חסידות מישקולץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חסידות מישקולץ
DJI 0457 001.jpg
מידע
מייסד הרב שלום ברגר
מרכזי פעילות פתח תקווה
אדמו"ר הרב שלום ברגר

חסידות מישקולץ היא חצר חסידית שבסיסה במרכז העיר פתח תקווה. מייסד החסידות והעומד בראשה הוא האדמו"ר רבי שלום ברגר, מחבר ספרי "אור שלום", שהקים את החסידות בשנות ה-90 של המאה ה-20[1].

האדמו"ר

האדמו"ר מיוחס בן אחר בן לרבי יצחק דוב מרגליות, מראשוני תלמידי הבעל שם טוב[2]. אביו של האדמו"ר, הרב אליעזר ברגר, היה רב ור"מ בעיר מישקולץ שבהונגריה, שם גם נהג במנהגי אדמו"רות. אחרי השואה עלה לישראל והתיישב בקריית אתא ובשנותיו האחרונות בשיכון ויז'ניץ בבני ברק (נפטר בכ"ט באייר ה'תשמ"ב ונטמן בהר הזיתים)[3]. מדברי תורתו יצא לאור ספר בשם "זכרון אליעזר".

רבי שלום למד בבחרותו בישיבת טשיבין ואצל רבי משה יהושע הגר, האדמו"ר מויז'ניץ[4] הוא נשא לאישה את בתו של הרב יחזקאל טויסיג, בנו של רבי ישראל טויסיג ממטרסדורף. התיישב בפתח תקווה והקים את ישיבת זיכרון אליעזר לזכר אביו.

משפחתו

לאדמו"ר עשרה ילדים.

קהילות ומוסדות

החסידות כוללת מספר מוסדות, בהם תלמודי תורה בפתח תקווה ובעמנואל, ישיבה בפתח תקווה ("ישיבת זיכרון אליעזר"), בית תמחוי ומוסד צדקה ("יד תומכת"),בית המדרש המרכזי של החסידות בפתח תקווה וכן בתי מדרש בירושלים, בעמנואל ובאלעד (נחנך ב-2012[5]) וכן מערך כשרות המפקח על חנויות מזון ומסעדות בעיר (הכשרות אינה מוכרת על ידי הרבנות הראשית לישראל[6]).

החסידות ידועה בעיקר בשל אירוע שמחת בית השואבה[7], שהיא מקיימת במוצאי החג הראשון של סוכות בהשתתפות זמרים והרכבים חסידיים בולטים. האירוע מושך אלפי משתתפים מהעיר ומסביבתה, בהם ראש עיריית פתח תקווה ואישי ציבור נוספים. בערבי החגים פסח וסוכות מוציאה החסידות את "בטאון ממלכת התורה" המכיל סקירה של פעילות החסידות ואסופת חידושי תורה. הביטאון מופץ בבתי כנסת חרדיים.

"מקהלת חסידי מישקולץ" הוציאה ב-2005 תקליטור מוזיקה חסידית בשם "ישישו", שחלק מלחניו הולחנו בידי האדמו"ר[8]. ב-2011 הוציאה סינגל עם לחן של האדמו"ר למילות והיא שעמדה מהגדה של פסח[9].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בשער ספרו "אור שלום" על מסכת שבת, שיצא בשנת תשמ"ח (1988), הוא מתאר עצמו כאחד "מרבני העיר פתח תקווה וראש ישיבת זיכרון אליעזר".
  2. ^ יצחק אלפסי, תורת החסידות, ירושלים: הוצאת מוסד הרב קוק, 2006-2010, כרך א', עמ' 217; כרך ב' עמ' 238; כרך ג' עמ' 411-414
  3. ^ יצחק אלפסי, תורת החסידות, ירושלים: הוצאת מוסד הרב קוק, 2010 ה'תש"ע, כרך ג', עמ' 413
    מאיר וונדר, עיניך רואות, ירושלים : המכון להנצחת יהודי גליציה, תשס"ט, עמ' 56.
    אין לבלבל בינו לבין הרב חיים ברגר, שהיה אב"ד במישקולץ סמוך למלחמת העולם השנייה ואחר כך רב במונטריאול ובניו יורק.
  4. ^ על פי הסכמת האדמו"ר, הרב משה יהושע הגר מוויז'ניץ, לספרו "אור שלום" על מסכת שבת, פתח תקווה, תשמ"ח (1988).
  5. ^ כ”ק מרן האדמו”ר ממישקולץ שליט”א ישבות השבת בעיר אלעד, 25 בדצמבר 2012, באתר שטיבל. "התפילות ועריכת השולחנות יתקיימו בבית המדרש החדש, ברחוב הרי”ף 12 פינת ראב”ד, ובמתחם הענק שלידו".
  6. ^ הרבנות הראשית לישראל - היחידה הארצית לאכיפת חוק הונאה בכשרות, עדכון כשרות מס' 024סט, 9 בספטמבר 2009 .
    הרבנות הראשית לישראל - היחידה הארצית לאכיפת חוק הונאה בכשרות, עדכון כשרות מס' 003שע, 25 באוקטובר 2009 .
    לפי חוק איסור הונאה בכשרות התשמ"ג-1983 סעיף 2א, רק רב מקומי (במקום כהונתו), גוף שהוסמך על ידי מועצת הרבנות הראשית או הרבנות הצבאיתצה"ל) רשאים להעניק תעודת כשרות.
  7. ^ האירוע מתקיים ברחוב הסמוך לבניין החסידות במרכז העיר. קיום אירוע זה ברחוב ראשי חריג, שכן רבים מרבני המגזר החרדי אוסרים מאז סוף העשור הראשון של המאה ה-21 לקיים אירועים פתוחים מטעמי הקפדה על צניעות. ראו: "הרב וואזנר התיר קיום אירוע ברחובה של עיר", י"ג בתשרי תשס"ט, באתר שטורעם ; שי אייזנברג, הגר"ש וואזנר: למישקולץ מותר לערוך שמחת בית השואבה, 12 באוקטובר 2008, באתר בחדרי חרדים.
  8. ^ חדשות המוזיקה החסידית, גיליון 44, י"ג ניסן תשס"ה.
  9. ^ יוסי אשרי, והיא שעמדה ● 15 שנה ללחן האדמו"ר ממישקולץ, י' בניסן ה'תשע״א 14 באפריל 2011, באתר חדשות המוזיקה החסידית.


Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0