טיוטה:איסור גרושה לכהן
איסור גרושה לכהן הוא איסור לא תעשה מדאורייתא לכהן לבוא על אשה גרושה, ויש אומרים אף לקדשה, בין אם גרושה מן האירוסין, ובין גרושה מן הנישואין[1]. האיסור נאמר בין על כהן גדול ובין על כהן הדיוט[2]. לאחר הביאה, הגרושה והולד נעשים חללים, כלומר, שאין חלים עליהם דיני כהנים, וכן אשה אינה יכולה להנשא לכהן.
מקור
מקור האיסור הוא מהפסוק ”וְאִשָּׁה גְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ לֹא יִקָּחוּ”[3], ולאו זה נמנה במנין המצוות[4].
מלבד איסור זה, כהן הבא על אשה גרושה עובר על איסור נוסף של ”וְלֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ בְּעַמָּיו”[5].
חיוב מלקות
קידשה ולא בעלה
כהן שקידש גרושה ובא עליה לוקים שניהם[6], אך אם לא בא עליה אלא קידשה בלבד, נחלקו בדין זה האמוראים[7]:
- דעת אביי: אף אם קידש לוקה, כיון שאיסור "לא יקחו" הוא איסור המתייחס לקידושין[8], ולכן אם גם קידש וגם בעל לוקה פעמיים, שכן האיסור "לא יחלל" מתייחס לביאה.
- דעת רבא: קידש בלבד אינו לוקה, כיון שאיסור "לא יקחו" חל רק לאחר הבעילה, ולכן אם גם קידש וגם בעל אינו לוקה אלא פעם אחת. וכן פסק להלכה הרמב"ם[9].
לשיטת רבא, נחלקו הראשונים האם מכל מקום ישנו איסור לכהן לקדש גרושה ללא לבוא עליה:
- שיטת הריטב"א[10] שאין כלל איסור בדבר.
- שיטת התוספות ביבמות[11] שהדבר אסור מדרבנן.
- שיטת התוספות בבבא מציעא[12] שהדבר אסור מן התורה[13].
אך כתב הרמב"ם[14] שמכל מקום אם נשאה היא והולד חללים, כיון שכל נשואה בחזקת בעולה.
בעלה ולא קידשה
אם לא קידשה, אלא בעלה דרך זנות, נחלקו בין זה הראשונים:
- שיטת הרמב"ם[15], החינוך[16], ותוספות ר"י הזקן[17] שדבר זה תלוי במחלוקת אביי ורבא לעיל, שיטת אביי שלוקה, משום שעבר על "לא תחלל" על אף שלא עבר על "לא יקחו", ושיטת רבא שאינו לוקה, כי עדין אינו עבר על "לא יקחו".
- שיטת רש"י[18], המאירי בשם הגאונים[19] והריטב"א[20] שלוקה בין לאביי ובין לרבא משום "לא יחלל".
- שיטת התוספות רי"ד[21] והראב"ד[22] שרק לאחר גמר ביאתו עובר על "לא יחלל", כיון שלפני זה לא היה בביאתו חילול זרע, וכמו כן אם בא על קטנה או גמר ביאתו ללא להוציא זרע פטור[23].
- שיטת הסמ"ג[24] שאינו לוקה כלל בין לאביי ובין לרבא.
- שיטת המגיד משנה[25] שכהן גדול לוקה, כיון שהאיסור "לא יחלל" נאמר בו, אבל כהן הדיוט אינו לוקה, כיון שלא למדנו אלא שזרעו מתחלל, ולא שלוקה אם עבר על איסור זה, כיון שהאיסור אינו אמור לגביו.
קידשה ובעלה מספר פעמים
כתבו המקנה[26] ורבי עקיבא איגר[27] שאם הכהן קידשה ובעלה מספר פעמים לאחר מכן, לוקה על כל ביאה וביאה אף משום "לא יקח" שכן אין האיסור הוא מעשה הקידושין, אלא ביאת האישות.
כפיה להוציא
כהן שנשא גרושה כופים אותו להוציאה[28], ומחרימים אותו ואת הנושאים ונותנים עמו עד שיגרשנה[29]. וכן אין מעלים אותו לתורה בעלית ראשון התנוה לכהן[30], ואין נושא את כפיו[31].
ספק גרושה
כהן הבא על אשה אשר היא ספק גרושה, מלקים אותו מכת מרדות[32], ואף קידושין שאינם חלים אלא מדרבנן, כגון קטנה שקידשוה אחיה ואמה, הרי היא פסולה לכהונה[33], אך הממאנת אינה פסולה לכהונה[34].
לקריאה נוספת
הערך גרושה לכהן, באתר ויקישיבה (מתוך מיקרופדיה תלמודית)
הערות שוליים
- ↑ מסכת יבמות, דף נ"ט עמוד א'
- ↑ מסכת קידושין, דף ע"ז עמוד ב'
- ↑ ספר ויקרא, פרק כ"א, פסוק ז'
- ↑ ספר המצוות, לאו ק"ס, ספר החינוך, מצווה רס"ח
- ↑ ספר ויקרא, פרק כ"א, פסוק ט"ו, איסור זה הוא איסור נרד רק לשיטת אביי (ראה להלן) אך שיטה זו לא נפסקה להלכה.
- ↑ מסכת יבמות, דף פ"ד עמוד ב'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ע"ח עמוד א'
- ↑ וראה בספר החינוך, מצווה רע"ד ובמגיד משנה איסורי ביאה, יז ה"ד שנתקשו שהפסוק "לא יחלל" נאמר גבי איסור אלמנה לכהן גדול.
- ↑ משנה תורה לרמב"ם, הלכות איסורי ביאה, פרק י"ז, הלכה ד'
- ↑ קידושין מב, ב
- ↑ דף י' עמוד א', ד"ה לרבי, כן הסביר בדעתו הבית מאיר (אבן העזר ט"ו א')
- ↑ דף י' עמוד ב', ד"ה דאמר
- ↑ כן נקט בדעתו המנחת חינוך (רסו, ט)
- ↑ הלכות איסורי ביאה, פרק י"ט, הלכה ג'
- ↑ בתשובה, הובאה במגיד משנה הל' איסורי ביאה פרק טו, הלכה ב
- ↑ ספר החינוך, מצווה רע"ד
- ↑ קידושין עח א
- ↑ קידושין עח. ד"ה שני שמות
- ↑ קידושין עח.
- ↑ קידושין ע"ח ע"א
- ↑ קידושין עח
- ↑ השגות הראב"ד הל' איסורי ביאה פי"ז ה"ב
- ↑ מנחת חינוך, רסו ד
- ↑ לאוין קכג, קכה
- ↑ הל' איסורי ביאה טו, ב
- ↑ קידושין עז ב ד"ה אלא
- ↑ שו"ת סימן רכא-רכב
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף פ"ה עמוד א', מסכת כתובות, דף ע"ז עמוד א', שולחן ערוך, אבן העזר, סימן ו', סעיף א', סימן קנ"ד, סעיף כ'
- ↑ בית יוסף, אבן העזר, סימן ו' אות ו בשם שו"ת הרמב"ם, וכן פסק בשולחן ערוך שם
- ↑ שו"ת הרשב"א ח"ז סי' כא
- ↑ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן קכ"ח, סעיף מ'
- ↑ משנה תורה לרמב"ם, הלכות איסורי ביאה, פרק י"ז, הלכה ז'
- ↑ משנה למלך, אסורי ביאה יט, ה; מנחת חינוך רסח א
- ↑ מסכת יבמות, דף ק"ח עמוד א'
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.