רבי יעקב בר אחא
(הופנה מהדף רבי יעקב בר אחא (אמורא))
| מקום פעילות |
חמת גדר, ציפורי, קיסרין ארץ ישראל |
|---|---|
| תקופת פעילות | הדור השלישי לאמוראים |
| השתייכות | אמוראי ארץ ישראל |
| רבותיו | חזקיה, רבי חוניא דברת חוורין, רב, שמואל, רבי יהושע בן לוי, רבי יונתן, רב אסי, רבי יוחנן, רבי יאשיה, ריש לקיש, רב יהודה, רבי אלעזר בן פדת |
| תלמידיו | רבי אמי בבלאה, רבי חזקיה, רב כהן, רבי יוסי בר זבידא, רבי אילעא, רבי ירמיה, רבי חגי (הראשון), רבי יהודה נשיאה (השלישי), רבי מנא, רבי תנחום בריה דרבי חייא איש כפר עכו, רבנן דקיסרין |
| בני דורו | רבי זירא, רבי חייא בר אבא, רבי אבינא, רב כהנא מפום נהרא, רבי חנניה חברון דרבנן, רבי אבהו, רבי אבדימי מלחא |
| אב | אחא |
| ילדים | רב אחא בר יעקב, רבי חזקיה בר יעקב בר אחא, רבי ישמעאל בר רבי יעקב בר אחא, רבי יעקב אחוה דרב אחא בר יעקב |
| חתנים | רב איקא |
רבי יעקב בר אחא היה אמורא בדור השלישי לאמוראי ארץ ישראל. נזכר בתלמוד בבלי בעשרה מקומות, ובתלמוד ירושלמי למעלה מ-400 פעמים.
ביוגרפיה
רבי אהרן היימן משער בספרו תולדות תנאים ואמוראים כי הוא חי ופעל בחמתא דגרר[1], אתר מרחצאות מרפא בצפון הארץ, השוכן בעמק הירמוך, מדרום לרמת הגולן[2].
היה תלמידם של אמוראים רבים, ומסר שמועות רבות משמם. ביניהם: חזקיה[3], רבי חוניא דברת חוורין[4], רב[5][6], שמואל[7], רבי ינאי[8], רבי יהושע בן לוי[9], רבי יונתן[10], רב אסי[11], רבי יוחנן שבשמו הביא עשרות מאמרים[12], רבי יאשיה[13], רבי שמלאי[14], ריש לקיש[15], רב יהודה[16], רבי עולא דקיסרין[17], רב שמן בר אבא[18], רבי אלעזר בן פדת שאף בשמו הביא עשרות מאמרים[19], רבי אמי[20], רבה בר רב הונא[21], רבי אסי[22][23], רבי זירא[24] [25], רבי אבא בר ממל[26], רבי יוסי ברבי חנינא[27], רב המנונא[28], רבי אבדימי דמן חיפה[29], רבי יצחק בר נחמן[30], רבי חייא בר אבא[31], רבי יצחק[32], רבי אבינא[33], רבי טבלא[34], רבי יהודה בן פזי[35] ורב שמואל בר אבא[36].
חלקם לא היו רבותיו אלא חבריו, כמו רבי זירא[37], (עמו היה אצל רבה בר רב הונא)[38], רבי חייא בר אבא[39] אשר הגיע אליו פעם בשבת לשאול שאלה בהלכה בשליחות רב שמואל בר רב יצחק[40], ורבי אבינא[41]. עוד מחבריו היו: רב כהנא מפום נהרא[42], רבי חנניה חברון דרבנן[43], רבי אבהו (עמו היה אצל רבי אבדימי דמן חיפה)[44], ורבי אבדימי מלחא[45].
ישב יחד עם רב כהנא (כפי הנראה מדובר ברב כהנא מפום נהרא[46]) במושב בית הדין שדנו בעיבור השנה, ונכנס לפניו לדיון, על אף שרב כהנא נסמך לפניו, ורב כהנא התרעם על כך, שכן רבי יעקב בר אחא עצמו הביא שמועה בשם רבי יוחנן שלעיבור השנה נכנסים לפי סדר המינוי, ובעל השמועה (רבי יעקב בר אחא) אינו מקיים זאת בעצמו[47].
פעם ישב יחד עם רבי חזקיה במקום אחד, והיו אצלו פרוטות צרורות, והגיע זמן התפילה, והתירם ונתנם לרבי חזקיה כדי שישמרם לו עד לאחר התפילה[48].
פעם ישב בסעודה יחד עם רבי זירא רבי חייא בר אבא ורבי חנניה חברון דרבנן, ובסיום הסעודה נטל כוס יין ועשה זימון, לאחר מכן התעורר ויכוח בין האמוראים על נוסח הזימון שאמר רבי יעקב בר אחא, שבמהלכו הוכיח רבי יעקב מברייתא שהנוסח אינו משנה כל כך, ורק ה'נוקדנין' (דווקנין[49] שמדקדקים שלא לצורך[50]) מקפידים על כך, ורבי זירא חרה לו על כך שקרא רבי יעקב בר אחא לרבי חייא בר אבא 'נוקדנא'[51].
סבל מכאב שיניים, ורבי אסי שוחח עם רופאו כיצד הוא מטפל בשיניים של רבי יעקב בר אחא בשבת, ואף כינהו בתואר 'חברינו' אף שהיה תלמידו. הגמרא מוכיחה מכך שדעת רבי אסי שמותר לצאת עם שן תותבת בשבת לצורך רפואת שיניים, ואין בזה איסור משום רפואה בשבת[52].
מאמריו
- ”אמר רבי אילעא אמר רבי יעקב בר אחא משום רבינו[53], כל שלא אמר ברית ותורה בברכת הארץ ומלכות בית דוד בבונה ירושלים - לא יצא ידי חובתו”[54].
- ”א"ר יעקב בר אחא אמר רב אסי, אלמלא מעמדות לא נתקיימו שמים וארץ, שנאמר ויאמר ה' אלהים במה אדע כי אירשנה[55], אמר אברהם, רבש"ע שמא ישראל חוטאין לפניך אתה עושה להם כדור המבול וכדור הפלגה, א"ל לאו. אמר לפניו, רבש"ע הודיעני במה אירשנה, א"ל קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת וגו'[56]. אמר לפניו, רבש"ע, תינח בזמן שבית המקדש קיים, בזמן שאין בית המקדש קיים מה תהא עליהם, אמר לו, כבר תקנתי להם סדר קרבנות, בזמן שקוראין בהן לפני - מעלה אני עליהם כאילו הקריבום לפני, ואני מוחל להם על כל עונותיהם”[57].
- ”אמר רבי תנחום בריה דרבי חייא איש כפר עכו אמר רבי יעקב בר אחא אמר ר' שמלאי, ואמרי לה אמר ר' תנחום אמר רב הונא, ואמרי לה אמר רב הונא לחודיה, תלמיד שנידה לכבודו נדויו נידוי”[58].
- ”ר' חזקיה רבי יעקב בר אחא ר' יסא בשם רבי יוחנן, לעולם לא יהא הפסוק הזה זז מתוך פיך ה' צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה”[59].
- רבי זעירא רבי יעקב בר אחא ורבי אבונא אמרו, שקשה שנאת חינם יותר מעבודה זרה גילוי עריות ושפיכות דמים, שהרי בית המקדש הראשון נחרב בעוון עבודה זרה גילוי עריות ושפיכות דמים ונבנה מחדש, ואילו בית המקדש השני נחרב בעוון שנאת חינם ועדיין לא נבנה[60].
- התיר לאכול פת עכו"ם, בתנאי שיקנה מנחתום ולא מגוי שאפה לעצמו, זאת לצורך הרחקה מגויים, כדי שלא יבואו לידי נישואי תערובת[61]. הראשונים נחלקו בדבריו, האם כוונתו להתיר בכל מקום, או רק במקום שלא מצוי פת ישראל[62].
- ”מלא שבוע זאת וגו'[63], א"ר יעקב בר אחא מכאן שאין מערבין שמחה בשמחה[64], שמחת חובה בשמחת חובה, ולפיכך אין נושאין נשים במועד, לפי שאין מערבין שמחת נשואין בשמחת מועד החג, כדכתיב ושמחת בחגך, ולא באשתך”[65].
תלמידיו
- רבי אמי בבלאה[66], רבי חזקיה[67] (שהיה תלמיד חבר שלו[68]) ורב כהן, עמם טייל ברחבי ציפורי[69] או קיסרין[70].
- רבי יוסי בר זבידא[71] (שכפי הנראה היה אף הוא תלמיד חבר שלו[72]).
- רבי אילעא[73].
- רבי ירמיה[74].
- רבי חגי (הראשון), שלמד ממנו בבואו לארץ ישראל מיד בירידתו מהספינה, עוד לפני שנהיה תלמידו של רבי זירא[75].
- רבי יהודה נשיאה (השלישי)[76].
- רבי מנא[77], למד אצלו יחד עם רבי חזקיה הלכות אהלות[78] או הלכות אבילות[79].
- רבי תנחום בריה דרבי חייא איש כפר עכו[80].
- רבנן דקיסרין[81].
משפחתו
אין מקורות בדברי חז"ל מי היו הוריו. בתלמוד ירושלמי במסכת עירובין מובאת פטירת אמו, ודיון הלכתי שהתעורר בעקבות כך[82].
- בנו, רב אחא בר יעקב, ירד לבבל והיה מאמוראי בבל[83].
- בנו, רבי חזקיה בר יעקב בר אחא[84].
- בנו, רבי ישמעאל בר רבי יעקב בר אחא[85].
- בנו, רבי יעקב אחוה דרב אחא בר יעקב[86]. כפי הנראה נולד לאחר פטירת אביו ונקרא על שמו.
- בתו היתה נשואה לרב איקא[87].
- נכדו, רב יעקב בריה דרב אחא בר יעקב[88]
- נכדו, רב אחא בריה דרב איקא[89].
- נכדו, רב אידי בריה דרב איקא[90].
- נכדו, רב הונא בריה דרב איקא[91].
- נכדו, רב חנינא בריה דרב איקא[92].
- נכדו, רב שמואל בריה דרב איקא[93].
אילן יוחסין
| רבי יעקב בר אחא | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רב אחא בר יעקב | רבי חזקיה בר יעקב בר אחא | רבי ישמעאל בר רבי יעקב בר אחא | רבי יעקב אחוה דרב אחא בר יעקב | רב איקא | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רב יעקב בריה דרב אחא בר יעקב | בת | רב אחא בריה דרב איקא | רב אידי בריה דרב איקא | רב הונא בריה דרב איקא | רב חנינא בריה דרב איקא | רב שמואל בריה דרב איקא | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רב יעקב בר ברתיה דרב אחא בר יעקב | רבי ברכיה בר חנינא בר איקא | רב איקא בר חנינא | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הערות שוליים
- ↑ רבי אהרן היימן, תולדות תנאים ואמוראים, חלק ב', עמ' 776, ערך רבי יעקב בר אחא, לונדון תר"ע, באתר אוצר החכמה.
- ↑ להרחבה אודות זיהוי המקום, ראו במאמרו של הרב מנשה בן חיים, נהרות ועיירות של ארץ ישראל - במשנתו של רבינו הכפתור ופרח, בתוך: קובץ הליכות שדה, גליון 89, עמ' 5-14, ירושלים תשנ"ד.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת שבת, פרק א', הלכה א'.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת מעשר שני, פרק ה', הלכה א'; מסכת שקלים, פרק א', הלכה א'; מסכת מועד קטן, פרק א', הלכה ב'.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ"ט עמוד א'; וראו עוד שם בדף כ"ב עמוד א', ובפירוש רש"י שם.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת כתובות, פרק ד', הלכה ח'.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ה', הלכה ב'; מסכת ברכות, פרק ו', הלכה א'; מסכת ברכות, פרק ו', הלכה ב'; מסכת ברכות, פרק ו', הלכה ו'; מסכת סוכה, פרק ד', הלכה ה'.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת גיטין, פרק ט', הלכה א'.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כ"ז עמוד א'; תלמוד ירושלמי, מסכת גיטין, פרק ה', הלכה ו'; מסכת בבא קמא, פרק ט', הלכה א'; וראו עוד תלמוד ירושלמי, מסכת דמאי, פרק א', הלכה ד', שם מובא ”רבי יעקב בר אחא בר אידי בשם רבי יהושע בן לוי”.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת שביעית, פרק ח', הלכה ד'; מסכת מעשר שני, פרק ג', הלכה א'; מסכת שבת, פרק א', הלכה ד'; מסכת עבודה זרה, פרק ב', הלכה ח'.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ"ז עמוד ב'; מסכת זבחים, דף קט"ז עמוד ב'.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ב', הלכה ה'; מסכת ברכות, פרק ז', הלכה ב'; מסכת דמאי, פרק ב', הלכה א'; מסכת תרומות, פרק ג', הלכה ג'; מסכת מעשר שני, פרק ד', הלכה ג'; מסכת שבת, פרק א', הלכה י'; מסכת שבת, פרק י"א, הלכה ב'; מסכת שבת, פרק י"ד, הלכה ד'; מסכת שבת, פרק י"ט, הלכה ג'; מסכת עירובין, פרק א', הלכה א'; מסכת עירובין, פרק ו', הלכה א'; מסכת עירובין, פרק ו', הלכה ח'; מסכת פסחים, פרק ד', הלכה ו'; מסכת פסחים, פרק ה', הלכה ב'; מסכת פסחים, פרק ז', הלכה ב'; מסכת סוכה, פרק א', הלכה א'; מסכת יבמות, פרק א', הלכה ו'; מסכת יבמות, פרק י"ד, הלכה א'; מסכת יבמות, פרק ט"ו, הלכה ה'; מסכת כתובות, פרק א', הלכה ח'; מסכת כתובות, פרק י"א, הלכה ג'; מסכת נדרים, פרק י', הלכה ה'; מסכת שבועות, פרק א', הלכה ד'; מסכת עבודה זרה, פרק ב', הלכה ב'.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת תרומות, פרק י"א, הלכה ה'; מסכת סוכה, פרק א', הלכה א'; מסכת מגילה, פרק ד', הלכה י"ב; מסכת יבמות, פרק ז', הלכה א'; מסכת יבמות, פרק ח', הלכה ג'; מסכת כתובות, פרק א', הלכה ח'; מסכת נזיר, פרק ז', הלכה ג'; מסכת קידושין, פרק ד', הלכה א'.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף ט"ז עמוד ב'.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת תרומות, פרק ד', הלכה ד'; מסכת יבמות, פרק ב', הלכה ב'; מסכת נדרים, פרק ד', הלכה י'.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת יבמות, פרק ח', הלכה ב'; מסכת יבמות, פרק ט"ו, הלכה ג'.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת פסחים, פרק ג', הלכה ב'; מסכת נדה, פרק ב', הלכה ז'.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת גיטין, פרק א', הלכה א'; מסכת נדה, פרק ג', הלכה א'.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת ביכורים, פרק א', הלכה ה'; מסכת ביכורים, פרק ב', הלכה ב'; מסכת ביכורים, פרק ג', הלכה ג'; מסכת שבת, פרק י"ז, הלכה א'; מסכת שבת, פרק י"ט, הלכה ג'; מסכת עירובין, פרק ו', הלכה ב'; מסכת עירובין, פרק ו', הלכה ח'; מסכת פסחים, פרק ד', הלכה ד'; מסכת פסחים, פרק ח', הלכה א'; מסכת חגיגה, פרק ב', הלכה ה'; מסכת יבמות, פרק ב', הלכה א'; מסכת יבמות, פרק ד', הלכה ח'; מסכת יבמות, פרק ד', הלכה י"א; מסכת יבמות, פרק ד', הלכה ט"ז; מסכת כתובות, פרק א', הלכה ב'; מסכת כתובות, פרק י"א, הלכה ג'; מסכת סוטה, פרק ב', הלכה ה'; מסכת קידושין, פרק א', הלכה ז'; מסכת קידושין, פרק ד', הלכה י"א; מסכת בבא מציעא, פרק י', הלכה ב'; מסכת שבועות, פרק ח', הלכה א'; מסכת עבודה זרה, פרק ה', הלכה ד'.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת שביעית, פרק ו', הלכה ד'; מסכת פסחים, פרק ח', הלכה ג'; מסכת ביצה, פרק ה', הלכה ב'; מסכת גיטין, פרק א', הלכה ב'; מסכת קידושין, פרק ג', הלכה ד'.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת יבמות, פרק ח', הלכה ג'.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כ"ז עמוד א'.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת שבת, פרק א', הלכה י'; מסכת פסחים, פרק ח', הלכה ז'; מסכת מועד קטן, פרק ג', הלכה ה'; מסכת נדרים, פרק ז', הלכה ה'; מסכת עבודה זרה, פרק ב', הלכה ד'; מסכת עבודה זרה, פרק ב', הלכה ט'.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ג עמוד א'.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ב', הלכה ג'; מסכת ברכות, פרק ו', הלכה א'; מסכת שביעית, פרק ו', הלכה א'; מסכת מעשר שני, פרק א', הלכה א'; מסכת עירובין, פרק ג', הלכה ג'; מסכת עירובין, פרק ו', הלכה ה'; מסכת פסחים, פרק ח', הלכה א'; מסכת פסחים, פרק ח', הלכה ד'; מסכת סוכה, פרק א', הלכה ה'; מסכת יבמות, פרק ז', הלכה א'; מסכת כתובות, פרק י"א, הלכה ז'; מסכת סנהדרין, פרק ח', הלכה ב'.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת מועד קטן, פרק ג', הלכה א'.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ח', הלכה ו'.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת שבת, פרק י"א, הלכה ה'.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת מועד קטן, פרק ג', הלכה ה'.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת כלאים, פרק ב', הלכה ג'; מסכת יבמות, פרק י"א, הלכה ב'.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ג', הלכה ה'; מסכת תרומות, פרק ח', הלכה ג'.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת כתובות, פרק ד', הלכה ג'.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת כלאים, פרק ז', הלכה ג'; מסכת שביעית, פרק ח', הלכה ז'.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת שבת, פרק ו', הלכה ב', מסכת יבמות, פרק י"ב, הלכה ב'.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת שביעית, פרק י', הלכה א'; מסכת ראש השנה, פרק ג', הלכה א'.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת שביעית, פרק ה', הלכה א'; מסכת פסחים, פרק ו', הלכה ד'; מסכת פסחים, פרק ז', הלכה י"א; מסכת פסחים, פרק ח', הלכה ג'; מסכת יומא, פרק ד', הלכה ו'.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ז', הלכה ג'; מסכת יומא, פרק א', הלכה א'.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת יבמות, פרק ח', הלכה ג'.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ז', הלכה ג'.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת שבת, פרק ו', הלכה ב', על פי ביאור הפני משה שם, וכן הוא בביאור רבי חיים קניבסקי, וכן כתב זכריה פרנקל בספרו מבוא הירושלמי, באתר היברובוקס; מאידך רבי אהרן היימן, בספרו תולדות תנאים ואמוראים מבאר את המעשה באופן אחר.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת פסחים, פרק ה', הלכה ה'; מסכת יומא, פרק א', הלכה א'.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת ראש השנה, פרק ב', הלכה ה'; ראו עוד בספרו של רבי אהרן היימן, תולדות תנאים ואמוראים, חלק ג', ערך "רב כהנא ג' תלמידו דרבה", עמ' 846, באתר היברובוקס.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ז', הלכה ג'.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת מועד קטן, פרק ג', הלכה ה'.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת בבא מציעא, פרק ד', הלכה ז'.
- ↑ רבי אהרן היימן, תולדות תנאים ואמוראים, חלק ג', ערך "רב כהנא ג' תלמידו דרבה", עמ' 846, באתר היברובוקס.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת ראש השנה, פרק ב', הלכה ה'; מסכת סנהדרין, פרק א', הלכה ב'.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ב', הלכה ה'; ראו שם עוד את המשך המעשה, שנאמרו בו כמה ביאורים במפרשים, ראו פני משה, רידב"ז, וביאור רבי חיים קניבסקי.
- ↑ רש"י, מסכת ברכות, דף נ' עמוד א', ד"ה והנקדנין.
- ↑ רבי נתן בר יחיאל, ספר הערוך; תוספות הרא"ש, מסכת ברכות, דף נ' עמוד א', ד"ה והנקדנין.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ז', הלכה ג'.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת שבת, פרק ו', הלכה ה'.
- ↑ רבינו הכוונה לאמורא רב; ראו במסכת ברכות, דף כ"ב עמוד א', ד"ה משום רבינו.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ"ט עמוד א'.
- ↑ ספר בראשית, פרק ט"ו, פסוק ח'.
- ↑ ספר בראשית, פרק ט"ו, פסוק ט'.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ"ז עמוד ב'.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף ט"ז עמוד ב'.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ה', הלכה א'.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת יומא, פרק א', הלכה א'.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת שביעית, פרק ח', הלכה ד'; מסכת שבת, פרק א', הלכה ד'; מסכת עבודה זרה, פרק ב', הלכה ח'.
- ↑ ראו רי"ף, מסכת עבודה זרה, דף ל"ה עמוד ב'; אור זרוע, חלק ד', פסקי עבודה זרה, סימן קפ"ח; רא"ה, מסכת עבודה זרה, דף ל"ה עמוד ב', ד"ה ירושלמי; פסקי הרא"ש, מסכת עבודה זרה, פרק ב' סימן כ"ז; וראו עוד בביאורו של רבי יום-טוב ליפמן הלר פלפולא חריפתא על דברי הרא"ש שם, אות ס'.
- ↑ ספר בראשית, פרק כ"ט, פסוק כ"ז.
- ↑ בראשית רבה, פרשה ע' סימן י"ט; פסיקתא זוטרתא, פרשת ויצא, פרק כ"ט סימן כ"ז; מדרש שכל טוב, פרשת ויצא, פרק כ"ט סימן כ"ח.
- ↑ תוספת זו הובאה רק במדרש שכל טוב הנ"ל.
- ↑ רבי אהרן היימן, תולדות תנאים ואמוראים, חלק ב', עמ' 775, על פי תלמוד ירושלמי, מסכת עבודה זרה, פרק ב', הלכה ב'; ראו עוד תלמוד ירושלמי, מסכת עבודה זרה, פרק ה', הלכה ט'.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ו', הלכה ב'; מסכת ביכורים, פרק א', הלכה ו'; מסכת ביכורים, פרק ב', הלכה א'; וראו עוד תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק ב', הלכה י"ג.
- ↑ רבי אהרן היימן, תולדות תנאים ואמוראים, חלק ב', עמ' 775, על פי תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ג', הלכה א'.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ג', הלכה א'.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת נזיר, פרק ז', הלכה א'.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ב', הלכה ה'; מסכת ברכות, פרק ז', הלכה ה'; מסכת כלאים, פרק ו', הלכה ד'; מסכת שביעית, פרק ח', הלכה ד'; מסכת מעשר שני, פרק ג', הלכה א'.
- ↑ ראו תלמוד ירושלמי, מסכת שקלים, פרק ז', הלכה ג'; מסכת כתובות, פרק ה', הלכה ה'; מסכת נזיר, פרק ו', הלכה ג'; מסכת קידושין, פרק ב', הלכה ז'.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ"ט עמוד א'.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מהדורת דפוס וילנא, מסכת תרומות, פרק ד', הלכה ד'; וכן נקט רבי אהרן היימן, בספרו תולדות תנאים ואמוראים, חלק ב', עמ' 776; מאידך, לפי גירסת דפוס ונציה#הדפסת ש"ס ונציה, המבוסס על כתב יד ליידן, אין מקור לכך בתלמוד ירושלמי.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת ערלה, פרק ג', הלכה א'.
- ↑ רבי אהרן היימן, תולדות תנאים ואמוראים, חלק ב', עמ' 776, על פי תלמוד ירושלמי, מסכת עבודה זרה, פרק ב', הלכה ב'; ראו עוד תלמוד ירושלמי, מסכת עבודה זרה, פרק ה', הלכה ט'.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת שביעית, פרק ו', הלכה א'; מסכת סוטה, פרק ב', הלכה ה'; מסכת גיטין, פרק ד', הלכה ב'.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת נזיר, פרק ז', הלכה ב'; על פי ביאורו של רבי משה מרגלית, פני משה, וכן כתב בביאורו של רבי דוד פרנקל, קרבן העדה, בפירושו השני.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת נזיר, פרק ז', הלכה ב'; על פי ביאורו של רבי דוד פרנקל, קרבן העדה, בפירושו הראשון.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף ט"ז עמוד ב'.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת שביעית, פרק ח', הלכה ד'; מסכת מעשר שני, פרק ג', הלכה א'; מסכת שבת, פרק א', הלכה ד'; מסכת סוכה, פרק ה', הלכה ו'; מסכת מועד קטן, פרק ב', הלכה ה'; מסכת קידושין, פרק א', הלכה א'; מסכת עבודה זרה, פרק ב', הלכה ח'.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת עירובין, פרק ו', הלכה ז'.
- ↑ רבי יחיאל היילפרין, סדר הדורות, סדר התנאים ואמוראים אות יוד, באתר אוצר החכמה.
- ↑ נזכר בתלמוד ירושלמי, מסכת שביעית, פרק ג', הלכה ד'.
- ↑ נזכר בתלמוד ירושלמי, מסכת שבת, פרק ד', הלכה ב', לפי גירסת דפוס וילנא.
- ↑ נזכר בתלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ע"ו עמוד א'.
- ↑ כמבואר בתלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ע"ד עמוד א', שרב אחא בריה דרב איקא היה בן-אחותו של רב אחא בר יעקב.
- ↑ נזכר בתלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף כ"ט עמוד ב'.
- ↑ כמבואר בתלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ע"ד עמוד א', שהיה בן-אחותו של רב אחא בר יעקב.
- ↑ נזכר בתלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף מ"ג עמוד א'; וראו עוד בתלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף פ"ד עמוד ב', שם נזכר רב אדא בריה דרב איקא.
- ↑ נזכר בתלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ"ג עמוד ב'; מסכת פסחים, דף נ"ב עמוד ב'; מסכת ביצה, דף ט"ו עמוד א'.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ח עמוד ב'; מסכת כתובות, דף ס"א עמוד ב'; מסכת עבודה זרה, דף כ"ט עמוד א'; מסכת נדה, דף ח' עמוד ב'; דף נ"ב עמוד א'; ילקוט שמעוני, פרשת תזריע, רמז תקנ"ב; פרשת קדושים, רמז תר"י; תהלים, רמז תת"כ. מסתבר שהוא רב חיננא בריה דרב איקא שנזכר בתלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ה עמוד ב'; מסכת ביצה, דף כ"ח עמוד ב'; מסכת נדה, דף מ"ז עמוד ב'.
בתלמוד בבלי, מסכת מכות, דף כ"א עמוד ב', נזכר גם רב נחמן בריה דרב איקא, אך הוא טעות סופר, וגם שם מדובר על רבי חנינא בריה דרב איקא כמו שכתבו בסדר הדורות ובמסורת הש"ס. - ↑ נזכר בתלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ס"ט עמוד א'.
- ↑ נזכר בתלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף מ"ט עמוד א'.
- ↑ נזכר במדרש תהלים, מזמור ע"ח; אמנם בילקוט שמעוני, תהלים רמז תת"כ, מובאת מימרא זו בשם רבי ברכיה בשם רב חנינא בר איקא, ולפי זה אין מקור שהיה לרב חנינא בר איקא בן בשם רבי ברכיה.
- ↑ כך כותב רבי אהרן הימן בספרו תולדות תנאים ואמוראים, חלק א', עמ' 155, ערך רב איקא בריה דרב חיננא, לונדון תר"ע, באתר אוצר החכמה; נזכר בתלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל"ט עמוד ב'; מסכת עירובין, דף ק' עמוד ב'; מסכת פסחים, דף פ"ג עמוד ב'; מסכת חולין, דף צ' עמוד ב'.