מבצע עם כלביא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף מלחמת ישראל-איראן)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

ערך זה מתעדכן מוויקיפדיה העברית, ושינויים מקומיים ידרסו. נא לא לבצע עריכות, מלבד סינון תוכן והסרת תמונות.

ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

ערך זה מתעדכן מוויקיפדיה העברית, ושינויים מקומיים ידרסו. נא לא לבצע עריכות, מלבד סינון תוכן והסרת תמונות.

מבצע עם כלביא
שריפה במאגר הנפט הראשי בטהרן לאחר תקיפת חיל האוויר הישראלי
שריפה במאגר הנפט הראשי בטהרן לאחר תקיפת חיל האוויר הישראלי
שריפה במאגר הנפט הראשי בטהרן לאחר תקיפת חיל האוויר הישראלי
מערכה: החזית האיראנית
מלחמה: מלחמת חרבות ברזל
תאריכים 13 ביוני 2025 – הווה (11 ימים)
קרב לפני מבצע ימי תשובה
מקום איראןאיראן איראן
עילה תוכנית הגרעין האיראנית, התעצמות האיום הבליסטי על ישראל
תוצאה

מתמשך

הצדדים הלוחמים

ישראלישראל ישראל
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית

מעורבות חלקית
ירדןירדן ירדן (תוך הצהרה על נייטרליות)

איראןאיראן איראן

בתמיכת
חות'יםחות'ים חות'ים[3]

מנהיגים
ראש ממשלת ישראלראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו
דונלד טראמפ
ישראל כ"ץ
פיט הגסת' 		 עלי ח'אמנאי
מסעוד פזשכיאן
עזיז נסירזאדה 
מפקדים

הרמטכ"להרמטכ"ל רא"ל אייל זמיר

דוד ברנע
גנרל דן קיין
גנרל מייקל קורילה

הכוחות המזוינים של איראןהכוחות המזוינים של איראן מוחמד באקרי ✘
הכוחות המזוינים של איראןהכוחות המזוינים של איראן עבדולרחים מוסאווי

אסמאעיל ח'טיב

כוחות

צה"ל

המוסד
חיל האוויר האמריקאי
חיל הים האמריקאי

חיל האוויר המלכותי הירדני – יירוט כטב"מים שטסים לעבר ישראל מעל שמי ירדן

הכוחות המזוינים של איראןהכוחות המזוינים של איראן הכוחות המזוינים של איראן

משרד המודיעין

אבדות

24[4] הרוגים ישראלים וזרים[5]
כ-265 פצועים[6][7]

מעל ל-640[8] הרוגים[9]
מעל ל-1,326 פצועים[9]

מבצע עָם כְּלָבִיא (מכונה בעולם מלחמת ישראל–איראן) הוא מבצע צבאי ישראלי, כחלק מהמערכה נגד איראן במלחמת חרבות ברזל. המבצע נפתח ב-13 ביוני 2025 במתקפת פתע נרחבת על איראן, שכללה סיכולים ממוקדים, תקיפת מתקני גרעין ואתרי טילים בליסטיים.[10]

בשלב הראשון של המבצע הרגו הכוחות הישראלים כמה מראשי מערכות הביטחון האיראניות, בהם מפקד משמרות המהפכה חוסיין סלאמי ורמטכ"ל צבא איראן מוחמד באקרי, וכן מדעני גרעין בכירים.[11][12] בשלב השני תקפה ישראל מטרות גרעין מרכזיות, כולל מתקני העשרת אורניום, אתרי מחקר, תשתיות תומכות ומתקני פיקוד, בהם נתנז, פרצ'ין ופורדו. במקביל הותקפו גם מחסני טילים בליסטיים, מתקני פיתוח ושיגור, ואתרים הקשורים לחזבאללה ולמיליציות שיעיות פרו-איראניות בסוריה ובעיראק, לרבות בסיסים קדמיים ששימשו לשיגורים לעבר ישראל בעבר. התקיפות שולבו במתקפות סייבר מדויקות, ששיבשו את מערכות הפיקוד, השליטה וההתרעה האיראניות, גרמו להשבתה זמנית של מערכות ההגנה האווירית ולחסימות תקשורת בקרב הנהגת המשטר.

בתגובה למתקפה פתחה איראן במתקפת נגד שכללה שיגור מאות טילים בליסטיים וכ-1000 כטב"מים לעבר מטרות צבאיות ואזרחיות בישראל. בתקיפות נהרגו עשרות אזרחים ישראלים, מאות נפצעו ונגרם נזק נרחב לרכוש. גם החות'ים, שהיו מעורבים במלחמת חרבות ברזל עוד מפתיחתה, הצטרפו למתקפה. ישראל המשיכה לתקוף מתקני גרעין ומאגרי דלק ונפט[דרוש מקור] באיראן, ולהרוג בכירים במערכת הביטחון האיראנית, באמצעות מטוסי קרב ורחפני נפץ. בתקיפות נהרגו מאות בני אדם[9], בהם אזרחים.[13][14]

בלילה שבין 21 ל-22 ביוני הצטרפה ארצות הברית לתקיפות, ותקפה באמצעות מפציצי B-2 את מתקן הגרעין בפורדו, וכן תקפה את המתקנים בנתנז ובאספהאן.[15]

רקע

ערכים מורחבים – ההתנגדות לתוכנית הגרעין האיראנית, הסכסוך האיראני-ישראלי

איראן הייתה בין המדינות הראשונות בעלות רוב מוסלמי שכוננו יחסים דיפלומטיים עם מדינת ישראל, ויחסי המדינות התאפיינו בידידות ושיתוף פעולה. ישראל תמכה בשלטון השאה, מכרה לו נשק וסייעה בהקמת ואימון המשטרה החשאית שלו - הסאוואכ.

שלטון האייתולות, שכונן לאחר המהפכה האיראנית ב-1979, החזיק בעמדה עוינת כלפי ישראל. המנהיג העליון רוחאללה ח'ומייני כינה את ישראל "השטן הקטן" ו"הישות הציונית". איראן הקימה את טבעת האש האיראנית סביב ישראל, וקידמה את תוכנית הגרעין האיראנית, שבישראל רואים בה איום קיומי על המדינה.[16] מנגד, פעלה ישראל במערכה בין המלחמות לעיכוב תוכנית הגרעין האיראנית ולסיכול התחזקות חזבאללה, הנתמך על ידי איראן. מתקפה על איראן תוכננה בישראל במשך לפחות שני עשורים, ובתקשורת הישראלית פורסמו בכל אותה התקופה דיווחים רבים אודות התקיפה המתוכננת.[17][18] במסגרת ההכנות הוקמה יחידה ייעודית ב-8200 שכללה גורמים בחיל האוויר הישראלי ובאמ"ן, ותפקידה היה לתכנן השגת שליטה אווירית מהירה בשמי איראן באמצעות השמדת חיל ההגנה האווירית של צבא איראן עוד במכת הפתיחה של המבצע.[19]

הכור הגרעיני בטהרן

ב-2015 נחתם הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית. ארצות הברית לקחה בו חלק תחת הנהגתו של ברק אובמה, אך ב-8 במאי 2018 הודיע נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על פרישת ארצו מההסכם ועל חידוש העיצומים נגד איראן והגברתם.[20] צעדים אלו ננקטו בשאיפה ללחוץ על המשטר האיראני לשנות את תנאי ההסכם, וזכו לתמיכת ישראל ומדינות המפרץ הפרסי.[21] מ-2015 עד פרישת ארצות הברית ב-2018 אפשרה איראן למפקחים מהסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) לפקח על מתקניה. רמת העשרת האורניום באותה עת הגיעה עד 3.67%[22], כמות האורניום המועשר הגיעה עד 300 קילוגרם[23], והצנטריפוגות היו מהדור הראשון[24]. לאחר פרישת ארצות הברית מההסכם ב-2018 והחזרת הסנקציות, האיצה איראן את ההתחמשות הגרעינית שלה, ובמאי 2019 החלה להפר את תנאי ההסכם.[25][26][27] בשנת 2021 הצליחה איראן להעשיר אורניום לרמה של 60%[28], רמה שאינה משרתת שימושים אזרחיים[29][30], והגדילה את הכמויות שצברה.

לאחר טבח שבעה באוקטובר כוחות ציר ההתנגדות, שמגובים על ידי איראן, היו מעורבים במלחמת חרבות ברזל - החות'ים בתימן והחזבאללה בלבנון תקפו את ישראל בטילים בליסטיים ובכתב"מים. באפריל 2024 ישראל התנקשה במוחמד רזא זאהדי - גנרל איראני בכיר, סמוך לשגרירות איראן שבסוריה, במה שהיווה עימות ישיר ראשון בין המדינות. איראן הגיבה במתקפה של כתב"מים וטילים. באוקטובר, בתגובה להתנקשות בחסן נסראללה תקפה איראן את ישראל פעם נוספת, מה שהוביל למתקפת נגד ישראלית.

באוקטובר 2024, לאחר המתקפה האיראנית השנייה על ישראל, החלו להתגבש הפרטים הסופיים בתוכנית הישראלית למתקפה על איראן. במסגרת תכנונים אלו גובשה תוכנית תקיפה משותפת לחיל האוויר הישראלי ולמוסד והוכנה רשימת מטרות המתמקדת בגורם האנושי בפרויקט הגרעין.[19] במשך חודשים הבריח המוסד חלקי כטב"מים לאיראן, שהיו חמושים בחומר נפץ.[31] הם הוברחו במזוודות, משאיות ומכליות, יחד עם תחמושת נוספת. לפי הדיווח המוסד הבריח את הכטב"מים באמצעות ערוצים מסחריים, וסוכני מוסד שהיו בשטח אספו את הכטב"מים וחילקו אותם לצוותים שלקחו חלק במתקפת הפתיחה של מבצע עם כלביא.[32] המוסד אימן את ראשי הצוותים האלה במדינה שלישית, והם אימנו את הצוותים בשטח.[33]

בפברואר 2025 דווח כי כמה מנהיגי משמרות המהפכה האסלאמית דוחקים במנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, לבטל את הפתווה שהוציא נגד פיתוח נשק גרעיני (אנ').[34][35] למרות הפרסומים הללו, לפי הערכת המודיעין האמריקאי, ח'אמנאי לא אישר לחדש את תוכנית הנשק הגרעיני שהופסקה בשנת 2003.[36] באותו חודש פרסמה הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית כי איראן מאיצה את קצב העשרת האורניום, ומחזיקה בכמות המספיקה לייצור שש פצצות גרעין.[37] לשם הרכבת נשק גרעיני שמיש, נותר לאיראן בשלב זה להשלים את ייצור הרכיב שמביא לתגובת שרשרת גרעינית ופיצוץ.[38][39] לפי המודיעין הישראלי, אישר חמינאי למדעניו להאיץ את הפעילות הזו, אשר הואצה מאוד מאז סוף 2024.[40]

ב-12 באפריל נפתח במסקט, בירת עומאן, תהליך משא ומתן בין ארצות הברית לאיראן בנושא תוכנית הגרעין האיראנית (אנ'). הנשיא טראמפ הפציר במשטר האיראני להגיע להסכם בהקדם והודיע כי הוא מקציב למהלך הדיפלומטי 60 יום. לאחר מספר סבבי שיחות, הודיע טראמפ במאי כי הוגשה לאיראן טיוטת הסכם.[41][42][43]

בחודשים מאי–יוני בוצע מבצע הונאה ישראלי תוך תיאום עם ארצות הברית, במטרה לייצר אצל האיראנים את הרושם שישראל לא מתכוון לתקוף לפחות עד סבב השיחות עם ארצות הברית בנושא תוכנית הגרעין (אנ') שתוכנן ל-15 ביוני.[44] המבצע כלל הפצת מידע כוזב, הצגת חוסר הסכמה בין המדינות בנושא הגרעין האיראני, וקביעת פגישות סרק לאחרי התקיפה על מנת ליצור את הרושם שהיא עדיין תחת תכנון.[45][46][19] על פי עורכי הוול סטריט ג'ורנל, המנהיגים האיראנים זלזלו בנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, באופן שהיה מוטעה, וסברו כי הם יכולים להמשיך לעכב את השיחות עם האמריקאים מבלי לשלם מחיר על כך.[47]

ב-12 ביוני, לראשונה מזה 20 שנה, דיווחה הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית כי איראן מפרה את התחייבויותיה בתחום הפיקוח הגרעיני.[48]

ערב התקיפה, פונו אזרחים אמריקאים מהמזרח התיכון,[49] ומדד הפיצה זינק.[50] לפי ניו יורק טיימס איראן לא ציפתה שההתקפה תצא לפועל קודם לסבב השיחות עם ארצות הברית בנושא תוכנית הגרעין (אנ') שתוכנן ל-15 ביוני. כתוצאה מתפיסה זו סימני האזהרה המקדימים נתפסו כפעולות פסיכולוגיות שמטרתן דיפלומטית. לפי העיתון, בעקבות טעות זו לא הופעלו באיראן פרוטוקולים הגנתיים שעליהם סוכם מראש.

מבצע המתקפה הישראלית אושר פה אחד בישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני שהתקיימה בלילה שבין 12 ל-13 ביוני. במסגרת הישיבה, שהוצגה לתקשורת כעוסקת בעסקת חטופים להפסקת הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל, הוכנסו השרים לבונקר בלי המאבטחים שלהם ובלי הטלפונים הניידים שלהם, על מנת לצמצם ככל הניתן את הסיכוי להדלפות.[51] בישיבה הוגדרו מטרות המבצע הרשמית: פגיעה משמעותית בתוכניות הגרעין והטילים הבליסטיים האיראנית, פגיעה בציר ההתנגדות, ויצירת תנאים לסיכול ארוך טווח של תוכנית הגרעין ותוכנית הטילים באמצעים מדיניים.[52]

הסמליל הרשמי של מבצע עם כלביא

שם המבצע, "עם כלביא", נלקח מדברי בלעם בן בעור על עם ישראל: ”הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא, לֹא יִשְׁכַּב עַד יֹאכַל טֶרֶף וְדַם חֲלָלִים יִשְׁתֶּה” (ספר במדבר, פרק כ"ג, פסוק כ"ד).[53] הפסוק מסמל את יוזמתו של עם ישראל לקום כלביא המתגבר על מבקשי רעתו.[54] שם המבצע באנגלית (Rising Lion – אריה עולה) ובפרסית (طلوع شيران – עליית האריות)[55] רומז לסמל השאה, ההנהגה האיראנית שקדמה למהפכה האסלאמית באיראן ב-1979, בו הופיעו אריה ושמש. סמל זה מזוהה עם האופוזיציה האיראנית, ועם השאיפה להפיל את שלטון האייתוללות.[56][57][58] למרות המסר העולה משם המבצע, מטרותיו הרשמיות אינן כוללות את הפלת המשטר באיראן.

התרעה שנשלחה ביישומון פיקוד העורף בתחילת המבצע

סמוך לתחילת המבצע, בשעה 3:00 לפנות בוקר, הועלתה בישראל הכוננות למתקפת נגד של איראן ושלוחיה, הוכרז על מצב מיוחד בעורף, סגירת המרחב האווירי של ישראל,[59] ביטול הלימודים ואיסור התקהלויות. באופן נדיר, למרות שלא בוצעו שיגורים נגד ישראל, פיקוד העורף הפעיל אזעקת מלחמה בכל רחבי ישראל, ונשלחו במערכת שידור תאי הודעות לתושבי המדינה להישאר סמוך למרחב מוגן.[10] זאת כדי ליידע את התושבים על פתיחת המערכה, וכדי להכינם לאפשרות של מתקפת נגד רחבה מצד איראן. במקביל החל צבא הגנה לישראל בגיוס חיילי מילואים.[60]

נמל התעופה בן-גוריון פונה ממטוסים, והמרחב האווירי של ישראל נסגר לטיסות. צי המטוסים של ארקיע הועבר לקפריסין.[61] ביום הראשון למבצע יצא גם מטוס ראשי המדינה כנף ציון מישראל.[62]

אירועי הלחימה

מתקפת הפתע

בניין שהותקף בטהראן
נזק לבניין בטהראן

בליל 13 ביוני 2025, באזור 03:00 לפנות בוקר שעון ישראל, פתח חיל האוויר הישראלי בגל תקיפה רחב היקף נגד יעדים ברחבי איראן. התקיפות התמקדו במתקנים גרעיניים, בסיסים צבאיים ומערכי טילים אסטרטגיים. בין מוקדי התקיפה המרכזיים נמנו טהראן, נתנז ותבריז,[63] כאשר בנתנז נפגעו מתקני ההעשרה התת-קרקעיים ומתקנים ניסיוניים.[64] הותקפו גם אתרי גרעין באספהאן, בכרמאנשאה,[65] בפורדו,[66] בח'ונדאב, ובח'ורמאבאד.

במקביל למתקפות האוויריות, הפעיל המוסד את המתקפה החשאית שהכין. בתחילת התקיפה התמקמו צוותים מצומצמים עם כטב"מי נפץ שהוברחו לתוך איראן בסמוך לאתרי הגנה אווירית של איראן ובקרבת אתרי שיגור הטילים שלה. עם פתיחת המתקפה, הופעלו המערכות ושיגרו טילים לעבר מטרות שנקבעו מראש, תוך תיאום וביצוע סימולטני. בגל תקיפה נוסף, הופעלו אמצעי לחימה מוסווים מתוך כלי רכב שהוחדרו קודם לכן לשטח איראן. מערכות אלה שימשו לשיבוש ונטרול של מערכי ההגנה האווירית האיראנית, ובכך אפשרו חופש פעולה למטוסים תוקפים. לצד שני הצירים הראשונים, הופעל מערך רחפני תקיפה מתוך בסיס חשאי שהוקם סמוך לטהראן, ככל הנראה בידי סוכני המוסד.[67][68] הרחפנים שוגרו לעבר אתר השיגור אספג'אבאד, אחד המרכזים העיקריים של טילי קרקע-קרקע האיראניים המאיימים ישירות על ישראל.

במהלך חמשת גלי התקיפה הראשונים, שנמשכו עד לשעה 06:30 בבוקר וכללו שיגור של יותר מ־330 חימושים מכ־200 מטוסי קרב לעבר כ־100 יעדים שונים, נהרגו לפחות 78 בני אדם ו־329 נפצעו. נהרגו מדענים בכירים בתוכנית הגרעין האיראנית וצמרת הפיקוד של חיל האוויר והחלל של משמרות המהפכה האסלאמית[69]. אנשי צבא בכירים, כולל בכירים לשעבר במשמרות המהפכה האסלאמית, התעלמו מהנחיות להסתתר או לתפוס מחסה, מה שהביא להריגתם במכת הפתיחה של המבצע, במתקפות ממוקדות על מתקנים צבאיים, בעיקר בטהראן.[70] דווח כי במסגרת ההכנות למבצע ביצעה ישראל פעולה שגרמה לצמרת חיל האוויר של משמרות המהפכה להתכנס במפקדה המרכזית – ואז הפציצה אותה. דבר זה תרם לפגיעה משמעותית בצמרת הפיקוד.[71] ישנם מספר בכירים נוספים שהותקפו אך לא ברור אם אכן נהרגו, ביניהם שר ההגנה עזיז נסירזאדה, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי עלי שמח'אני, מפקד זרוע היבשה של משמרות המהפכה מוחמד פאכפור, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה אלירזה טנגסירי (אנ'), מפקד הבסיג' גולמרזה סולימאני, מפקד כוח קודס אסמאעיל קאאני ומפקד כוחות היבשה של צבא איראן (אנ') כיומרס חיידרי.[72] מבצע סיכול הצמרת הביטחונית כונה "חתונה אדומה"[73] (על שם החתונה האדומה בסדרת ספרי הפנטזיה שיר של אש ושל קרח) ואילו מבצע סיכול מדעני הגרעין הבכירים כונה "מבצע נרניה"[74] (בהשראתה של סדרת ספרי הפנטזיה דברי ימי נרניה).

תקיפות הדדיות

ערך מורחב – המתקפה האיראנית על ישראל (יוני 2025)
מבנה בבת ים שניזוקו מפגיעת טיל בליסטי
2 אבוקות בוערות לאחר שטיל איראני פגע במפעלים הפטרוכימיים במפרץ חיפה

בשעה 7:56 ביום הראשון למבצע "עם כלביא", פרסם דובר צה"ל שאיראן שיגרה לכיוון ישראל מעל מאה כטב"מים.[75] חיל האוויר הישראלי וחיל האוויר הירדני יצאו למבצע יירוט, ולאחר השעה 11:00 עידכן דובר צה"ל כי כלל הכטב"מים יורטו בהצלחה, ובפיקוד העורף עדכנו שכבר אין צורך לשהות בסמוך למרחבים מוגנים.[76] צה"ל המשיך ליירט כטב"מי תקיפה איראניים גם בצהרי אותו היום.[77] בהמשך היום נמשכו התקיפות הישראליות וכללו יעדים נוספים כגון בסיס חיל האוויר האיראני בתבריז שהושמד, הבסיס האווירי בהמדאן ומפעל לייצור טילים בליסטיים בשיראז.[65] בסיום גלי התקיפה הראשוניים, שוב הופצצו המתקנים הגרעיניים בתבריז ובנתנז, בניסיון להשלים את ניטרולם המלא.[77] בשעות הערב הכריזה איראן על מבצע "הבטחת אמת 3" ושיגרה לישראל לאורך הלילה טילים בליסטיים שרובם יורטו. בסביבות השעה 19:30 שיגרו החות'ים טיל לעבר ישראל. לא שוגרו מיירטים לעבר הטיל, והוא התפוצץ במרחב חברון. הסהר האדום הפלסטיני הודיע שהטיל נפל בכפר סעיר הסמוך לחברון, ושלושה ילדים נפצעו מרסיסים.[78]

ב-14 ביוני בשעה 1:00 תקפה ישראל באמצעות חיל האוויר שכונה בטהראן שבה שוכן ביתו של המנהיג העליון עלי ח'אמנאי ומתחם הנשיאות האיראנית.[79] חיל האוויר המשיך בתקיפה לאורך הלילה,[80] במקביל למטחים איראניים רבים ששוגרו באותה עת לישראל. מההתקפה נהרגו שלושה אזרחים ישראלים, נפצעו עשרות, ונגרם נזק רב לרכוש.[81][82][83] לפי צה"ל, איראן שיגרה לעבר ישראל כ-200 טילים בליסטיים בארבעה מטחים.[84] ה"ניו יורק טיימס" דיווח, כי המנהיג העליון עלי חמינאי הורה לשגר עד 1,000 טילים בליסטיים לעבר ישראל כדי להרוות את ההגנה האווירית של ישראל ולגרום לה "נזק מקסימלי". אולם, המתקפות של ישראל על בסיסי הטילים של האיראנים הקשו מאוד על יכולת התגובה האיראנית.[85] לאחר תקיפות חיל האוויר על אתרי השיגור והסוללות הניידות והנייחות באיראן, התקיימה בצה"ל הערכה כי מאות טילים התפוצצו על הקרקע או רגע לפני שיגור, ולמעשה נותרו לאיראנים פחות מ-2,000 טילים.[86]

שיגורי הטילים מאיראן אל עבר ישראל במסגרת "מבצע הבטחת האמת 3" האיראני נמשכו גם לאורך הלילה שבין 14 ל-15 ביוני. במהלך הלילה שוגרו כשני מטחים שונים: הראשון, שוגר לעבר חיפה, הקריות והגליל המערבי ובו נהרגו 4 אזרחים בפגיעה ישירה ביישוב טמרה. המטח השני שוגר בסביבות השעה 2:40 בלילה ובו נהרגו תשעה אזרחים בעקבות פגיעה ישירה בבניין בבת ים, נוסף על עשרות רבות שנפצעו.[87] זירת פגיעה נוספת הייתה ברחובות ובה נפצעו מספר אזרחים, בהם פצועים קשה. באותו זמן, במאמר ב"וול סטריט ג'ורנל" נכתב כי ישראל הצליחה תוך 48 שעות להשיג עליונות בשמי איראן, מה שרוסיה לא הצליחה לעשות באוקראינה כבר כשלוש וחצי שנים מאז פרוץ מלחמת רוסיה–אוקראינה. הדבר נעוץ באיכות האמל"ח, ברמת האימון הישראלית, ביכולות המודיעין והסייבר ובאפקט ההפתעה.[88]

במטח טילים מאיראן בלילה שבין 15 ל-16 ביוני נהרגו שמונה ישראלים: ארבעה בפתח תקווה, שלושה בבתי זיקוק לנפט בחיפה ואחד בבני ברק.[89] הפגיעה במתקן של בתי זיקוק לנפט הביאה להדממת כלל מתקני בית הזיקוק והחברות הבנות.[90] ב-16 ביוני הצהיר דובר צה"ל כי חיל האויר הישראלי השמיד יותר מ-120 משגרים, המהווים כשליש ממשגרי הטילים של איראן.[91] ישראל המשיכה להתקיף מטרות באיראן גם בימים הבאים.

המטחים המשיכו גם בלילה שבין ה-16 ל-17 ביוני ובו שוגרו מספר מטחים, והגדול מביניהם שוגר בשעה 8 בבוקר. בעקבות המטחים הללו נרשמה פגיעה ישירה בחניון אוטובוסים בהרצליה, מה שגרם להצתה של אחד מהם, ללא נפגעים.[92]

ב-18 ביוני פורסם בוול סטריט ג'ורנל כי טראמפ אישר את תוכניות התקיפה של ארצות הברית נגד איראן, אך המתין לראות אם טהרן תנטוש את תוכניתה הגרעינית.[93][94] פורסם גם כי איראן שיגרה לעבר ישראל כ-1000 כטב"מים, שאף לא אחד מהם פגע במטרה. בנוסף שיגרה איראן כ-400 טילים בליסטיים, שכ-20 מהם פגעו במבנים.[95] באותו יום נפרצה הטלוויזיה האיראנית ושודרו על המסך סרטונים מתקופת מחאת החיג'אב כשלוגו מבצע עם כלביא מופיע בחלקו בפינה העליונה של המרקע. הלוגו הופיע ללא כיתוב וללא דגל ישראל אלא דמות האריה בלבד, כסמל משטר השאה.[96][97]

ב-19 ביוני אמר טראמפ שיש סיכוי למו"מ והוא יקבל החלטה אם הם יצטרפו למלחמה תוך שבועיים.[98] לפי האטלנטיק, הצהרה זו היתה חלק ממהלך הטעיה.[99] באותו בוקר שוגרו לכיוון ישראל 25 טילים בנוסף למל"טים. המתקפה גרמה לארבע זירות נפילה וכ-50 פצועים עד כה בכל הזירות, 4 במצב קשה.[100] בית החולים סורוקה היה אחת הזירות שנפגעו.[101] ב-20 ביוני הצהיר דובר צה"ל שחיל האוויר הישראל השמיד מעל 200 משגרי טק"ק באיראן.[2]

ב-22 ביוני תקפו מטוסי קרב של חיל האוויר הישראלי טילי קרקע-קרקע ארוכי טווח מדגם ח'וראמשהאר שאוחסנו בבסיס הטילים האימאם חוסיין במרחב יזד, כ-2,200 ק"מ מישראל.[102]

ב-23 ביוני תקף צה"ל שישה שדות תעופה של צבא איראן במערב, במזרח ובמרכז המדינה. על פי הודעת דובר צה"ל, בתקיפות הושמדו 15 כלי טיס, בהם מטוסי קרב מדגם F-14 ו-F-5, מסוקי קרב מדגם AH-1, ומטוס תדלוק. התקיפות בוצעו באמצעות כלי טיס מאוישים מרחוק וגרמו לנזק למסלולי המראה, דירים תת-קרקעיים ולמערך התעופה הצבאי האיראני שפעל מהבסיסים שהותקפו.[103]

מבצע פטיש חצות

ערך מורחב – תקיפת ארצות הברית את מתקני הגרעין באיראן
הודעתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על המתקפה האמריקאית

ב-22 ביוני תקפו מטוסי קרב אמריקאים את שלושת מתקני הגרעין בפורדו, נתנז ואספהאן: מתקן פורדו להעשרה גרעינית הותקף על ידי 12 פצצות MOP, ואילו נתנז ואספהאן הותקפו על ידי 30 טילי טומהוק.[104][105]

בבוקר 22 ביוני שיגרה איראן כ-30 טילים בשני מטחים על ישראל, ושניים מהם פגעו בתל אביב ונס ציונה וגרמו לנזק כבד למבנים ופצועים. בחיפה נפל מיירט עקב תקלה טכנית. האיראנים טענו שבמטח הם שיגרו טיל בליסטי מתמרן מדגם ח'ייבר שכן.[106]

פעילות כוחות האופוזיציה באיראן במהלך המבצע

במהלך המבצע חיל האוויר הישראלי תקף והחליש את מנגנוני הדיכוי המרכזיים של המשטר, ובכך אפשר לכוחות אופוזיציה במדינה לפעול נגד המשטר.

ב-21 ביוני מתנגדי המשטר הציתו לפחות שבע מפקדות של הבסיג' בכפרים שונים ברחבי אירן, על מנת לפגוע בזרוע האזרחית-צבאית של משמרות המהפכה.[107]

אבדות ונזקים

איראן

אתרים שהותקפו

  מתקנים גרעיניים
  אתרים צבאיים
  מתקני נפט ודלק
  אתרים אחרים
רשימת אתרים שהותקפו
מטרה מידע על התקיפה תאריך
המתקן הגרעיני בנתנז מתקן העשרת אורניום רב-קומות ובו 1,700 צנטריפוגות מתקדמות מסוג IR-4 ו-IR-6 שיצרו אורניום מועשר לרמה של 60% – הושמד.[108][109][110] על פי הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) הושמד רק החלק העל-קרקעי ואין ראיה לנזק באולם התת-קרקעי, המכיל את החלקים העיקריים להעשרת אורניום.[111] מאוחר יותר הוסיפה שהיתה פגיעה גם באולמות התת קרקעיים המשמשים להעשרת אורניום.[112] 13 ביוני
חדרי חשמל ותשתיות אחרות ניזוקו או הושמדו.[108][109][110]
ציודי וחומרי מחקר גרעיני ניזוקו או הושמדו.[109][110]
נרשם נזק משמעותי למערכות ההגנה האווירית סביב המתקן.[113]
המתקן הגרעיני באספהאן מתקן ייצור אורניום מתכתי ניזוק או הושמד.[108]
מתקן המרת אורניום המשמש להמרת אורניום מועשר לייצור דלק גרעיני ניזוק.[108][113]
מתקן ייצור לוחיות דלק ניזוק.[113]
סבא"א פרסמה כי מבנה קריטי נוסף באתר ניזוק, ללא סיווג מדויק של המבנה.[113]
המתקן הגרעיני באראכ ניזוק כביכול בתקיפות ישראליות שבוצעו ב-12 ביוני,[109] אולם ב-14 ביוני דווח כי לא נראה נזק.[114]
מתקן פורדו להעשרה גרעינית אין מידע מדויק אודות רמת הנזק באתר,[108][115] ועל פי דיווחים רשמיים מאיראן נגרם לו נזק מוגבל בלבד.[116] הותקף בידי ארה"ב ב-22 ביוני 2025[117]
מטה משמרות המהפכה בטהראן נגרם נזק בהיקף לא ידוע.[118]
בסיס חיל האוויר הטקטי השני של חיל האוויר האיראני מבנים רבים הושמדו. בבסיס היו קודם התקיפה שלוש טייסות איראניות של מיג-29s ונורת'רופ F-5.[113][119][120][121]
נפערו מכתשים במסלול הטיסה ש"מנעו מכלי טיס להפריע לפעולה הישראלית".[113]
בסיס חיל האוויר האיראני בהמדאן האנגר המטוסים ניזוק כשבתוכו מטוס מקדונל דאגלס F-4 פנטום מהטייסת קרב הטקטית ה-31.[113]
המכ"ם בבסיס הושמד.[113]
בסיס הטילים הבליסטים באמנד (אנ') מספר מבנים המאחסנים טילים בליסטיים לטווח בינוני מסוג קדר-110 ניזוקו או הושמדו.[113]
אוגדת נבי אכרם ה-29 של זרוע היבשה מחסן אספקה (אנ') של האוגדה, הממוקם בפרובניציית כרמאנשאה, הושמד.[109][122]
בסיס ההגנה האווירית חזרת מסומה הבסיס הושמד, וקולונל של צבא איראן נהרג בתקיפות עליו.[108]
אתר המכ"ם סובשי הבסיס הושמד. קודם התקיפה שימש כמרכז פיקוד לכל מערכות ההגנה האווירית באיראן.[108][109][123]
בסיס פיראנשהר נרשם נזק לבסיס.[109]
בסיס חיל האוויר והחלל בכרמאנשאה מחסן תת-קרקעי של טילים בליסטים מסוג קיאם 1 (אנ') ופאתח 110 – הושמד.[108][109][119][124][125] התקיפות מוטטו את הכניסות למתקנים ואת פתחי הממגורות.[113] ב-14 ביוני אישרו במכון לחקר המלחמה כי ישראל תקפה את המתקן העל-קרקעי אך דיווחו כי "לא ברור אם ישראל הזיקה למתקן התת-קרקעי" .[113]
בסיס אספאג'אבאד של טילים בליסטים בטהראן המוסד תקף את הבסיס באמצעות שימוש בכטב"מים ששוגרו מתוך שטח איראן עצמה.[109][126][127]
אתרי שיגור טילים בתבריז אתרי שיגור הטילים הושמדו.[109][119][128]
בסיס חיל הים באבאדאן הבסיס ניזוק או הושמד.[119]
חטיבה 216 של זרוע היבשה מחסן אספקה של החטיבה, הנמצא בסמוך לזנג'אן, הושמד.[119]
בסיס משמרות המהפכה בסרדשט (אנ') הבסיס חסר הסיווג הותקף.[109][129]
בסיס הטילים הבליסטים בבידקנה (אנ') הבסיס ניזוק. ככל הנראה אוחסנו בו לפני התקיפה מערכות הנעה נוזלית לטילים בליסטים לטווח בינוני.[113][130]
בסיס הטילים בח'ומיין הבסיס הושמד. לפני התקיפה הוא היה בסיס תעבורה ולוגיסטיקה של טילים בליסטים.[113]
בסיס מכ"ם קדיר (אנ') בקודס מכ"ם קדיר (אנ') שהופעל על ידי משמרות המהפכה עבור מערב טהראן ניזוק.[113]
שדה הגז דרום פארס הותקפו מתקני עיבוד גז טבעי בשדה הגז, מה שיצר פיצוצי משנה ושריפות.[113]
בניין מגורים בכיכר נובוניאד בניין בן 14 קומות הושמד וקרס לאחר תקיפה ישראלית. הניו יורק טיימס דיווח שחלק מהבניין נקרע לשניים, ודירות נקרעו באמצען. רשות השידור האיראנית, הנשלטת על ידי משמרות המהפכה, דיווחה על הרוגים ופצועים.[131]
מפעל של פרדה מוטורס (אנ') מפעל של חברת הרכב האיראנית בבורוג'רד ניזוק קשות. המכון לחקר המלחמה דיווח ב-14 ביוני כי לא ברור אם לפרדה מוטורס היו קשרים כלשהם לגופים צבאיים באיראן או שפעלה תחת ניהולם של ארגונים צבאיים-תעשייתיים.[113]
מגדל בצפון טהראן מגדל של חברת ONE HOLDING ניזוק בתקיפות.[109][132]
בניין בקסר שירין (אנ') הבניין הושמד.[109]
מטה משרד ההגנה נרשם נזק. על פי חיל האוויר הישראלי, משרד ההגנה הוא האחראי לפרויקט הגרעין האיראני.[133][134][135] 14 ביוני
ארגון חדשנות ומחקר הגנתיים (אנ') נרשם נזק למטה הארגון, המהווה מקבילה איראנית ל-DARPA האמריקני.[133][135]
בית זיקוק פאג'ר א-ג'אם בית הזיקוק, שנמצא בפרובינציית בושהר, הותקף ובעקבות כך דלקה בו שריפה.[113]
שיראז תעשיות אלקטרוניות (אנ') נרשם נזק למבנה החברה בשיראז.[133][136]
מפעל התחמושת באספהאן המפעל, שייצר כטב"מים מתאבדים וטילים בליסטים, הושמד.[133] 15 ביוני
מטה משרד החוץ ספריית מטה משרד החוץ האיראני הותקפה, נגרם לה נזק, ופרצה בה שריפה.[137][138]
מטה משרד המשפטים מטה המשרד, הנמצא בטהראן, הותקף, נגרם לו נזק, וכל החלונות שבו נשברו.[137]
מטה משרד המודיעין מטה המשרד הותקף ונגרם לו נזק.[137]
מטה כוח אכיפת החוק מטה המשרד הותקף ונגרם לו נזק.[137]
בסיס חיל האוויר הטקטי הראשון הבסיס, השוכן בתוך נמל התעופה הבין-לאומי מהראבאד האזרחי ושייך לחיל האוויר האיראני, הותקף בטילים על ידי ישראל, שגרמו בו לנזק ולשריפה בהאנגר המטוסים.[137][138]
נמל התעופה אסדאבאד מספר טילי חאג' קאסם הושמדו בקני השיגור שלהם, נוסף על אחד ממסלולי ההמראה בנמל התעופה.[133]
בסיס חיל האוויר הטקטי ה-14 מטוס תדלוק בחלק הצבאי של נמל התעופה, המשרת את חיל האוויר האיראני, הושמד על הקרקע, וגרם להתפוצצויות משנה ולשריפות.

בסיס זה מרוחק כ-2,300 קילומטרים משטח ישראל ונמצא סמוך למשהד, בפינה הצפון-מזרחית של איראן, מה שהופך את תקיפתו לתקיפה המרוחקת ביותר במבצע כולו.[137][138]

מחסני משמרות המהפכה בכרמאנשאה ישראל תקפה שני מחסנים בעיר כרמאנשאה, וגרמה לשריפות בהם.[137]
מאגר דלק שהראן (אנ') תקיפת ישראל את המאגר גרמה לשריפה.[139] דווח כי האתר הכיל לפני התקיפה אספקת דלק לטהראן הסמוכה שאמורה להספיק לה לשלושה ימים.[133]
בית זיקוק לנפט שהאר ריי ישראל תקפה את האתר, הסמוך גם הוא לטהראן, ומהווה את אחד מבתי הזיקוק לנפט הגדולים באיראן.[133]
בניין רשות השידור האיראנית בטהראן הבניין הופצץ בשידור חי. מגישת החדשות, סחר אימאמי, נאלצה להפסיק את השידור בשל פיצוץ עז שהרעיד את האולפן.[140] 16 ביוני
מפעלי טילים בשהרוד מפעל לייצור מנועי טילים ומערבלים פלנטריים בשאהרוד.[141] 22 ביוני
בסיס הטילים האימאם חוסיין ביזד חיל האוויר הישראלי תקף טילי ח'וראמשהר שאוחסנו בבסיס, במרחק 2,200 ק"מ מישראל.[102] 22 ביוני

כלים שהושמדו

סיכולים ממוקדים

הכוחות המזוינים של איראן משמרות המהפכה האסלאמית תוכנית הגרעין
שם תפקיד תאריך שם תפקיד תאריך שם תפקיד תאריך
מוחמד באקרי ראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים 13 ביוני חוסיין סלאמי מפקד משמרות המהפכה האסלאמית 13 ביוני פריידון עבאסי-דוואני ראש הארגון לאנרגיה אטומית של איראן 13 ביוני
ע'ולאם עלי רשיד מפקד מטה המלחמה 13 ביוני אמיר עלי חאג'יזאדה מפקד חיל האוויר והחלל 13 ביוני מוחמד מהדי טהראנצ'י נשיא אוניברסיטת אזאד האסלאמית וראש פרויקט אמאד[146] 13 ביוני
מהדי רבאני סגן מפקד מטה המבצעים של הכוחות המזוינים[147] 13 ביוני דאוד ש'יחיאן (פר') מפקד פיקוד ההגנה האווירית של חיל האוויר והחלל[148] 13 ביוני עבדול-חמיד מינושהר (אנ') ראש הפקולטה להנדסה גרעינית באוניברסיטת בהשתי[149] 13 ביוני
ע'לאם-א מרחאב (אנ') מפקד מערך המודיעין של הכוחות המזוינים[150] 13 ביוני טאהר-פ׳ור מפקד מפקדת הכטב"מים בחיל האוויר והחלל[148] 13 ביוני סעיד ברג'י (אנ')[151] מהנדס חומרים 13 ביוני
עלי שאדמאני מפקד (למשך 3 ימים) של מטה המלחמה[152] 16 ביוני מחמד באקרי מפקד מערך טילי הקרקע-קרקע[150] 13 ביוני מנצור עסגרי פיזיקאי 13 ביוני
חוסרו חוסני סגן מפקד המודיעין בחיל האוויר והחלל 14 ביוני אמיר חסין פקהי (פר') פיזיקאי 13 ביוני
מחסן באקרי מפקד מערך המודיעין של כוח קודס 15 ביוני אכבר מטלבי-זאדה (פר') מהנדס כימיה 13 ביוני
אבו אל פאצ'ל ניכוא׳י סגן מפקד מערך המודיעין של כוח קודס 15 ביוני אסאר טבטאבאבי קומאסה פיזיקאי 20 ביוני
פ'ור ג'ודכי מפקד מפקדת הכטב"מים בחיל האוויר של משמרות המהפכה לאחר מותו של טאהר-פ׳ור 21 ביוני
בהנאם שהריארי מפקד יחידת ההברחות (יחידה 190) של כוח קודס 21 ביוני
סעיד איזאדי מפקד הדיוויזיה הפלסטינית של כוח קודס[153] 21 ביוני
 
כוח אכיפת החוק של איראןכוח אכיפת החוק של איראן כוח אכיפת החוק כתאיב סייד א-שוהדא וחזבאללהחזבאללה חזבאללה
שם תפקיד תאריך שם תפקיד תאריך
אחמד-רזא רדן (אנ') מפקד משטרת איראן והמפקד של פיקוד אכיפת החוק של איראן 15 ביוני אבו עלי ח'ליל[154] שומר ראשו לשעבר של חסן נסראללה 21 ביוני
חבּיבּ-אללה אכבריאן מפקד משטרת הביטחון הציבורי באסדאבאד 15 ביוני מיידר אל-מוסוואי[154] בכיר בכתאיב סייד א-שוהדא 21 ביוני
חוסיין סיפי קצין במשטרת איראן בעיר אסדאבאד 15 ביוני

ישראל

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מקור:[155]

תאריך מספר מטחים מספר טילים מספר פגיעות מיקום הרוגים
13 ביוני 2 100 2 תל אביב, רמת גן 1
14 ביוני 4 120 3 טמרה, ראשון לציון, תל אביב 6
15 ביוני 3 65 5 חיפה, זבדיאל, בת ים, רחובות (מכון ויצמן), רמת גן 9
16 ביוני 2 43 4 בתי הזיקוק בחיפה, תל אביב, בני ברק, פתח תקווה 8
17 ביוני 7 39 2 הרצליה, רמת השרון 0
18 ביוני 3 16 1 פתח תקווה 0
19 ביוני 3 49 6 באר שבע, יפו, רמת גן, חולון, אזור, סביון, כרמיאל 1[156]
20 ביוני 2 26 4 חיפה, באר שבע (בית החולים סורוקה), שפרעם 0
21 ביוני 1 5 0 - 0
22 ביוני 2 35 4 חיפה, תל אביב, נס ציונה 0
סה"כ 29 498 31 - 24

אמצעי לחימה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

צה"ל תקף באיראן באמצעות מטוסי קרב מכל הדגמים: F-35I אדיר, F-15I רעם, F-15A/B/C/D בז, F-16I סופה ו-F-16D ברק 2020. אחרי השמדת רוב מערך ההגנה האווירית האיראני השתמש צה"ל בכלי טיס בלתי מאוישים רבים לתצפית, מודיעין צבאי, תקיפת מטרות וציד משגרי טילי קרקע-קרקע.[157][2]

ערב המלחמה לאיראן היו בין 2,000 ל-2,500 טילי קרקע-קרקע וכ-400 משגרים. הכוחות האיראניים עשו שימוש בעיקר בטילי קרקע-קרקע כבדים מדגמים שונים, כאשר העיקריים שבהם הם העימאד (לו טווח של עד 2,500 ק"מ) והשיהאב 3, שלו טווח קצר יותר (1,500–1,900 ק"מ). טילים אלו נושאים ראש קרב של 500–1,000 ק"ג חנ"מ.[דרוש מקור] דווח שנעשה גם שימוש בטילים החמושים בפצצות מצרר.[158]

איראן גם שיגרה בין 480 ל-1,000 כלי טיס בלתי מאוישים מתאבדים לעבר ישראל. רבים מהם מדגם שאהד 136[159] ושאהד 129[160]. כמעט כולם יורטו בטרם חדרו לשטח הארץ, כאשר חיל האוויר הישראלי וחיל הים הישראלי יירטו למעלה מ-480 כטב"מים[161] באמצעים שונים, כולל מסוקי קרב[162], מטוסי קרב[163][164], כיפת ברזל וברק MX.[165]

במסגרת תקיפת ארצות הברית את מתקני הגרעין באיראן, נעשה שימוש במטוסי B-2 ספיריט שהטילו פצצות חודרות בונקרים מדגם GBU-57 על אתרי גרעין תת-קרקעיים. בנוסף שוגרו כ-30 טילי שיוט מסוג BGM-109 טומהוק מצוללות.[166]

כלי טיס של חיל האוויר הישראלי:

תמונה שם סוג הערות
F-15 בז משופר מטוס קרב לעליונות אווירית בשימוש הטייסות: 106, 133
F-15I רעם מטוס קרב רב-משימתי שיכול לשמש גם לתקיפה אווירית וכן יירוט אווירי בשימוש טייסת 69
F-16I סופה מטוס קרב רב-משימתי מדור 4.5 בשימוש הטייסות: 107, 119, 201, 253,
F-16C/D מטוס קרב-רב משימתי מדור 4.5 בשימוש הטייסות: 101, 105, 109[167]
F-35I אדיר מטוס קרב רב-משימתי חמקן מדור 5 בשימוש הטייסות: 116, 117, 140
נחשון מטוסי לוחמה אלקטרונית, מודיעין אותות ובקרה אווירית בשימוש הטייסת 122
בואינג 707 "שקנאי"[168] מטוס תדלוק אווירי בשימוש הטייסת 120
C-130J "שמשון" תדלוק אווירי ותובלה בשימוש הטייסת 103
C-130 "קרנף" תדלוק אווירי ותובלה בשימוש הטייסת 131
AH-64 אפאצ'י (Ai/D) מסוק קרב, משמש ליירוט כלי טיס בלתי מאוישים בשימוש הטייסות: 113, 190
איתן (הרון TP) כלי טיס בלתי מאויש מסוג HALE (רום גבוה, שהייה ממושכת)
הרמס 900 "כוכב" כלי טיס בלתי מאויש רב-משימתי לתצפית, איסוף מודיעין צבאי ותקיפה

מערך ההגנה האווירית (בסיוע חיל הים הישראלי):

תמונה שם סוג טווח
כיפת ברזל מערכת הגנה אווירית לטווח קצר עד בינוני, כולל נגד רקטות וכטב"מים 4–120 ק"מ
כיפת מגן גרסה ימית של מערכת כיפת ברזל. מערכת הגנה אווירית לטווח קצר עד בינוני, כולל נגד רקטות וכטב"מים המותקנת על גבי ספינות סער 6 ומופעלת על ידי חיל הים 4–120 ק"מ
ברק MX מערכת הגנה אווירית מודולרית לים וליבשה, מותקנת גם על ספינות סער 6. מופעל בידי חיל הים ומערך ההגנה האווירית. 15–150 ק"מ
קלע דוד מערכת הגנה אווירית לטווח בינוני עד ארוך, כולל כגיבוי נגד טילים בליסטיים 70–300 ק"מ
חץ 2 טיל נגד טילים לטווח ארוך שמיועד גם נגד טילים בליסטיים 70–1,500 ק"מ[169]
חץ 3 טיל נגד טילים שמיועד נגד טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספירה כולל טילים בליסטיים בין-יבשתיים וטילים גרעיניים 2,400–3,000 ק"מ[169]

חימושים איראניים:

תמונה שם סוג טווח
שאהד 136 כטב"ם מסוג חימוש משוטט 2,200 ק"מ
שאהד 238 כטב"ם מסוג חימוש משוטט 1,000 ק"מ[170]
פאווה טיל שיוט 1,650 ק"מ
ח'ייבר שכן[169] טיל בליסטי 1,450 ק"מ
שיהאב-3 טיל בליסטי 1,350–1,800 ק"מ
עימאד טיל בליסטי 1,700–2,500 ק"מ
חורמשהר טיל בליסטי 2,000 ק"מ
סג'יל טיל בליסטי 2,000–2,500 ק"מ
חאג' קאסם טיל בליסטי 1,400 ק"מ
פתאח-1 טיל היפר-סוני 1,400 ק"מ
קדר 110 טיל בליסטי 1,650–1,950 ק"מ

כלי טיס של חיל האוויר האיראני:

תמונה שם סוג כמות (לפני המבצע)
F-14 טומקט מטוס קרב 79
מיג-29 מטוס קרב 75
F-4 פאנטום מטוס קרב 65
נורת'רופ F-5 מטוס קרב 60
סוחוי Su-24 מטוס תקיפה 30
מיראז' F1 מטוס קרב 24

כלי טיס של חיל האוויר האמריקאי:

תמונה שם סוג כמות במבצע
B-2 ספיריט מפציץ אסטרטגי חמקן 7

חימושים אמריקאים:

תמונה שם סוג כמות במבצע
MOP (GBU-57A/B) פצצה חודרת בונקרים 14
BGM-109 טומהוק טיל שיוט 30

מערך ההגנה האווירית האמריקאי:

תמונה שם סוג הערות
THAAD הגנה אווירית נגד טילים בליסטיים 2 סוללות נפרשו בישראל
MIM-104 פטריוט הגנה אווירית לשימוש כללי מספר סוללות פרושות בבסיסי ארה"ב במזרח התיכון
כיפת ברזל הגנה אווירית מפני טילים ורקטות בטווח הקצר והבינוני
SM-3 טילי ים–אוויר נגד טילים בליסטיים או מטרות לווין במסלול נמוך. מופעל בידי ספינות הצי האמריקאי

תגובות

כוחות הביטחון עוסקים בפינוי בזירת פגיעת טיל. בת ים, 15 ביוני. צילום: יואב קרן
  • ישראלישראל ישראל – ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר כי מטרת המבצע היא לפגוע בתשתיות הגרעין של איראן, במפעלי הטילים הבליסטיים וביכולותיה הצבאיות. הרמטכ"ל אייל זמיר אמר כי "הגיעה נקודת האל-חזור,[171] ואין לישראל אפשרות להמתין למועד אחר לפעולה". לדבריו, "ההיסטוריה לימדה כי מול איומים קיומיים אין להרכין ראש – ועל כן ישראל תילחם למען קיומה". המפלגות הציוניות באופוזיציה הישראלית ברכו על המבצע. יושב ראש האופוזיציה יאיר לפיד פרסם: "מברך את כוחות הביטחון ומחזק אותם על פעולתם הלילה לשמירה על ביטחון אזרחי ישראל. עם ישראל חי". גם חבר הכנסת בני גנץ ציין בפתיחת המבצע כי "מדינת ישראל יצאה הלילה למהלך אסטרטגי מהמעלה הראשונה. בשעה היסטורית זו כולנו מאוחדים מאחורי מערכת הביטחון ואני מבקש לחזק גם את הדרג המדיני על קבלת ההחלטה לצאת למבצע 'עם כלביא'." [172] המפלגות הלא-ציוניות - בל"ד, חד"ש ותע"ל התנגדו לפעולה - סיעת חד"ש-תע"ל הגישה הצעת אי אמון בממשלה, וחבר הכנסת איימן עודה נאם ואמר כי "הממשלה הזו יודעת רק דרך אחת – להוביל אותנו למלחמה... רק הסכמים מצילים חיים."[173]
  • איראןאיראן איראן – המנהיג העליון של איראן עלי ח'אמנאי פרסם הצהרה בעקבות המבצע בה כינה את התקיפות "פשע" ואיים כי "המשטר הציוני הכין לעצמו גורל מר וכואב"[174]. נשיא איראן מסעוד פזשכיאן אמר כי ארצו לא ביקשה את המלחמה וכי היא אינה זו שפתחה בה. לדבריו, לאיראן אין שום כוונה לפתח נשק גרעיני[175]. דובר הכוחות המזוינים של איראן נשבע לנקום בישראל על התקיפה[176]. שר החוץ האיראני טען כי לאיראן עומדת זכות חוקית ולגיטימית להגיב לתקיפות הישראליות על פי מגילת האומות המאוחדות, ואמר כי גם ארצות הברית תישא בהשלכות של "ההרפתקה המסוכנת של המשטר הציוני"[177]. תגובות עוינות דומות נשמעו גם משאר חלקי משטר האייתוללות.
  • חמאסחמאס חמאס – הארגון גינה את המתקפה וכינה אותה "תוקפנות אלימה המהווה הפרה בוטה של נורמות ומוסכמות בין־לאומיות", והוסיף כי היא "משקפת את התעקשות ממשלת נתניהו הקיצונית לגרור את האזור לעימותים פתוחים", כלשונו. חמאס קרא ל"עמידה מאוחדת על מנת להרתיע" את מדינת ישראל ו"לשים קץ לפשעיה"[178].
  • חזבאללהחזבאללה חזבאללה – הארגון גינה את התקיפות אך גורמים בו אמרו לרויטרס שהוא אינו מתכוון לתקוף את ישראל בתגובה להן.[179]
  • חות'יםחות'ים חות'ים – הארגון גינה את התקיפות ואמר שהוא "תומך בזכותה של איראן להגן על עצמה".[180]
  • ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית – נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אמר בתגובה למבצע כי הוא נתן לאיראן הזדמנות לעשות הסכם, וכעת כולם מתים. כמו כן, הוא קרא לאיראן להגיע מיידית להסכם, כי המתקפות הבאות יהיו אכזריות יותר.[181][182] ב-16 ביוני פרסם הנשיא הודעה כי על כל תושבי טהראן להתפנות מהעיר.[183] ולמחרת אמר כי הוא "דורש כניעה ללא תנאי" מהמשטר האיראני.[184] לינדזי גרהאם, יו"ר ועדת התקציב של הסנאט, אמר בעקבות תחילת המבצע, כי "המלחמה של ישראל היא מלחמה שלנו. לחזבאללה, חמאס ואיראן יש דם אמריקני על הידיים. איראן היא אויב האנושות. לכן האינטרס שלנו הוא שישראל תצליח"[185]. מזכיר המדינה של ארצות הברית מרקו רוביו אמר כי ישראל פעלה עצמאית, ושארצות הברית לא מעורבת בתקיפות ולא מסייעת בהן. הוא גם טען כי ישראל הודיעה לארצות הברית על התקיפות קודם תחילתן[186]. הסנאטור האמריקאי הבכיר טד קרוז הביע דאגה עמוקה, מפני האפשרות שהמשטר האיראני יצליח לפתח נשק גרעיני, והדגיש כי מדובר באיום אסטרטגי על ביטחון המערב. "אם לאיראן יהיה נשק גרעיני, אני חושב שהסיכויים גבוהים באופן בלתי נסבל, שנגלה על כך באמצעות פטריות מעל ניו יורק, לוס אנג'לס – או תל אביב".[187]
  • גרמניהגרמניה גרמניה – קנצלר גרמניה פרידריך מרץ אמר כי: "לישראל קיימת הזכות להגן על קיומה ועל ביטחון אזרחיה"[188]. בנוסף, בריאיון לערוץ השידור הציבורי הגרמני ZDF, תקף מרץ בחריפות את משטר האייתוללות: "המשטר הביא מוות והרס לעולם - עם פיגועים, עם רצח והריגה, עם חיזבאללה, עם חמאס", הוא הוסיף כי "ישראל עושה את העבודה המלוכלכת עבור כולנו, והיא לא יכולה לעשות זאת לבד. ה-7.10 לא היה קורה אם לא איראן. אני יכול רק לומר שיש לי את הכבוד הגדול ביותר לעובדה שלצבא הישראלי ולממשלת ישראל היה האומץ לעשות זאת".[189]
  • קנדהקנדה קנדה – ראש ממשלת קנדה מארק קרני קרא לאחר התקיפה הראשונית לישראל ולאיראן לנהוג באיפוק מרבי ולפנות לפתרון דיפלומטי, תוך שהוא מגנה את מתקפת הטילים האיראנית על ישראל ומביע תמיכה בזכותה של ישראל להגנה עצמית.
  • צרפתצרפת צרפת – נשיא צרפת עמנואל מקרון הודיע ביום שישי כי צרפת תגן על ישראל במקרה שתותקף על ידי איראן. עם זאת, הבהיר כי צרפת לא תשתתף במתקפה יזומה, אלא תפעל רק באופן הגנתי, בהתאם ליכולותיה ולנוכחותה באזור. מקרון הדגיש את הצורך בפתרון דיפלומטי למשבר שנוצר לאחר תקיפות ישראל על אתרים באיראן, וקרא לכל הצדדים להפעיל איפוק מרבי כדי למנוע הסלמה אזורית רחבה[190].
  • בריטניהבריטניה בריטניה – ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר, קרא לשני הצדדים להרגיע את המצב באופן מידי. לאחר מכן בשיחה עם ראש ממשלת ישראל הדגיש סטארמר כי "לישראל יש זכות להגנה עצמית" אך גם כי הסכסוך זקוק לפתרון דיפלומטי[191]. מנגד, ראש האופוזיציה הבריטית קמי בדנוק, אמרה בוועידת השמרנים כי היא בעד התקיפה הישראלית. "לא צריך להתבלבל באיזה צד אנחנו" אמרה "אסור שאיראן תשיג נשק גרעיני. בואו נהיה ברורים מאוד, אם איראן תשיג נשק גרעיני זה יהיה הרסני"[191].
  • רוסיהרוסיה רוסיה – נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ניהל שיחות עם הנשיא האיראני ועם ראש ממשלת ישראל, הוא גינה את ההתקפות הישראליות והציע לתווך בין שתי המדינות. בדיון במועצת הביטחון השגריר הרוסי באו"ם וסילי נבנזיה גינה בחריפות את ישראל ואמר "אנחנו מגנים בחריפות את הפעולה הזו של ירושלים המערבית; מדובר בהרפתקה צבאית שמובילה את האזור לשפת תהום של מלחמה כוללת; מטרת הפעולה הישראלית היא לסכל מאמצים דיפלומטיים שנמצאים בעיצומם. העולם כולו ציפה בכיליון עיניים לסבב שיחות עקיף נוסף בין איראן לארצות הברית, וישראל בחרה להקדים ולתקוף – ובכך הביעה זלזול מוחלט בהסכמות הבינלאומיות"[192].
  • הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין – בדיון במועצת הביטחון של האו"ם גינה השגריר הסיני את ישראל ואמר כי מדינתו "קוראת לה להפסיק לאלתר כל הרפתקה צבאית ולהימנע מהסלמה נוספת"[192].
  • ערב הסעודיתערב הסעודית ערב הסעודית – סעודיה פרסמה גינוי נגד ישראל על המתקפה. לפי הודעת משרד החוץ של הממלכה, סעודיה "מביעה גינוי נחרץ של התוקפנות הישראלית הבוטה נגד הרפובליקה האסלאמית האחות של איראן, אשר פוגעת בריבונותה וביטחונה ומהוות הפרה ברורה של החוקים והנורמות הבינלאומיות"[193].
  • האומות המאוחדותהאומות המאוחדות האומות המאוחדות – מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש קרא לשני הצדדים לגלות איפוק מרבי.[194] לאחר המתקפה האמריקאית ב-22 ביולי אמר כי הוא "מודאג עמוקות" מהשימוש בכוח של ארה"ב נגד איראן.[195]
  • הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומיתהסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית – הסוכנות הודיעה כי היא מנטרת את המצב.[196] יושב ראש הסוכנות רפאל גרוסי הצהיר בפני מועצת הביטחון של האו"ם: "אני ציינתי שוב ושוב שאסור להתקיף מתקנים גרעיניים, ללא קשר להקשר או לנסיבות, מכיוון שזה עלול להזיק גם לאנשים וגם לסביבה". הוא גם הזהיר מפני "פליטות רדיואקטיביות בעלות השלכות חמורות בתוך ומחוץ לגבולות המדינה שהותקפה".[197] בנוסף, התכנסה מועצת הנגידים של הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית בווינה ביומו הראשון של המבצע לבקשת איראן, שאינה חברה במועצה, אך נתמכה בבקשתה על ידי ונצואלה, רוסיה והרפובליקה העממית של סין.[198]
  • האיחוד האירופיהאיחוד האירופי האיחוד האירופי – הנציגה העליונה של האיחוד לענייני חוץ ומדיניות ביטחון קאיה קאלאס אמרה כי היא מוכנה לתמוך בשלום ובסיום פעולות האיבה, וש"דיפלומטיה נשארת הנתיב הטוב ביותר קדימה". ביום התקיפה היא שוחחה עם שר החוץ הישראלי גדעון סער, ולשכתה שוחחה עם משרד החוץ של איראן.[199]
  • נאט"ונאט"ו נאט"ו – הארגון טען שהכרחי עבור בעלות בריתה של ישראל לסייע בהרגעת המצב.[199]
  • מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץמועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ – המועצה גינתה את התקיפה וכינתה אותה "איום על השלום".[200]
  • הארגון לשיתוף פעולה אסלאמיהארגון לשיתוף פעולה אסלאמי הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי – הארגון גינה בחריפות את התקיפה הישראלית, וכינה אותה "הפרה בוטה" של הריבונות האיראנית ושל החוק הבין-לאומי. הוא קרא לאומות המאוחדות ולקהילה הבין-לאומית לפעול בהחלטיות על מנת לעצור את מה שהוא רואה כתוקפנות ישראלית.[201]
  • האיחוד האפריקאיהאיחוד האפריקאי האיחוד האפריקאי – האיחוד קרא להפסקת ההתקפות והזהיר מפני איום על השלום העולמי.[202]

ראו גם

עיינו גם בפורטלים:
פורטל צה"ל
פורטל ישראל
פורטל איראן
פורטל לוחמה אווירית

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מבצע עם כלביא בוויקישיתוף

כתבות

הערות שוליים

  1. ↑ אתר למנויים בלבד רויטרס, מקור בצה"ל לרויטרס: השמדנו שני שלישים מהמשגרים של איראן, נותרו להם יותר ממאה, באתר הארץ, 19 ביוני 2025
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 מערכת את"צ, חה"א הוציא משימוש יותר מ-200 משגרי טילי קרקע-קרקע, באתר צה"ל, 21 ביוני 2025.
  3. ↑ אזעקות בבאר שבע וים המלח: טיל ששוגר מתימן יורט, באתר "סרוגים", 16 ביוני 2025
  4. ↑ ※ יואב זיתון, פיקוד העורף: 24 נהרגו מתחילת המלחמה - רובם לא שהו במרחב מוגן, באתר ynet, 16 ביוני 2025
  5. ↑ יואב זיתון, פיקוד העורף: 24 נהרגו מתחילת המלחמה - רובם לא שהו במרחב מוגן, באתר ynet, 16 ביוני 2025.
  6. ↑ ynet, כתבי (2025-06-13). "2 הרוגים מפגיעה ישירה בראשון לציון; חודשו התקיפות באיראן". Ynet. נבדק ב-2025-06-14.
  7. ↑ 13 הרוגים מפגיעות טילים מאז תחילת המבצע, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 15 ביוני 2025.
  8. ↑ ※ AP, איראן: 639 נהרגו בתקיפות הישראליות, יותר מ-1,300 נפצעו, באתר ynet, 19 ביוני 2025
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 דיווח: מניין ההרוגים באיראן מתחילת המערכה - לפחות 585, באתר ynet, 18 ביוני 2025
  10. ^ 10.0 10.1 עוזי ברוך, ישראל יצאה למתקפת מנע באיראן, שר הביטחון הכריז על מצב מיוחד, באתר ערוץ 7, 13 ביוני 2025
  11. ↑ ישראל תוקפת באיראן במטרה לפגוע בפרויקט הגרעין, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 13 ביוני 2025
  12. ↑ ישראל תוקפת באיראן, הוכרז מצב מיוחד בעורף: "צפויה מתקפת טילים וכטב"מים", באתר כלכליסט, 13 ביוני 2025
  13. ↑ Bahar Makooi, ‘It's the civilians who will pay the price’: Iranians prepare for the worst after Israeli strikes, France 24, ‏14 ביוני 2025
  14. ↑ Baran Abbasi, In Iran, grief for civilian casualties but little pity for commanders, BBC, ‏13 ביוני 2025
    Trump pushes for Israel-Iran deal as 20 killed at Gaza aid site באתר סוכנות הידיעות רויטרס
  15. ↑ שגיאת בהערת שוליים: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם ויינט-ארהב
  16. ↑ נתניהו: "אירן גרעינית - איום ישיר וכבד", באתר ‏מאקו‏‏, ‏31 באוקטובר 2011‏
  17. ↑ כוננות שיא במזרח התיכון: האם ישראל בדרך לתקיפה באיראן?, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 03:22)
  18. ↑ וואלה תרבות‏, דרוקר הימר אתמול שלא נתקוף באיראן, ברשת צוחקים: "חלק ממבצע ההונאה", באתר וואלה!‏, 13 ביוני 2025
  19. ^ 19.0 19.1 19.2 איתי אילנאי, שינוי נועז בדקה ה-90, והפרט שיצית ויכוח גדול: התקיפה באיראן, גילויים חדשים, באתר ישראל היום, ‏19 ביוני 2025
  20. ↑ עמית ולדמן - ישן 4, ‏"נשבש את תוכנית המשטר האירני", באתר ‏מאקו‏‏, ‏26 במרץ 2019‏
  21. ↑ המשבר היזום: כך מתכננות ארה"ב וישראל ללחוץ על איראן, באתר ynet, 10 ביולי 2020
  22. ↑ הידיעות, סוכנויות (2020-11-11). "איראן והפרות ההסכם: צנטריפוגות חדישות ופי 12 אורניום". Ynet. נבדק ב-2025-06-15.
  23. ↑ אלמס, דין שמואל (2024-09-06). "איראן מגבירה את קצב ההפקה, לא רק של אורניום. מי יעצור אותה?". Globes. נבדק ב-2025-06-15.
  24. ↑ מה המרחק של איראן מפצצה גרעינית?, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
  25. ↑ סבא"א: אירן הפרה את הסכם הגרעין והעשירה אורניום מעבר לרמה המותרת, באתר ‏מאקו‏‏, ‏11 בנובמבר 2020‏
  26. ↑ הפרותיה של איראן בתחום הגרעין: JCPOA ומעבר, באתר www.inss.org.il
  27. ↑ ישראל החלה להיערך לתקיפה באיראן, למקרה שתפרוץ לעבר הגרעין | הסיפור המלא, באתר ynet, 15 ביולי 2021
  28. ↑ סלאמה, דניאל; אייכנר, איתמר (2021-04-16). "איראן: הצלחנו להעשיר אורניום לרמה של 60%". Ynet. נבדק ב-2025-06-16.
  29. ↑ רויטרס. "ארה"ב: היתה התקדמות משמעותית בשיחות הגרעין עם איראן, אנו קרובים להסכם". Haaretz הארץ. נבדק ב-2025-06-16.
  30. ↑ תוכנית הגרעין של איראן: בין אזהרות סבא״א למהלכים לגיבוש הסכם, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
  31. ↑ Dov Lieber and Andrew Dowell, How Israel’s Mossad Smuggled Drone Parts to Attack Iran From Within, WSJ (באנגלית אמריקאית)
  32. ↑ Dov Lieber and Andrew Dowell, How Israel’s Mossad Smuggled Drone Parts to Attack Iran From Within, WSJ (באנגלית אמריקאית)
  33. ↑ ynet (2025-06-15). "במזוודות ומשאיות: כך הבריח המוסד את הכטב"מים שהשמידו טילים איראניים". Ynet. נבדק ב-2025-06-15.
  34. ↑ סוכנויות הידיעות, ‏מפקדים איראנים בכירים לחמינאי: "בטל את האיסור לפיתוח נשק גרעיני", באתר מעריב אונליין, 9 בפברואר 2025
  35. ↑ Akhtar Makoii, Revoke fatwa against nuclear weapons, Iranian commanders tell Ayatollah, The Telegraph, ‏8 בפברואר 2025
  36. ↑ DNI Gabbard Opening Statement for the SSCI As Prepared on the 2025 Annual Threat Assessment of the U.S. Intelligence Community, ראש המודיעין הלאומי, ‏25 במרץ 2025 (באנגלית)
  37. ↑ אי־פי, סבא"א: איראן מאיצה את קצב העשרת האורניום, ומחזיקה בכמות המספיקה לייצור שש פצצות גרעין, באתר הארץ, 26 בפברואר 2025
  38. ↑ אמיר בר-שלום, האמירה החריגה של איזנקוט מזכירה עד כמה איראן קרובה לפצצה, באתר www.zman.co.il, ‏2024-06-26
  39. ↑ אלמס, דין שמואל (2024-08-11). "שתי המדינות המבודדות מתקרבות. וזאת בשורה רעה לעולם". Globes. נבדק ב-2025-06-15.
  40. ↑ ישי, רון בן (2025-06-19). "הטריגר: מידע על כוונה לייצר 10,000 טילים עם פוטנציאל נזק של שתי פצצות אטום". Ynet. נבדק ב-2025-06-21.
  41. ↑ Agencies and ToI Staff, After Rome talks, Tehran says Iran and US ‘to start designing framework’ for nuclear deal, www.timesofisrael.com (באנגלית אמריקאית)
  42. ↑ Greg Norman, Trump says US has given Iran proposal for nuclear deal, Fox News, ‏2025-05-16 (באנגלית אמריקאית)
  43. ↑ טראמפ: "הגשנו לאיראן הצעה להסכם גרעין, היא צריכה לזוז מהר", באתר ynet, 16 במאי 2025
  44. ↑ זאב גור אריה, ‏כך התנהל מבצע ההונאה המתוחכם; גם טראמפ השתתף, באתר JDN‏, 13 ביוני 2025
  45. ↑ מוריה אסרף, שותפי סוד מעטים - והפצת תדרוכים: מבצע ההונאה של ישראל, באתר חדשות 13, 13 ביוני 2025
  46. ↑ אנה ברסקי, אבי אשכנזי, אברהם בלוך, ‏איראן נתפסה עם המכנסיים למטה: תרגיל ההסחה הגדול בתולדות ישראל | כל מה שניתן לספר, באתר מעריב אונליין, 13 ביוני 2025
  47. ↑ מיסקלקולציה איראנית אחת אחרי השנייה, באתר וול סטריט ג'ורנל, ‏13 ביוני 2025 (באנגלית)
  48. ↑ "ההצהרה הדרמטית על "אי-ציות איראני", איתמר אייכנר, ynet, יוני 2025
  49. ↑ מעריב אונליין, ‏טראמפ על פינוי שגרירי ארה"ב מהמזה"ת: "חכו ותראו מה יקרה", באתר מעריב אונליין, 12 ביוני 2025
  50. ↑ הרמזים לתקיפה ישראלית באיראן היו במגש הפיצה, באתר ynet, ‏18 ביוני 2025
  51. ↑ שירית אביטן כהן, ‏סימני התקדמות מקטאר: הקבינט התכנס לדון בעסקת החטופים, באתר ישראל היום, 12 ביוני 2025
    אייכנר, איתמר (2025-06-13). "השרים נלקחו מתחת לאדמה ללא מאבטחים ובלי ניידים | מאחורי הקלעים של הקבינט". Ynet. נבדק ב-2025-06-15.
  52. ↑ מטרות המלחמה שאושרו בקבינט: "סיום המערכה באמצעים מדיניים" | חדשות 13, באתר רשת 13
  53. ↑ שמואל מוניץ, "עָם כְּלָבִיא יָקוּם": מה עומד מאחורי שם המבצע?, באתר ynet, 13 ביוני 2025
  54. ↑ אבישי לוי, "עם כלביא": הסיפור שמאחורי בחירת השמות למבצעים, באתר כיכר השבת, ‏2025-06-15
  55. ↑ מבצע "עליית האריות": פרטים על חדירת המוסד לאיראן והתקיפות הישראליות חסרות התקדים, באתר חדשות אלאין, ‏13 ביוני 2025 (בפרסית)
  56. ↑ אריאל שרעבי, ‏"עם כלביא": זו הסיבה לבחירת השם המפתיע למלחמה נגד איראן, באתר ישראל היום, 14 ביוני 2025
  57. ↑ אבישי לוי, ‏"עם כלביא": הסיפור שמאחורי בחירת השמות למבצעים, באתר כיכר השבת
  58. ↑ "עם כלביא" - זו הסיבה לבחירת שם המבצע, באתר רגע NEWS, ‏15 ביוני 2025
  59. ↑ ישראל תוקפת באיראן, הוכרז מצב מיוחד בעורף: "צפויה מתקפת טילים וכטב"מים", באתר ynet, 13 ביוני 2025
  60. ↑ אבי אשכנזי, ‏במסגרת ההיערכות: בצה"ל מאשרים גיוס מילואים, באתר מעריב אונליין, 13 ביוני 2025
  61. ↑ איריס ליפשיץ-קליגר, נתב"ג פונה, המרחב האווירי נסגר, מטוסים ישראליים פונו לקפריסין - ונוסעים תקועים בחו"ל, באתר ynet, 13 ביוני 2025
  62. ↑ מטוס כנף ציון המריא מנתבג; ישראל מחזקת את האבטחה על בכירים, באתר News1 מחלקה ראשונה, 13 ביוני 2025
  63. ↑ בניינים בטהרן נחרבו במכת הפתיחה: "גובר הסיכוי שחוסלו רמטכ"ל איראן ומדעני גרעין בכירים", באתר ynet, 13 ביוני 2025
  64. ↑ יו"ר סבא"א להרצוג: המתקן בנתנז נפגע אנושות, באתר וואלה, ‏13 ביוני 2025
  65. ^ 65.0 65.1 שי לוי, ‏לאורכה ולרוחבה: כל התקיפות של ישראל באיראן, באתר ‏מאקו‏‏, ‏13 ביוני 2025‏
  66. ↑ יואב זיתון, ליאור בן ארי, גם המתקנים בפורדו ובאיספהאן תחת מתקפה, הרמטכ"ל: "יהיו עוד רגעים קשים", באתר ynet, 13 ביוני 2025
  67. ↑ אמיר בוחבוט‏, המוסד הקים בסיס רחפני נפץ באיראן, לוחמי קומנדו פעלו בלב המדינה, באתר וואלה!‏, 13 ביוני 2025
  68. ↑ לילך שובל, ‏רחפני הנפץ של המוסד שפינו את הדרך למפציצים: כך פעל המוסד על אדמת איראן, באתר ישראל היום, 13 ביוני 2025
  69. ↑ גיא אלסטר, לירן אהרוני‏, מפקד משמרות המהפכה, הרמטכ"ל וסגנו, אנשי מפתח בפרויקט הגרעין: אלה הבכירים שחוסלו, באתר וואלה!‏, 13 ביוני 2025
  70. ↑ מיסקלקולציה איראנית הובילה למחיר הכבד של התקיפות הישראליות, אומרים פקידים, באתר ניו יורק טיימס, ‏13 ביוני 2025 (באנגלית)
  71. ↑ שרה וולף, Israel says it tricked Iranian air force leaders into meeting before deadly strikes, פוקס ניוז, ‏13 ביוני 2025 (באנגלית)
  72. ↑ אבי אשכנזי, עשו להם סינוואר: ישראל חיכתה לטעות - והשמידה את צמרת החיל היוקרתי האיראני, באתר מעריב, ‏13 ביוני 2025
  73. ↑ "חתונה אדומה": התוכנית לסיכול הצמרת הביטחונית באיראן הציתה את הדמיון | פרסום ראשון - וואלה חדשות, באתר וואלה, ‏2025-06-18
  74. ↑ "מבצע נרניה": השם אמיתי - דפי ההיסטוריה לא ישכחו את הפעולה הזו, באתר www.maariv.co.il, ‏2025-06-19
  75. ↑ יואב זיתון, דובר צה"ל: "איראן שיגרה לישראל מעל 100 כטב"מים - פועלים ליירט אותם", באתר ynet, ‏13 ביוני 2025
  76. ↑ יואב זיתון, יורטו כל הכטב"מים ששוגרו מאיראן, באתר ynet, ‏13 ביוני 2025
  77. ^ 77.0 77.1 גל תקיפות נוסף באיראן; צה"ל "פגע משמעותית" באתר הגרעין בנתנז; חיל האוויר מיירט כטב"מים ששוגרו לארץ, באתר כלכליסט, ‏13 ביוני 2025
  78. ↑ יואב זיתון, עינב חלבי, טיל מתימן התפוצץ באזור חברון - לראשונה מאז המתקפה באיראן; 3 ילדים נפצעו | תיעוד, באתר ynet, 13 ביוני 2025
  79. ↑ טהרן תחת אש: צה"ל המשיך לתקוף באיראן - והתמקד בבירה | מה הותקף? - וואלה חדשות, באתר וואלה, ‏2025-06-14
  80. ↑ Tel Aviv Hit by Iranian Missile Strikes in Retaliation for Israel's Attacks on Nuclear Sites - Live Updates, WSJ (באנגלית אמריקאית)
  81. ↑ שלו כחלון, רענן בן צור, אור הדר, אילנה קוריאל, רועי רובינשטיין, ליהיא גורדון, האיראנים הגיבו עם כ-100 טילים: 62 נפצעו בת"א ור"ג, אישה נהרגה, באתר ynet, 13 ביוני 2025
  82. ↑ מאיר תורג'מן, אור הדר, 2 הרוגים וחורבן במרכז מטיל איראני, תינוקת חולצה בחיים מההרס: "הבית מפורק", באתר ynet, 14 ביוני 2025
  83. ↑ ynet, כתבי (2025-06-13). "2 הרוגים מפגיעה ישירה בראשל"צ - ללא התרעה מוקדמת; יורטו כטב"מים בים המלח ובצפון". Ynet. נבדק ב-2025-06-14.
  84. ↑ איתי בלומנטל, צה"ל: 200 טילים שוגרו מאיראן, "חלק קטן זלגו ונפלו בערי המרכז", באתר כאן | תאגיד השידור הישראלי
  85. ↑ "ההלם בהתכתבויות הפנימיות, והתוכנית של חמינאי שנכשלה: "להגיב עם 1,000 טילים", ynet, יוני 2025
  86. ↑ הערכה: מספר הטילים שנותרו לאיראן אחרי מכת הפתיחה, גלי התקיפות והשיגורים לישראל - וואלה חדשות, באתר וואלה, ‏2025-06-14
  87. ↑ מאיר תורג'מן, יואב זיתון, אפרת סרנגה נהרגה מפגיעת הטיל בבת ים, חולצו שתי גופות נוספות מההריסות, באתר ynet, 16 ביוני 2025
  88. ↑ "ישראל עשתה ב-48 שעות מה שרוסיה לא עושה 3.5 שנים", ynet, יוני 2025
  89. ↑ כ-350 טילים שוגרו מאיראן מתחילת המלחמה; הלילה: 8 הרוגים במטח קטלני נוסף, באתר ynet, 16 ביוני 2025
  90. ↑ אילנה קוריאל, קבוצת בזן: "תחנת הכוח נפגעה משמעותית מהטיל האיראני, כלל המתקנים הודממו", באתר ynet, 16 ביוני 2025;
    פגיעה בבית הזיקוק, באתר "מאיה", 16 ביוני 2025
  91. ↑ צה״ל השמיד שליש ממשגרי הטילים של המשטר האיראני, באתר צה"ל, 16 ביוני 2025.
  92. ↑ צור, רענן בן (2025-06-17). "בור ענק בחניון, אוטובוס עלה באש ושריפה עם ריח חריף: התיעודים אחרי כ-20 שיגורים". Ynet. נבדק ב-2025-06-18.
  93. ↑ Israel-Iran Live Updates: Trump Meets With Advisors in Situation Room to Weigh Options, WSJ (באנגלית אמריקאית)
  94. ↑ דיווח: טראמפ אישר את תוכניות התקיפה באיראן - אך ממתין - בחדרי חרדים, באתר www.bhol.co.il, ‏2025-06-19
  95. ↑ יוני קמפינסקי, מבצע "עם כלביא": 1000 כטב"מים שוגרו מאיראן - אפס פגיעות, באתר ערוץ 7, 18 ביוני 2025
  96. ↑ ספיר ליפקין, ‏נשים גוזרות שיער וקריאה ליציאה לרחובות: רגע הפריצה לטלוויזיה האיראנית, באתר ‏מאקו‏‏, ‏18 ביוני 2025‏
  97. ↑ ליאור בן ארי, "ישראל מציגה מסרים נגד המשטר": פריצה לשידורי הטלוויזיה באיראן, עם סמל "עם כלביא" | צפו, באתר ynet, 19 ביוני 2025
  98. ↑ אייכנר, איתמר; אדלסון, דניאל; יורק, ניו (2025-06-19). "בישראל מודאגים מהתמהמהות ארה"ב, טראמפ: "יש סיכוי למו"מ. אקבל החלטה תוך שבועיים"". Ynet. נבדק ב-2025-06-19.
  99. ↑ N12 - מאחורי הקלעים בבית הלבן: מסך העשן של טראמפ, באתר N12, ‏2025-06-22
  100. ↑ המתקפה האיראנית: 25 טילים שוגרו בנוסף למל"טים - במטרה להעמיס על מערכות ההגנה - וואלה חדשות, באתר וואלה, ‏2025-06-19
  101. ↑ וינרב, גלי (2025-06-19). "לאחר הפגיעה: האם ניתן לקבל טיפול בסורוקה?". Globes. נבדק ב-2025-06-19.
  102. ^ 102.0 102.1 ניצן שפירא, ‏במרחק 2,200 ק"מ: חיל האוויר תקף מחסני טילי ח'ורמשהר לפני ששוגרו לישראל, באתר ‏מאקו‏‏, ‏22 ביוני 2025‏.
  103. ↑ יוני קמפינסקי, במהלך הלילה: צה"ל תקף שישה שדות תעופה באיראן, באתר ערוץ 7, ‏23 ביוני 2025
  104. ↑ טראמפ: ארה"ב תקפה את אתרי הגרעין בפורדו, נתנז ואיספהן - וואלה חדשות, באתר וואלה, ‏2025-06-21
  105. ↑ Eve Brennan, Sophie Tanno, Pauline Lockwood, Adrienne Vogt, Tori B. Powell, Matt Meyer, Max Saltman, Kaanita Iyer, Isabelle D’Antonio, Jessie Yeung, Live updates: Trump announces air strikes on nuclear sites in Iran as conflict enters second week, CNN, ‏2025-06-21 (באנגלית)
  106. ↑ כתבי ynet, אחרי שארה"ב הצטרפה למלחמה: מטח כבד מאיראן ו-3 זירות נפילה, באתר ynet, 22 ביוני 2025.
  107. ↑ מפקדות בסיג הוצתו בכפרים שונים באירן, באתר www.news1.co.il
  108. ^ 108.0 108.1 108.2 108.3 108.4 108.5 108.6 108.7 עדכון על איראן, מהדורה מיוחדת: התקיפות הישראליות על איראן, 13 ביוני 2025, 14:00, באתר איומים קריטיים, ‏14 ביוני 2025 (באנגלית)
  109. ^ 109.00 109.01 109.02 109.03 109.04 109.05 109.06 109.07 109.08 109.09 109.10 109.11 109.12 עדכון על איראן, מהדורה מיוחדת: התקיפות הישראליות על איראן, 13 ביוני 2025, באתר המכון לחקר המלחמה, ‏13 ביוני 2025 (באנגלית)
  110. ^ 110.0 110.1 110.2 צבא הגנה לישראל, צה״ל תקף את אתר העשרת האורניום הגדול ביותר באיראן במרחב נטנז, באתר טוויטר, ‏13 ביוני 2025
  111. ↑ הצהרת המנכ"ל גרוסי בפני מועצת הביטחון של האו"ם על המצב באיראן, באתר הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית, ‏13 ביוני 2025 (באנגלית). לאחר מתן ההצהרה האתר הותקף פעמים נוספות.
  112. ↑ סבא"א: זיהינו פגיעה ישירה נוספת במתקן הגרעין בנתנז, באתר סרוגים (בעברית)
  113. ^ 113.00 113.01 113.02 113.03 113.04 113.05 113.06 113.07 113.08 113.09 113.10 113.11 113.12 113.13 113.14 113.15 113.16 עדכון על איראן, מהדורה מיוחדת: התקיפות הישראליות על איראן, 14 ביוני 2025, גרסת ערב, באתר המכון לחקר המלחמה, ‏14 ביוני 2025
  114. ↑ שיאן סרדיזאדה, הערכות נוספות, באתר טוויטר, ‏14 ביוני 2025 (באנגלית)
  115. ↑ פרנז פאסיהי, חדשות, באתר טוויטר, ‏13 ביוני 2025
  116. ↑ רויטרס, איראן מודה בנזק מוגבל באתר הגרעין פורדו באיראן, באתר The Times of Israel, ‏14 ביוני 2025 (באנגלית)
  117. ↑ ארי, ליאור בן; זיתון, יואב; אייכנר, איתמר (2025-06-22). "טראמפ: "השלמנו תקיפה בפורדו ואתרי גרעין נוספים, עכשיו זה הזמן לשלום!"". Ynet. נבדק ב-2025-06-22.
  118. ↑ ישראל תקפה את אתרי הגרעין באיראן וחיסלה גנרלים בכירים. איראן נוקמת במטחי טילים, באתר Associated Press, ‏14 ביוני 2025 (באנגלית)
  119. ^ 119.0 119.1 119.2 119.3 119.4 עדכון על איראן, מהדורה מיוחדת: התקיפות הישראליות על איראן, 14 ביוני 2025, גרסת בוקר, באתר המכון לחקר המלחמה, ‏14 ביוני 2025 (באנגלית)
  120. ↑ ישראל משמידה שדות תעופה אסטרטגיים בסבב חדש של תקיפות, באתר ynet, ‏13 ביוני 2025
  121. ↑ סרטונים מראים את ההשפעה של התקיפות על נמל התעופה בתבריז, באתר הוושינגטון פוסט, ‏13 ביוני 2025 (באנגלית)
  122. ↑ תמונה נוספת של מתקפת הטילים על מחסן אספקה של אוגדת נבי אכרם ה-29 של משמרות המהפכה בכרמאנשאה, מערב איראן, באתר טוויטר, ‏13 ביוני 2025
  123. ↑ חנניה נפתלי, ישראל תקפה אתר בפרובינציית המדאן שישמש כמרכז פיקוד לכל מערכות ההגנה האווירית של איראן, באתר טוויטר, ‏13 ביוני 2025
  124. ↑ בסיסי הטילים התת-קרקעיים של משמרות המהפכה בכרמאנשאה, באתר אלמה, ‏2 ביולי 2023 (באנגלית)
  125. ↑ אוורגרין אינטל, תמונה של התקיפה, באתר טוויטר, ‏13 ביוני 2025 (באנגלית)
  126. ↑ בן-ציון מקלס, הצלחתי לעשות גאו-לוקציה של תיעוד הסיכול של המוסד, באתר טוויטר, ‏13 ביוני 2025
  127. ↑ עמנואל פביאן, המוסד מפרסם תמונות המראות את פעילותו נגד ההגנה האווירית האיראנית ונגד משגרי טילים בליסטים באיראן הבוקר, באתר טוויטר, ‏13 ביוני 2025 (באיראן)
  128. ↑ אתרי שיגור הטילים של משמרות המהפכה ליד תבריז בצפון-מערב איראן הוקפו בכבדות מוקדם יותר על ידי ישראל, באתר טוויטר, ‏13 ביוני 2025 (באנגלית)
  129. ↑ תמונה של התקיפה, באתר טוויטר, ‏13 ביוני 2025 (באנגלית)
  130. ↑ פביאן הינז, ופגיעה נוספת: אתר הטילים הבליסטיים ליד בידקנה שככל הנראה מכיל מערכות הנעה נוזלית לטילים בליסטים לטווח בינוני, באתר טוויטר, ‏14 ביוני 2025 (באנגלית)
  131. ↑ מפות ותמונות: התקיפה הישראלית ונקמת הטילים של איראן, באתר הניו יורק טיימס, ‏15 ביוני 2025 (באנגלית)
  132. ↑ שיאן סרדיזאדה, שרשור: סרטונים מאומתים של השלכות התקיפות הישראליות על איראן, באתר טוויטר, ‏13 ביוני 2025 (באנגלית)
  133. ^ 133.0 133.1 133.2 133.3 133.4 133.5 133.6 עדכון על איראן, מהדורה מיוחדת: התקיפות הישראליות על איראן, 15 ביוני 2025, גרסת בוקר, באתר המכון לחקר המלחמה, ‏15 ביוני 2025 (באנגלית)
  134. ↑ חיל האוויר הישראלי, מטוסי קרב של חיל-האוויר השלימו לפני זמן קצר גל תקיפות נרחב בטהרן, באתר טוויטר, ‏15 ביוני 2025
  135. ^ 135.0 135.1 תסנים, באתר טוויטר, ‏פייטוקס נטוורק (באנגלית)
  136. ↑ תקיפות נרחבות בטהראן לאחר שצה"ל הזהיר איראנים הנמצאים ליד מפעלי נשק להתפנות, באתר The Times of Israel, ‏15 ביוני 2025 (באנגלית)
  137. ^ 137.0 137.1 137.2 137.3 137.4 137.5 137.6 עדכון על איראן, מהדורה מיוחדת: התקיפות הישראליות על איראן, 15 ביוני 2025, גרסת ערב, באתר המכון לחקר המלחמה, ‏15 ביוני 2025 (באנגלית)
  138. ^ 138.0 138.1 138.2 15 ביוני 2025 - חדשות סכסוך ישראל-איראן, באתר CNN, ‏15 ביוני 2025 (באנגלית)
  139. ↑ עמנואל פביאן, חיל האוויר הישראלי הפציץ את מאגר הנפט שחראן ליד טהרן לפני זמן קצר, על פי כלי תקשורת איראניים, באתר טוויטר, ‏14 ביוני 2025 (באנגלית)
  140. ↑ N12 - בשידור חי: בניין הטלווזיה האיראנית הופצץ - הבניין תועד..., באתר N12, ‏2025-06-16
  141. ↑ יואב זיתון, צה"ל: חיל האוויר תקף באיראן מערבלים פלנטריים ומכונות קריטיות לייצור טילים, באתר ynet, 22 ביוני 2025.
  142. ↑ מערכת את"צ, צפו בעדכון דובר צה"ל, באתר צה"ל, 21 ביוני 2025.
  143. ↑ JERUSALEM POST STAFF, IDF drone destroys Iranian F-14 fighter jets in Tehran airbase just before taking off, The Jerusalem Post, ‏16 ביוני 2025,
    תיעוד מתקיפת מטוסי קרב של הכוחות הצבאיים האיראניים | את"צ, סרטון בערוץ "עדכוני צה"ל", באתר יוטיוב (אורך: 00:14),
    מערכת את"צ, חיל האוויר תקף והשמיד זוג מטוסי F14 איראניים בשדה תעופה בטהראן, באתר צה"ל, 16 ביוני 2025,
    אבי אשכנזי, ‏צה"ל השמיד שלושה מטוסי קרב של איראן, באתר מעריב אונליין, 21 ביוני 2025.
  144. ↑ אתר למנויים בלבד תיעוד: חיל האוויר תקף 5 מסוקי קרב איראניים, בעיתון מקור ראשון,
    חיסול מהאוויר: צהל השמיד שמונה מסוקי קרב אירניים, באתר News1 מחלקה ראשונה, 18 ביוני 2025.
  145. ↑ יואב זיתון, איסקנדר חביבולין, התקיפה הרחוקה ביותר במלחמה: צה"ל השמיד מטוס איראני - 2,300 ק"מ מישראל | תיעוד, באתר ynet, 15 ביוני 2025.
  146. ↑ ynet, כתבי (2025-06-13). "בניינים בטהרן נחרבו, מפקד משמרות המהפכה חוסל: "כנראה גם הרמטכ"ל"". Ynet. נבדק ב-2025-06-13.
  147. ↑ צה"ל מדלל כוחות בעזה - האוגדה המזרחית נערכת לגזרת הבקעה, באתר m.news1.co.il, ‏2025-06-13
  148. ^ 148.0 148.1 IDF eliminates commander of Iran's Revolutionary Guards' air force, Jewish News (באנגלית אמריקאית)
  149. ↑ Ari, Lior Ben (2025-06-13). "Report: Khamenei's senior adviser Ali Shamkhani killed in strikes". Ynetnews (באנגלית). נבדק ב-2025-06-13.
  150. ^ 150.0 150.1 צה"ל: ראש אגף המודיעין ומפקד מערך טילי הקרקע-קרקע של משמרות המהפכה חוסלו, באתר www.maariv.co.il
  151. ↑ מערכת את"צ, חוסלו 9 מדענים ומומחים בכירים בפרויקט הגרעין האיראני, באתר צה"ל, 14 ביוני 2025
  152. ↑ N12 - רמטכ"ל המלחמה האיראני חוסל בלב טהראן: "הכי מקורב לח'אמנאי", באתר N12, ‏2025-06-17
  153. ↑ שגיאת בהערת שוליים: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם כ-50 מטוסי קרב
  154. ^ 154.0 154.1 גיא מעיין, דיווח: שומר הראש של נסראללה חוסל בתקיפות צה"ל באיראן, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 21 ביוני 2025.
  155. ↑ מעקב מתעדכן אחר כל מטחי הטילים הבליסטיים ששוגרו לעבר ישראל, באתר הארץ
  156. ↑ טרגדיה במקלט: ילנה זדובסקי היא האישה שנפטרה מדום לב בזמן האזעקה, באתר ישראל היום, 20 ביוני 2025
  157. ↑ "הטייסים האיראנים פשוט ברחו": התיקון מ-7/10, והחלום שהתגשם עדות מהמטס הראשון לאיראן, ynet
  158. ↑ פיקוד העורף: במטח האחרון שוגר טיל עם ראש קרב מתפצל, כאן
  159. ↑ זול, נייד - ולא פחות קטלני: זה הכטב"ם המרכזי של איראן, מאקו
  160. ↑ מאות כטב"מים מתפוצצים: הנשק הקטלני של איראן מאיים על ישראל, מעריב
  161. ↑ יואב זיתון, דו"צ: יותר מ-480 כטב"מים איראניים יורטו; הטייסים פועלים מסביב לשעון, באתר ynet, 19 ביוני 2025.
  162. ↑ תיעוד מיירוט כטב"מים על ידי מסוקי קרב | את"צ, סרטון בערוץ "עדכוני צה"ל", באתר יוטיוב (אורך: 00:26),
    קולות קשר ותיעוד של יירוט כטב"ם איראני על ידי מסוק קרב | את"צ, סרטון בערוץ "עדכוני צה"ל", באתר יוטיוב (אורך: 00:13),.
  163. ↑ מעריב אונליין, ‏תיעוד מדהים: מטוס F-16 ישראלי יירט כטב"מ תקיפה איראני בשמי סוריה, באתר מעריב אונליין, 20 ביוני 2025.
  164. ↑ תיעודים נוספים של יירוט כטב"מים מאיראן על ידי מטוסי קרב | את"צ, סרטון בערוץ "עדכוני צה"ל", באתר יוטיוב (אורך: 00:18).
  165. ↑ ניר דבורי, ‏לראשונה: מערכת "ברק" נפרסה על היבשה ויירטה כטב"ם, באתר ‏מאקו‏‏, ‏20 ביוני 2025‏.
  166. ↑ [FOX News reporter says Trump told him US used six bunker-buster bombs on Fordo site], fox news
  167. ↑ יותם רוזנפלד, השמיים שלהם: הטייס והנווט שתקפו באיראן - וסגרו מעגל, באתר חיל האוויר, ‏20.06.2025
  168. ↑ בעוד הדגם הרגיל מכונה "ראם" בחיל האוויר, גרסת המתדלק האווירי מכונה "שקנאי".
  169. ^ 169.0 169.1 169.2 כתבי ynet, הטילים הבליסטיים של איראן מול מערכות ההגנה של ישראל: השוואה בין הצבאות, באתר ynet, 12 באפריל 2024
  170. ↑ russia Wants to Sell Jet-Powered Shahed Drones Abroad $1.4 Million Per Unit, באתר Defense Express 6,בפברואר 2024
  171. ↑ ציוץ של ערוץ 7, 13 ביוני 2025
  172. ↑ חזית אחידה: תגובות האופוזיציה על המתקפה, באתר מקור ראשון, ‏2025-06-13
  173. ↑ עקב תמיכת מפלגות האופוזיציה הציוניות במלחמה: נדחתה הצעת אי-האמון שהגישה חד”ש-תע”ל באתר מפלגת חד"ש
    [https://x.com/AyOdeh/status/1936765381370134975 ציוץ ברשת X, מחשבונו של איימן עודה
  174. ↑ המנהיג העליון של איראן: ישראל חייבת להתכונן לגורל "מר וכואב" בעקבות התקיפה, באתר אל-ג'זירה, ‏13 ביוני 2025 (באנגלית)
  175. ↑ אתר למנויים בלבד רויטרס, איראן מאיימת לעזוב את האמנה לאי־הפצת נשק גרעיני; פזשכיאן: לא אנחנו פתחנו במלחמה, באתר הארץ, 16 ביוני 2025
  176. ↑ פיצוצים וזמזום כטב"מים נשמעו כשישראל ואיראן החליפו סבב מהלומות נוסף, באתר ניו יורק טיימס, ‏14 ביוני 2025 (באנגלית)
  177. ↑ איראן אומרת שארצות הברית תישא בהשלכות של ההרפתקה המסוכנת של המשטר הציוני, באתר אל-ג'זירה, ‏13 ביוני 2025
  178. ↑ חמאס תוקף את התקפות ישראל על איראן, באתר אל-ג'זירה, ‏13 ביוני 2025 (באנגלית)
  179. ↑ רויטרס: חיזבאללה לא יזום מתקפה על ישראל בתגובה לתקיפות באיראן, באתר ynet, ‏13 ביוני 2025
  180. ↑ וויליאם קריסטו, מדינות המזרח התיכון קוראות לדה-אסקלציה מיידית בעקבות התקפות ישראל על איראן, באתר הגרדיאן, ‏13 ביוני 2025 (באנגלית)
  181. ↑ "טראמפ קורא לאיראן להגיע מיידית להסכם: "המתקפות הבאות יהיו אכזריות יותר", ynet, יוני 2025
  182. ↑ באמריקה עודכנו על המתקפה ומאיימים על פיצוץ השיחות: "זה רק ייעשה גרוע יותר", באתר מקור ראשון, ‏2025-06-13
  183. ↑ ישי בר יוסף ועומר שחר סולימאן מסוודה יואב זהבי, טראמפ מצייץ: "איראן הייתה צריכה לחתום על עסקה. כולם צריכים להתפנות מיד מטהראן", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 16 ביוני 2025
  184. ↑ N12 - הרטוריקה של טראמפ ממשיכה להסלים: "דורש כניעה ללא תנאי", באתר N12, ‏2025-06-17
  185. ↑ "הסנטור לינדזי גרהם בראיון ל"ישראל היום": "אתם לוחמים את המלחמה של האנושות כולה", אריאל כהנא, ישראל היום, 13 ביוני 2025
  186. ↑ Explosions reported in Tehran as Israel strikes Iran, CNN
  187. ↑ "אזהרה לטראמפ מתוך הממשל: "סיכוי גבוה שנגלה על הפצצה האיראנית מאוחר מדי", מעריב אונליין, 18 ביוני 2025
  188. ↑ "גינוי חריף מרוסיה - מול גיבוי מגרמניה ומצרפת: התגובות בעולם למבצע באיראן", איתמר אייכנר, ynet, יוני 2025
  189. ↑ קנצלר גרמניה הימם את המערב: ישראל עושה עבורנו את העבודה המלוכלכת, באתר www.maariv.co.il, ‏2025-06-17
  190. ↑ France to defend Israel if attacked by Iran: President Macron, www.aa.com.tr
  191. ^ 191.0 191.1 UK government says it gave no military support for Israel’s attack on Iran, The Guardian, ‏13 ביוני 2025
  192. ^ 192.0 192.1 אייכנר, איתמר (2025-06-14). "רוסיה במתקפה חריפה על ישראל: "דוחפת את האזור לאסון גרעיני"". Ynet. נבדק ב-2025-06-14.
  193. ↑ Saudi Arabia leads Arab condemnation of Israel attacks on Iran, arabnews.com
  194. ↑ העולם מגיב לתקיפה הישראלית על איראן עקב פעילותה הגרעינית, באתר רויטרס, ‏13 ביוני 2025 (באנגלית)
  195. ↑ אדלסון, דניאל; יורק, ניו (2025-06-22). "מזכ"ל האו"ם: "מודאג עמוקות" מהשימוש בכוח של ארה"ב נגד איראן". Ynet. נבדק ב-2025-06-22.
  196. ↑ הצהרה על המצב באיראן, באתר הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית, ‏13 ביוני 2025 (באנגלית)
  197. ↑ הצהרת המנכ"ל גרוסי בפני מועצת הביטחון של האו"ם על המצב באיראן, באתר הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית, ‏13 ביוני 2025 (באנגלית)
  198. ↑ איראן דחפה את מועצת הנגידים של הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית לגנות את ישראל - בלעדי, באתר ג'רוזלם פוסט, ‏15 ביוני 2025 (באנגלית)
  199. ^ 199.0 199.1 מנהיגים אירופיים מודאגים קוראים להרגעה מיידית של היחסים בין ישראל לאיראן, באתר יהאו ניוז (אנ'), ‏13 ביוני 2025 (באנגלית)
  200. ↑ מועצת שיתוך הפעולה של מדינות המפרץ מגנה את מתקפת הכיבוש הישראלי על איראן, ודורשת הרגעה, ‏13 ביוני 2025 (באנגלית)
  201. ↑ המועצה לשיתוף פעולה אסלאמי מגנה את ההתקפה הישראלית על איראן, וקוראת לפעולה בין-לאומית על מנת לעצור אותם, באתר AA, ‏14 ביוני 2025 (באנגלית)
  202. ↑ האיחוד האפריקאי אומר כי ההתקפות הישראליות על איראן הם "איום רציני על השלום הבין-לאומי", באתר TRT גלובל (אנ'), ‏13 ביוני 2025


איראןאיראן הסכסוך האיראני-ישראלי ישראלישראל
גופים מעורבים
ישראלישראל ישראל המוסד • צה"ל • בתמיכת: ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
איראןאיראן איראן משמרות המהפכה האסלאמית • חזבאללהחזבאללה חזבאללה • חמאסחמאס חמאס • הג'יהאד האסלאמי הפלסטיניהג'יהאד האסלאמי הפלסטיני הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני • חות'יםחות'ים חות'ים
פעולות טרור נגד ישראל הפיגועים בקופנהגן (1985) • הפיגוע בשגרירות ישראל בארגנטינה (1992) • הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בארגנטינה (1994) • פרשת טננבוים (2000) • הפיגוע באוטובוס בנמל התעופה בורגס (2012)
מערכות בין גופי הפרוקסי המערכה ברצועת הביטחון • סכסוך ישראל חזבאללה בשנים 2000–2006 • מלחמת לבנון השנייה (2006) • סכסוך ישראל-חזבאללה ממלחמת לבנון השנייה עד מלחמת חרבות ברזל (2006–2023) • תקיפת הכור הגרעיני בסוריה (2007) • מבצע עופרת יצוקה (2008–2009) • מבצע ארבעת המינים (2009) • מבצע חוק ברזל (2011) • הסכסוך האיראני-ישראלי במהלך מלחמת האזרחים בסוריה (2012–2023) • מעורבות איראן במלחמת חרבות ברזל (2023–הווה)
תקריות עימות ישירות התקיפה הישראלית בסודאן (2009) • תקיפת מפעל התחמושת "ירמוכ" בסודאן (2012) • התקיפה האווירית בגבול ישראל-סוריה (ינואר 2015) • העימות האווירי בין ישראל לסוריה ואיראן (פברואר 2018) • תקיפת שדה התעופה T-4 (אפריל 2018) • תקיפת מחסני התחמושת האיראניים בסוריה (אפריל 2018) • מבצע בית הקלפים (מאי 2018) • תקיפות ישראל בעיראק (2019) • תקיפת ספינת הביון האיראנית (2021) • המערכה הימית בין ישראל לאיראן (2019-2021) • מתקפת הטילים בארביל (2022) • מתקפות הכטב"מים באיראן (2023) • ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי (2024) • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • מבצע רבות הדרכים (2024) • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה (אוקטובר 2024) • מבצע עם כלביא (יוני 2025) • המתקפה האיראנית על ישראל (יוני 2025)
תוכנית הגרעין האיראנית הסכם הגרעין (הסכם ז'נבה, הסכמות לוזאן) • ההתנגדות לתוכנית הגרעין האיראנית • סטקסנט • נאום בנימין נתניהו בקונגרס האמריקאי (2015) • השגת מסמכי תוכנית הנשק הגרעיני של איראן וחשיפתם (2018) • הפיצוצים באיראן (2020) • החבלה במפעל הצנטריפוגות בנתנז (2021) • מבצע עם כלביא (2025)
מלחמת חרבות ברזל
הצדדים הלוחמים
ישראלישראל ישראל צבא הגנה לישראל • שירות הביטחון הכללי • משטרת ישראל • משמר הגבול • המוסד • כיתות כוננות • בתמיכת ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
כוחות צה"ל במלחמה
חילות חיל האוויר • חיל הים • חיל ההנדסה הקרבית • חיל התותחנים • חיל הגנת הגבולות
אוגדות עוצבת הפלדה (162) • עוצבת געש (36) • עוצבת האש (98) • עוצבת סיני (252) • עוצבת הבזק (99)
חטיבות חטיבת גולני • חטיבת הצנחנים • חטיבת עוז • חטיבת גבעתי • חטיבת הנח"ל • חטיבת כפיר • חטיבה 401 • חטיבה 7 • חטיבה 188 • חטיבת ביסלמ"ח חטיבת קרייתי • חטיבת הנגב • עוצבת חצי האש • יהל"ם • חטיבת החילוץ וההדרכה • חטיבת השומר • חטיבה 55 • היחידה הרב ממדית
ציר ההתנגדות חדר המבצעים הפלסטיני המשותף (חמאסחמאס חמאס • הג'יהאד האסלאמי הפלסטיניהג'יהאד האסלאמי הפלסטיני הג'יהאד האסלאמי ונוספים) • חזבאללהחזבאללה חזבאללה • חות'יםחות'ים חות'ים • איראןאיראן איראן
אירועים עיקריים טבח שבעה באוקטובר (החטופים) • פינוי צפון רצועת עזה • הלחימה ברצועת עזה • קרב בית חאנון • החלטה ES-10/21 של העצרת הכללית של האו"ם • קרב ג'באליה הראשון • קרב עזה • הסכם חמאס–ישראל (2023) • החלטה 2712 של מועצת הביטחון • קרב שג'אעייה (2023) • הלחימה בח'אן יונס • קרב מחנות המרכז • ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • המתקפה האיראנית (אפריל) • קרב רפיח • קרב שג'אעייה (2024) • קרב ג'באליה השני • מבצע ארנון • ההתנקשות במוחמד דף • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • מתקפת המנע בלבנון • התפוצצות זימוניות חזבאללה • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע חיצי הצפון • מבצע סדר חדש • התקיפה הישראלית בתימן (ספטמבר 2024) • התמרון הקרקעי בלבנון • המתקפה האיראנית (אוקטובר) • קרב ג'באליה השלישי • הריגת יחיא סינוואר • מבצע חץ הבשן • הסכם חמאס–ישראל (2025) • מבצע עוז וחרב • מבצע מרכבות גדעון • תוכנית חלוקת הסיוע ההומניטרי
טבח שבעה באוקטובר
טרור פסטיבל נובה • כביש 232 • אופקים • הגמלאים בשדרות • בארי (צוות אלחנן) • חולית • יכיני • כיסופים • כפר עזה • נחל עוז • ניר יצחק • ניר עוז • נירים • נתיב העשרה • עין השלושה • עלומים • חוף זיקים • מסיבת פסיידאק
קרבות בסיס אורים • מוצב כיסופים • מוצב לולים • מוצב מארס • מוצב נחל עוז • מוצב סופה • מוצב פגה • מחנה רעים • קרב מת"ק עזה • ארז • זיקים • צומת שער הנגב • שדרות • יד מרדכי • יתד • כרם שלום • מבטחים • מגן • מפלסים • ניר עם • סופה • סעד • עין הבשור • פרי גן • רעים • קרב הטנקיסטיות
בני ערובה וחטופים חטיפת משפחת ביבס • פרשת בני הערובה בבארי • מבצע ראשית האור • עסקת שחרור החטופים • הריגת חטופים בשג'אעייה • מבצע יד זהב • מבצע ארנון • חילוץ פרחאן קאדי • רצח ששת החטופים • מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים • פורום תקווה • חוק תגמולים למשפחות החטופים
פיגועים
ב-2023 פיגוע הירי באלכסנדריה • הפיגוע בכביש 557 • פיגוע הדקירה בשער הפרחים • פיגוע הירי במחסום המנהרות • פיגוע הירי ביציאה מירושלים (הריגת יובל קסטלמן)
ב-2024 הפיגוע בוואדי חרמיה • הפיגוע המשולב ברעננה • פיגוע הירי בצומת ראם • פיגוע הירי במחלף הזיתים • פיגוע הירי בתחנת הדלק בעלי • פיגוע הדקירה בצומת בית קמה • פיגוע הירי בצומת הפרסה • פיגוע הדקירה בגן יבנה • רצח בנימין אחימאיר • פיגוע הדריסה בצומת המטווחים • הפיגוע בכרמיאל • רצח יוחאי אבני • הפיגוע בחולון • הפיגוע בצומת מחולה • רצח גדעון פרי • פיגוע הירי במחסום תרקומיא • הפיגוע במעבר אלנבי • פיגוע הדריסה בצומת גבעת אסף • פיגוע הירי ביפו • פיגוע הדקירה בחדרה • פיגוע הירי בכביש 4
ב-2025 פיגוע הירי באל-פונדוק • פיגוע הירי בתיאסיר
מודיעין ישראלי לפני המלחמה אגף המודיעין בטבח שבעה באוקטובר • אזהרות התצפיתניות
הרוגים
ישראל אזרחים ישראלים • חללי צה"ל • הנצחה
ציר ההתנגדות סיכולים ממוקדים • מחבלי חמאס • עיסאם עבדאללה • סייד רזי מוסאווי • ויסאם א-טוויל • סאדק אומידזאדה • מוחמד רזא זאהדי • טאלב סאמי עבדאללה • אבו נעמה נאסר • מרואן עיסא • מוחמד דף • פואד שוכר • אסמאעיל הנייה • אבראהים עקיל • חסן נסראללה • עלי כרכי • עבאס נילפורושאן • האשם ספי א-דין • יחיא סינוואר
ממשל קבינט המלחמה • מנהלת תקומה
שונות סרט הזוועות • מוזיקה • נשים • ילדים ישראלים • השפעות על ילדים ובני נוער • יום זיכרון • מוזיאון 7.10.360 • כלכלה • סביבה • ספורט • הרעב ההמוני ברצועת עזה • תחקירי שבעה באוקטובר • מידע כוזב
זירות מלחמת חרבות ברזל
הזירה העזתית טבח שבעה באוקטובר • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • מסדרון נצרים (כביש 749 • בסיס נצרים) • הסכם חמאס–ישראל (2023) • קרב שג'אעייה השני • הלחימה בח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב שג'אעייה השלישי • קרב ג'באליה השני • ההתנקשות במוחמד דף • ההתנקשות באסמאעיל הנייה • קרב ג'באליה השלישי • הריגת יחיא סינוואר • הסכם חמאס–ישראל (2025) • תוכנית טראמפ לפינוי רצועת עזה • מבצע עוז וחרב (קרב רפיח • ציר מורג) • מבצע מרכבות גדעון • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא (29 באוקטובר 2024)) • הסיוע ההומניטרי
החזית הצפונית ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • מתקפת המנע בלבנון • מבצע רבות הדרכים • התפוצצות זימוניות חזבאללה • מבצע חיצי הצפון • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון (נפת צור • נפת בינת ג'בייל • נפת מרג' עיון • נפת חאצביא • חטיפת עמאד אמהז) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני • הסכם ישראל–לבנון 2024 • מבצע חץ הבשן
החזית האיראנית ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה • מבצע עם כלביא • גיוס ישראלים בידי איראן
מעורבות החות'ים מבצע שומר השגשוג • מצור החות'ים על ים סוף • מבצע יד ארוכה • מבצע העיר הלבנה • מבצע צלילי הכרם • התקיפה הישראלית בתימן (ינואר 2025) • מבצע עיר נמלים • מבצע עמידת ראש
מערכת דעת הקהל העולמית
האומות המאוחדותהאומות המאוחדות באומות המאוחדות מעורבות עובדי אונר"א בטבח שבעה באוקטובר • החלטה ES-10/21 של העצרת הכללית • החלטה 2712 של מועצת הביטחון • החלטה 2720 של מועצת הביטחון • תלונת דרום אפריקה נגד ישראל • החלטה 2722 של מועצת הביטחון • תלונת משפחות החטופים נגד ראשי חמאס • החלטה 2728 של מועצת הביטחון
ארצות הבריתארצות הברית בארצות הברית הריגת פול קסלר • המחאות באוניברסיטאות • עצרת התמיכה בוושינגטון לישראל • השימוע בקונגרס בדבר אנטישמיות בקמפוסים • המזח בעזה
בעולם מאבק ההסברה (מטה ההסברה האזרחי • סרט הזוועות • זעקות ואז שתיקה • נחטף על ידי חמאס) • האנטישמיות בעולם • תגובות בין-לאומיות (אמברגו נשק על ישראל במלחמת חרבות ברזל) • מידע כוזב (הכחשת טבח שבעה באוקטובר • הפיצוץ בבית החולים אל-אהלי)
זירות נוספות זירת יהודה ושומרון (מבצע מחנות קיץ • מבצע חומת ברזל) • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית
מאבק בתוכנית הגרעין האיראנית
אתרים ומתקנים גרעיניים המתקן הגרעיני בנתנז • מתקן פורדו להעשרה גרעינית • מרכז המחקר והטכנולוגיה הגרעינית באספהאן • בסיס פרצ'ין • כור המחקר בטהראן • IR-40 • מתקן קאראג' • נמל התעופה הבין-לאומי תבריז-שהיד מדני • בסיס חיל האוויר האיראני בהמדאן
הסכמים האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני • הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית • הסכם הביניים בז'נבה על תוכנית הגרעין האיראנית • הסכמות לוזאן על תוכנית הגרעין האיראנית • פרישת ארצות הברית מהסכם הגרעין עם איראן • יחסי איראן – האיחוד האירופי • החלטה 1696 של מועצת הביטחון של האו"ם
ארגונים חשובים הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית P5+1 • INSTEX • האיחוד נגד איראן הגרעינית
מבצעים, חבלות ותקיפות מבצע מרלין • מבצע משחקים אולימפיים • סטקסנט • חשיפת תוכנית הנשק הגרעיני של איראן • הפיצוצים באיראן (2020) • החבלה במפעל הצנטריפוגות בנתנז (2021) • מבצע עם כלביא (המתקפה האמריקאית)
התנגשויות וחיסולים התנקשויות במדעני גרעין איראנים • ההתנקשות במוחסן פח'רי-זאדה
טכנולוגיה ואסטרטגיה אורניום מועשר • צנטריפוגה • פצצה גרעינית • דוקטרינת בגין • דוקו (נוזקה) • להבה (נוזקה) • שיהאב • Breakout time • טכנולוגיה דו-שימושית
אישים בפרויקט הגרעין מוחסן פח'רי-זאדה • עלי אכבר סאלחי • מוחמד אסלאמי • סעיד ג'לילי • גולאם רזא אגאזאדה • מוחמד מהדי טהראנצ'י • פריידון עבאסי-דוואני • מוחמד כרמי • מוחמד פאכפור
תגובות מדיניות ופוליטיות ההתנגדות לתוכנית הגרעין האיראנית • התנגדות לפעולה צבאית נגד איראן • תמיכה בפעולה צבאית נגד איראן (אנ') • האיחוד נגד איראן הגרעינית • עיצומים נגד איראן • נאום בנימין נתניהו בפני הקונגרס של ארצות הברית (2015)
גופים ומסגרות הארגון לאנרגיה אטומית של איראן • פרויקט אמאד • SPND • משמרות המהפכה האסלאמית
מאבק עולמי בפרויקט הגרעין האיראני
ישראלים שנאבקו בפרויקט הגרעין האיראני
ראשי ממשלה אריאל שרון • אהוד אולמרט • בנימין נתניהו • נפתלי בנט
שרי ביטחון אהוד ברק • משה יעלון • אביגדור ליברמן • בני גנץ • יואב גלנט • ישראל כ"ץ
רמטכ"לים גבי אשכנזי • בני גנץ • גדי איזנקוט • אביב כוכבי • הרצי הלוי • אייל זמיר
ראשי מוסד מאיר דגן • תמיר פרדו • יוסי כהן • דדי ברנע
אמריקאים שנאבקו בפרויקט הגרעין האיראני ברק אובמה • דונלד טראמפ • ג'ו ביידן • ג'ון קרי • מייק פומפאו • אליוט אברמס • ויליאם ברנס • דניס רוס • קנת' מקנזי • מייקל קורילה • דן קיין
אישים בינלאומיים נוספים יוקיה אמאנו • רפאל גרוסי • פדריקה מוגריני • חביאר סולאנה • הלגה שמיד • אנריקה מורה
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

מבצע עם כלביא41294213Q134900605

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מבצע_עם_כלביא&oldid=3018438"