חסידות קמינקא
חסידות קמינקא הייתה חסידות מזרח גליציאנית. מייסד החסידות היה רבי שלום רוזנפלד.
הדור הראשון
רבי שלום בן רבי יעקב יוסף מראווה היה תלמידם של רבי נפתלי צבי הורוביץ מרופשיץ ושל רבי שלום רוקח מבעלז. היה ידיד טוב של רבי חיים הלברשטאם מצאנז. למעשה לא שימש באדמו"רות אך היה חשוב בדורו ודברי תורתו מפורסמים מאוד. כיהן ברבנות ביאריטשוב ובקמינקא. נפטר בכ' בחשוון תרי"ב.
הדור השני
בנו יחידו רבי יהושע כיהן בקמינקא. היה חתנו של רבי צבי הירש מדריסקאפליה (גיסו של רבי שלום מבעלז). נפטר בי"ז בחשוון תרנ"ז.
בניו היו רבי שלום השני מקאמינקא ורבי אלעזר מאושפיצין.
הדור השלישי
רבי שלום (השני) מילא את מקום אביו בקמינקא. היה חתנו של רבי אברהם אבא הורוביץ משנדישוב. שבעת בניו כיהנו באדמו"רות:
- רבי נפתלי שמואל צבי (חתן נכדו של רבי שלום מבלז) רב בפטיטש ואחר כך ממלא מקום אביו בקמינקא למשך כארבע שנים (בסביבות השנים ה'תר"צ - ה'תרצ"ד).
- רבי ישראל. לאחר פטירת אביו נישא לבת רבי אהרן רוקח מבעלז, וכשנה לאחר מכן (בשנת ה'תרצ"ה) פעל חמיו למנותו כממלא מקום אביו בקמינקא[1]. נרצח בשואה.
- רבי מנחם מנדל. חתן רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפרט. כיהן בביסטריץ.
- רבי חיים יעקב. כיהן בלבוב ובקשאנוב. נרצח בשואה.
- רבי יהושע. חתן רבי שלום רוקח מלובטשוב. כיהן כאדמו"ר מקמינקא בלבוב.
- רבי יצחק. כיהן בריישא. חתן רבי חיים יעקב מאולינוב. נרצח בשואה.
- רבי אברהם יהושע העשיל, חתן בן דודו של אביו, רבי חיים אלכסנדר מזאסלה. כיהן בזאסלה.
- רבי אהרן דוד. חתן דודו רבי אלתר מיאריטשוב וממלא מקומו. נרצח בשואה.
- רבי ראובן אב"ד קמינקא. חתן אחיו רבי נפתלי צבי.
אושפיצין
רבי אלעזר רוזנפלד בנו של רבי יהושע מקמינקא, כיהן באושפיצין, והיה חתנו של רבי חיים מצאנז. עלה למספר שנים לארץ ישראל ושב לפולין בשנת תרצ"ט. נפטר באמצע השואה בסוסנוביץ.
בניו היו:
- בנו רבי חיים אלכסנדר (תרמ"ב - בערך תש"ג) מזאסלה, חתן דודו רבי יצחק טוביה רובין מצאנז. נרצח בשואה.
- בנו רבי נפתלי, חתן בן דודו רבי חיים יעקב מלבוב-קשאנוב, כיהן בניימארקט.
- חתנו רבי אברהם אביש בן הרב בן ציון אורנשטיין, אדמו"ר באושפיצין.
- בנו רבי שלום ראובן (תרמ"ה - י"ט בתשרי תרע"ח) ממלא מקומו באושפיצין, חתן דודו רבי שלום מקמינקא.
- בנו רבי נפתלי שמואל צבי, חתן רבי שמואל שמלקה תאומים מקלאסנה (נכד רבי יחזקאל שרגא משינאווא), רב באושפיצין, אף הוא נרצח בשואה.
נכדו, רבי אברהם יהושע העשיל ברון מירושלים, בן אחיינו וחתנו רבי יונה מיאסלו, כיהן לאחר השואה כאדמו"ר מקמינקא-אושפיצין.
קמינקא - ויליאמסבורג
אחת מאחיותיהם של רבי שלום השני מקאמינקא ורבי אלעזר מאושפיצין היתה רבקה הענא, אשת רבי שלמה מבאבוב (הראשון). חתנם היה רבי חיים יעקב טייטלבוים מלימנוב.
הרב שלמה ישראל מייזליש, נכד בתו של רבי חיים יעקב (דרך חתנו רבי צבי הירש מייזליש), ייסד בויליאמסבורג את בית המדרש "אוהב שלום" - קאמינקא, על שם ספרו של רבי שלום (הראשון) מקמינקא. מוכר בשם אב"ד קמינקא.
מאשציסק
אחיו של רבי שלום (הראשון), רבי לייביש, כיהן ברבנות ואדמו"רות במאשציסק. היה תלמידם של רבי שלום מבעלז ואחריו של רבי חיים מצאנז.
אחריו כיהן בנו רבי אברהם מרדכי ואחריו כיהן בנו רבי אריה לייבוש חתן קרובו רבי אלעזר מאושפיצין.
לקריאה נוספת
- יצחק אלפסי, החסידות, 1977, עמ' 195–197.
חסידות_קמינקא20997970Q12407584
- ↑ אור הצפון דחסידי בעלז חלק ל"א, באתר אוצר החכמה, וראה שם עוד חלק ל"ו