טיוטה:איסור אלמנה לכהן גדול
| ערך זה משתתף בתחרות הכתיבה "מכלול התורה" של המכלול והוא בשלבי כתיבה. אתם מתבקשים לא לערוך ערך זה עד שתוסר הודעה זו. אם יש לכם הצעות לשיפור או הערות אתם בהחלט מוזמנים לכתוב על כך בדף השיחה. לרשימת הערכים המשתתפים בתחרות גשו לכאן. תודה על שיתוף הפעולה ובהצלחה! |  |
| מקרא | ספר ויקרא, פרק כ"א, פסוקים י"ד-ט"ו |
|---|---|
| תלמוד בבלי | תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף פ"ד עמוד א' |
| ספרי מניין המצוות | ספר המצוות לאו קסא-קסב, ספר החינוך רעג-רעד, סמ"ג לאו כד-כה |
איסור אלמנה לכהן גדול הוא איסור לא תעשה מדאורייתא לכהן גדול לבעול אשה אלמנה, ולחלק מהדעות אף לקדשה.
איסור זה הוא בין אם האשה נתאלמנה לאחר קידושיה ובין אם נתאלמנה לאחר נישואיה[1].
מקור האיסור
מקור האיסור הוא מהפסוק ”אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וַחֲלָלָה זֹנָה אֶת אֵלֶּה לֹא יִקָּח כִּי אִם בְּתוּלָה מֵעַמָּיו יִקַּח אִשָּׁה; וְלֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ בְּעַמָּיו כִּי אֲנִי ה' מְקַדְּשׁוֹ.”[2]
מוני המצוות מנו זאת כשני איסורים, האחד איסור קדושי אלמנה (לא יקח), והשני איסור בעילת אלמנה (לא יחלל)[3].
גדר האיסור
כהן גדול שבעל אלמנה, הן הכהן והן האלמנה לוקים, מכיון שעברו על איסור "לא יחלל", ואם גמר בעילתו עובר הכהן גם על איסור "קדושים תהיו"[4], מכיון שכבר משעת תחילת הבעילה נעשית חללה, ובעת גמר הביאה - שנחשבת אף היא לביאה בפני עצמה - הוא בועל אותה כחללה[5]. לאחר הבעילה, האלמנה והולד נעשים חללים[6].
כהן גדול שעבר על האיסור וקידש אלמנה, כופים עליו לגרשה[7], וכל עוד לא עשה כן הוא פסול לעבודת המקדש[8]. כהן הדיוט שקידש אלמנה ולאחר מכן התמנה לכהן גדול, אין צריך לגרשה[9].
בגדר האיסור, חקר רבי חיים מטלז[10] האם הוא איסור לקחת אשה שנתקדשה לאיש אחר (ואם כן האלמנה נאסרת על הכהן הגדול כבר בשעת קידושי הראשון), או שהאיסור הוא לקחת אשה אלמנה (ואם כן נאסרת לכהן הגדול רק בשעת מיתת בעלה).
קידשה ולא בעלה
במקרה שהכהן הגדול קידש את האלמנה אך לא בעלה, נחלקו האמוראים האם מתחייב במלקות, לדעת אביי מתחייב במלקות, משום שעבר אל איסור "לא יקח" המתייחס לקידושין, אך לדעת רבא אינו מתחייב במלקות, כי שני הפסוקים חלים רק אחרי הבעילה, ואף מי שקידש ובעל אינו לוקה אלא פעם אחת[11], וכך פסק להלכה הרמב"ם[12].
לשיטת רבא, נחלקו הראשונים האם במקרה שקידש ובעל לוקה פעמיים, משום "לא יקח" ומשום "לא יחלל", או שאינו לוקה אלא פעם אחת, לדעת רש"י[13], התוספות[14], הריטב"א[15] והמאירי[16] לוקה פעמיים, ולדעת הרמב"ן[17] והר"ן[18] לוקה פעם אחת בלבד. ולהלכה פסק הרמב"ם[19] שלוקה פעמיים.
כמו כן נחלקו הראשונים האם לדעת רבא הדבר אסור מדרבנן, לדעת הריטב"א[20] הדבר אינו אסור מדרבנן, ולדעת התוספות[21] הוא אסור מדרבנן.
בכהן משוח מלחמה
נחלקו התנאים האם גם כהן משוח מלחמה אסור באלמנה כמו כהן גדול. לדעת רבי ישמעאל הוא אסור באלמנה, ודין זה נלמד מהפסוק ”והוא אשה בבתוליה יקח”, וכיון שהמילה "והוא" מיותרת, אנו לומדים מכך שאף כהן משוח מלחמה אסור באלמנה. לדעת רבי עקיבא הוא מותר באלמנה, ומהמילה "והוא" למדים שאף כהן גדול שהודח מכהונתו מכיון שנהיה בעל מום אסור באלמנה[22].
לשיטת רבי ישמעאל, נחלקו האחרונים האם כהן שהודח מכהונתו מכיון שהיה בעל מום מותר באלמנה, לדעת החיד"א[23] אסור, ולדעת רבי בצלאל רנשבורג[24] מותר.
כהן גדול במצוות ייבום
אם מת אחיו של הכהן הגדול בלא צאצאים, אין לכהן הגדול מצווה לייבם את אלמנתו מכיוון שהיא אסורה לו באיסור אלמנה, אך צריכים לעשות חליצה[25] מדרבנן[26].
קידושיה
לדעת חכמים[27] שסוברים שיש תפיסת קידושין באיסורי ביאה שעונשם מלקות כהן גדול שקידש אלמנה האלמנה מקודשת, אך בדעתו של רבי עקיבא[27] שסובר שאין תפיסת קידושין באיסורי ביאה אלו, נחלקו האמוראים האם קידושי כהן גדול באלמנה תופסים, לדעת רבי סימאי קידושין תופסים בה, ולדעתו של רבי ישבב אין קידושין תופסים בה. להלכה, פסק הרמב"ם שקידושין תופסים בה[28].
לשיטת הסוברים שתופסים בה קידושין, לאחר הקידושין הרי היא כאשתו לכל דבר, ובשביל לגרשה עליו לתת לה גט[29], אך לאחר הגירושין אינו חייב במזונותיה, אך אם מת מקבלת מזונות כשאר אלמנה[30].
ראו גם
לקריאה נוספת
- הערך "אלמנה לכהן גדול", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
הערות שוליים
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף נ"ט עמוד א'
- ↑ ספר ויקרא, פרק כ"א, פסוקים י"ד-ט"ו
- ↑ מצוה:שלא יבעול כוהן גדול אלמנה ואפילו בלא קידושי; מצוה:שלא ישא כוהן גדול אלמנה באתר ויקיטקסט
- ↑ ספר ויקרא, פרק כ"א, פסוק ו'
- ↑ הגהות הב"ח יבמות פד א.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ע"ז עמוד א'; שולחן ערוך, אבן העזר, סימן ז', סעיף י"ב.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף פ"ד עמוד א'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת בכורות, דף מ"ה עמוד ב'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ס"א עמוד א'
- ↑ יבמות עמ' נז
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ע"ח עמוד א'
- ↑ משנה תורה לרמב"ם, הלכות איסורי ביאה, פרק י"ז, הלכה ב'.
- ↑ דף ע"ח , ד"ה בעל לוקה.
- ↑ מסכת בבא מציעא, דף י' עמוד ב', ד"ה דאמר.
- ↑ דף ע"ח , ד"ה רבא.
- ↑ דף ע"ח , ד"ה כהן.
- ↑ מסכת בבא מציעא, דף י' , ד"ה איכא.
- ↑ מסכת בבא מציעא, דף י' , ד"ה כהן.
- ↑ משנה תורה לרמב"ם, הלכות איסורי ביאה, פרק י"ז, הלכה ד'.
- ↑ ריטב"א, מסכת קידושין, דף מ"ב עמוד ב', ד"ה שאני.
- ↑ מסכת בבא מציעא, דף י' עמוד ב', ד"ה דאמר, כך נקט בדעתו השער המלך (הלכות מעילה פרק ז' הלכה ד', באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי).
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת הוריות, דף י"ב עמוד ב'.
- ↑ שער יוסף מסכת הוריות דף י"ב עמוד ב'.
- ↑ הורה גבר הוריות דף יב עמוד ב.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף כ' עמוד ב'.
- ↑ תוספות הרא"ש, מסכת יבמות, דף כ' , ד"ה גזירה.
- ^ 27.0 27.1 תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף מ"ד עמוד ב'.
- ↑ משנה תורה לרמב"ם, הלכות אישות, פרק ד', הלכה י"ד.
- ↑ תוספתא, מסכת יבמות, פרק ב', הלכה ג'.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף פ"ה עמוד א'.
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
[[קטגוריה:המכלול: ערכים שנוצרו במלול]] [[קטגוריה:מצוות לא תעשה]] [[קטגוריה:איסורי נישואין לכהן]] [[קטגוריה:חייב מלקות]] [[קטגוריה:מצוות הנוהגות בזמן הזה]]