חסידות ויז'ניץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף ויזניץ (בני ברק))
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חסידות ויז'ניץ
רבי מנחם מנדל הגר, ה"צמח צדיק"
רבי מנחם מנדל הגר, ה"צמח צדיק"
מידע
מקום ייסוד ויז'ניץ, עיירה בבוקובינה שבאימפריה האוסטרו-הונגרית
תאריך ייסוד תחילת המאה ה-19
מייסד רבי מנחם מנדל הגר

חסידות ויז'ניץ (בכתיב יידי: וויזשניץ) היא חצר חסידית שנוסדה בעיירה ויז'ניץ בבוקובינה שבאימפריה האוסטרו-הונגרית (כיום באוקראינה) בתחילת המאה החמישית לאלף השישי, וראשיה הם האדמו"רים ממשפחת הגר.

החסידות המרכזית המכונה כיום בישראל בשם ויז'ניץ היא החצר בשיכון ויז'ניץ בבני ברק בראשות הרב ישראל הגר. חצר זו מנתה בדצמבר 2020 כ-6,000 בתי-אב בישראל ובחו"ל, והיא אחת החסידויות הגדולות בישראל. ברשימות שהוכנו באגודת ישראל לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים שויכו לחסידות בישראל כ8,500 בעלי זכות בחירה[1].

חצרות נוספות הקשורות לגזע ויז'ניץ הן חסידות ויז'ניץ מונסי המונה כ-3,500 בתי-אב, חצר נוספת בשם מרכז חסידי ויז'ניץ היא חצרו של רבי מנחם מנדל הגר, בנו הצעיר של רבי משה יהושע הגר, שמרכזה ברחוב עזרא בבני ברק ומנתה 660 בתי-אב ב-2016[2]. ברשימות של אגודת ישראל שנזכרו לעיל מונה החסידות 986 בעלי זכות בחירה. חסידות סרט ויז'ניץ בחיפה המונה כ-1,300 בתי-אב[3], ברשימות של אגודת ישראל שנזכרו לעיל מונה החסידות מעל 2,000 בעלי זכות בחירה. חסידות דז'יקוב-ויז'ניץ בבית שמש וחסידות קוסוב בבורו פארק. בנוסף ישנן עוד חצרות קטנות של צאצאי אדמו"רי ויז'ניץ: שאץ ויז'ניץ, אנטניא, ווישווא וסטרוז'ניץ.

היסטוריה

חסידות ויז'ניץ היא ענף של חסידות קוסוב, שמייסדה היה רבי מנחם מנדל מקוסוב, בעל ה"אהבת שלום". רבי מנחם מנדל היה בנו של רבי יעקב קופיל חסיד (תלמיד הבעש"ט) ותלמידם של רבי משה לייב מסאסוב ורבי זאב וולף מצ'רני-אוסטראה, רבי צבי הירש מנדבורנה ורבי משולם פייבוש מזבריז' ועוד. רבי זאב וולף הבטיח לו באחת מאיגרותיו: ”"שיתחדש המלוכה שלו, הן על עצמו והן על נפשות ביתו, שלא יזוז ממנו, מבניו ומבני בניו, עד עולם"”. אחרי פטירתו בשנת ה'תקפ"ו כיהן כאדמו"ר בנו, רבי חיים מקוסוב, בעל ה"תורת חיים". לאחר פטירתו, בשנת ה'תרי"ד, כיהן בנו, הראשון לשושלת ויזניץ', רבי מנחם מנדל בעל ה"צמח צדיק", חתנו של רבי ישראל מרוז'ין. כיהן כאדמו"ר עד שנת תרמ"ה).

אחריו התמנה לאדמו"ר בנו, רבי ברוך מוויז'ניץ, בעל ה"אמרי ברוך". לרבי ברוך היו תשעה בנים, שרובם כיהנו באדמו"רות בערים הסמוכות לוויז'ניץ בבוקובינה ובגליציה. לאחר פטירתו בשנת ה'תרנ"ג ירש את תפקיד האדמו"ר מוויזניץ בנו ישראל הגר, בעל "אהבת ישראל". במלחמת העולם הראשונה נדד עם חסידיו מוויז'ניץ לאורדאה (גרוסוורדיין). נפטר בשנת ה'תרצ"ו.

ארבעת בניו כיהנו כאדמו"רים לאחר פטירתו. בנו הבכור, רבי מנחם מנדל הגר, בעל ה"שארית מנחם", התיישב בוישווה וכיהן בה כאדמו"ר וכראש ישיבה. נפטר בה'תש"א ואת מקומו מילא בנו רבי ברוך שנספה בשואה. שלושת בניו הנוספים של ה"אהבת ישראל" כיהנו כאדמו"רים ומנהיגי ציבור ברומניה ובבוקובינה. רבי חיים מאיר מילא את מקום אביו בגרוסוורדיין רבי אליעזר כיהן כראש ישיבה ואדמו"ר בויז'ניץ, ורבי ברוך כרב וראש ישיבה, ולאחר מכן כאדמו"ר, בסירט. לאחר השואה שלושתם הגיעו לארץ ישראל והשתקעו בה.

בחסידות נהוג שבהלווית האדמו"ר לא נישאים הספדים[4], ולאחר פטירתו כל הבנים הופכים לאדמור"ים.

חסידות נוספת שהושפעה מחסידות ויז'ניץ היא חסידות תולדות אברהם יצחק שאדמו"רה רבי שמואל יעקב קאהן היה תלמיד ישיבת ויז'ניץ וחסידו של רבי חיים מאיר הגר.

מאדמו"רי החסידות בעבר ובהווה

חסידות ויז'ניץ בארץ ישראל

חסידי ויז'ניץ בחתונת הרב מנחם ארנסטר תשכ"ט
חסידי ויז'ניץ בחתונת הרב מנחם ארנסטר תשכ"ט
אוהל אדמו"רי ויז'ניץ בבית הקברות שומרי שבת, זיכרון מאיר, בני ברק. מבט מבפנים
אוהל אדמו"רי ויז'ניץ בבית הקברות שומרי שבת, זיכרון מאיר, בני ברק. מבט מבחוץ

רבי אליעזר הגר, בעל ה"דמשק אליעזר" הגיע לארץ ישראל בשנת ה'תש"ד, והקים את ישיבת ויז'ניץ בתל אביב. נפטר בשנת ה'תש"ו לאחר מחלה. חסידיו עברו לאחיו, רבי חיים מאיר הגר, בעל ה"אמרי חיים", שהגיע לארץ ישראל כמה חודשים לאחר מכן. רבי חיים מאיר הגר הקים את שיכון ויז'ניץ בבני ברק ופעל להחייאת החסידות לאחר השואה. האח השלישי, רבי ברוך הגר, בעל ה"מקור ברוך", התיישב בחיפה והקים בה את חסידות סרט-ויז'ניץ (ראו להלן).

לאחר פטירתו של רבי חיים מאיר הגר בשנת תשל"ב (1972), התפצלה החסידות בפלג זה לשניים כשבנו הבכור של רבי חיים מאיר, רבי משה יהושע הגר, מילא את מקום אביו בשיכון ויז'ניץ בבני ברק ובנו השני רבי מרדכי הגר התמנה לאדמו"ר בקהילת ויז'ניץ במונסי שבמדינת ניו יורק בארצות הברית.

בנו הגדול של רבי חיים מאיר, רבי משה יהושע הגר (י"ג בסיוון תרע"ו - כ' באדר תשע"ב), התמנה לאדמו"ר בבני ברק, כיהן כנשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. בסוף ימיו התפלגה החסידות בין שני בניו של האדמו"ר. הבן הגדול, רבי ישראל הגר, שנודה במשך שנים מן החצר אך חזר למעמדו המרכזי בסוף ימי אביו, ניהל בפועל את החסידות בשל מחלת אביו. הבן הצעיר, רבי מנחם מנדל הגר הקים חצר נפרדת בבית כנסת חדש בשם "מרכז חסידי ויז'ניץ", סמוך לקריית ויז'ניץ. לאחר פטירת רבי משה יהושע הוכתרו שניהם לאדמו"רי ויז'ניץ - רבי ישראל הגר מכהן כיורשו של אביו באדמו"רות של החצר המרכזית של החסידות ורבי מנחם מנדל הגר מכהן כאדמו"ר של החצר שהקים[5]. אחיינו של רבי משה יהושע, רבי ישראל אליעזר אדלר שכיהן כרב הקהילה ברחובות, הוכתר חודשיים לאחר פטירת דודו כאדמו"ר מדז'יקוב, וחלק מהחסידים פנו אליו.

במרכז החסידות בקריית ויז'ניץ בבני ברק מתגוררות כ-2,300 משפחות. לחסידות ריכוזים נוספים בישראל (ראו להלן). מחוץ לישראל ישנם ריכוזים בארצות הברית - בורו פארק, ויליאמסבורג, מונסי, מונטריאול ולייקווד, ובאירופה - בבלגיה, בלונדון ובמנצ'סטר.

לחסידות ארגון בשם "צעירי ויז'ניץ" שהוקם על ידי רבי משה יהושע במטרה לקרב בחורים מישיבות ליטאיות ותיכוניות ששורשם מחסידי ויז'ניץ במזרח אירופה. בזכות הארגון החסידות התרחבה באופן משמעותי. כיום הארגון משמש גם כאיחוד הבחורים שאינם לומדים במוסדות החסידות.

מוסדות החסידות בישראל מאוגדים בשם 'איגוד מוסדות ויז'ניץ בארה"ק'. הרשת כוללת כ-70 מוסדות: תלמודי תורה, ישיבות, כוללים, בתי ספר וסמינרים. המוסד ה-70 של האיגוד (תלמוד תורה בעיר ביתר) נוסד בשנת תש"ע, בעת שחגגו בחסידות 70 שנה מאז הקים האדמו"ר את ישיבת ויז'ניץ בגרוסוורדין. לפי פרסומי החסידות בשנת 2012, במוסדות החסידות יש כ-15,000 תלמידים[6].

לחסידות ביטאון בשם "קשר איתן" היוצא מדי חודש, המכיל חדשות ומאמרים ומופץ חינם לחסידי ואוהדי בית ויז'ניץ בישראל ובעולם, לחסידות קו מידע טלפוני בשם "מערכת ויזניץ" עם עדכונים יומיים על הנעשה בחסידות ושידור אירועים. לחסידות ארגון סיוע רפואי בשם "רפואה וחיים".

בחג הסוכות תשע"א פרצה שרפה בבית המדרש המרכזי של החסידות בבני ברק ו-11 ספרי תורה עלו באש. לאחר החג נערכה לספרים הלוויה שבה השתתפו אלפי בני אדם.

בית דין ויז'ניץ ורבני הקהילה

רב הקהילה בבני ברק היה רבי משה יהושע הגר, עד להכתרתו כאדמו"ר. לאחר הכתרתו, מונה בנו רבי ישראל ואחריו אחיו רבי מנחם מנדיל. כדומ"ץ הקהילה לשאלות הלכתיות שימש הרב משולם זושא לוריא. לאחר שהרב לוריא נפטר כיהן בתפקיד הרב יעקב מאיר שטרן. ובאדר תשפ"א מונה לרב הקהילה הרב חיים מאיר הגר בנו של האדמו"ר רבי ישראל.

לחסידות בית דין שמרכזו בשיכון ויז'ניץ. בית הדין הוקם מלכתחילה לטפל בענייני הקהילה והשיכון, אך בסוף העשור הראשון של המאה ה-21, החל לתפקד כבית דין רגיל לענייני ממונות. ראש בית הדין הוא הרב משה שאול קליין, דיין בבית דינו של הרב וואזנר ורב שכונת אור החיים. הדיינים הם הרב יעקב מאיר שטרן, הרב שרגא פייבל וינברגר, הרב ישראל מילר, הרב אליעזר מאירוביץ. והרב אריה טוביאס עד פטירתו בשנת תשפ"א.

ישיבות וסמינרים

לחסידות שלוש ישיבות גדולות:

ישיבה נוספת הייתה ישיבת ישועות משה באלעד, בראשות הרב ישראל ברכר. הישיבה הוקמה באשדוד בראשות הרב שלמה זלמן וייס[7] ושכנה בה עד שנת תשע"ג. במהלך שנת תשע"ד נסגרה הישיבה ותלמידיה פנו לשתי הישיבות האחרות של החסידות.
ישיבות לצעירים קיימות בבני ברק (2), בירושלים, באשדוד, באלעד, במודיעין עילית, בבית שמש, בבורו פארק באנטוורפן ובלונדון.

לחסידות סמינרים בירושלים, בני ברק, אשדוד, אלעד ומודיעין עילית. בסמינר בבני ברק לומדות בנות רבות שאינן משתייכות לחסידות, בעיקר מהחסידויות השמרניות. בבתי הספר והסמינרים למדו בעברית, מה שעורר התנגדות כלפיהם מצד חוגי העדה החרדית ועוד. האדמו"ר הנוכחי החל להחזיר את שפת היידיש למוסדות החינוך לבנות.

בית עלמין ויזניץ

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – בית הקברות ויז'ניץ

בפאתי קרית ויזניץ נמצא בית הקברות שומרי שבת שהוקם בשנת תש"ב, ובסמוך אליו הוקם בשנת תשנ"ט בית הקברות ויז'ניץ הנמצא בבעלות איגוד מוסדות ויזניץ בבני ברק.

החסידות בפוליטיקה

באופן מסורתי איש החסידות מייצג את "הסיעה המאוחדת" במפלגת אגודת ישראל-יהדות התורה ובדרך כלל מכהן בכנסת[8]. בעבר שימשו בתפקיד שמואל הלפרט ומנחם אליעזר מוזס וכיום יעקב טסלר. לחסידות נציגים גם בכמה יישובים שבהם קהילות חסידי ויז'ניץ: בבני ברק (כיום מכהן איש החסידות יהושע מנדל כסגן ראש העיר), בירושלים, באשדוד, באלעד (סגן ראש העיר בערל אשר), בביתר עילית, במודיעין עילית, בבית שמש ובעמנואל.

כמו כן ארבעה ממזכירי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל היו חסידי ויז'ניץ: שלמה זלמן מוזס (אביו של מנחם אליעזר), הסופר שמואל אבישי שטוקהמר, הרב יעקב ולצר והדיין הרב מרדכי שטרן.

קהילות ויז'ניץ

קהילות ויז'ניץ קיימות בארץ ישראל כבר מסוף המאה ה-19, בצפת ובירושלים. בתחילת המאה ה-20 הוקמו קהילות גם בתל אביב ובחיפה. אחרי מלחמת העולם השנייה השתקעו ה"אמרי חיים", רבי חיים מאיר הגר, ואחיו ה"מקור ברוך", רבי ברוך הגר, בארץ ישראל. רבי חיים מאיר הקים בבני ברק את קריית ויז'ניץ ורבי ברוך הקים בחיפה את רמת ויז'ניץ.

בית הכנסת ויז'ניץ תוניס בעיר העתיקה בצפת


קהילה של החסידות ברחובות הוקמה בתחילת שנות ה-80. בראשות הקהילה הועמד הרב ישראל אליעזר אדלר, אחיינו של האדמו"ר, שלימים מונה לאדמו"ר מדז'יקוב-ויז'ניץ. לאחר מכן הוקמו 4 קהילות באשדוד. קהילות נוספות קיימות בביתר עילית, בית שמש, ירושלים, אלעד, מודיעין עילית, חיפה, ועפולה. בצפת הייתה קיימת קהילה בעבר, שהתדלדלה עם הקמת מדינת ישראל. בית המדרש משמש כיום יוצאי תוניס.

בחו"ל ישנם ריכוזים בארצות הברית - בורו פארק, ויליאמסבורג, מונסי, לייקווד, ומונטריאול, ובאירופה - בבלגיה, בלונדון, אנטווערפן, ובמנצ'סטר.

מאפייני החסידות

בית המדרש ויז'ניץ

תפילה: חסידות ויז'ניץ בולטת בתפילות נלהבות בנעימה מיוחדת. האדמו"רים נהגו להסתובב בשעת התפילה בין החסידים לחזקם להתפלל בכוונה ובשמחה.

אהבת ישראל: האדמו"ר השלישי, רבי ישראל, בלט במידת אהבת ישראל ולימים אף כונה על שמה. הוא קירב יהודים פשוטים שכמעט לא שמרו תורה ומצוות. רבי ישראל נהג לומר שיהודי שאינו שומר תורה ומצוות הוא כקרח הנמס כשהוא נכנס למים, כלומר לאווירה תורנית. לחשובי החסידים מסר הדרכות בעבודת ה' ודברי תורה ואת הפשוטים יותר קירב בעזרת חלוקת שיריים וברכות. בהנהגה זו מתאפיין גם נכדו האדמו"ר השישי, רבי ישראל הגר. בנו רבי חיים מאיר הקים בארץ ישראל חסידות קפדנית בהנהגה ובלבוש, והחסידות השתנתה מהאופי העממי שהיה לה באירופה. לעומתו, אחיו רבי ברוך הגר, נהג בדרכי נועם ובסגנון מתון יותר. עם זאת חסידי ויז'ניץ השתתפו בשנות החמישים בהקמת הנח"ל חרדי בהסכמת האדמו"ר.

לימוד תורה: בשנת ה'תשל"ז תיקן רבי משה יהושע תקנה ששמה "שיעורי תורה ברבים" וכוללת חובת השתתפות בסדר לימוד של שעה מדי ערב בבתי המדרש של החסידות.

שבת: רבי מנחם מנדל מקוסוב מרבה בספרו 'אהבת שלום' דברים על ערך השבת. רבי חיים מאיר הגר הדגיש את ערך השבת בחסידות. הוא הנהיג שירת זמירות שבת עד שעה מאוחרת, לעיתים עד אור הבוקר. רבים מדברי תורתו נסובים על כך. כמו כן התחיל לשיר את הניגון קה אכסוף (בנעימה שהלחין בעצמו), שלא הושר עד אז בחסידות.

לבוש: חסידי ויז'ניץ נוהגים ללבוש בשבת במכנסיים קצרים (אברקיים) ובגרביים לבנים. ביוזמת האמרי חיים נוהגים חסידי ויז'ניץ בניגוד לשאר החסידים, לחבוש את הכובע כשלולאת הסרט נמצאת בצדו הימני של הכובע. ביוזמת הישועות משה לובשים הילדים בשבתות ויו"ט כובע קסקט, וביוזמת האדמו"ר מויזניץ חודש המנהג הישן שהבחורים לובשים גרביים שחורות המגיעות עד לברכיים, (לאחר שהופסק לתקופה).

ניגוני ויז'ניץ

ניגון לל"ג בעומר במירון המושר גם בחסידות ויז'ניץ, מנגנים: מ. ברלין, ב. ברזבסקי, א. חשין (קלרניתות), א. סגל (תוף), ר. רוזנטל (מצלתיים), הוקלט במירון, ל"ג בעומר, תשכ"ח (1968).

לחסידות אוסף של מאות ניגונים. הניגונים כוללים זמירות שבת, תפילות ופסוקים. ניגוני ויז'ניץ בדרך כלל מאופיינים בעממיות והם קליטים וסוחפים. חלק מהניגונים הם בעלי מוטיבים צועניים שהיו פופולריים באזורים שבהם היו חסידי ויז'ניץ באירופה.

לחסידות עשרות ניגונים איטיים ומורכבים לפיוט מנוחה ושמחה (חלקם הופיעו בתקליטים כמו "שבת און ויז'ניץ" "א ויז'ניצער ניגון" ב-4 חלקים, "כתר מלוכה" ב-2 חלקים). ניגון מפורסם של החסידות המושר בעת עריכת הטיש על ידי האדמו"ר במתכונת של חזן וקהל, הוא קה ריבון עלם, שלמעשה מורכב משלוש מנגינות שונות: אחת לשלושת הבתים הראשונים של הפיוט, השנייה (מזמנו של רבי חיים הגר (תורת חיים)) לבית הרביעי ושלישית לבית החמישי[9]. על ניגון זה אמר רבי חיים מאיר הגר ש"זהו ההימנון הויז'ניצאי" (ולפי המשוער לכן מושר בעמידה).

רבי חיים מאיר הגר הביא לחסידות ניגונים עממיים רבים ו"גיירם", בהם מפורסמים הניגון "אוי ווי אוי הייליגע שאבעס" (אוי שבת קודש!), "השבת נועם הנשמות", "אשר בחר בנו", "הללו את ה'". בזמן ביקורו בארץ ישראל לפני המלחמה, ביקר במירון, שם קלט מספר ניגוני מירון והחל לשיר אותם בטיש. מלחיני החסידות העיקריים הם ניסן יוסט (במזרח אירופה) ויצחק אונגר (בישראל). גם רבי חיים מאיר הלחין מספר ניגונים, בהם: מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר, נפשנו חכתה לה', ממקומך מלכנו, רננו צדיקים, ניגון לפני אמירת התורה וניגוני מארש.

החסידות הוציאה כ-30 דיסקים של ניגונים. כמו כן קיים אוסף הקלטות ביתיות של אליהו גנץ ויוסף שכטר הכולל כ-200 ניגונים.

בחסידות מושרים גם ניגונים רבים שאינם של החסידות במקורם, כמו ניגוני דז'יקוב-רופשיץ שאדמו"רי השושלת הם נכדיהם, ניגונים של יעקב תלמוד (אחד מהם הולחן במהלך השתתפות בטיש של רבי חיים מאיר), ניגוני מודז'יץ ועוד. כמו כן מושרים בחסידות ניגונים של מלחינים מפורסמים מאירופה של לפני המלחמה כמו פיניע חזןחסידי בויאן), בעריש ווישיווער (הרב דב שימשוביץ מהעיר ווישיווא, אוברלנד), והחזן זיידל רובנר.

לחסידות ניגון משלה לנוסח התפילה, שהולחן על ידי אדמו"רי השושלת. רבי חיים מאיר הגר התבטא פעם: "כמדומה לי שהתווים של התפילה הם נוסח ויז'ניץ". כמו כן אמר שהנעימה של ויז'ניץ מפרשת את מילות התפילה. חלק מנעימות התפילה מיוחסות בחסידות לאבי השושלת, רבי יעקב קופיל חסיד, שהיה בעל תפילה אצל הבעל שם טוב[10].

חסידים מפורסמים

רבנים

אישי ציבור

זמרים

ענפים שהסתעפו מהחסידות

בעל הישועות משה מויז'ניץ נושא דברים בי"ב בשבט ה'תשס"א, לצידו בנו רבי מנחם מנדל האדמו"ר מויז'ניץ

מרכז חסידי ויז'ניץ

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מרכז חסידי ויז'ניץ

מרכז חסידי ויז'ניץ הוא כינוי חצרו של רבי מנחם מנדל הגר, בנו השני של רבי משה יהושע. חצר זו מונה מאות משפחות בישראל ובעולם. בית המדרש, הישיבות והתלמוד תורה של החצר נמצאים ברחוב שלמה המלך בבני ברק.

ראשיתו של החצר ב-ה'תשס"ו כשש שנים לפני פטירת אביו, שכרו החסידים מבנה בפאתי קריית ויז'ניץ וקראו לו בשם "היכל ברוך", בו החל לערוך "באטעס" ותפילות, במקביל רכש שטח גדול ברחוב עזרא, לצורך בניית קריה למוסדותיו. שם פתח תלמוד תורה וישיבה קטנה באלול ה'תשס"ז[11], בשבועות ה'תשס"ט חנך את בית הכנסת הגדול, ברחוב שלמה המלך עזרא, ובאלול ה'תשע"א פתח ישיבה גדולה בבנין שכור מישיבת שערי ציון, שבהמשך בי"ג בסיוון ה'תשע"ו עבר לבנין חדש ברחוב שלמה המלך יחד עם הת"ת.

באלול ה'תשפ"ב הועברה הישיבה קטנה לבנין הישיבה גדולה, והחלה הריסת המבנה הקיים לקראת בניית המרכז העולמי של החסידות.

חסידיו מדגישים במיוחד את הצורך להתבטל כלפי האדמו"ר בביטול גמור. בשנת ה'תשע"ח הכריז על "השיטה הקדושה", שלפיה על החסידים לחוש את עצמם מבוטלים לגמרי לדעת האדמו"ר כ"שוואנצען" (זנבות) לראש. האדמו"ר ביטא זאת בשיר: "די שיטה הקדושה פונעם הייליג'ן ישועות משה, דהיינו קב חומטין דהיינו שוואנצאנעס" (השיטה הקדושה של הישועות משה הקדוש, דהיינו קב חומטין[12] דהיינו "שוואנצאנעס" - ביידיש: "זנב" ע"ד מאמר המשנה הוי זנב לאריות[13]). השיר הפך להמנון החסידות[14].

קהילות ומוסדות חינוך נוספים של החצר קיימים באשדוד, אלעד, בית שמש, ירושלים, לונדון, אנטוורפן, בורו פארק, ויליאמסבורג, מונסי, לייקווד ומונטריאול.

ישיבה גדולה בבני ברק, ועוד ישיבות קטנות בבני ברק, בלונדון, במונסי. וכן סמינר ובתי ספר לבנות בבני ברק ואשדוד.

חסידות ויז'ניץ-מונסי

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – חסידות ויז'ניץ מונסי

בנו השני של רבי חיים מאיר הגר - רבי מרדכי הגר (נולד בי"ח בתמוז ה'תרפ"ב, 1922; נפטר בכ"ט באדר ה'תשע"ח, 2018) - כיהן משנת 1972 כאדמו"ר מוויזניץ במונסי שבניו יורק. במקום קהילה בת כ-1,400 משפחות. כמו כן יש לחסידות ויזניץ-מאנסי מרכזים ומוסדות בויליאמסבורג, בורו פארק, גיברס (קיימישא לייק), לונדון ומונטריאול. בישראל יש לחסידות מוסדות בבני ברק, בירושלים ובבית שמש.

לאחר פטירתו של רבי מרדכי, מונו שבעת בניו ונכדו לאדמורי"ם תחתיו: הרב ישראל, ממלא מקומו במונסי; הרב מנחם מנדל בקיימישא לייק (גיברס) שבהרי קטסקיל; הרב יצחק יוחנן בוויליאמסבורג; הרב אליעזר זאב בירושלים; הרב דוד בלונדון; הרב אהרן במונטריאול; והרב ברוך שמשון בבית שמש. נכדו הגדול, רבי יעקב יוסף הוא אדמו"ר בבורו פארק (במקום אביו, הבן הבכור הרב פנחס שלום, שהיה רב החסידות שם ונפטר עוד בחיי האב בשנת ה'תשע"ה), נכד נוסף רבי יעקב יוסף טווערסקי בן חתנו רבי אברהם דב, החל לכהן באלול תשע"ט כאדמו"ר מ"תולדות מרדכי" בלייקווד.

חסידות סרט-ויז'ניץ

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – חסידות סרט ויז'ניץ

בן נוסף של רבי ישראל הגר מוויז'ניץ, רבי ברוך הגר, כיהן באדמו"רות בעיירה סירט. לאחר השואה בנה את רמת ויז'ניץ בחיפה ובה ביסס את חצרו. לאחר פטירתו בשנת ה'תשכ"ד (1963) הוכתר בנו, רבי אליעזר הגר, כממלא מקומו. לאחר פטירתו בתשע"ה הוכתר תחתיו בנו, הרב יעקב הגר. בתי מדרש נוספים של חסידות זו קיימים בבני ברק, בירושלים, באלעד, בביתר עילית, ובאשדוד, וכן בית מדרש בארצות הברית[15]. חתנו של רבי אליעזר, הרב נפתלי ראובן קורנרייך, החל אחר פטירת חמיו לכהן כאדמו"ר מקוסוב ויז'ניץ בבית שמש. חתנו השני של רבי אליעזר הרב אהרן טוביה שפיטץ הוכתר בשנת ה'תשפ"א להאדמו"ר מסערט ויזניץ בלייקווד

חסידות דז'יקוב-ויז'ניץ

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – חסידות דז'יקוב-ויז'ניץ

כחודשיים אחר פטירתו של רבי משה יהושע הכתירה קבוצת חסידים את אחיינו, הרב ישראל אליעזר אדלר, רב חסידי ויז'ניץ ברחובות, לאדמו"ר. הרב אדלר הוא נכדו של רבי חיים מאיר מצד אמו, וחתן הרב משה ארנסטר חתן רבי חיים מאיר. מצד אביו הוא נכד לאדמו"רי דז'יקוב, וחצרו נקראת 'חסידות דז'יקוב-ויז'ניץ'. בשנים הראשונות שכנה החצר ברחובות. בשנת תשע"ט עבר לבית שמש, שם הקים קריה חסידית ובה בית מדרש, תלמוד תורה ובית ספר. רוב חסידיו הצטרפו אליו ועברו לגור בקריה.

ענפים נוספים

אוטיניא

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – חסידות אוטיניא

בנו השני של רבי ברוך הגר ("אמרי ברוך"), רבי חיים הגר כיהן כאדמו"ר באוטיניא. חסידיו נמנו באלפים. לאחר פטירתו בשנת ה'תרצ"ב (1931) מילא את מקומו בנו רבי ישראל שלום יוסף. הוא נרצח בשואה בשנת תש"ד (1944) עם אשתו ושלושת ילדיו.

בתו בלומה רייזל נישאה לדודה רבי יחיאל מיכל הגר מהורדונקה בן רבי ברוך. נכדם רבי משה הגר, הוכתר על ידי רבי חיים מאיר הגר, לכהן כאדמו"ר מאוטיניא. הוא פתח בית מדרש ברחוב הושע בני ברק. לאחר פטירתו בכ"ה באב תשנ"ד, הוכתר בנו הרב ברוך לכהן באדמו"רות.

לפני מספר שנים פתח אף אחיו הרב אריה הגר קהילה בשם "אוטיניא הורדנקא".

שאץ ויז'ניץ

בנו השלישי של רבי ברוך הגר, רבי משה (תרכ"ג - ט' באייר ה'תרפ"ו), כיהן באדמו"רות בשאץ. נישא לחוה, בתו של רבי אברהם יהושע השיל ממז'יבוז'. לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו רבי חיים, חתנו של רבי שלמה זלמינא מרשקוב. לאחר מלחמת העולם השנייה הפסיק רבי חיים לכהן באדמו"רות והתגורר בחיפה ובערוב ימיו בבני ברק. נפטר בכ"ד בטבת תשל"ז (1977).

בשנת ה'תשל"א הכתיר רבי אליעזר הגר מסערט ויז'ניץ את אחיינו רבי מנחם דוד הגר (בנו של רבי משה הגר) לכהן כאדמו"ר משאץ-ויז'ניץ. מרכז החסידות הוא ברחוב הרצל בשכונת הדר הכרמל בחיפה. מרכז נוסף של החסידות קיים באשדוד.

קוסוב-ויז'ניץ

הרב נפתלי ראובן קורנרייך, חתנו של האדמו"ר רבי אליעזר, החל לכהן כאדמו"ר אחר פטירת חמיו[16]. לפני כן כיהן כרב קהילת סרט ויז'ניץ בבני ברק, ובהמשך רב קהילה ביישוב תל ציון, שם הקים את ישיבת קוסוב ויז'ניץ.

בתשע"ה עבר להתגורר בבית שמש, שם הקים את מרכז החסידות ולשם העביר את ישיבתו. לחצרו עשרות משפחות בארץ ועוד כמה עשרות בחוץ לארץ המרוכזים בעיקר בניו יורק[דרוש מקור].

סערט ויז'ניץ ליקווד

הרב אהרן טוביה שפיטץ, חתנו של האדמו"ר רבי אליעזר, כיהן כרב קהילת "סרט ויז'ניץ", ובכסלו ה'תשפ"א התחיל לכהן כאדמו"ר מסערט ויז'ניץ ליקווד.

הורודנקה

בנו הרביעי של רבי ברוך הגר, רבי שמואל אברהם אבא (ה'תרכ"ה - ל' בשבט ה'תרנ"ה), כיהן בהורודנקה. היה חתנו של רבי משה מרדכי ממקארוב. חיבר ספר בשם שפתי צדיק. חתניו היו אחיינו (בן גיסו רבי מרדכי האדמו"ר מטאלנא-ויזנ'יץ) רבי מנדל חודורוב מקולומיאה ואחיינו רבי ישראל שלום יוסף מאוטיניא.

בנו השמיני של רבי ברוך הגר, רבי יחיאל מיכל (בערך ה'תרל"ב - י"ג בכסלו ה'תש"ב) מילא את מקום אחיו בהורודונקה. היה חתנו של אחיו רבי חיים מאוטיניא. כיהן בהמשך בווינה ובצ'רנוביץ'. נפטר בטרנסניסטריה. בנו רבי ברוך היה חתנו של דודו רבי שרגא פייביש מזלישטשיק. נכדו רבי משה, וכיום בנו רבי ברוך כיהנו כאדמו"רי אוטיניא. בשנת תש"פ פתח בנו השני של רבי משה רבי אריה הגר בית מדרש בראשותו בשם "מי"ם חיים - אוטיניא הורודנקה", לזכר זקיניו.

סטרוז'ניץ

בנו החמישי של רבי ברוך הגר, רבי יעקב יצחק דוד (בערך ה'תרכ"ו - י"ג באדר ה'תרצ"ב) כיהן בסטורוז'ינץ. היה חתנו של רבי ישכר דב מדולינא. כיהן בסטרוז'ניץ ובטשודין. בנו רבי ישכר דב בריש, חתנו של רבי גרשון הגר מפיטשניזין, נמלט מווינה במלחמת העולם השנייה והתיישב בלונדון. נפטר כ' בכסלו ה'תשכ"ח[17]. נכדו של רבי ישכר דב, רבי גרשון (בן בנו רבי צבי) מכהן כרב בית המדרש "בית ישכר דוב" בגולדרס גרין בלונדון. אחריו רבי מיכאל יעקב ישראל ייסד את שיעור הדף היומי הראשון בגולדרס גרין בלונדון, ומוסר שלושה שיעורים בבית מדרשו של אחיו. בנו של רבי יעקב, רבי ישכר דב פתח בית כנסת סטרוז'ניץ בביתר עילית.

בורשה

בנו השישי של רבי ברוך הגר, רבי פנחס, (בערך ה'תרכ"ז - י' באדר ה'תש"א) כיהן בבורשה. היה חתן דודו רבי שמואל מסקאהל. כיהן גם בוישווה ובסיגט. בנו רבי אלתר מנחם מנדל (ד' בכסלו ה'תרנ"ז - כ"ט בחשוון ה'תש"ג) מילא את מקומו. בשנת ה'תרפ"ד החל לכהן ברבנות בורשה ולאחר פטירת אביו כאדמו"ר. נרצח בגטו סעליש (לפי גרסה אחרת באושוויץ).

זלישטשיק - קוסוב

בנו השביעי של רבי ברוך הגר, רבי שרגא פייבוש הגר (ה'תרל"ה - י"ג בטבת ה'תרצ"ח) כיהן בזלישטשיק. היה חתנו של רבי חיים מנחם מזינקוב ובזיווג שני של רבי משה מקוסוב. בזמן מלחמת העולם הראשונה ברח לצ'רנוביץ. מחתניו (מאשתו השנייה) היו אחיינו רבי ברוך הגר בן רבי יחיאל מיכל, רבי דוד משה מסדיגורה-גוואדז'יץ ורבי משה צבי מטולנא פילדלפיה.

בנו רבי אברהם יהושע העשיל הגר, כיהן כאדמו"ר מקוסוב-זלישטשיק בבורו פארק. מונה על ידי בן דודו רבי חיים מאיר הגר בשביל להשאיר זכר לבית קוסוב. נפטר בשנת תש"ס. את מקומו ממלא בנו רבי שרגא שהצליח לפתח את החצר וחסידים רבים התקרבו אליו.

ווישווא

בנו הבכור של רבי ישראל הגר ("אהבת ישראל"), רבי מנחם מנדל הגר, כיהן כראש ישיבה ואדמו"ר בוישובה. נפטר בשנת תש"א. את מקומו מילא בנו רבי ברוך (כ"ט באדר ה'תרס"חכ"ט בכסלו תש"ד), חתנו של רבי צבי הירש ממישלניץ. נאסר על ידי ההונגרים ונשלח לבודפשט, משם ניסה לברוח לרומניה ונתפס ונשלח לאושוויץ, שם נספה. בן נוסף, רבי חיים יהודה מאיר הגר, עלה לישראל וכיהן באדמו"רות וישאווא בתל אביב. נפטר בי"א באייר תשכ"ט (1969).

ברחוב רש"י בבני ברק היה בית כנסת של חסידי וישווא. בתקופה שהאדמו"ר מוויז'ניץ רבי ישראל הגר התגורר מחוץ לקריית ויז'ניץ הוא קבע בו את מקום תפילתו.

בשנת תש"ס הקימו שרידי חסידי ווישווא את מרכז החסידות מחדש בשכונת רמות בירושלים ומינו לאדמו"ר את רבי ברוך הגר, בן רבי נפתלי צבי נכדו של רבי מנחם מנדל. בית מדרש נוסף של החסידות בית כנסת "ישועות ישראל" שבעבר התפללו בו חסידי ויזניץ, השייך לכולל מרמורש (ולאחר דיונים משפטיים שייך במשותף הן למוסדות ווישווא והן למוסדות ויזניץ ירושלים), נמצא בבתי מילנר הסמוכה למאה שערים בירושלים.

אחים נוספים של רבי ברוך מכהנים: רבי מנחם מנדל מכהן כרב ביהמ"ד "שארית מנחם" ווישווא במונסי. בבית מדרשו פועל מכון "ברכת נפתלי". רבי יצחק הגר מכהן כאדמו"ר בבורו פארק.

שושלת היוחסין של חסידות ויז'ניץ - קוסוב

רבי יעקב קופיל חסיד
תלמיד
הבעל שם טוב
 
 
רבי מנחם מנדל הגר
מקוסוב
אהבת שלום
 
 
רבי חיים הגר
מקוסוב
תורת חיים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי יעקב שמשון הגר
מקוסוב
רבי יוסף אלתר הגר
מראַדעװיץ
חתנו של רבי משה צבי מסאווראן
רבי מנחם מנדל הגר
האדמו"ר הראשון מוויז'ניץ
צמח צדיק

חתנו של רבי ישראל פרידמן
מרוז'ין
 
 
רבי ברוך הגר
האדמו"ר השני מוויז'ניץ
אמרי ברוך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי ישראל הגר
האדמו"ר השלישי מוויז'ניץ
אהבת ישראל
רבי חיים הגר
מאנטניא
טל חיים
רבי משה הגר
משאץ ויז'ניץ
רבי שמואל אברהם אבא הגר
מהורודנקה
שפתי צדיק
רבי יצחק יעקב דוד הגר
מסטראָזשניץ
רבי פנחס הגר
מבורשה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי מנחם מנדל הגר
מוישווא
שארית מנחם
רבי חיים מאיר הגר
האדמו"ר הרביעי מוויז'ניץ
אמרי חיים
רבי אליעזר הגר מויז'ניץ
דמשק אליעזר
רבי ברוך הגר
האדמו"ר הראשון מסערט ויז'ניץ
מקור ברוך
רבי ישראל שלום יוסף הגר
מסטניסלב
רבי מנחם מנדל הגר
מאוטיניה
רבי חיים הגר
האדמו"ר השני משאץ ויז'ניץ
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי משה יהושע הגר
האדמו"ר החמישי מוויז'ניץ
בני ברק
ישועות משה
רבי מרדכי הגר
האדמו"ר מוויז'ניץ מונסי
תורת מרדכי
רבי אליעזר הגר
האדמו"ר השני מסערט ויז'ניץ
חיפה
חכמת אליעזר
רבי משה הגר
ראש ישיבת סערט ויז'ניץ
ברכת משה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב ישראל הגר
בני ברק
האדמו"ר הנוכחי והשישי מוויז'ניץ
הרב מנחם מנדל הגר
בני ברק
האדמו"ר מוויז'ניץ
מרכז חסידי ויז'ניץ
 
 
הרב יעקב הגר
האדמו"ר השלישי מסערט ויז'ניץ
חיפה
הרב מנחם דוד הגר
האדמו"ר השלישי משאץ ויז'ניץ
חיפה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי פנחס שלום הגר
רב קהילת ויז'ניץ מונסי
בבורו פארק
הרב ישראל הגר
האדמו"ר מויז'ניץ
במונסי
הרב מנחם מנדל הגר
האדמו"ר מויז'ניץ
בקיימישא לייק
הרב יצחק יוחנן הגר
האדמו"ר מויז'ניץ
בויליאמסבורג
הרב אליעזר זאב הגר
האדמו"ר מויז'ניץ
בירושלים
הרב דוד הגר
האדמו"ר מויז'ניץ
בלונדון
הרב אהרן הגר
האדמו"ר מויז'ניץ
במונטריאול
הרב ברוך שמשון הגר
האדמו"ר מויז'ניץ
בבית שמש
 
 
הרב יעקב יוסף הגר
האדמו"ר מויז'ניץ
בבורו פארק


ספרי החסידות

חוברות ועלונים:

  • "בית ויז'ניץ" - ירחון של החסידות (מתמוז ה'תשנ"ב).
  • "צעירי ויז'ניץ" - עלון של ארגון צעירי ויז'ניץ (מתמוז תשנ"ב).
  • בטאון "ויז'ניץ" - ירחון של החסידות (מתשרי תשס"ד).
  • "דברי אלוקים חיים"- דברי התורה של הרה"ק ה'ישיעות משה זי"ע
  • בטאון "קשר איתן" - ירחון של החסידות (מתשרי תש"ע).
  • "פונעם רבינ'ס הויף" - (ביידיש: מחצר הרבי) עלון שבועי ובו שיחות של האדמו"ר במהלך השבוע וכן תיעוד פגישות שלו עם רבנים ואדמו"רים.
  • "שיחות קודש"- דרשות ושיעורים לתלמידי ישיבות ויזניץ.

חוברות ועלונים של מרכז חסידי ויז'ניץ

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חסידות ויז'ניץ בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ חשיפה: מסמכי הויקיליקס של אגודת ישראל מייתרים את הפריימריז באתר בחדרי חרדים.
  2. ^ Marcin Wodziński, Historical Atlas of Hasidism, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 2018,  עמ' 199.
  3. ^ המספרים ל-2016 מ: Marcin Wodziński, Historical Atlas of Hasidism, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 2018.  עמ' 199.
  4. ^ משה ויסברג • צילום: אברומי ברגר, בערב שבת עשרות אלפים ליוו את האדמו"ר מויז'ניץ ממונסי זצ"ל • תיעוד, באתר בחדרי חרדים, 17 במרץ 2018
  5. ^ כשהאדמו"ר מבעלזא הוריד הכובע • מאחורי הקלעים של הכתרת אדמו"רי ויז'ניץ. אתר בחדרי חרדים. בחסידות ויז'ניץ ההכתרה מתבצעת על ידי נתינת קוויטל לאדמו"ר.
  6. ^ מוסף "חיי אור", המודיע, פסח תשע"ב.
  7. ^ לימים רב דקהל ישועות משה לצעירי האברכים באשדוד.
  8. ^ מקומה של "הסיעה המאוחדת" (יוצאי רומניה והונגריה) מתחלף ברוטציה עם נציג חסידות בעלזא בין המקום השלישי לרביעי באגודת ישראל, לאחר "הסיעה המרכזית" (יוצאי פולין) ושלומי אמוני ישראל. החלוקה המעשית מתבצעת לפי הסכמים פנימיים לפני כל בחירות ולפי המנדטים שהמפלגה מקבלת
  9. ^ ביצוע באתר הזמנה לפיוט. בביצוע זה מושרת המנגינה של שלושת הבתים הראשונים על כל הבתים. כיום בדרך כלל כולל הניגון מנגינה נוספת שמקורה בחב"ד המושרת בבית השלישי. רבי חיים מאיר שמע מנגינה זו בשהותו באוקראינה לאחר חתונתו והצמידה למילות הפיוט, מפני שלא רצה לשיר בחיי אביו את הניגון המקובל לויז'ניץ.
  10. ^ מקור.
  11. ^ חבורת 'מחוננים' ממצויני ישיבת ויז'ניץ לצעירים נבחנו אצל רבנים בעיה"ק ירושלים באתר JDN.
  12. ^ ע"ד הגמרא במסכת שבת, דף ל"א עמוד א'
  13. ^ משנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה כ'
  14. ^ ריקוד "השוואנצנים" כבש את פוניבז' באתר כיכר השבת
  15. ^ בעריש פילמר, הרה"צ רבי נפתלי ראובן קורנרייך הוכתר לאדמו"ר החדש מקוסוב ויז'ניץ, כ"ח בתמוז ה'תשע"ה, באתר קול חי
  16. ^ בעריש פילמר, הרה"צ רבי נפתלי ראובן קורנרייך הוכתר לאדמו"ר החדש מקוסוב ויז'ניץ, כ"ח בתמוז תשע"ה, באתר קול חי
  17. ^ תמונת מצבתו.


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0