חסידות שומרי אמונים




חסידות שומרי אמונים היא חצר חסידית שהקים רבי אהרן ראטה. את הנהגתו המשיך בנו רבי אברהם חיים ראטה ששימש כאדמו"ר החסידות, לצד חתנו רבי אברהם יצחק קאהן שהקים חסידות חדשה בשם תולדות אהרן.
החסידות הקימה שכונת מגורים סמוך לשכונת מאה שערים בירושלים, הנקראת קריית שומרי אמונים. בסמוך לה שוכן בית מדרש של ראש השושלת רבי אהרן ראטה וכולל אברכים. בעיר בני ברק יש לחסידות בית מדרש, ישיבה קטנה, תלמוד תורה וכולל אברכים.
רקע
רבי אהרן ראטה, הקים בשנת תרפ"א את קהילת "יראי ה'" בעיר סאטמאר שברומניה, כחבורת אברכים שאין להם בעולמם אלא תורה ותפילה. בשנת תרפ"ח עלה רבי אהרן לארץ ישראל וייסד בית מדרש בשכונת מאה שערים. עקב שימת הדגש המיוחדת בקהילתו על עניית אמן בקול רם, שינה רבי אהרן בשנת תרצ"ג את שם חבורת חסידיו לשומר אמונים, זאת על פי מאמר חז"ל[1]: ”פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים (ישעיה כו, ב) - אל תיקרי שומר אמונים אלא שאומרים אמן”.
רבי אהרן נפטר בו' בניסן תש"ז. כשנה לאחר פטירתו התפלגו תלמידיו לשניים. רובם בחרו בחתנו המנוח רבי אברהם יצחק קאהן, שהקים את חסידות תולדות אהרן. תלמידים אחרים קיבלו כרבם את רבי אברהם חיים, שירש את בית מדרשו של אביו.
חסידות שומרי אמונים
האדמו"ר רבי אברהם חיים שכונה תחילה האדמו"ר מברגסז על שם עיר הולדתו, היה חתנו של רבי מרדכי גולדמן מזוועהיל. היה בעל תפילה שניחון בקול ערב[דרוש מקור].
בתחילת שנות ה-תש"ך, הקים האדמו"ר את קריית שומרי אמונים בין השכונות הירושלמיות הוותיקות מאה שערים ובית ישראל, סמוך לשער מנדלבוים, בה אף ייסד תלמוד תורה וישיבות. בשנת תשל"ו עבר לעיר בני ברק, שם התגורר במשך רוב ימות השנה ובה הקים בית מדרש והעביר לשם את ישיבותיו. נפטר בה' באלול תשע"ב.
בשנת תשס"ד - נפתח בית המדרש של החסידות בעיר אשדוד, שם שימש בנו רבי אהרן כרב הקהילה, ובשנת תשס"ח - הקימה החסידות בית מדרש גם בעיר בית שמש. בסוף עשור ה-תש"ס נפתחה מחדש ישיבה קטנה של החסידות בירושלים.
האדמו"ר ה'חוקי חיים' היה נמנע מלשבות בבתי מדרשיו בבית שמש ובאשדוד[2], אולם ביקר שם בימות החול.
לאחר פטירת רבי אברהם חיים התמנו ארבעת בניו לאדמו"רים, על פי צוואתו[3]:
- בנו הגדול רבי רפאל אהרן (שהוכתר בשנת תשל"ו לרב הקריה בירושלים וכיהן גם כרב בית הכנסת באשדוד) מונה לאדמו"ר בבני ברק, נפטר בחודש אב תש"פ.
- בנו רבי מרדכי מונה לממלא מקומו.
- בנו רבי גדליה משה, מונה לאדמו"ר באשדוד.
- בנו רבי שלמה, מונה לאדמו"ר בירושלים וכאפוטרופוס על קריית שומרי אמונים. בקהילתו בבית שמש, מכהן כרב בנו, הרב אהרן צבי ראטה.
- בנו רבי יעקב יצחק, מכהן כאדמו"ר בקריית גת, והקים שם בית מדרש בשנת תשע"ד.
- נכדו הרב אהרן געלדציילער. כיהן כמנכ"ל ישיבת "חוקי חיים - שומרי אמונים", וכיום הוא ראש הישיבה[4].
שיטתה של החסידות
בחסידות "שומרי אמונים" נשמרת שיטתו של האדמו"ר הזקן בכל הנוגע לצורת התפילה. התפילה בבתי המדרש של החסידות אורכת שעות רבות. החסידות שומרת על סגירות יחסית, ועיקר צמיחתה נובע מריבוי טבעי ומהצטרפותם של מעטים מתלמידי הישיבה שבמקורם אינם מבני החסידות.
אחד המנהגים הבולטים של החסידות היא כאשר אחת לשנתיים-שלוש, יוצאים האדמו"ר עם קהל החסידים למעמד הנקרא "קציר חטים" כאשר כל התהליך נעשה בעבודת יד, ואת החטים שומרים במחסן מיוחד עבור אפיית מצות בשנים הבאות.
על פי תקנת רבי אברהם חיים, מתאספים החסידים אחת לחודש (ביום שני הקודם לראש חודש) מתאספים החסידים ללימוד משותף של 5 שעות רצופות בבתי המדרש, זאת בשל הבטחת רבי אברהם חיים כי מי שישתתף בסדרים אלה "לא יחסר לו לא ברוחניות ולא בגשמיות ויוכל לפעול כל משאלות ליבו מהקב"ה".
מאפיין נוסף הוא ההקפדה על הלימוד בסדר חק לישראל, כפי שעורר רבות רבי אברהם חיים בשיחותיו הכלליות והפרטיות.
היחס למדינת ישראל
בשונה מגיסו (חתן אביו) רבי אברהם יצחק קאהן מתולדות אהרן, שכתלמיד שיטת סאטמר נודע כמתנגד חריף לציונות ולאגודת ישראל ונמנה עם חוגי העדה החרדית, חלק ממוסדות שומרי אמונים נהנים מתקציבים ממשלתיים[5]. רבי אברהם חיים היה חסיד של האדמו"ר מבעלז ולא היה מביע דעה לגבי ההצבעה בבחירות, ואביו רבי אהרן נפטר עוד לפני קום המדינה, וחלק מחסידיו בעיקר תושבי בני ברק משתתפים בבחירות לכנסת.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ מסכת שבת דף קי"ט
- ↑ מחשש עינא בישא, כאשר הגעתו של אדמו"ר ישיש להתארח בשבת מחוץ לעיר מגוריו, גוררת בדרך כלל פרסום רב[דרוש מקור].
- ↑ יונה גרין, 'שומרי אמונים' • בחדרי חרדים חושף: פרטי הצוואה, באתר בחדרי חרדים, 4 בספטמבר 2012.
- ↑ הישיבה נפתחה בחיי סבו, ולאחר פטירתו נקראה על שמו.
- ↑ לעומת זאת, כוללי אברכים של קהילות שומרי אמונים בירושלים ובאשדוד אינם מתוקצבים מכספי הממשלה
חבורת שומרי אמונים ושושלתה | ||
---|---|---|
רבני ואדמו"רי השושלת | רבי אהרן ראטה • רבי אברהם חיים ראטה • רבי אברהם יצחק קאהן • הרב שמואל יעקב קאהן • הרב דוד קאהן • רבי אהרן קאהן (מונסי) • הרב משה קאהן • הרב ישראל חיים קאהן • הרב יוסף יואל קאהן • רבי רפאל אהרן ראטה • הרב גדליה משה ראטה • הרב שלמה ראטה • הרב יעקב יצחק ראטה • הרב מרדכי ראטה • הרב אהרן קאהן (ירושלים) | ![]() |
שושלת חסידויות | חבורת שומר אמונים • חסידות שומרי אמונים • חסידות תולדות אברהם יצחק • חסידות תולדות אהרן | |
ספרי חסידות | שומר אמונים • נועם הלבבות • שולחן הטהור • טהרת הקודש • מבקש אמונה • מצותיך שעשועי • דברי אמונה • אסיפת מכתבים • דרך אמונה • אגרות הדרכה • חסד נעורייך • תכון תפלתי • לך והודיעם • חוקי חיים | |
חסידות שומרי אמונים | ישיבת שומרי אמונים | |
חסידות תולדות אהרן | ישיבת תולדות אהרן • בית הכנסת הגדול של חסידי תולדות אהרן • שערי רחמים | |
חסידות תולדות אברהם יצחק | ישיבת תולדות אברהם יצחק • ישיבת מעזריטש |