חסידות מישקולץ
 | |
| מידע | |
|---|---|
| מייסד | הרב שלום ברגר |
| מרכזי פעילות | פתח תקווה |
| אדמו"ר | הרב שלום ברגר |
חסידות מישקולץ היא חצר חסידית שבסיסה במרכז העיר פתח תקווה. מייסד החסידות והעומד בראשה הוא האדמו"ר רבי שלום ברגר, מחבר ספרי "אור שלום", שהקים את החסידות בשנות ה-90 של המאה ה-20[1].
האדמו"ר
האדמו"ר מיוחס בן אחר בן לרבי יצחק דוב מרגליות, מראשוני תלמידי הבעל שם טוב[2]. אביו של האדמו"ר, הרב אליעזר ברגר, היה רב ור"מ בעיר מישקולץ שבהונגריה, שם גם נהג במנהגי אדמו"רות. אחרי השואה עלה לישראל והתיישב בקריית אתא ובשנותיו האחרונות בשיכון ויז'ניץ בבני ברק (נפטר בכ"ט באייר ה'תשמ"ב ונטמן בהר הזיתים)[3]. מדברי תורתו יצא לאור ספר בשם "זכרון אליעזר".
רבי שלום למד בבחרותו בישיבת טשיבין ואצל רבי משה יהושע הגר, האדמו"ר מויז'ניץ[4] הוא נשא לאישה את בתו של הרב יחזקאל טויסיג, בנו של רבי ישראל טויסיג ממטרסדורף. התיישב בפתח תקווה והקים את ישיבת זיכרון אליעזר לזכר אביו.
משפחתו
- אחיו הוא הרב שמואל ברגר מרבני חסידות ויזניץ.
- גיסו, בעלה של אחותו הרב עמרם גשטטנר, בן רבי נתן גשטטנר, רב קרית אגודת ישראל בבני ברק.
- גיסו, אח אשתו, המשפיע הרב אהרן טויסיג.
- גיסו, אח אשתו, הדרשן הרב משה טויסיג.
לאדמו"ר עשרה ילדים.
- בתו חיה הנה נשואה להרב חיים מרדכי לייפר - האדמו"ר מווערדאן בירושלים.
- בנו הרב יהודה לייב ברגר - רב בית הכנסת מישקולץ באלעד וחתן האדמו"ר הרב יששכר דב לייפר מנדבורנה צפת.
- בנו הרב יחזקאל ברגר - ראש בד"ץ מישקולץ וחתן הרב יעקב לייב גולדמן, רב בית כנסת זווהיל בבני ברק ובנו של הרב מרדכי גולדמן מזווהיל .
- בתו דבורה נשואה לרב חיים יעקב סאפרין בן האדמו"ר מקאמרנא ב"ב.
- בנו הרב אהרן ברגר - מנהל רשת הגנים של החסידות.
- בנו הרב ישראל ברגר - רב בית הכנסת מישקולץ בירושלים וחתן הרב יהודה יחיאל שיינפלד, בנו של רבי יהוסף חיים שיינפלד רב שכונת קרית הרצוג וחתן הרב אהרן מרדכי רוטנר, מרבני חסידות בעלזא.
- בנו הרב יוסף ברגר - מרבני קבר דוד המלך, רב בית הכנסת מישקולץ בעמנואל, ועורך עלון "פנינים".
- בנו הרב אליעזר ברגר - ראש ישיבת מישקולץ.
קהילות ומוסדות
החסידות כוללת מספר מוסדות, בהם תלמודי תורה בפתח תקווה ובעמנואל, ישיבה בפתח תקווה ("ישיבת זיכרון אליעזר"), בית תמחוי ומוסד צדקה ("יד תומכת"),בית המדרש המרכזי של החסידות בפתח תקווה וכן בתי מדרש בירושלים, בעמנואל ובאלעד (נחנך ב-2012[5]) וכן מערך כשרות המפקח על חנויות מזון ומסעדות בעיר (הכשרות אינה מוכרת על ידי הרבנות הראשית לישראל[6]).
החסידות ידועה בעיקר בשל אירוע שמחת בית השואבה[7], שהיא מקיימת במוצאי החג הראשון של סוכות בהשתתפות זמרים והרכבים חסידיים בולטים. האירוע מושך אלפי משתתפים מהעיר ומסביבתה, בהם ראש עיריית פתח תקווה ואישי ציבור נוספים. בערבי החגים פסח וסוכות מוציאה החסידות את "בטאון ממלכת התורה" המכיל סקירה של פעילות החסידות ואסופת חידושי תורה. הביטאון מופץ בבתי כנסת חרדיים.
"מקהלת חסידי מישקולץ" הוציאה ב-2005 תקליטור מוזיקה חסידית בשם "ישישו", שחלק מלחניו הולחנו בידי האדמו"ר[8]. ב-2011 הוציאה סינגל עם לחן של האדמו"ר למילות והיא שעמדה מהגדה של פסח[9].
קישורים חיצוניים
- חיים רייך, ראיון לרגל כינוס השלוחים: האדמו"ר ממישקולץ חושף: הקשר שלי עם ליובאוויטש, אתר חב"ד אינפו כ"ו חשון התשע"ד (30.10.2013)
הערות שוליים
- ^ בשער ספרו "אור שלום" על מסכת שבת, שיצא בשנת תשמ"ח (1988), הוא מתאר עצמו כאחד "מרבני העיר פתח תקווה וראש ישיבת זיכרון אליעזר".
- ^ יצחק אלפסי, תורת החסידות, ירושלים: הוצאת מוסד הרב קוק, 2006-2010, כרך א', עמ' 217; כרך ב' עמ' 238; כרך ג' עמ' 411-414
- ^ יצחק אלפסי, תורת החסידות, ירושלים: הוצאת מוסד הרב קוק, 2010 ה'תש"ע, כרך ג', עמ' 413
מאיר וונדר, עיניך רואות, ירושלים : המכון להנצחת יהודי גליציה, תשס"ט, עמ' 56.
אין לבלבל בינו לבין הרב חיים ברגר, שהיה אב"ד במישקולץ סמוך למלחמת העולם השנייה ואחר כך רב במונטריאול ובניו יורק. - ^ על פי הסכמת האדמו"ר, הרב משה יהושע הגר מוויז'ניץ, לספרו "אור שלום" על מסכת שבת, פתח תקווה, תשמ"ח (1988).
- ^ כ”ק מרן האדמו”ר ממישקולץ שליט”א ישבות השבת בעיר אלעד, 25 בדצמבר 2012, באתר שטיבל. "התפילות ועריכת השולחנות יתקיימו בבית המדרש החדש, ברחוב הרי”ף 12 פינת ראב”ד, ובמתחם הענק שלידו".
- ^ הרבנות הראשית לישראל - היחידה הארצית לאכיפת חוק הונאה בכשרות, עדכון כשרות מס' 024סט, 9 בספטמבר 2009 .
הרבנות הראשית לישראל - היחידה הארצית לאכיפת חוק הונאה בכשרות, עדכון כשרות מס' 003שע, 25 באוקטובר 2009 .
לפי חוק איסור הונאה בכשרות התשמ"ג-1983 סעיף 2א, רק רב מקומי (במקום כהונתו), גוף שהוסמך על ידי מועצת הרבנות הראשית או הרבנות הצבאית (בצה"ל) רשאים להעניק תעודת כשרות. - ^ האירוע מתקיים ברחוב הסמוך לבניין החסידות במרכז העיר. קיום אירוע זה ברחוב ראשי חריג, שכן רבים מרבני המגזר החרדי אוסרים מאז סוף העשור הראשון של המאה ה-21 לקיים אירועים פתוחים מטעמי הקפדה על צניעות. ראו: "הרב וואזנר התיר קיום אירוע ברחובה של עיר", י"ג בתשרי תשס"ט, באתר שטורעם ; שי אייזנברג, הגר"ש וואזנר: למישקולץ מותר לערוך שמחת בית השואבה, 12 באוקטובר 2008, באתר בחדרי חרדים.
- ^ חדשות המוזיקה החסידית, גיליון 44, י"ג ניסן תשס"ה.
- ^ יוסי אשרי, והיא שעמדה ● 15 שנה ללחן האדמו"ר ממישקולץ, י' בניסן ה'תשע״א 14 באפריל 2011, באתר חדשות המוזיקה החסידית.
