[54]
לקריאה נוספת
- הרב בנימין רקובר והרב יצחק דדון (עורכים), אמרי שפר - פנינים על התורה, שמועות והדרכות בלימוד של הרב שפירא
- הרב יצחק דדון, ראש דברך - עובדות וסיפורים שסיפר הרב שפירא, מסודרים לפי פרשיות השבוע, ובסופו "מראש אמנה" - קצת מהנהגותיו, אדר ה'תש"ע
- הרב יצחק דדון ודביר עמר, אב בתורה אב בחכמה - מאות סיפורים סביב מסכת אבות, ה'תשע"ט
- הרב חיים אביהוא שוורץ, באר אברהם - תולדות חייו וסיפורים עליו[51]
- הרב אברהם ישראל סילבצקי, שלושה כתרים, בתוך ספר הזיכרון אשל אברהם[55].

קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה
![]() ![]() |
---|


משיעוריו ותורותיו
- רשימת הפרסומים של הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, בקטלוג הספרייה הלאומית
- רשימת המאמרים של הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא באתר רמב"י
- רשימת המאמרים של הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, באתר רמבי"ש
- אוסף שיעורי תורה של הרב שפירא, באתר "ישיבה"
- שיחה עם הרב אברהם שפירא, מתוך: מורשה, ט' תשל"ה, עמ' 15-21.
- לשאוב כוח מחכמי הדורות -הרב אברהם שפירא
- עשרות מאמרים שהתפרסמו בכתב העת 'צוהר' ובקובץ 'ניצני ארץ'.
- עשרות מאמרים ושאלות ותשובות, מתוך אתר מרכז הרב
- גילוי דעת על זכותם וחובתם של רבנים להביע דעת תורה, תשובה בעניין גירוש יהודים, פורסמו בפניני הלכה ליקוטים בענייני העם והארץ, עמ' 296–301
- שיחות ,שיעורים וקטעי וידאו מפי הגר"א שפירא
- ערוץ 7, ראיון נדיר עם הרבנים אליהו ושפירא, באתר ערוץ 7, 22 בפברואר 2017
על אודותיו
- אתר "מראה כהן גדול - דמותו ותורתו של מרן הגר"א שפירא" באתר מופיעים תיאור קורות חייו, שיחות ומאמרים שלו בנושאי ציונות, תורה ומדינה, היתר מכירה, גאולה ומקדש, שיחות ופסקים במערכה על שלימות הארץ, מענה לדברי סכלות כנגד בני ישיבת מרכז הרב ודרכה, ועוד.
- מידע על שפירא, אברהם אלקנה כהנא בן שלמה זלמן בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית
- אזכרות ושיחות על הרב אברהם שפירא מפי תלמידיו, טקסט וצילומי וידאו, באתר "ישיבה"
- אזכרות ושיחות על הרב אברהם שפירא מפי תלמידיו, אתר ערוץ 7.
- הלויתו, ערוץ מאיר.
- צנוע ותקיף, מקור ראשון, 17 באוקטובר 2007
- הרב שלמה אבינר, אמת מה נהדר מראה כהן גדול באתר כימיציון
- קובי סלע, הגאון הרב אברהם שפירא הלך לעולמו, באתר ערוץ 7, 27 בספטמבר 2007
- נדב שרגאי, "הכל זה הלכה" השיב בקריצה הרב שפירא לתלמידיו, באתר הארץ, 27.9.07
- יואל יעקובי, הכהן הגדול מאחיו - בגליון השבוע, באתר בשבע - ערוץ 7, 11 באוקטובר 2007
- הרב גדעון פרל, שנה לפטירת מורנו הרב אברהם שפירא זצוק"ל, המעין תשרי תשס"ט
- הרב אליעזר מלמד, זהיר ותקיף, למדן ועניו: הרב שפירא
- יוני קמפינסקי, שלוש שנים בלי אבא - הרב שפירא זצ"ל, באתר ערוץ 7,
- עמנואל שילה וחגית רוטנברג, תורה מבית אבא, באתר בשבע - ערוץ 7, 1 באוקטובר 2009
- יהודה יפרח, בכל רגע סברה חדשה , סוכות תשע"ח, מוסף שבת, מקור ראשון.
- ביוגרפיה והערכה בשלושה עשר פרקי חיים, הרב חיים אביהוא שוורץ באתר ישיבה
- עצרת זיכרון במלאת שלוש עשרה שנים לפטירתו - ביוגרפיה ומשנתו
- גיליונות מיוחדים של כתבי העת "קוממיות" ו"קומי אורי" המוקדשים לזכרו.
הספדים
- הספדים בלוויה מאת הרב מרדכי אליהו, הרב יעקב רוזנטל, הרב יעקב אריאל, הרב דוב ליאור, הרב חיים שטיינר, הרב ישראל מאיר לאו, הרב שלמה משה עמאר והרב יוסף גליקסברג
- הספדים ודברי זיכרון מאת הרב עובדיה יוסף, הרב חיים דרוקמן, הרב ברוך מרדכי אזרחי, הרב יואל מנוביץ, הרב אמנון שוגרמן, ובנו הרב יעקב שפירא
- עצרת זיכרון ומספד במלאת ימי השבעה, צילום וידאו, אתר "מכון מאיר"
- עצרת זיכרון ומספד במלאת שנים עשר חודש, צילום וידאו:אתר מכון מאיר.
תיעודיו בווידאו
- 'אחד היה אברהם'- מרן הרב אברהם שפירא זצוק"ל. סרט לזכרו
פגישתו של הרב שפירא עם הרבי מחב"ד, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים
- ^ הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, Mercaz Harav | מרכז הרב. לפי מקורות אחרים נולד בכ"ד באייר ה'תרע"ד, לדוגמה - הגאון הרב אברהם שפירא הלך לעולמו, באתר ערוץ 7, 27 בספטמבר 2007
- ^ 2.0 2.1 אב"ד ירושלים, הרב שמואל שפירא, הלך לעולמו, אתר ערוץ 7
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 /דמות החודש - הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא
- ^ 4.0 4.1 הרב חיים שטיינר, קוממיות, א' חשון תשס"ח
- ^ 5.0 5.1 הרב ר' מרדכי אליהו והרב ר' אברהם שפירא נבחרו כרבנים ראשיים, הפרדס, אייר תשמ"ג, עמוד 29, באתר HebrewBooks
- ^ הרב חיים אביהוא שוורץ, באר אברהם, פתיחה
- ^ הרב חיים אביהוא שוורץ, בדרך התורה הגואלת, חתימת הספר, בשם הרב יהודה פליקס ששמע מהרב אברהם יצחק ברומברג שבפניו נאמרו הדברים
- ^ חזו"א חושן משפט נזיקין סימן טו אות ד ד"ה והנה דיין". ההתכתבות המלאה נדפסה בשו"ת מנחת אברהם חלק א'
- ^ ראו "אגרות משה" (אבן-העזר כ"ד) שמתפלפל באריכות בדברי הרב שפירא
- ^ ההתכתבות המלאה ביניהם מודפסת בשו"ת מנחת אברהם חלק ב'
- ^ /דמות החודש - הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא
- ^ עמנואל שילה וחגית רוטנברג, תורה מבית אבא, באתר בשבע - ערוץ 7, 1 באוקטובר 2009
ראה גם ספר הזיכרון אשל אברהם, מאמר שלשה כתרים, עמ' 23 - ^ אפרת שטרן, "שנפתחו השערים, נהיה ריח של קדושה", באתר ערוץ 7, 1 ביוני 2016
- ^ 14.0 14.1 הרב אליעזר מלמד, רביבים, בשבע, ו' חשון תשס"ח
- ^ הרב אברהם ישראל סילבצקי, מאמר שלושה כתרים, בתוך ספר הזיכרון "אשל אברהם"
- ^ חיים אביהוא שוורץ, ראש ישיבת 'מרכז הרב', באתר "ישיבה"
- ^ יוסף לקח, עמ' 60 הע' 107
- ^ מורשה, שיחות ומאמרי הגר"א שפירא
- ^ לפירוט ראה יוסף לקח, עמ' 61 הערות 111-116
- ^ הנשיא מינה דיינים, דבר, 18 באפריל 1956
- ^ 21.0 21.1 חיים שטיינר, תולדות חייו של מרן הרב אברהם שפירא זצ"ל, באתר "ישיבה"
- ^ מנכ"ל בתי הדין הרב אליהו בן-דהן, קוממיות גליון 70
- ^ ביוגרפיה(הקישור אינו פעיל, 19.1.2021) מתוך אתר ישיבת מרכז הרב
- ^ שפירא, מנחם נחום, כהנא, אוצר השאלות ותשובות חלק ז -, באתר HebrewBooks
- ^ ראו כאן את דברי הרב איתן אייזמן והרב אברהם ברון
- ^ בהפרדס, אייר תשמ"ג, רשום שהרב היה בן 65 בעת בחירתו, כלומר נולד לכאורה בשנת 1918
- ^ ראו כאן בדברי הרב יהושע בן מאיר
- ^ ראו הרב פרופ' אברהם שטינברג, קביעת רגע המוות - סקירת עמדות, באתר דעת
- ^ קובי נחשוני, עשרות אלפים ליוו את הרב שפירא למנוחות, באתר ynet, 28 בספטמבר 2007
- ^ למשל, תחומין ג', 238-241, "על ההלכה נאמר יקוב הדין את ההר והיא חלה על כל אדם בכל מצב שהוא"
- ^ 31.0 31.1 תחומין ג', 238-241
- ^ תחומין ה', 431-436; נדב שרגאי, הרב אברהם שפירא: אסור ליהודים לעלות להר הבית, באתר הארץ, 16 במאי 2007
- ^ הרב בורשטיין, קוממיות, א' חשון תשס"ח
- ^ ראו הרב אברהם כהנא שפירא, קביעת מוות מוחי עפ”י ההלכה, באתר מכון שלזינגר
- ^ דניאלה וייס, בשבע, כ"ט בתשרי ה'תשס"ח
- ^ מפעל הפיס ציטוט דבריו בשאל את הרב, אתר כיפה
- ^ (הקישור אינו פעיל, 1 באפריל 2018)מאתיים רבנים חתמו על הקריאה להצטרף לאוצר הארץ באתר אוצר הארץ.
- ^ פנחס שיפמן, בתי הדין הרבניים - ערכאות חילוניות?, דעות, אביב תשכ"ט, עמ' 118–121, באתר HebrewBooks
- ^ מורשה, ראיון מתשל"ה
- ^ מופיע בספר ויעמידה ליעקב לחוק של פרופ' אליאב שוחטמן
- ^ אמנון מרנדה, "הרב שפירא צדק, העקירה היתה שטות", באתר ynet, 28 בספטמבר 2007
- ^ אילן מרסיאנו, המפד"ל: בינתיים, לא מזדרזים לפרוש מהממשלה, באתר ynet, 7 ביוני 2004
- ^ עיתון "בשבע" (גיליון 155 עמ' 15)
- ^ רבנים נוספים הצטרפו לקריאת הרב שפירא, באתר ערוץ 7, 24 באוקטובר 2004
- ^ הרב שפירא: לפקודה הנוגדת הלכה אין תוקף, באתר ערוץ 7, 9 באוגוסט 2005
- ^ קובי נחשוני, צוואת הרב שפירא: לא למסור את שטחי א"י, באתר ynet, 11 באוקטובר 2007
- ^ תחומין ד', 180-183
- ^ הפרדס - No. 59 Vol. 5 1985 January, Brooklyn תשמה, באתר HebrewBooks
- ^ הרבנית פנינה שפירא הלכה לעולמה, ערוץ 7, 4 בינואר 2019
- ^ פני אברהם, באתר אוצר החכמה.
- ^ 51.0 51.1 להורדת הספר
- ^ ספר חדש: אהבתי תורתך, באתר ערוץ 7, 23 באוקטובר 2017
- ^ גם בעיריית ירושלים החליטו:הרב שפירא יהיה ממשיכו של הרב צבי יהודה, אתרכיפה, 11 בספטמבר 2017.
- ^ בית הוראה שעל ידי ישיבת מרכז הרב
- ^ ראה קיצור כאן
- ^ תמליל המפגש.
הרבנות הראשית לישראל | ||
---|---|---|
תחומי סמכות | נישואין • גירושין • כשרות • גיור • הקדשות דתיים | ![]() |
רבנים ראשיים אשכנזים | הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ה'תרפ"א - ה'תרצ"ה) (מייסד) • הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג (ה'תרצ"ה - ה'תשי"ט) • הרב איסר יהודה אונטרמן (ה'תשכ"ד - ה'תשל"ג) • הרב שלמה גורן (ה'תשל"ג - ה'תשמ"ג) • הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא (ה'תשמ"ג - ה'תשנ"ג) • הרב ישראל מאיר לאו (ה'תשנ"ג - ה'תשס"ג)• הרב יונה מצגר (ה'תשס"ג - ה'תשע"ג) • הרב דוד לאו (ה'תשע"ג - מכהן) | |
רבנים ראשיים ספרדים | הרב יעקב מאיר (ה'תרפ"א - ה'תרצ"ג) • הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל (ה'תרצ"ג - ה'תשי"ג) • הרב יצחק ניסים (ה'תשי"ג - ה'תשל"ג) • הרב עובדיה יוסף (ה'תשל"ג - ה'תשמ"ג) • הרב מרדכי אליהו (ה'תשמ"ג - ה'תשנ"ג) • הרב אליהו בקשי דורון (ה'תשנ"ג - ה'תשס"ג) • הרב שלמה משה עמאר (ה'תשס"ג - ה'תשע"ג) • הרב יצחק יוסף (ה'תשע"ג - מכהן) | |
חברי מועצה בעבר | הרב צבי פסח פרנק • הרב בנימין אלקוצר • הרב בן ציון אברהם קואינקה • הרב אברהם פילוסוף • הרב יונה ראם • הרב ירוחם פישל יהושע ברנשטיין • הרב יעקב קלמס • הרב אליהו מרדכי ולקובסקי • הרב חזקיה שבתי • הרב יעקב עדס • הרב עובדיה הדאיה • הרב משולם ראטה • הרב איסר יהודה אונטרמן • הרב ראובן כץ • הרב יעקב משה טולידאנו • הרב שלום יצחק הלוי • הרב שאול ישראלי • הרב יצחק אביחצירא • הרב שלמה יוסף זוין • הרב חיים דוד הלוי • הרב יהושע קניאל • הרב כתריאל פישל טכורש • הרב יהושע פיטוסי • הרב אליעזר גולדשמידט • הרב סלמן חוגי עבודי • הרב בצלאל ז'ולטי • הרב מנחם יהודה הלוי אושפיזאי • הרב אליהו כץ • הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא • הרב יוסף קפאח • הרב בנימין אביעד • הרב רפאל כדיר צבאן • הרב יוסף שרביט • הרב מרדכי אליהו • הרב משה מלכה • הרב יוסף גליקסברג • הרב שמחה הכהן קוק • הרב ישראל מאיר לאו • הרב משה מלכה • הרב דוד שלוש • הרב יצחק קוליץ • הרב שאר ישוב הכהן • הרב גד נבון • הרב עזריה בסיס • הרב שלמה בן שמעון | |
חברי מועצה מכהנים | הרב אריה שטרן • הרב אייל קרים • הרב יעקב אלעזר כהנא שפירא • הרב יהודה דרעי • הרב יצחק דוד גרוסמן • הרב יצחק לוי • הרב יעקב רוז'ה • הרב יצחק חיים פרץ • הרב רצון ערוסי • הרב יצחק רלב"ג • הרב אליעזר שמחה וייס • הרב שמואל אליהו • הרב שמעון אליטוב • הרב אברהם יוסף | |
בתי הדין הרבניים | בתי הדין הרבניים • בית הדין הגדול לערעורים • היכל שלמה • הנהלת בתי הדין הרבניים | |
ערכים קשורים | הראשון לציון • הרבנות הצבאית • מועצה דתית • יחידת הרישום והפיקוח על ההקדשות הדתיים |
ישיבת מרכז הרב | ||
---|---|---|
ראשי ישיבה | הרב אברהם יצחק הכהן קוק (1924–1935) • הרב אברהם אהרן בורשטין (1925) • הרב יעקב משה חרל"פ (1935–1952) • הרב צבי יהודה קוק (1952–1982) • הרב שאול ישראלי (1982–1995) • הרב אברהם שפירא (1982–2007) • הרב יעקב שפירא (2007–מכהן) | |
רבנים בישיבה בעבר | הרב הנזיר • הרב שלום נתן רענן • הרב יצחק אריאלי • הרב אברהם יצחק כלאב • הרב מרדכי פרום • הרב אריה שטרן • הרב זלמן ברוך מלמד • הרב חיים דרוקמן • הרב דוב ליאור • הרב יעקב אריאל • הרב אליקים לבנון • הרב יעקב כלאב • הרב אלישע אבינר • הרב שלמה אבינר • הרב אלישע וישליצקי • הרב שלמה שפירא • הרב פנחס מונדשיין | |
רבנים בישיבה כיום | הרב יהושע רוזן • הרב יעקב פילבר • הרב חיים שטיינר • הרב מיכאל הרשקוביץ • הרב דוד חי הכהן • הרב יהושע מגנס • הרב מנחם בורשטין • הרב יגאל לרר • הרב איתמר אורבך • הרב יאיר גזבר • הרב חיים אביהוא שוורץ • הרב יצחק בן שחר • הרב איתן שנדורפי • הרב מאיר פרימן | |
רבנים שהקימו את ישיבת הר המור | הרב צבי ישראל טאו • הרב מרדכי שטרנברג • הרב עמיאל שטרנברג • הרב יהושע צוקרמן • הרב עודד ולנסקי • הרב אריאל אדרי | |
מוסדות קשורים | ישיבת ירושלים לצעירים • תלמוד תורה מורשה • מדרשת בת-ציון • מכון הלכה ברורה ובירור הלכה • מכון הרצי"ה • בשביל הנשמה | |
ערכים קשורים | בוגרים ידועים • הפיגוע בישיבת מרכז הרב • ישיבת הר המור • הסדר מרכז • בית הרב קוק • ישיבות זרם מרכז הרב • תלמידי הרצי"ה • תלמידי הגר"א שפירא |
הקודם: הרב שלמה גורן |
הרב הראשי האשכנזי | הבא: הרב ישראל מאיר לאו |
הקודם: הרב צבי יהודה קוק |
ראש ישיבת מרכז הרב (עם הרב שאול ישראלי עד לשנת תשנ"ה) |
הבא: הרב יעקב שפירא |
- בוגרי ישיבת חברון כנסת ישראל
- בוגרי ישיבת עץ חיים
- דייני בית הדין הרבני הגדול
- חברי מועצת הרבנות הראשית
- יהודים הקבורים בהר הזיתים: חלקת הנביאים
- ראשי ישיבת מרכז הרב
- מחברי ספרי שו"ת ישראלים
- משפחת רענן (הירשוביץ)
- משפחת כהנא שפירא
- קריית משה: רבנים
- רבני הציונות הדתית בישראל
- רבנים ראשיים לישראל
- ישראל: אבות בתי דין
- פרשני התלמוד
- משפחת זקס
- ישראלים שנולדו ב-1914
- ישראלים שנפטרו ב-2007