רבי ישראל דב בער מווילעדניק
 | |
| האהל שעל ציונו בבית העלמין בווילעדניק | |
| לידה |
1789 ה'תקמ"ט קוטלנה שבאוקראינה |
|---|---|
| פטירה |
1850 (בגיל 61 בערך) כ"א בטבת ה'תר"י |
| כינוי | בעל הידית |
| מקום קבורה | ווילעדניק |
| מדינה | אוקראינה |
| מקום מגורים | ווילעדניק |
| השתייכות | תנועת החסידות |
| רבותיו | רבי מרדכי טברסקי מצ'רנוביל |
| חיבוריו | שארית ישראל |
| בת זוג | אסתר ציפע |
| אב | רבי יוסף |
רבי ישראל דב בער מווילעדניק, (תקמ"ט, 1789 - כ"א בטבת תר"י, 1850) היה אדמו"ר חסידי במחצית הראשונה של המאה ה-19. מכונה "הצדיק מווילעדניק" או "בעל הידית".
ביוגרפיה
נולד בעיירה קוטלנה[1] שבאוקראינה ליוסף, שהיה מלמד תינוקות בעיירה. כשהיה בן ארבע התייתם מאביו, ולאחר כחמש שנים התייתם גם מאמו. בבחרותו ביקר אצל רבי לוי יצחק מברדיטשוב, והכיר גם את רבי אהרן מזיטומיר ורבי מרדכי מלעכוויטש.
רבו המובהק היה רבי מרדכי טברסקי מצ'רנוביל.
בנישואיו הראשונים היה נשוי לבתו של רבי משה מגיד, או לפי מקור אחר, לבתו של הגביר רבי משה חפץ. בזיווג שני נשא את אסתר ציפע (- תרל"ב) בת ר' חיים.
על תחילת פרסומו מסופר שבשנת תקפ"ט (1829) שלח אליו הצמח צדק מליובאוויטש עגונה שבעלה נעלם מזה כמה שנים, כדי שרבי ישראל דב יגלה לה היכן נמצא בעלה, כשהגיע אליו האשה גילה לה הרבי שבעלה נמצא בעיר ליבוי בקורלנד, והורה לה לנסוע לשם, האשה עשתה כן ואכן מצאה שם את בעלה וקיבלה ממנו גט[2]. ומאז התחיל להתפרסם כבעל מופת ורבים שיחרו לפיתחו גם מהגויים[3].
התחיל להנהיג עדה עוד בחיי רבו, והיה נוסע לרבו בתור חסיד יחד עם חסידיו[4].
לאחר פטירתו של רבי אהרן מסטרשלה ופטירת בנו התקרבו אליו רבים מחסידי סטרשלה, כמו כן התקרבו אליו כמה מחסידי ליובאוויטש בעקבות זאת שררה מתיחות בין החצירות.
לפני פטירתו אמר על מי שיבוא לקברו: "אפילו אם לא יוכלו לגשת לקבר, יחזיקו בידית הדלת ויזכו להיוושע"[5], על אמרה זו מכונה "בעל הידית". כאשר נפטר נטמן בבית הקברות בווילעדניק. קברו ידוע כמקום תפילה לישועות. ואף בתקופת השלטון הסובייטי ברוסיה רבים היו נוסעים במאמץ רב לפקוד את ציונו לברכה וישועה.
ספרו
ספרו "שארית ישראל", ובו שלושה שערים: על התקשרות לצדיקים, דברי תורה על המועדים, וענייני תשובה שנאמרו בתקופת ה"שובבי"ם", נדפס לראשונה בלבוב בשנת תרכ"ד.
מהדורה מתוקנת ומוערת בעריכת הרב גדליה אוברלנדר, נדפס בהוצאת מכון אור ישראל, מונסי תשס"ה.
מהדורה שלישית, כוללת תולדותיו (בעריכת הרב יהושע מונדשיין), עיונים במשנתו ומפתחות (בעריכת הרב אליהו מטוסוב).
מכון אור ישראל הוציא לאור גם "ליקוט שארית ישראל" על פרשיות התורה, עניינים וערכים בעבודת ה' מלוקט מספרו שארית ישראל, מונסי תשס"ח.
קישורים חיצוניים
- רבי ישראל דב בער מווילעדניק באתר "קברי צדיקים"
- רבי ישראל דב בער מווילעדניק, שארית ישראל, באתר היברובוקס
- הרב נחום גרינולד, אותיות קדושות: עבודת הקודש בבית מדרשו של הרה"ק מווילעדניק בקובץ אור ישראל, גיליון יח טבת תש"ס
- דוד אסף, מסע שראשיתו בתפילה אצל 'בעל הידית' וסופו בשירו של ביאליק 'אִמִּי, זכרונה לברכה', בבלוג "עונג שבת", 19 באוגוסט 2016
הערות שוליים
- ^ בין זי'טומיר לברדיצ'ב
- ^ ואלה תולדות עמ' 21, באתר אוצר החכמה
- ^ ואלה תולדות עמ' 22, באתר אוצר החכמה
- ^ ואלה תולדות עמ' 18, באתר אוצר החכמה
- ^ כ"א טבת: יום הילולה של בעל הידית - כמה דברים שלא ידעתם, באתר ערוץ 2000
| תקופת חייו של רבי ישראל דב בער מווילעדניק על ציר הזמן |
|---|
 |