איסור גרושה לכהן
| מקרא | ספר ויקרא, פרק כ"א, פסוק ז' |
|---|---|
| תלמוד בבלי | מסכת קידושין, דף ע"ד עמוד א' |
| משנה תורה | הלכות איסורי ביאה, פרק י"ז |
| שולחן ערוך | אבן העזר, סימן ו' |
| ספרי מניין המצוות | ספר החינוך, מצווה רס"ח |
איסור גרושה לכהן הוא איסור לא תעשה מדאורייתא לכהן לבעול אשה גרושה, ולחלק מהדעות אף לקדשה, העובר על איסור זה לוקה על ידי בית דין.
איסור זה הוא בגרושה מהאירוסין, או מהנישואין[1] ובכהן גדול או הדיוט[2]. לאחר הבעילה, הגרושה והולד נעשים חללים, כלומר, אין בהם דיני כהונה, ואשה נפסלת מלהנשא לכהן.
מקור
מקור האיסור הוא מהפסוק ”וְאִשָּׁה גְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ לֹא יִקָּחוּ”[3], ואיסור זה נמנה במנין המצוות[4].
לשיטת אביי, מלבד איסור זה, כהן הבא על אשה גרושה עובר על איסור נוסף של ”וְלֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ בְּעַמָּיו”[5].
גדר האיסור
כהן שקידש גרושה ובעלה - שניהם חייבים במלקות[6]. אך נחלקו הדעות האם יש האיסור חל גם אם קידש ולא בעל, או להיפך.
קידשה ולא בעלה
נחלקו האמוראים אם גדר האיסור שנלמד "לא יקחו" מתייחס למעשה הקידושין או רק אחרי הבעילה. לדעת אביי הוא מתייחס למעשה הקידושין, ולכן כהן המקדש גרושה לוקה[7], ואם אחר כך בא עליה - לוקה פעמיים, אף על איסור "לא יחלל"; ולדעת רבא אינו לוקה, כי שני הפסוקים חלים רק אחרי הבעילה, ואף מי שקידש ובעל אינו לוקה אלא פעם אחת. הרמב"ם[8]מכריע להלכה כדעת רבא.
בשיטת רבא, נחלקו הראשונים האם יש איסור לכהן לקדש גרושה:
- לדעת הריטב"א[9] אין בכך איסור.
- לדעת התוספות ביבמות[10] אסור מדרבנן.
- לדעת התוספות בבבא מציעא[11] הדבר אסור מדאורייתא[12].
אך במקרה שנשאה ולא בעלה, פסק הרמב"ם[13] שלוקה, מפני שכל אשה נשואה בחזקת בעולה היא.
בעלה ולא קידשה
במקרה שהכהן לא קידש את הגרושה, אלא בעל אותה בדרך זנות, נחלקו הראשונים האם לוקים:
- שיטת רש"י[14], המאירי בשם הגאונים[15], והריטב"א[16] שלוקה לכל הדעות כי עבר על איסור "לא יחלל".
- שיטת הרמב"ם[17], החינוך[18], ותוספות ר"י הזקן[19] שנידון זה תלוי במחלוקת אביי ורבא בנידון דלעיל, לדעת אביי לוקה, כי עבר על איסור "לא תחלל"; ולדעת רבא אינו לוקה, כי איסור "לא תחלל" חל רק ביחד עם איסור "לא יקחו".
- שיטת התוספות רי"ד[20] והראב"ד[21] שלוקה כי עבר על "לא יחלל", אך רק לאחר גמר ביאתו, כי לפני גמר ביאה אין חילול זרע, ולכן אם בעל קטנה או לא גמר ביאתו פטור[22], כי לא חילל את זרעו.
- שיטת הסמ"ג[23] שאינו לוקה לכל הדעות.
- שיטת המגיד משנה[24] שכהן גדול לוקה, כי איסור "לא יחלל" נאמר לגביו, אבל כהן הדיוט אינו לוקה, כי לא נלמד לגביו מ"לא יחלל" אלא שזרעו מתחלל.
קידשה בעלה מספר פעמים
כתבו המקנה[25] ורבי עקיבא איגר[26] שבמקרה שהכהן קידש את הגרושה ובעלה מספר פעמים, לוקה על כל ביאה וביאה גם משום איסור "לא יקח", שכן אין האיסור הוא מעשה הקידושין, אלא בביאת אישות.
כפיה להוציא
כהן שנשא גרושה כופים אותו לגרשה[27], ומחרימים אותו ואת הנושאים ונותנים עמו עד שיגרשנה[28]. וכן אין מעלים אותו לתורה בעלית ראשון השמורה לכהנים[29], ואין נושא את כפיו[30].
ספק גרושה וגרושה מדרבנן
כהן הבא על אשה ספק גרושה, אין לוקה מן התורה, אך בית דין מלקים אותו מכת מרדות[31].
גרושה מקידושין שאינם חלים אלא מדרבנן, כגון קטנה שקידשוה אחיה ואמה, הרי היא פסולה לכהונה[32], אבל הממאנת אינה פסולה לכהונה[33].
לקריאה נוספת
- הערך גרושה לכהן, באתר ויקישיבה (מתוך מיקרופדיה תלמודית)
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ מסכת יבמות, דף נ"ט עמוד א'.
- ↑ מסכת קידושין, דף ע"ז עמוד ב'.
- ↑ ספר ויקרא, פרק כ"א, פסוק ז'
- ↑ ספר המצוות, לאו ק"ס, ספר החינוך, מצווה רס"ח
- ↑ ספר ויקרא, פרק כ"א, פסוק ט"ו, איסור זה הוא איסור נפרד רק לשיטת אביי (ראה להלן) אך שיטה זו לא נפסקה להלכה.
- ↑ מסכת יבמות, דף פ"ד עמוד ב'.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ע"ח עמוד א'.
- ↑ משנה תורה לרמב"ם, הלכות איסורי ביאה, פרק י"ז, הלכה ד'.
- ↑ ריטב"א, מסכת קידושין, דף מ"ב עמוד ב'.
- ↑ תוספות, מסכת יבמות, דף י' עמוד א', ד"ה לרבי, כן הסביר בדעתו הבית מאיר (אבן העזר ט"ו א').
- ↑ תוספות, מסכת בבא מציעא, דף י' עמוד ב', ד"ה דאמר.
- ↑ כן נקט בדעתו המנחת חינוך (רסו, ט).
- ↑ הלכות איסורי ביאה, פרק י"ט, הלכה ג'.
- ↑ רש"י, מסכת קידושין, דף ע"ח עמוד א', ד"ה שני שמות
- ↑ בית הבחירה למאירי, מסכת קידושין, דף ע"ח עמוד א'
- ↑ ריטב"א, מסכת קידושין, דף ע"ח עמוד א'
- ↑ הלכות איסורי ביאה, פרק ט"ו, הלכה ב'
- ↑ ספר החינוך, מצווה רע"ד
- ↑ קידושין עח א
- ↑ תוספות רי"ד קידושין דף ע"ח.
- ↑ השגות הראב"ד הלכות איסורי ביאה, פרק י"ז, הלכה ב'.
- ↑ מצוה רסו אות ד[דרושה הבהרה].
- ↑ לאוין קכג, קכה.
- ↑ מגיד משנה, על משנה תורה לרמב"ם, הלכות איסורי ביאה, פרק י"ז, הלכה ב'.
- ↑ קידושין עז ב ד"ה אלא
- ↑ שו"ת סימן רכא-רכב
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף פ"ה עמוד א', מסכת כתובות, דף ע"ז עמוד א', שולחן ערוך, אבן העזר, סימן ו', סעיף א', סימן קנ"ד, סעיף כ'
- ↑ בית יוסף, אבן העזר, סימן ו' אות ו בשם שו"ת הרמב"ם, וכן פסק בשולחן ערוך שם
- ↑ שו"ת הרשב"א ח"ז סי' כא
- ↑ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן קכ"ח, סעיף מ'
- ↑ משנה תורה לרמב"ם, הלכות איסורי ביאה, פרק י"ז, הלכה ז'
- ↑ משנה למלך, אסורי ביאה יט, ה; מנחת חינוך רסח א
- ↑ מסכת יבמות, דף ק"ח עמוד א'
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.