ישיבת סלבודקה (בני ברק)
שגיאות פרמטריות בתבנית:מוסד לימודי
פרמטרים ריקים [ סגל הוראה, חלוקה מבנית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ סוג מוסד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| בנין ישיבת סלבודקה בני ברק | |
 אתר מורשת עולמית | |
|---|---|
| השתייכות | ליטאית |
| תקופת הפעילות | סיוון ה'תש"ז - 1947 – הווה |
| מייסדים |
הרב יצחק אייזיק שר הרב מרדכי שולמן |
| התמחות | חינוך ולימוד תורה |
| בעלי תפקידים | |
| ראש ה |
הרבנים: |
| תלמידים | |
| כ- 500 | |
| מיקום | |
| מיקום | בני ברק |
| קואורדינטות | 32°05′25″N 34°49′43″E / 32.0902°N 34.8286°E |
ישיבת סלבודקה "כנסת ישראל" היא ישיבה חרדית-ליטאית השוכנת בגבעת רוקח בבני ברק.
היסטוריה
הישיבה נוסדה בבני ברק לאחר מלחמת העולם השנייה, בקיץ ה'תש"ז, 1947, כהמשך לישיבת סלבודקה בליטא. מייסד הישיבה בבני ברק היה הרב יצחק אייזיק שר (חתנו של "הסבא מסלבודקה" הרב נתן צבי פינקל), שלפני כן כיהן כראש הישיבה שבליטא. לצדו של הרב שר בהקמת הישיבה עמד חתנו, הרב מרדכי שולמן, שהיה ר"מ בישיבה בליטא.
קודם להקמת הישיבה בבני ברק התנהל דיון בין ראש הישיבה לחתנו אם להקימה מחדש בארצות הברית, שם היו רבים מבוגרי הישיבה. לאחר מכן הועלתה הצעה להקימה בזכרון יעקב, אך החזון איש עודד את הקמתה בבני ברק, כדי לחזק את הצביון החרדי של המושבה הצעירה, לצד ישיבת פוניבז' שהוקמה שם בחורף תש"ד.
את עלות הקמת מבנה הישיבה בשנת תשט"ו תרם רפאל ראבינס, שהכניס לתוכנית הבנייה פרטים ייחודיים: הבניין הוא בעל שמונה צלעות, התקרה נצבעה תכלת והורכבו בה גופי תאורה המדמים כוכבים נוצצים בשמים. פתרונות יקרים אפשרו הימנעות מהצבת עמודי בטון מתחת המבנה, מלבד עמוד אחד במרכז הבנין שעוצב כמזרקת מים שסביבה בריכה. ראבינס עמד על כך שבבנין הפנימיה תוקם בריכת שחיה עבור התלמידים. עם השנים הופסקה הפעלת המזרקה והבריכה, תקרת המבנה נצבעה בלבן והמנורות המיוחדות לא הופעלו. המעבר לבנין החדש לא צוין באופן חגיגי.
בעת הקמת הישיבה למדו בה 3 תלמידים, בהם הרב נתן צבי שולמן בנו של הרב מרדכי שולמן ולימים ראש הישיבה בעצמו. הרב שר, שהיה בן למעלה משבעים, החל למסור בה שיחות מוסר והרב שולמן מסר שיעורים. החל משנת ה'תשי"א (1951) מסר בה שיעורים הרב יחזקאל אברמסקי. במשך כשנה כיהן כר"מ גם הרב אליעזר פלצ'ינסקי נכדו של הסבא מסלבודקה. החזון איש, שהתגורר בסמוך לישיבה, סייע וייעץ לראשיה. עד שנת ה'תשנ"ד (1994) נמסרו השיעורים והשיחות בהיכל ביידיש.
לאחר פטירתו של הרב מרדכי שולמן בשנת ה'תשמ"ב (1982), מילאו את מקומו בראשות הישיבה עפ"י צוואתו בנו הרב נתן צבי שולמן וחתניו הרב עמרם זקס והרב משה הלל הירש. לאחר כשנה פתח הרב נתן שולמן סניף לישיבה בשכונת בית וגן בירושלים והמשיך למסור שיעורים בישיבה בבני-ברק. בשנת ה'תשמ"ט (1989) עבר אירוע מוחי ולאחר כשנתיים היגר לצרפת. בראשית שנות ה-90 מונו הרב ברוך רוזנברג והרב דב לנדו לראשי ישיבה.
לאחר פטירת הרב זקס, בשנת תשע"ג (2013), מונה חתנו הרב יצחק שורץ לראש ישיבה. בנו, הרב שמחה שמואל, קיבל את התואר "מראשי הישיבה" והוא עוסק בעיקר בעניינים מנהלתיים.
דרכה של הישיבה
דרך הלימוד בישיבה מתאפיינת בלימוד "סוגיות", כלומר הלימוד הוא לפי נושאים נבחרים במסכת ולא לפי סדר הדפים. בישיבה מושם דגש רב על לימוד ההלכה והקפדה בה, בעקבות הוראותיו של החזון איש בעניין.
חלק מתלמידי הישיבה נמנים עם "חוג חזון איש". את קו הלימוד המאפיין חוג זה החדיר בישיבה תלמידו של החזו"א הרב נתן צבי שולמן, וכן הרבנים לנדו ושוורץ. הרב הירש, שלמד בארצות הברית בישיבתו של הרב אהרן קוטלר (ובעבר הרב ברוך רוזנברג) מלמד בדרך הישיבתית המקובלת.
הישיבה מדגישה את הבנייה העצמית של הבחורים. עם זאת ראש הישיבה הרב הירש עומד בקשר אישי עם התלמידים.
צוות הישיבה
|
|
מוסדות הקשורים בישיבה
- כולל אברכים (נקרא "כולל קובנא", על שם הכולל שייסד שם הרב יצחק אלחנן ספקטור). בראש הכולל עומד הרב חיים יצחק שולמן (בנו של הרב נתן צבי שולמן). בכולל לומדים כ-300 אברכים. בין תלמידי הכולל בשנים הראשונות היו הרב משה שמואל שפירא וכן חלק מראשי הישיבה. במקום אין "ראש כולל" והאחריות על סדרי הלימוד מוטלת על האברכים.
- ישיבה לצעירים בראשה עמד הרב אהרן זקס, עד לפטירתו בתשע"ז. וכיום עומד בראשה בנו, הרב ברוך מרדכי זקס. בישיבה כ-120 בחורים. בשונה מישיבות קטנות אחרות, מתכונת הלימודים דומה יותר לישיבה גדולה, כאשר סדר ההכנה לשיעור מתקיים בבוקר והשיעור לפני צהריים.
קיימות קהילות של בוגרי הישיבה באלעד, מודיעין עילית וירושלים, וכן בתי כנסת לבוגרי הישיבה בבני ברק ועוד.
בוגרים בולטים
- רבי אברהם גניחובסקי - מראשי ישיבת טשיבין
- הרב אברהם דב אוירבך - רב בטבריה
- הרב אברהם יוסף לייזרזון - יו"ר החינוך העצמאי
- רבי אריה לייב אברהמס - ראש כולל "תורת אברהם" בני ברק.
- הרב בנימין זאב סג"ל - ראש ישיבת תורת אמת בירושלים
- רבי דב יפה - משגיח ישיבת כפר חסידים
- הרב דוד שמידל - יושב ראש אתרא קדישא
- הרב דוד צבי אורדנטליך - רב העיר ביתר
- רבי חיים קמיל - ראש ישיבת אופקים
- הרב יהודה סילמן - אב"ד בבית דינו של הרב נסים קרליץ
- הרב יוסף חיים בלוי - רבה של אשקלון
- הרב יצחק זילברשטיין - רבה של שכונת רמת אלחנן בבני ברק
- הרב יצחק דוד גרוסמן - רב העיר מגדל העמק וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל
- הרב ישראל גנס - מו"ץ בקרית מטרסדורף ירושלים ור"מ בישיבת קול תורה לצעירים
- הרב ישראל צבי יאיר דנציגר - האדמו"ר מאלכסנדר
- ח"כ מאיר פרוש
- הרב מיכל זילבר - ראש ישיבת זוויעהל
- ח"כ משה גפני
- הרב משה יהודה שלזינגר - ראש ישיבת קול תורה
- רבי משה מרדכי שולזינגר - רב בית המדרש ירחי כלה ומחבר ספרי "משמר הלוי"
- הרב עזריאל אוירבך - רב חניכי הישיבות בבית וגן
- הרב צבי מאיר זילברברג - משפיע חסידי
- הרב שמואל אלעזר היילפרין - ראש ישיבת תורת אמת ורב שכונת בית ישראל בירושלים
- הרב יהודה טרגר - ראש ישיבת עץ חיים בבלגיה
- הרב שאול יוסף ויינגרטן - רבה האשכנזי של בת ים
- הרב מאיר גריינימן - אחיינו של החזו"א ומרבני החוג, מחבר ספרי "אמרי יושר" ו"דינים והנהגות".
- הרב יהושע ענבל.
- ישראל פרוש - ראש עיריית אלעד.
- רבי יצחק שבדרון - מראשי ישיבת שער השמים.
| רבני ישיבת סלבודקה בבני ברק | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ראש הישיבה ומייסדה - רבי יצחק אייזיק שר |
| ||||||
| ישיבת סלבודקה בעבר |
| ||||||
| ישיבת סלבודקה כיום |
| ||||||
| כולל קובנא - סלבודקה |
| ||||||
| ישיבת סלבודקה לצעירים |
| ||||||
קישורים חיצוניים
- הנחת אבן הפינה לישיבת סלובודקה בבני ברק, הצופה, 26 בדצמבר 1946
- עוד על החגיגה בישיבת סלובודקה, הצופה, 27 בדצמבר 1946
- "סלובודקה" - בבני ברק, הבקר, 29 בדצמבר 1946
- ישיבת סלובודקה במרומי גבעת רוקח, בתוך: בית יעקב שבט תשכ"ב, באתר היברובוקס (כתבה מ: 1961–1962)
- שישים וחמש שנים ליסוד ישיבת סלבודקה בבני ברק, מוסף המבשר, גליון 166, תשע"ב, עמ' ט, באתר אוצר החכמה (כתבה מ: 2011–2012)
{{שני טורים