רבי יודן בר טרפון
| לידה | המאה ה-4? |
|---|---|
| פטירה | המאה ה-5? |
| מקום קבורה | בית העלמין היהודי ביפו (המצבה באוסלו) |
| מקום פעילות | ארץ ישראל |
| תקופת פעילות | רביעי וחמישי לאמוראים? |
| השתייכות | אמוראי ארץ ישראל |
רבי יודן בר טרפון (המאה הרביעית-החמישית לספירה) היה אמורא שפעל בארץ ישראל בתקופה הביזנטית. במחקר[1] מקובל לזהות אותו כהחכם המופיע על מצבת קבר שהתגלתה בבית הקברות היהודי העתיק של יפו, המוצגת כיום במוזיאון האוניברסיטאי באוסלו, נורווגיה. לפי הצעה זו יודן נמנה עם החכמים הבודדים בתקופת חז"ל שלגביהם נמצאו עדויות ארכאולוגיות ישירות.[2]
אמרתו
יודן מוזכר באמרה בודדת המופיעה פעמיים (בשתי מסכתות שונות)[3] בתלמוד הירושלמי.
התלמוד דן בזמן בגרותו של עץ התאנה, כאשר רבי יהושע סבור שהתאנה פורייה רק החל מגיל שש שנים. התלמוד מקשה על עמדה זו בשל העובדה שניתן לראות עצי תאנה פוריים בגילאים צעירים יותר. התשובה לקושי זו מיוחסת לרבי יודן בר טרפון, הטוען כי גזע התאנה מתפתח במהירות ומגיע לעובי של עץ בוגר, אך העץ מאחר להניב פרי עד שנתו השישית. עם זאת, בכתב יד ליידן של מסכת שביעית נפלה טעות כתיב (באותו כתב יד במסכת ערלה לא נפלה טעות זו), שבה הנוסח השגוי "ר' יודן כד טריפן" מופיע במקום "ר' יודן בר טרפון" - כתוצאה מהחלפת האות ב' באות כ' והאות ר' באות ד'. טעות זו השפיעה על פרשנים מסוימים שאף ניסו לפרש את הביטוי הבלתי מובן "כד טריפן". בכל המקורות[4] האחרים שמו של יודן רשום בצורה עקבית יחסית כ"ר' יודן בר טרפון".[5]
מצבת הקבר
מצבת קבורה הנושאת שם של חכם בשם יודן בנו של טרפון נמצאה בשלהי המאה ה-20 בבית הקברות היהודי העתיק של יפו, שפעל בתקופה הרומית והביזנטית. על המצבה חקוקה כתובת בכתב ארמי-עברי:
הדא קבורתא דיודן ברה (=זה הקבר של יודן בנו)
דרבי טרפון (=של רבי טרפון) בירבי נוח נפש זיכרונו
לברכה שלום
הכתובת מתוארכת על ידי הארכאולוג ד"ר עומרי עבאדי למאה הרביעית או החמישית לספירה.
המצבה הגיעה לנורווגיה באמצעות אספן העתיקות פלטון פון אוסטינוב. האחרון רכש את המצבה ככל הנראה מהמנזר הרוסי שהחזיק בשטח בית הקברות היהודי העתיק. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה חזר אוסטינוף לרוסיה, ואת אוסף העתיקות הוא מכר לאוניברסיטת אוסלו. המצבה המקורית מוצגת כיום במוזיאון אוניברסיטת אוסלו. במחקר שפרסם ההיסטוריון ד"ר איל דודסון[6] נגלה כי במכון הפרוטסטנטי הגרמני לארכאולוגיה בירושלים (במתחם אוגוסטה ויקטוריה) מוצג רק העתק גבס של המצבה המקורית.
זיהוי
בתחילה היו שסברו שמדובר בבנו של התנא רבי טרפון. אך כיום מקובל לטעון כי מדובר באמורא שפעל בארץ ישראל בתקופה הביזנטית. השם "טרפון", שמקורו ביוונית, כמעט ואינו מופיע בספרות חז"ל.[7] ע"פ שפירו ואחרים, השילוב בין נדירות השם, המיקום, תיארוך המצבה והניתוח הלשוני מחזק את ההשערה כי מדובר באמורא ר' יודן בר טרפון. הראשון לזהות את הקשר בין ר' יודן שבמצבה לבין ר' יודן בתלמוד הירושלמי היה פרופ' שמואל קליין.
לפי שפירו ייתכן שר' יודן פעל מעט אחרי תקופתו של האמורא שמואל בר נחמני שפעל בעיר לוד הסמוכה ליפו.
קישורים חיצוניים
- דייוויד שפירו, The Talmudic Sage Buried in Jaffa—Whose Tombstone Ended Up in Norway, באתר JFEED (באנגלית)
- ישראל שפירא, האמורא שנקבר בנורווגיה: איך גנבו לנו את המצבה?, באתר כיכר השבת
- איל דודסון, תעלומת המצבה הנודדת של יודן בן רבי טרפון, באתר ד"ר איל דודסון
לקריאה נוספת
- שמואל קליין, Jüdisch-palästinisches Corpus Inscriptionum : (Ossuar-, Grab- und Synagogeninschriften), וינה, 1920 (עמוד 39)
- שמא יהודה פרידמן, מחקרי לשון ומינוח בספרות התלמודית: מנח, מנח רביע (סדרת אסופות ומבואות בלשון), ירושלים, 2014 (עמודים 260-261)
- זאב וילנאי, מצבות קודש בארץ ישראל, מוסד הרב קוק, ה'תשכ"ג (עמוד שצ)
הערות שוליים
- ↑ להלן: שמואל קליין, שמא פרידמן, דודסון ושפירו
- ↑ ערך זה מבוסס על מחקרו של דיויד שפירו: האמורא שנקבר בנורווגיה: איך גנבו לנו את המצבה?, באתר כיכר השבת;
דיויד שפירו, The Talmudic Sage Buried in Jaffa—Whose Tombstone Ended Up in Norway, באתר JFEED (באנגלית) - ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת ערלה, פרק א', הלכה ד'; תלמוד ירושלמי, מסכת שביעית, פרק א', הלכה ו'
- ↑ כתב-יד ותיקן 133 (למסכת שביעית); כתב יד ליידן (למסכת ערלה); דפוס ונציה (למסכת ערלה); דפוס וילנא (למסכת ערלה), וכן בעדי הנוסח בכתבי ראשונים, אחרונים וחוקרים שונים, כגון: שמשון משאנץ, אשר בן יחיאל, אברהם זכות, רדב"ז, שלמה סיריליו, הגר"א, יוסף דוד זינצהיים, משה מרגלית, יוסף ענגיל, מרקוס יסטרוב, יחיאל בר לב, זאב וולף רבינוביץ' ועוד.
- ↑ או בצורות שונות: "ר' יודן בר טרפון", "ר' יודן בן טרפון", "ר' יודן ברבי טרפון", "ר' יודן ברבי טריפון", או "ר' יהודה בן טרפון".
- ↑ איל דודסון, תעלומת המצבה הנודדת של יודן בן רבי טרפון, באתר ד"ר איל דודסון
- ↑ למעשה רבי טרפון הוא החכם היחיד המוזכר בספרות חז"ל בשם זה, לצד שלושה חכמים נוספים ששם אביהם הוא טרפון (או טריפון): רבי שמעון ברבי טרפון, רבי יודן בר טרפון ורבי תנחום בר טריפון
יודן בר טרפון41239534