חסידות זידיטשוב
חסידות זידיטשוב היא חצר חסידית שקמה בסוף המאה השישית לאלף השישי בעיר זידיטשוב שבגליציה. ראשון האדמו"רים של החסידות היה רבי צבי הירש מזידיטשוב, מגדולי החסידות.
תולדות החסידות
אביהם של ראשי השושלת היה רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין (בערך ת"ק -א' באדר תק"ס), נכד התוספות יום טוב ותלמיד החוזה מלובלין. התגורר בספרין שבהונגריה. היו לו חמישה בנים שהתפרסמו כצדיקים מופלגים: רבי צבי הירש מזידיטשוב, רבי משה מסמבור, רבי יששכר בעריש מזידיטשוב, רבי אלכסנדר סנדר מקומרנה ורבי ליפא מסאמבור. מפורסם הכינוי לחמישתם בראשי תיבות "במסלה נעלה", (בעריש, משה, סנדר, ליפא והירש).
רבי צבי הירש מזידיטשוב
רבי צבי הירש (תקכ"ג-י"א בתמוז תקצ"א) היה תלמידו של החוזה מלובלין. חיבר ספרים רבים ביניהם: עטרת צבי על הזוהר (שעל שמו הוא מפורסם) ו"סור מרע". העמיד תלמידים רבים וגם לאחר פטירתו היה למורה דרך עבור רבים מגדולי ישראל.
ממלאי מקומו של רבי צבי הירש
לאחר פטירתו מינו החסידים לאדמו"ר את אחיו רבי ישכר בעריש, תלמידם של החוזה מלובלין ושל אחיו אך נפטר שנה לאחר התמנותו, בז' בסיוון תקצ"ב בעיירה סקאלה.
אחריו כיהן אחיינו, רבי יהודה צבי מראזלה בנו של רבי משה מסאמבור[1] וחתנו של דודו רבי צבי הירש מזידיטשוב. נולד בשנת תקנ"א. חיבר ספרים בשם "דעת קדושים" ו"עמוד התורה". נפטר בז' בחשוון תר"ח והשאיר ארבע בנות. חתניו היו רבי יעקב מזבלטוב, הרב יעקב טויבש[2] שכיהן ברבנות בזידיטשוב, (בזיווג שלישי) רבי יחזקאל שרגא משינאווא ואחיינו רבי שלמה מראזלא.
בהוראת רבי ישראל מרוז'ין, כיהן אחריו בן דודו, רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב, בנו של רבי בעריש.
חתנו של רבי צבי הירש, רבי נפתלי הירץ לבין, שימש גם הוא כאדמו"ר כמה שנים, אבל לא רצה לשבת על כיסא חמיו. פרש מהאדמו"רות עקב התמרמרות החסידים על כך שהיה נוסע לרבי ישראל מרוז'ין ולטענתם זו הייתה פגיעה בחמיו רבי צבי הירש.
רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב
רבי יצחק אייזיק התנהג באדמו"רות אך סירב לשבת באופן רשמי על כיסא האדמו"רות עד כ"ז באלול תרט"ו, יום פטירתו של האדמו"ר רבי שלום רוקח, ה"שר שלום" מבעלזא, בו נעשה אדמו"ר באופן רשמי. נחשב לממשיכו הגדול של דודו רבי צבי הירש. בזמנו נהרו לזידיטשוב המוני חסידים מכל רחבי מזרח אירופה, בהם מגדולי הרבנים והאדמו"רים, בתוכם בעל ה"ייטב לב" מסיגעט. חיבר את הספר "ליקוטי מהרי"א"[3]. נפטר בט' בסיוון תרל"ב.
הדור השלישי
יורשו המרכזי של רבי יצחק אייזיק היה בנו רבי אלכסנדר סנדר יום טוב ליפא שעוד בחיי אביו סומן כ"ממשיך". היה חתנו של רבי לייבוש יאלעס (בנו של רבי יעקב צבי, ה"מלוא הרועים"). חתניו היו הרב משה חיים ספרין מאלטשטאט, רבי חיים יחיאל מדומברובה והרב שמעון בצלאל ניימן. נפטר מעט שנים אחרי שהתמנה לאדמו"ר בי"א בתשרי תרמ"ד.
במקביל לרבי אלכסנדר, כיהנו בזידיטשוב עוד שני אחים ובדולינה כיהן אח נוסף:
- רבי יששכר בעריש (ה'תקצ"ה - כ"ט בשבט תרמ"ו) כיהן בדולינה, חתנו של רבי אברהם מסטרטין, חיבר קונטרס בשם "ליקוטי תורה מהר"י". חתניו היו רבי פנחס רוקח מקארוב ורבי יצחק דוד מסטרוז'ניץ.
- רבי אליהו (נפטר בה' בסיוון תרל"ח) כיהן בזידיטשוב, חתן רבי יהודה לייביש ערליך רבה של ראזלה (חתנו של רבי צבי הירש מזידיטשוב). חסידיו היו מרובים משל רבי שלמה יעקב[דרוש מקור]. חיבר ספר בשם "זיכרון אליהו". לאחר פטירתו פנו חסידיו אל אחיו רבי בעריש מדולינה.
- רבי שלמה יעקב (ה'תק"ץ - כ"ו בכסלו תרמ"ו) כיהן בזידיטשוב, חתנו בזיווג ראשון של רבי יוסף רוטנברג מקוזובה, ובזיווג שני חתנו של רבי אברהם אבא הורוביץ משנדישוב. שנה וחצי לפני פטירתו עבר לסטרי. חתניו היו רבי נפתלי ערליך מדליטין (נכדו של רבי צבי הירש מזידיטשוב) ורבי יצחק אלעזר מדומברובה.
לאחר פטירת רבי אלכסנדר פנו חסידיו אל אחיו רבי מנחם מנדל אייכנשטיין ואל בנו רבי ישכר בעריש שכיהן בוורצקי. רבי מנחם מנדל (ה'ת"ר - י"א באדר תרס"א) היה חתנו של רבי חיים אברהם רדליך ממיקולייב (חתנו של רבי מאיר מפרמישלאן) שמסר לו את הרבנות במיקולייב. לאחר מינויו לאדמו"ר חזר לזידיטשוב. חתניו היו רבי ברוך מבריזדוביץ, רבי דוד מירוסלב, רבי יצחק מסטוטשין והרב אהרן מאיר פרידלנדר-אייכינשטיין שכיהן כרב בקאשוי[4].
הדור הרביעי עד השואה
בני רבי אלכסנדר סנדר
ארבעה מבניו של רבי אלכסנדר שימשו באדמו"רות:
- רבי ישכר בעריש (בערך תר"ח- כ"א בניסן תרפ"ד) יורשו המרכזי של אביו (יחד עם דודו רבי מנדל). היה חתנו של רבי מנשה רובין מרופשיץ. כיהן בוורצקי ובזמן מלחמת העולם הראשונה נמלט לגרוסוורדיין ומשם למונקאץ'. מחבר ספר "מלבוש שבת ויום טוב". חתנו היה רבי יצחק אייזיק מספינקא.
- רבי מנשה מריישא. חתנו של רבי יהושע הורוביץ מדז'יקוב. מחבר הספרים "אלפי מנשה" ו"תורת האשם". בנו רבי מתתיהו כיהן בארצות הברית כאדמו"ר מדז'יקוב.
- רבי משה (-תרצ"ה) ממלא מקום אביו במונקאץ' ובוורצקי. בנו רבי אליהו מילא את מקומו במונקאץ' ואחר כך כיהן ברבנות זידיטשוב.
- רבי אשר ישעיה מפרוכניק. חתנו של רבי יחיאל מקרילוביץ.
- רבי יהושע מגרוסוורדיין (תרנ"ו - ט"ז בסיוון תש"ה). חתנו ותלמידו של דודו רבי חיים ירוחם מאלטשטאט (סמבור ישן). משנת תרפ"ב החל לכהן בגרוסוורדיין. בזמן השואה נלקח לאושוויץ ובסיום המלחמה נפטר במחנה הולדהוזן. ארונו הועלה לצפת בחשוון תשי"ב.
- רבי שלום, כיהן ברומניה, ברוקלין וצפת. חתנו היה רבי ישעיה שנייבאלג רב ביישוב בני ראם ואחר כך חבר בד"צ מחזיקי הדת, בניו של רבי ישעיה מכהנים כיום כאדמו"רים מזידיטשוב (ראה להלן).
- רבי יהושע העשיל (בערך תר"ב - בערך תרמ"ה) רב ואדמו"ר בחודורוב. היה חתנו של רבי אליעזר מאוזיפולי. נפטר מעט זמן אחרי שהחל לכהן.
- רבי אהרן מנחם מנדל (בערך תר"י - י"ט באב תרפ"ג) מאלעסק. חתנו וממלא מקומו של רבי יצחק מאלעסק. בזמן מלחמת העולם הראשונה נמלט ללבוב שם נפטר.
- רבי פנחס מסטרי. חתן רבי אלימלך מיאריטשוב.
- רבי סנדר ממלא מקום אביו. חתן רבי שלום מלובטשוב.
נכדי רבי חיים יחיאל רובין חתנו של רבי אלכסנדר, כיהנו אף הם באדמו"רות. רבי אלכסנדר סנדר ליפא בדולינה, רבי אברהם כאדמו"ר מזידיטשוב בוורשה ורבי ישכר בעריש כאדמו"ר מדולינה בניו יורק.
בני רבי שלמה יעקב
שנים מבניו של רבי שלמה יעקב שימשו באדמו"רות[5]:
- רבי אלתר (בערך תר"י - תר"פ), בנו של אביו מאשתו הראשונה. חתן רבי יהושע רוזנפלד מקמינקא. בסוף ימיו עבר ליאריטשוב. חתנו ואחיינו רבי אהרן דוד רוזנפלד מילא את מקומו ביאריטשוב.
- רבי יצחק אייזיק מנחם (ט"ו באב תרל"ט - י"ג באדר א' תש"ג) מפודהייץ, בנו של אביו מאשתו השנייה. חתנו של רבי נחום מבורשטין. גדל אצל סבו רבי אברהם משנדישוב. בשנת תרס"ט החל לכהן באדמו"רות.
בני רבי בעריש
בנו של רבי בעריש מדולינא היה רבי יהודה צבי (תרי"ח - י"ב באייר תרס"ט) מדולינה. חסידיו נאמדו באלפים. במקביל אליו כיהן גיסו רבי פנחס רוקח. רבי פנחס עבר למונקאץ' בזמן מלחמת העולם הראשונה ושם גם הוכר כאדמו"ר מדולינא. את מקומו של רבי יהודה צבי ברבנות ואדמו"רות מילא חתנו רבי יהושע הלברשטאם (משושלת ברדיוב). נולד בשנת תרנ"ו. היה ידוע כבעל תפילה מלהיב ומעורר. נשרף בשואה עם כל משפחתו בבית הכנסת שלו.
בני רבי מנחם מנדל
בזידיטשוב נותר רק בנו של רבי מנדל, רבי חיים אברהם. (השאר כיהנו בוורצקי, בחודורוב, באלעסק, בסטרי, ביאריטשוב, בפודהייץ ובדולינה). נולד בערך בשנת תר"כ. מילא את מקום אביו משנת תרס"א. היה ידוע בבקיאותו בזוהר. חתנו היה רבי משה מבוסטון. נפטר בלבוב בשנת תרס"ט. והובא לקבורה לזידיטשוב. את מקומו מילא בנו רבי מנחם מנדל חתן רבי אפרים מרוזבדוב. היה חסידם של אדמו"רי קומרנה.
מנהגי והשפעת זידיטשוב
המסורת החסידית מספרת כי מנהגו של האדמו"ר הראשון היה שבשעת הטיש ישבו עשרות חסידים לבושים בבגדי לבן, בניגוד למנהג בחסידויות אחרות, כמו חסידות קוסוב, שם התייחד האדמו"ר בלבוש הלבן ושאר החסידים לבשו שחורים. את מנהגו הסביר כך: "קאסוב בבחינת מלכות, ואצל מלכות כתוב 'ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו', אצלינו בזידיטשוב שולט בחינת נבואה, ואצל נבואה כתוב 'ומי יתן כל עם ה' נביאים'".
לחסידות זידיטשוב יש נעימת נוסח מיוחדת לתפילות החול והשבת, והאדמו"ר אומר "תורה" בסעודה שלישית בשבת בניגון נוסח התפילה.
חסידות זידיטשוב השפיעה על חצרות רבות בגליציה והונגריה, אשר אדמו"ריהן היו תלמידי או צאצאי אדמו"רי זידיטשוב. בהן: חסידויות ספינקא, טאהש, קוסון, קומרנה וקאליב.
מנהגי זידיטשוב לוקטו ונדפסו בספרי "מנהגי זידיטשוב" ו"סידור זידיטשוב", על ידי רבי אלטר אליעזר כהנא מזידיטשוב-ספינקא, בהוצאת מכון נהורא מעליא בראשות נכדו הרב יוסף מאיר כהנא.
חסידות זידיטשוב אחרי השואה
כאמור, הרבה חצרות אימצו ממנהגי ונוסח זידיטשוב, וחצרות רבות השתלשלו מחצר זו. בשם זידיטשוב מכהנים:
- בפתח תקווה כיהן בנו של רבי אשר ישעיהו מפרוכניק (בן רבי ישכר בעריש מוורצקי), רבי מנשה יצחק מאיר (-כ"ז בטבת תשל"א). היה חתנו של רבי שמעון שיף מליז'ענסק. כיהן בPetroșani ובקלויזנבורג. אחרי השואה עלה לארץ ישראל ופתח בית מדרש בפתח תקווה. את מקומו מילא אחיינו רבי יששכר בעריש בן רבי יהושע מגרוסוורדיין. מחבר ספר "ישועת יששכר". היה מראשוני תלמידי ישיבת פוניבז'. בלוויה הוכתר בנו רבי יהושע אך הוא סירב להתנהג באדמו"רות וכיום אחיו מירושלים, רבי משה שלמה (חתן בן דודו רבי אברהם אביש ווייס), מכהן באדמו"רות.
- בתל אביב כיהן רבי נתן (תרפ"ג-תשל"ו[6]) בן רבי יהושע מגרוסוורדיין בן רבי אשר ישעיהו מפרוכניק (בן רבי ישכר בעריש מוורצקי). כיהן ברבנות בטטרוש ובגרוסורדיין. במלחמת העולם השנייה נמלט לרומניה ובסיום המלחמה עלה לארץ ישראל. נשא את חנה בת הרב חיים שמריהו גוראריה. וכיהן באדמו"רות בתל אביב. השאיר חמש בנות[7].
- בבורו פארק שבברוקלין, ארצות הברית, כיהן רבי אשר ישעיהו אייכנשטיין, בנו של רבי שלום מצפת (בנו של רבי אשר ישעיהו מפרוכניק) וחתנו של רבי משה אריה לב מביקסאד. בית מדרשו נקרא "קהל ליקוטי מהרי"א זידיטשוב". נפטר בג' באדר ב' תשס"ח. כמו כן כיהן אחיו רבי ישכר בעריש, רב בית מדרש "קהל אוהב ישראל דחסידי זידיטשוב". כיום מכהנים בבורו פארק בניהם רבי חיים יהושע אייכנשטיין (בנו יחידו של רבי אשר ישעיהו), ורבי חיים אייכנשטיין (בן רבי ישכר בעריש). רבי יוסף מאיר אייכנשטיין, בנו הגדול של רבי ישכר בעריש, מכהן כאדמו"ר מזידיטשוב במונסי.
- בשיקגו כיהן רבי יהושע העשיל בן רבי ישכר דב מחודורוב. כיהן ברבנות חודורוב בצעירותו. היה חתנו של רבי אלתר זאב מסטריזוב. היגר לארצות הברית אחרי מלחמת העולם הראשונה. בשנת תרפ"ב התיישב בשיקגו. נפטר בי"א באדר ב' ת"ש. בנו רבי אברהם מילא את מקומו. היה חתנו של רבי פנחס שלום מקוסון. חתנו הוא רבי יעקב מנובומינסק. נפטר בשנת תשכ"ו. בנים נוספים של רבי יהושע העשיל היו רבי מנחם צבי אב"ד סנט לואיס (אביו של הרב יהושע אייכנשטיין ראש ישיבת יד אהרן ושל הרב דב בער אלתר אייכנשטיין ראש ישיבת איתרי וסבו של האדמו"ר מטריסק והרב דניאל וולפסון ראש ישיבת נתיבות חכמה) ורבי משה (חתן רבי נחום מרדכי מנובומינסק) שכיהן ברבנות בשיקגו.
- כיום מכהן בנו של רבי אברהם, רבי יהושע העשיל אייכנשטיין חתן רבי אברהם דוד הורביץ. בנו רבי זלמן לייב, מכהן כאב"ד זידיטשוב שיקגו בשיקגו.
- בירושלים כיהן כאדמו"ר מזידיטשוב-ספינקא רבי אלתר כהנא (נפטר ב-י"ח בשבט ה'תשס"ט). לרבי יצחק אייזיק מזידיטשוב הוא מיוחס דרך רבי ברוך רובין מבריזדוביץ שהיה חתנו של רבי מנדל בן רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב. את מקומו מילא בנו רבי צבי הירש (נפטר ב-ה'תשע"ד). בן נוסף, רבי יצחק אייזיק היה הרבי מזידיטשוב-ספינקא ורב בית הכנסת 'קהל חסידים אנשי ירושלים' בבית שמש נפטר בתשע"ט. בן שלישי, רבי ברוך, הוא רב בית הכנסת זידיטשוב בבית שמש וראש ישיבת "דרכי איש" בביתר עילית.
- בוויליאמסבורג שבארצות הברית כיהן רבי נפתלי צבי לאבין כאדמו"ר מזידיטשוב-ברגסז (קולומיאה, תרע"ו - ט' באדר תשס"ט). היה בן נינו של רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב[8]. אביו כיהן בברגסז כאדמו"ר מזידיטשוב. למד אצל רבי יצחק אייזיק וייס ה"חקל יצחק" מספינקא וקיבל ממנו היתר הוראה. היה חבר בחבורת שומרי אמונים שבברגסז. לפני מלחמת העולם היה נשוי לבת דודו[9] רבי חיים אברהם פולק מברגסז, נכדו של רבי יוסף מאיר מספינקא. בזמן השואה נמלט לסטמר ומשם לדעעש. לאחר המלחמה כיהן כדיין בקהילת "שארית הפליטה" שהקים רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מקלויזנבורג. לאחר מכן עלה לישראל. בערך שנת תש"י היגר ללונדון לאחר מספר שנים היגר למונטריאול וכעבר שנתיים עבר לוויליאמסבורג שבארצות הברית. נישא בשנית לבת הרב יחיאל אלתר הלוי שטיינברג. מבניו: רבי ישעיה ממלא מקומו, רבי שלמה דב מזידיטשוב לונדון, רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב בני ברק[10].
- בבני ברק מכהן רבי חיים יחיאל אהרן מאיר שנייבאלג בן רבי ישעיה שהיה חתן בזיווג ראשון של רבי שלום מזידיטשוב - צפת (בנו של רבי אשר ישעיהו מפרוכניק). בנים אחרים של רבי ישעיה שנייבאלג הם רבי יצחק אייזיק שמחה מזידיטשוב באר שבע-בורו פארק; רבי בן ציון מראזלא בוויליאמסבורג (חתנו של רבי אשר מרדכי מסטרוז'ניץ) ורבי ישראל מבולחוב בית שמש (תשי"ט - כ"ז בניסן תשע"ג, חתנו של רבי אהרן יחיאל מנדבורנה באניה). בנו של רבי יצחק אייזיק שמחה הוא רבי פנחס חיים יוסף (חתנו של רבי מנחם אליעזר זאב מקרטשניף) המכהן כאדמו"ר מווערצקי בבני ברק, בן אחר הרב ישכר בעריש מכהן כרב בית המדרש זידיטשוב בביתר. בן נוסף הוא הרב יהושע, רב בית המדרש זידיטשוב בלינדן ניו ג'רזי. בנו של רבי ישראל מבולחוב, הרב יוסף יעקב, ממלא את מקום אביו.
חסידות בורשטין
בנו של רבי יצחק אייזיק מנחם מפודהייץ היה רבי זיידא. נולד בבורשטין (מקום מגורי סבו). כיהן כאדמו"ר מפודהייץ-בורשטין. היגר לארצות הברית על מנת לכהן ברבנות הוואנה אך יהודי המקום לא היו חרדים ועל כן היגר לניו יורק שם פתח בית מדרש בשם בורשטין. משפחתו נרצחה בשואה. לאחר המלחמה התחתן בשנית ונולדו לו שני בנים. תולדותיו יצאו בספר "צדיק מה פעל", ניו יורק תש"ס.
בנו הרב יצחק אייזיק מנחם אייכנשטיין[11], מכהן כאדמו"ר מגאלנטא בוויליאמסבורג. חותנו הוא הרב שמואל, בנו של רבי יהושע בוקסבוים מגאלאנטא, ולבקשת חותנו התמנה לאדמו"ר מגאלנטא להנציח את שם אביו. בנו השני, רבי דוד ממלא את מקומו כאדמו"ר מבורשטין בבורו פארק. חותנו הוא רבי משה כהנא מספינקא בני ברק.
הערות שוליים
- ^ רבי משה גם שימש כאדמו"ר בסמבור לאחר פטירת אחיו. היה תלמידם של החוזה מלובלין, המגיד מקוז'ניץ, רבי מנדל מרימנוב ורבי משה מפשעווארסק. חיבר ספר בשם "תפילה למשה". נפטר בו' באייר ת"ר. את מקומו מילא בנו רבי יחיאל מיכל מחבר ספר "עטרת זקנים".
- ^ בניו היו הרב יצחק אייזיק ישכר דוב בעריש שכיהן ברבנות באטיניה והרב אלכסנדר סנדר שכיהן בווסלוי.
- ^ ספרו ליקוטי מהרי"א
- ^ ראו אודותיו כאן.
- ^ בניו האחרים היו; מאשתו הראשונה: הרב ישכר בעריש חתן רבי אברהם משנדישוב; מאשתו השנייה הרב אליהו מזקופנה, הרב זאב וולף (בערך תר"ל - בערך ת"ש) מישניצא והרב אלכסנדר סענדער ליפא מישינצא. חתניו היו הרב נפתלי ערליך ורבי יצחק אלעזר מדומברובה.
- ^ ספר אמרי נתן, ירושלים, תשס"ט, עמ' 6–13.
- ^ אחת נשואה לרבי נחום שניאורסון (ראש ישיבת טשיבין), והשנייה - נישאה לראשונה לרבי אברהם אביש וייס בן רבי יעקב יוסף מספינקא ובשנית לרבי יעקב לייב מזוויהל בני ברק ובשלישית לרבי דוד דוב (בעריש) מייזליש מסאטמר בורו פארק (חתנו בזיווג ראשון של רבי משה מסאטמר). בת שלישית נשואה לרבי יוסף פלטיאל דירנפלד דומ"ץ בעלזא באשדוד ובת רביעית לרבי יהושע רובין אב"ד טומשוב.
- ^ אביו הרב אלכסנדר יום טוב ליפא בן רבי שלמה יהודה מקולומיאה בן רבי צבי הירש מסטרי בן רבי ישראל יוסף חתן רבי יצחק אייזיק ובנו של רבי יעקב נפתלי חתן רבי צבי הירש מזידיטשוב.
- ^ חתן סבו רבי שלמה יהודה.
- ^ ראו עליו עוד באתר אידישע וועלט פארומס ובאתר yiddishtech.
- ^ מחבר פירוש 'זהר בהיר' על הזוהר.
